גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה ישראל יכולה ללמוד ממדינות אירופה שהפחיתו את תאונות הדרכים בחצי?

באירלנד: פתחו במבצע למעצרים במקום של נהגים עם אלכוהול בדמם ● בליטא: מבצעים מחקר עומק על כל תאונה במעורבות כלי רכב, כולל הפקת לקחים ● בנורבגיה: השקיעו תקציבי עתק בתחום הבטיחות ● וביוון: שמים דגש על התנהלות רכבי הדו־גלגלי בדרכים

פקחים מפטרלים באזור הפאבים בדבלין / צילום: Associated Press, Peter Morrison
פקחים מפטרלים באזור הפאבים בדבלין / צילום: Associated Press, Peter Morrison

ממשלת אירלנד קיבלה בחודש שעבר כמה החלטות בזק בנוגע למאבק בתאונות הדרכים: הקנסות על עבירות תנועה הוכפלו, מספר מצלמות המהירות הוגדל וכמה ימים לאחר מכן התנהל גם מבצע מתוקשר שכלל מעצר במקום של נהגים עם אלכוהול בדמם. צעדים אלו היוו תגובה לזינוק שחל בשנה האחרונה במספר ההרוגים בתאונות דרכים באירלנד, שנחשבה למובילה אירופית בתחום המאבק בהן. "עלינו להיזהר שלא לגלוש חזרה לתקופה הנוראית של תחילת שנות ה־2000", הזהיר העיתון "אייריש טיימס" לפני כשבוע.

אך עצם המודעות לנושא, התגובה המהירה, וקיומה של תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים במדינה, אמורים להבטיח כי הדבר לא יקרה. ב־2019 זכתה אירלנד, שאוכלוסייתה מונה כחמישה מיליון תושבים, בפרס השנתי של המועצה האירופית לבטיחות בתחבורה (ETSC) - ארגון לא־ממשלתי הממומן על ידי הנציבות האירופית ומנטר נתונים מרוב מדינות אירופה, ואף מישראל, בתחום תאונות הדרכים. בעשור הקודם, אירלנד הפחיתה את מספר ההרוגים ב־30%, והייתה המדינה עם מספר הקורבנות הנמוך ביותר באיחוד האירופי, אחרי ספרד.

יש לציין כי בעוד נתוני ה־ETSC מאפשרים להשוות בין הנעשה במדינות אירופה לבין מדינות שכנות בכל הנוגע למצב התשתיות, אופי התחבורה והנהיגה, מאפייני התאונות ומצב התחבורה כולו שונה ממדינה למדינה. בישראל, למשל, מספר המכוניות לתושב נמוך משמעותית מזה שבאירופה - 390 לאלף תושבים, לעומת ממוצע של 560 מכוניות לאלף תושבים באיחוד האירופי. העומס על הכבישים, לעומת זאת, הוא גבוה משמעותית: 2,800 כלי רכב פרטיים לק"מ כביש בישראל, לעומת ממוצע של 800 כלי רכב ב־OECD.

על אף המצב התחבורתי השונה, והעובדה כי ישראל עוברת תהליך מהיר שבו האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר (ביחס לאירופה) - מספר כלי הרכב מזנק בזמן שתשתיות התחבורה אינן מצליחות להדביק את הקצב. עם זאת, ניתן להשוות את השורה התחתונה והעגומה - מספר הקורבנות בתאונות דרכים.

ישראל בצמרת הלא מחמיאה של התאונות

לפי נתוני ה־ETSC (המבוססים על נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הישראלית), בשנת 2021 נרשמו בישראל 38.5 הרוגים למיליון תושבים. הדבר ממקם את ישראל בעשירייה הראשונה של מדינות אירופיות עם מספר נמוך של קורבנות בתאונות דרכים. רשימת המדינות שנמצאות מעליה: ספרד (31.8 הרוגים), בריטניה (23.9 הרוגים), שוויץ (23.1 הרוגים), גרמניה (30.9 הרוגים), דנמרק (23.1 הרוגים), הולנד (33.3 הרוגים), והרבה מעל כולן - שבדיה, עם 18.5 הרוגים למיליון תושבים, ונורבגיה עם 14.8 הרוגים למיליון תושבים.

 

גם אירלנד נמצאת מעל ישראל, עם כ־27 הרוגים למיליון תושבים בשנה. הארגון פרסם את מה שהוא מכנה "מתכון ההצלחה" של אירלנד במאבק נגד תאונות הדרכים. מאז, פעילות זו הפכה למשותפת לממשלות רבות ביבשת. היא כללה הקמה של רשות לאומית לבטיחות בכבישים, אימוץ תוכנית אסטרטגית ארוכת־טווח להפחתת מספר הקורבנות עם יעדים ברורים - ובעיקר פעילות שוטפת על פני משרדי ממשלה שונים כדי להוריד את מספר הקורבנות.

האירים שמים דגש מיוחד על מאבק בנסיעה במהירות גבוהה מהמותר, עם קרוב ל־1,500 מצלמות מהירות בכבישי המדינה. הם גם החמירו את הכללים לגבי נהיגה בשכרות, וכאמור את האכיפה. מה שמייחד את אירלנד, לדברי מנכ"ל הארגון האירופי בעת הענקת הפרס, הוא "אימוץ גישה אסטרטגית לפתרון בעיית הקורבנות בתאונות דרכים: ניתוח המידע, הצבת יעדים ומטרות, וביצוע הפעילות הנחוצה כדי לוודא שהמשימה תבוצע".

"החלטנו על מדיניות של חזרה ליסודות", אמר אז שר התחבורה האירי, "בחנו איך להתמודד עם ארבעת סיבות היסוד של תאונות: מהירות, נהיגה בשכרות, שימוש בניידים ואי־לבישת חגורות בטיחות". כתוצאה מהגישה הזו, החלו לבצע אכיפה מוגברת, קמפיינים ציבוריים ושינוי חקיקה מסיבי.

מתכון דומה נמצא בבסיס ההצלחה של המדינה שזכתה בפרס השיפור של ה־ETSC לשנת 2022: ליטא, מדינה בלטית לא עשירה שבה חיים כשלושה מיליון תושבים בלבד. בליטא עדיין יש יותר מ־77 הרוגים בשנה למיליון תושבים בתאונות דרכים, אבל השיפור לעומת המצב בעשור שעבר הוא דרמטי.

חזון שאפתני של "אפס הרוגים" ב־2050

לפי הארגון, כמה צעדי מפתח התבצעו על ידי הליטאים: השקת תוכנית לאומית למאבק בתאונות דרכים, עם יעדי מטרה כמו הפחתה של 50% בתאונות הקטלניות מדי עשור ואף חזון של "אפס הרוגים" ב־2050; קיום מחקר עומק של כל תאונה שבה הייתה מעורבת התנגשות בין כלי רכב, והפקת לקחים ממנה; השקת מערכת מידע שאוספת נתונים מדויקים על תאונות דרכים עם נפגעים; תוכנית לאומית לבחינת מעברי חציה להולכי רגל, ושיפור הבטיחות בהם; הגברת הפיקוח על המהירות המקסימלית בעזרת מאות מצלמות מהירות; הגדלת התשתית לרכיבה על אופניים בערים גדולות; וכן, תוכניות מקיפות נגד נהיגה בשכרות, כולל אפס סובלנות לאלכוהול לנהגים חדשים או מקצועיים ורף נמוך מאוד לאחרים.

בדוח האחרון של הארגון מצוינת ליטא כמדינה האירופית היחידה שהצליחה להוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים ביותר מ־50% בעשור האחרון. שיעור דומה נרשם בנורבגיה, שאינה חברה באיחוד האירופי ונחשבת למובילה עולמית בתחום הבטיחות בתחבורה. בין השאר, בגלל תקציבי העתק הממשלתיים העומדים לטובת המדינה העשירה. ממוצע הפחתת ההרוגים באיחוד האירופי בעשור האחרון עמד על כ־31%, כך לפי נתוני הארגון שמציין כי "ההתקדמות בהפחתת הקורבנות באירופה הייתה הנמוכה ביותר בעשור האחרון בישראל, עם ירידה של 5% בלבד במספר ההרוגים".

מה שבולט בסיכום הפעילויות הנעשות באירופה בנושא הוא אימוצן של תוכניות לאומיות וכן אימוץ יעדים ברמת האיחוד האירופי, כמו הפחתה של 50% בהרוגים עד 2030 וחתירה ל"אפס הרוגים" בשנת 2050. ביוון, שהצליחה להוריד דרמטית את מספר ההרוגים אך השיעור בה עדיין כפול מזה שבישראל, אימצה הממשלה "תוכנית אסטרטגית לאומית לשנים 2030־2021". יוון מתכוונת להגביר את הפיקוח על הגבלת מהירות בתוך הערים, להילחם בתאונות כלי הרכב הדו־גלגליים, ולהנפיק הרבה יותר דוחות על מהירות מופרזת.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים