גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה ישראל יכולה ללמוד ממדינות אירופה שהפחיתו את תאונות הדרכים בחצי?

באירלנד: פתחו במבצע למעצרים במקום של נהגים עם אלכוהול בדמם ● בליטא: מבצעים מחקר עומק על כל תאונה במעורבות כלי רכב, כולל הפקת לקחים ● בנורבגיה: השקיעו תקציבי עתק בתחום הבטיחות ● וביוון: שמים דגש על התנהלות רכבי הדו־גלגלי בדרכים

פקחים מפטרלים באזור הפאבים בדבלין / צילום: Associated Press, Peter Morrison
פקחים מפטרלים באזור הפאבים בדבלין / צילום: Associated Press, Peter Morrison

ממשלת אירלנד קיבלה בחודש שעבר כמה החלטות בזק בנוגע למאבק בתאונות הדרכים: הקנסות על עבירות תנועה הוכפלו, מספר מצלמות המהירות הוגדל וכמה ימים לאחר מכן התנהל גם מבצע מתוקשר שכלל מעצר במקום של נהגים עם אלכוהול בדמם. צעדים אלו היוו תגובה לזינוק שחל בשנה האחרונה במספר ההרוגים בתאונות דרכים באירלנד, שנחשבה למובילה אירופית בתחום המאבק בהן. "עלינו להיזהר שלא לגלוש חזרה לתקופה הנוראית של תחילת שנות ה־2000", הזהיר העיתון "אייריש טיימס" לפני כשבוע.

אך עצם המודעות לנושא, התגובה המהירה, וקיומה של תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים במדינה, אמורים להבטיח כי הדבר לא יקרה. ב־2019 זכתה אירלנד, שאוכלוסייתה מונה כחמישה מיליון תושבים, בפרס השנתי של המועצה האירופית לבטיחות בתחבורה (ETSC) - ארגון לא־ממשלתי הממומן על ידי הנציבות האירופית ומנטר נתונים מרוב מדינות אירופה, ואף מישראל, בתחום תאונות הדרכים. בעשור הקודם, אירלנד הפחיתה את מספר ההרוגים ב־30%, והייתה המדינה עם מספר הקורבנות הנמוך ביותר באיחוד האירופי, אחרי ספרד.

יש לציין כי בעוד נתוני ה־ETSC מאפשרים להשוות בין הנעשה במדינות אירופה לבין מדינות שכנות בכל הנוגע למצב התשתיות, אופי התחבורה והנהיגה, מאפייני התאונות ומצב התחבורה כולו שונה ממדינה למדינה. בישראל, למשל, מספר המכוניות לתושב נמוך משמעותית מזה שבאירופה - 390 לאלף תושבים, לעומת ממוצע של 560 מכוניות לאלף תושבים באיחוד האירופי. העומס על הכבישים, לעומת זאת, הוא גבוה משמעותית: 2,800 כלי רכב פרטיים לק"מ כביש בישראל, לעומת ממוצע של 800 כלי רכב ב־OECD.

על אף המצב התחבורתי השונה, והעובדה כי ישראל עוברת תהליך מהיר שבו האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר (ביחס לאירופה) - מספר כלי הרכב מזנק בזמן שתשתיות התחבורה אינן מצליחות להדביק את הקצב. עם זאת, ניתן להשוות את השורה התחתונה והעגומה - מספר הקורבנות בתאונות דרכים.

ישראל בצמרת הלא מחמיאה של התאונות

לפי נתוני ה־ETSC (המבוססים על נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הישראלית), בשנת 2021 נרשמו בישראל 38.5 הרוגים למיליון תושבים. הדבר ממקם את ישראל בעשירייה הראשונה של מדינות אירופיות עם מספר נמוך של קורבנות בתאונות דרכים. רשימת המדינות שנמצאות מעליה: ספרד (31.8 הרוגים), בריטניה (23.9 הרוגים), שוויץ (23.1 הרוגים), גרמניה (30.9 הרוגים), דנמרק (23.1 הרוגים), הולנד (33.3 הרוגים), והרבה מעל כולן - שבדיה, עם 18.5 הרוגים למיליון תושבים, ונורבגיה עם 14.8 הרוגים למיליון תושבים.

 

גם אירלנד נמצאת מעל ישראל, עם כ־27 הרוגים למיליון תושבים בשנה. הארגון פרסם את מה שהוא מכנה "מתכון ההצלחה" של אירלנד במאבק נגד תאונות הדרכים. מאז, פעילות זו הפכה למשותפת לממשלות רבות ביבשת. היא כללה הקמה של רשות לאומית לבטיחות בכבישים, אימוץ תוכנית אסטרטגית ארוכת־טווח להפחתת מספר הקורבנות עם יעדים ברורים - ובעיקר פעילות שוטפת על פני משרדי ממשלה שונים כדי להוריד את מספר הקורבנות.

האירים שמים דגש מיוחד על מאבק בנסיעה במהירות גבוהה מהמותר, עם קרוב ל־1,500 מצלמות מהירות בכבישי המדינה. הם גם החמירו את הכללים לגבי נהיגה בשכרות, וכאמור את האכיפה. מה שמייחד את אירלנד, לדברי מנכ"ל הארגון האירופי בעת הענקת הפרס, הוא "אימוץ גישה אסטרטגית לפתרון בעיית הקורבנות בתאונות דרכים: ניתוח המידע, הצבת יעדים ומטרות, וביצוע הפעילות הנחוצה כדי לוודא שהמשימה תבוצע".

"החלטנו על מדיניות של חזרה ליסודות", אמר אז שר התחבורה האירי, "בחנו איך להתמודד עם ארבעת סיבות היסוד של תאונות: מהירות, נהיגה בשכרות, שימוש בניידים ואי־לבישת חגורות בטיחות". כתוצאה מהגישה הזו, החלו לבצע אכיפה מוגברת, קמפיינים ציבוריים ושינוי חקיקה מסיבי.

מתכון דומה נמצא בבסיס ההצלחה של המדינה שזכתה בפרס השיפור של ה־ETSC לשנת 2022: ליטא, מדינה בלטית לא עשירה שבה חיים כשלושה מיליון תושבים בלבד. בליטא עדיין יש יותר מ־77 הרוגים בשנה למיליון תושבים בתאונות דרכים, אבל השיפור לעומת המצב בעשור שעבר הוא דרמטי.

חזון שאפתני של "אפס הרוגים" ב־2050

לפי הארגון, כמה צעדי מפתח התבצעו על ידי הליטאים: השקת תוכנית לאומית למאבק בתאונות דרכים, עם יעדי מטרה כמו הפחתה של 50% בתאונות הקטלניות מדי עשור ואף חזון של "אפס הרוגים" ב־2050; קיום מחקר עומק של כל תאונה שבה הייתה מעורבת התנגשות בין כלי רכב, והפקת לקחים ממנה; השקת מערכת מידע שאוספת נתונים מדויקים על תאונות דרכים עם נפגעים; תוכנית לאומית לבחינת מעברי חציה להולכי רגל, ושיפור הבטיחות בהם; הגברת הפיקוח על המהירות המקסימלית בעזרת מאות מצלמות מהירות; הגדלת התשתית לרכיבה על אופניים בערים גדולות; וכן, תוכניות מקיפות נגד נהיגה בשכרות, כולל אפס סובלנות לאלכוהול לנהגים חדשים או מקצועיים ורף נמוך מאוד לאחרים.

בדוח האחרון של הארגון מצוינת ליטא כמדינה האירופית היחידה שהצליחה להוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים ביותר מ־50% בעשור האחרון. שיעור דומה נרשם בנורבגיה, שאינה חברה באיחוד האירופי ונחשבת למובילה עולמית בתחום הבטיחות בתחבורה. בין השאר, בגלל תקציבי העתק הממשלתיים העומדים לטובת המדינה העשירה. ממוצע הפחתת ההרוגים באיחוד האירופי בעשור האחרון עמד על כ־31%, כך לפי נתוני הארגון שמציין כי "ההתקדמות בהפחתת הקורבנות באירופה הייתה הנמוכה ביותר בעשור האחרון בישראל, עם ירידה של 5% בלבד במספר ההרוגים".

מה שבולט בסיכום הפעילויות הנעשות באירופה בנושא הוא אימוצן של תוכניות לאומיות וכן אימוץ יעדים ברמת האיחוד האירופי, כמו הפחתה של 50% בהרוגים עד 2030 וחתירה ל"אפס הרוגים" בשנת 2050. ביוון, שהצליחה להוריד דרמטית את מספר ההרוגים אך השיעור בה עדיין כפול מזה שבישראל, אימצה הממשלה "תוכנית אסטרטגית לאומית לשנים 2030־2021". יוון מתכוונת להגביר את הפיקוח על הגבלת מהירות בתוך הערים, להילחם בתאונות כלי הרכב הדו־גלגליים, ולהנפיק הרבה יותר דוחות על מהירות מופרזת.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו