גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלה הצמתים הקטלניים במדינה. מה אפשר לעשות איתם?

ביומיים האחרונים נהרגו 13 בני אדם בתאונות דרכים, ומתחילת השנה מניין ההרוגים טיפס ל-221 ● כמעט רבע מהנפגעים בתאונות הדרכים הם בצמתים, בין היתר בשל תשתיות והסדרי תנועה לקויים ● מעקב גלובס בשיתוף "אור ירוק": מדוע לא חל שינוי מהותי לאורך השנים, ומה אפשר לעשות כדי להפוך את הכבישים לבטוחים

זירת תאונה בישראל / צילום: Shutterstock
זירת תאונה בישראל / צילום: Shutterstock

הכבישים בישראל מדממים. 13 בני אדם נהרגו ביומיים האחרונים בגל תאונות דרכים שהחל ביום שלישי האחרון אז הולך רגל כבן 70 נהרג מפגיעת אוטובוס בירושלים לאחר שנהג איבד שליטה, באותו היום נהרג אדם נוסף מפגיעת משאית בעיר. ביום רביעי שני בני אדם נהרגו בתאונה בכביש 5 כשאחד הנהגים נסע נגד כיוון התנועה והתנגש חזיתית בכלי הרכב שנסע מולו ורוכב אופנוע צעיר נהרג בכביש 65. אתמול נהג משאית נהרג בחולון לאחר התנגשות בין שתי משאיות, שתי הרוגות נוספות בהתנגשות בין רכב פרטי ומשאית בכביש 57 ושלוש הרוגות נוספות בתאונה בירושלים כשאוטובוס התדרדר ופגע בהולכות רגל שעמדו על המדרכה. לפנות בוקר שני נהגי אוטובוס נהרגו כשחצו את כביש 4 בין צומת יד מרדכי לזיקים כדי לסייע לנהג אחר שנפגע בתאונה. מתחילת השנה נהרגו 221 בני אדם בתאונות דרכים.

"תאונה רודפת תאונה. 13 הרוגים בתאונות דרכים ביומיים וחצי הם עדות למציאות הקשה שאיתה אזרחי ישראל נאלצים להתמודד", אמר עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק, "שנים של הזנחה מצד ממשלות ישראל הובילו אותנו להיות מדינה שמסוכן לנסוע או לחצות בה את הכביש. האדישות שמלווה את התאונות מוכיחה שממשלת ישראל הרימה ידיים. עד כה לא נערך דיון חירום ולא נעשו פעולות לצמצום הקטל בדרכים כאילו מדובר בגזירת גורל שעלינו לחיות איתה. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להוציא לפועל את התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים שהונחה על שולחנם לפני מספר ימים בהקדם כדי למנוע מעוד משפחות צער, סבל וכאב".

מנכ"ל הרלב"ד, ד"ר ארז קיטה הביע צער ותנחומים למשפחות ש"מסלול חייהם נשבר ברגע. אנחנו מסכמים שבוע קשה ומדמם בכבישי ישראל. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מקדמת בימים אלו תכנית לאומית הכוללת פרק נכבד בתחום הרכב הכבד וההיסעים. התכנית כוללת הכשרת נהגים, קידום טכנולוגיות למניעת שטחים מתים ועייפות הנהג, הקמת מפרצי מנוחה, הוספת נהגים ושיפור מערך קציני הבטיחות והפיקוח על החברות. רק תכנית לאומית ממוקדת ומתוקצבת על פני מספר שנים תביא לצמצום ההיפגעות". ואולם התכנית עדיין לא הובאה לאישור הממשלה ועתידה התקציבי לא ברור לנוכח המציאות הפוליטית בישראל.

אחד המוקדים המרכזיים לתאונות דרכים אלה צמתים. לפי ניתוח שערך דרור רשף מפרויקט ANYWAY על סמך נתוני הלמ"ס, עולה שבשנה שעברה נהרגו 84 בני אדם בצמתים, מתוך 364 בני אדם שנהרגו בתאונות דרכים באותה שנה. 671 בני אדם נוספים נפצעו בצמתים באופן קשה. סה"כ 755 נפגעו באופן חמור (הרוגים או פצועים קשים).

מתוך 84 ההרוגים, חלקם הגדול, 36, היו הולכי רגל. אם בוחנים אם הצומת שבה נהרגו אנשים הייתה בעיר או בכביש בינעירוני, ניתן לראות שונות מטרידה בסכנות: 54 הרוגים בצמתים עירוניים לעומת 30 בבינעירוניים. מבין 36 הולכי הרגל שנהרגו - 27 נהרגו בצמתים עירוניים ו-9 בצמתים בינעירוניים. מבין 20 נהגי האופנוע שנהרגו - 12 מהם בצמתים עירוניים ו-8 בצמתים בינעירוניים. חמישה מתוך שבעת רוכבי האופניים שנהרגו, נהרגו בעיר. בניגוד לתפיסה האינטואיטיבית, אנשים נפגעים פגיעות קשות ונהרגים גם קרוב לביתם, והקורבנות הם בדרך כלל משתמשי הדרך החלשים יותר - הולכי רגל ורוכבים.

אם בוחנים גם את מספר הפצועים קשה, ניתן לקבל תמונה רחבה אף יותר: מתוך סה"כ 755 הפגועים החמורים בשנה שעברה. עדיין מרביתם הולכי רגל (228) ורוכבי אופנוע (169) ורובם נפגעו בערים, ואולם 126 מהנפגעים נהגו על רכב בעל ארבע גלגלים או יותר, ו-93 נסעו בו. בקרב נהגים ונוסעים ברכב כזה - הרוב נפגעו בצמתים הבינעירוניים. מגמות אלו נשמרו גם אם בוחנים את סך הכל הנפגעים מאז שנת 2016.

הצמתים בהם נפגעו הכי הרבה בני אדם

בעמותת "אור ירוק" מיפו את הצמתים שבהם נפגעו הכי הרבה בני אדם בערים ובכבישים הבינעירוניים (לפי נתוני למ"ס מהשנים 2018-2020). הנתונים מעלים כי הצומת שבו התרחשו הכי הרבה תאונות דרכים הוא צומת עכו מזרח שבכביש 4 כאשר בשנים אלו נפגעו בו 119 בני אדם, כשאחד מתוכם נהרג ו-6 נפצעו קשה. בצומת הכניסה לכפר יהושע (כביש 77) נספרו 84 נפגעים כשאחד מהם נהרג וארבעה נפצעו קשה. במחלף ירקון (כביש 5\40) נפגעו 80 בני אדם ו-4 מהם נפצעו קשה. גם בצומת העשור ובצומת אחיהוד נהרג אדם אחד (ו-76 ו-67 בני אדם נפגעו בהם בהתאמה).

 

בכבישים בינעירוניים רבים נהרגו בני אדם: במחלף בן שמן, מחלף בן שמן ב', צומת לתאשור, צומת איבים, צומת השופטים (מוצארט) נהרגו שני בני אדם.

שני הצמתים העירוניים שבהם נפגעו הכי הרבה בני אדם נמצאים בירושלים. בצומת שבין יגאל ידין לגולדה מאיר נפגעו 76 בני אדם - אחד מהם קשה. בדרך חברון - האומן 54 בני אדם, 4 מהם נפצעו קשה. 48 בני אדם נפגעו בצומת בן גוריון-יצחק רבין באשקלון, שלושה מהם קשה. הצמתים העירוניים גובים אף הם חיי אדם. ברחוב יצחק בן צבי-ההסתדרות בחיפה, בדרך גולני-הקוממיות בעפולה, בז'בוטינסקי-קפלן בפתח תקווה נהרג אדם אחד בכל אחת מהצמתים וזו רשימה חלקית. בצומת בגין-קפלן בתל אביב נהרגו 2 בני אדם.

ואולם יש להסתייג מהנתונים: הם לא כוללים את נפח התנועה ואת סוג התנועה (משאיות למשל מסוכנות יותר מכלי רכב פרטי) ולכן הם לא משקפים את התמונה המלאה, גם קביעת המסוכנות של הצומת לא מתאפשרת משום שיש להתייחס באופן שונה לתאונות קלות לעומת תאונות קטלניות. ועדיין, רשימת הצמתים נותנת מושג לגבי הסיכונים במרחב הציבורי.

ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת planet מסביר כי בשעה שבצמתים העירוניים יש הרבה קונפליקטים בין משתמשי דרך שונים ומגוונים, בצמתים בינעירוניים יש פחות בעיות מסוג זה אך המהירות הגבוהה שנוסעים בה עלולה לסיים תאונה בטרגדיה. "הבעיה בישראל שהרבה פעמים מנסים לפתור בעיות של צמתים עירוניים בכלים של צמתים בינעירוניים וזה לא מתאים לאופי עירוני: את הפניות 'ימינה חופשי' (פנייה ימינה חיצונית לצומת וללא המתנה לרמזור) בערים צריך לבטל - זה הסדר תנועה מובהק של כביש מהיר, זה מגביל את החציה והולכי הרגל צריכים להמתין באי תנועה וקטן באמצע הדרך ומגביר את מהירות הנסיעה כשמבחינה בטיחותית עדיף להפחיתה. גם מופעי הרמזורים מוטים לרכב וזה מוביל לאי ציות מוחלט לרמזור כי הוא כל הזמן אדום להולכי הרגל".

לדבריו של ד"ר לרמן, "אחת השיטות הנהוגות בעולם היא ליצור מרחב עירוני שנוסעים בו לאט, שהנתיבים צרים ושמבטלים בו רמזורים ומרבים את מעברי החציה כך שהולכי רגל לא יתייאשו מהמרחק ויחצו בלעדיו. טכנית - מדובר בפתרונות פשוטים, אבל פוליטית הם לא קלים ואנשים צריכים להבין שבטיחות קודמת לכל. זה לא נכון לסכן הולכי רגל ובמיוחד ילדים ואנשים מבוגרים בפעילותם היום-יומית. ברחבי העולם הנהיגו תכנית של אפס הרוגים ולשם גם אנחנו צריכים לצעוד".

חזון אפס הרוגים, הוא חזון שאומץ על ידי מדינות רבות בסקנדינביה ובאירופה וגם המועצה האירופית לבטיחות בדרכים ממליצה על פתרונות דומים שעיקרם הפחתת המהירות בכבישים בינעירוניים ובתוך הערים. הגישה מעבירה את האחריות מציות מוחלט לכל חוק ותקנה אל התכנון, התשתיות והרשויות. לצד אכיפה ואמצעים אלקטרונים, התוכנית כוללת האטה של התנועה באמצעים שונים: הצרת נתיבים, הגבהת מעברי החציה לגובה המדרכה, הפיכת צמתים סואנים בתוך הערים לצמתים עירוניים ועל מעבר להליכתיות, רכיבה על אופניים ותחבורה ציבורית והתאמת התשתיות לשם כך. הרעיון מוזכר במשפט בעקרונות התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים שהוכנה ברלב"ד, אך עדיין לא הוצגה לציבור ולא תוקצבה.

תאונת דרכים, 6.7 בכביש 25 סמוך לשגב שלום / צילום: תיעוד מבצעי מד''א

פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר אילן, מסבירה שהבעיה בצמתים הבינעירוניים נוגעת בין היתר לבעיות תשתית כמו רמזור מוסתר, תאורה ותכנון לא נכון של הצומת. "צריך גם להאט את התנועה לפני הצומת. למדנו שהדבר מפחית תאונות דרכים לפני מעברי חציה ומחקרים מראים שככל שמהירות הנהג בהתקרבו לצומת או למעבר החציה גבוהה יותר כך הסיכוי שיצליח לעצור נמוך יותר".

טופז פלד, מנהלת יחידת ההנדסה ברלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), אומרת כי "יש הבדל בין צומת בינעירוני בדרכים ראשיות שם לרוב הפתרון הוא רמזור או הפרדה מפלסית כגון מחלף (אך אלה מקשות על הולך הרגל) לבין צומת בדרכים משניות או בכניסה ליישובים שם במקרים רבים נכון לייצר מעגלי תנועה שגם מאטים את התנועה לקראת הצמת וגם מייצרים מפגש בטיחותי יותר. כל מקום נבחן לגופו בראייה של מירב הבטיחות".

התשתיות שיכולות להבדיל בין חיים למוות

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמות אור ירוק, אמר כי "בדרכים בינעירוניות מדובר במפגש בין דרכים עם קונפליקט מובנה של השתלבות עם נהגים אחרים וכלי רכב אחרים במהירויות גבוהות בכביש. בשל כך הסיכון לתאונה עולה וכך גם הקטלניות שלה. רשימת הצמתים האדומים כוללת את הצמתים המרכזיים והבולטים בישראל שבהם נפגעים בני אדם רבים ולכן במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים צריכים לתעדף את שיפור הבטיחות באותם צמתים מרובי נפגעים. ראשי הערים חייבים למפות את הצמתים האדומים מרובי התאונות בערים שלהם ולפעול לצמצום הנפגעים. לעיתים שיפור תשתית יכול לעשות את ההבדל בין חיים ומוות וכן הצבת מצלמת רמזור בולטת ומשולטת. בפעילות נכונה ראשי הערים יכולים וחייבים להוביל שינוי אמיתי בכל הקשור למספר הנפגעים בצמתים העירוניים".

איך נראה המאבק בתאונות הדרכים בהשוואה עולמית?

בכל שנה נהרגים בישראל בממוצע 360 בני אדם, אם משווים את ישראל לעולם במספר ההרוגים ביחס לנסועה (קילומטראז') אז מצבנו לא כל כך גרוע. אבל אם בוחנים את הצלחתן של המדינות בהפחתת מספר ההרוגים - ישראל מדורגת אחרונה ביחס למדינות אירופה והנתונים מגלים שהפוטנציאל עצום.

בשבוע האחרון הוצגו עקרונותיה של תוכנית החומש לבטיחות בדרכים אז ציינו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) שישראל נמצאת בממוצע ב-6 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה ומטרתה להוריד את הנתונים תוך 5 שנים לשלושה הרוגים כמו המדינות אליהן היינו רוצים להדמות.

ואולם אם משווים את ההרוגים ביחס להיקף הנסועה בתקופת הקורונה עולה תמונה מדאיגה: בעוד שממוצע 32 המדינות שנבדקו הצביע על ירידה של 13% בהרוגים, ישראל במקום ה-26 עם עלייה של 2.5%.

תאונת דרכים, 11.6 בראשון לציון / צילום: תיעוד מבצעי מד''א

המדד איננו מושלם. חוקרי הרלב"ד ציינו בדוח שפרסמו בשנה שעברה את מסקנתם שהשוואה לפי הנסועה משתנה בין מדינה למדינה וכך הם צינו למשל שבין שיטות המדידה במדינות יש הבדלים ניכרים והשיטה המקובלת ברוב מדינות ה-OECD היא ספירות תנועה וסקרי ניידות ש"נוטות להניב אומדן חסר של המצב בפועל".

אל תסתנוורו מהנתונים החיוביים

מדד נוסף שנהוג באמצעותו להשוות את מספר ההרוגים הוא השוואה ביחס לגודל האוכלוסייה. שם ישראל זוכה למיקום גבוה יחסית והציגה ירידה מ-48.7 הרוגים למיליון בני אדם בשנת 2011 ל-38 הרוגים בשנת 2021. ישראל ממוקמת במקום ה-12 והמחמיא.

אלא שהתמונה לא כל כך ברורה וקשה להשוות את ישראל על אוכלוסייתה הצעירה והבריאה למדינות מזדקנות שבהן הילודה נמוכה בהרבה. על כך, עמדו חוקרי הרלב"ד שציינו כי "חלק מן הסיבה לשיעורי ההיפגעות הנמוכים יותר בישראל הוא הרכב הגילים הצעיר באופן יוצא דופן. הסיכון להיפגעות ילדים בתאונות נמוך באופן יחסי. העובדה הזו מטה את המסקנות". ולכן מציעים החוקרים להשוות את קבוצות הגיל בנפרד ולתקנן את המדד לפי גיל, במצב כזה, ישראל מתקרבת יותר לחציון שבין המדינות.

מה אפשר לעשות?

אז מה עושים? מצד אחד המדדים בינוניים ולא מצביעים על מצב קריטי, ומצד שני יש מהם כל כך הרבה הסתייגויות ונראה שהם לא מצליחים לשקף את התמונה בשטח.

החוקרים ממליצים לחשב את השיעורים לפי שילובים של משתמשי דרך וקבוצות גיל. כך למשל ניתן לבחון את מספר ההרוגים בני 65 ומעלה הולכי הרגל ביחס למספרם באוכלוסיה. בדוח הרלב"ד נבחנו השנים 2015-2019 ובחישוב הזה ישראל במיקום לא מחמיא של 1.5 הרוגים לכל 100 אלף איש לעומת חציון של 0.8. אם צוללים עוד יותר עמוק לנתונים ניתן לראות ששיעור הילדים היהודים הולכי הרגל שנהרגו דומה לממוצע ולחציון אך שיעורם של ילדים ערבים היה גבוה באופן ניכר.

עד כה מהנתונים הבינלאומיים למדנו שהחולשות הישראליות בהשוואה לעולם הן בקרב הולכי הרגל ובמיוחד אנשים מעל גיל 65 וילדים וכשמדובר בילדים - בעיקר בחברה הערבית. ומה אומרים הנתונים הלאומיים? נהגים צעירים מעורבים בתאונות דרכים פי 1.7 מנהגים בני 25 ומעלה, נהגים מהחברה הערבית מעורבים פי 1.9 בהשוואה לאוכלוסיה היהודית וסיכויו של אדם ערבי לההירג בתאונה גבוהים פי 2 ולהפצע קשה פי 1.5.

לא בכדי ברחבי העולם תוכנית חזון אפס הרוגים צוברת תאוצה, בבסיס התוכנית עומדת ההבנה שערים צריכות להגן על הולכי הרגל והמשתמשים הפגיעים ולא רק להזרים תנועה ובאמצעות שינויים בתכנון העירוני מורידים באופן משמעותי את מהירות הנסיעה בערים ומעבירים את האחריות מציות מוחלט לחוקי התנועה, אל התכנון העירוני והתשתיות שיוכלו לספוג טעויות ולהפחית את מסוכנותן של תאונות הדרכים. גם למרחב הבינעירוני יש פתרונות, כשבדרכים אזוריות ובינעירוניות מגבילים את מהירות הנסיעה גם כן ומשתמשים באכיפה אלקטרונית.

השבוע הציגה שרת התחבורה מרב מיכאלי את "התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים" שמטרתה להוריד את מספר הנפגעים ב-50% בתוך חמש שנים אך פרטיה של התוכנית לא פורסמו וגם לא סיכום תקציבי להפעלתה וקשה לראות מימוש שלה באופק. 

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

בורסת שנחאי, סין. / צילום: Shutterstock

עליות באסיה; ביפן ובקוריאה אין היום מסחר

שנגחאי עולה ב-1% ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם