מחירי חומרי הגלם צנחו בעשרות אחוזים
בכל אחד מששת החודשים בחצי הראשון של שנת 2022 עמד קצב העלייה של מדד מחירי התשומות לבנייה על כ־6%. ברבעון השני של השנה הוא הגיע לשיא - קצב עלייה של 6.6%. בתוספת העלייה בשנה שעברה, בשיעור של 5.6%, המדד עשוי לסגור עלייה בשיעור דו־ספרתי בתוך שנתיים.
אלא שבינתיים בראייה כלל עולמית המציאות שונה: בחודשים האחרונים מחירי סחורות רבות ירדו בצורה משמעותית, עד שהגיעו לרמה נמוכה יותר מתחילת 2022, ולמחיר נמוך בעשרות אחוזים מזה שרשמו בשיא העליות, סביב מרץ־אפריל - בדגש על הסחורות המשמשות לבנייה. אם כך המצב, מדוע מדד תשומות הבנייה אצלנו לא מראה סימני עצירה, ומדוע הסחורות לבנייה בישראל עדיין במחיר גבוה?
העלייה במדד תשומות הבנייה משפיעה על כל רוכשי הדירות החדשות: בין אם בתקופת ההצמדה המלאה של מחירי הדירות החדשות למדד, ובין אם כיום - כאשר רק 40% ממחיר דירה חדשה מוצמד למדד בעקבות תיקון לחוק המכר - רוכשי דירות נאלצים לשלם בעקבות העלייה הזו תוספת לא קטנה, בגובה עשרות ומאות אלפי שקלים, למחיר הדירה מרגע שרכשו אותה ועד שיאכלסו אותה. בתוספת קצב עלייה שנתי של כ־15% במחירי הדירות עצמם, מקבלים מציאות קשה מאוד עבור הרוכשים.
המחירים: עדיין גבוהים משמעותית מ־2019
נתונים שמציגה פלטפורמת המסחר הדיגיטלית של חברת ARK TRADE מראים כי מחירי השוק של סחורות רבות המשמשות בענף הבנייה נמצאות בשפל שנתי במסחר הבינלאומי.
נכון לתחילת אוגוסט נסחרים מוטות ברזל במחיר של כ־596 דולר לטון, 13% פחות ממחירם בתחילת השנה, ו־22.5% פחות ממחיר השיא שלהם השנה, שעמד על 770 דולר; האלומיניום נסחר במחיר של כ־2,458 דולר לטון, 13.5% פחות ממחירו בתחילת השנה, ו־36% פחות ממחיר השיא שלו השנה; מחיר לוח עץ נסחר ברמה של 534 דולר ל־1,000 פיט, ירידה של 53% בהשוואה למחירו בתחילת השנה, וירידה של 63.5% ממחיר השיא שלו; מחיר הנחושת כיום הוא 3.55 דולר לפאונד, 19.6% פחות ממחירו בתחילת השנה, ו־28% פחות ממחיר השיא השנתי.
אלא שלמרות כל זה, מחירי הסחורות בארץ לא יורדים, וכך גם מדד תשומות הבנייה. "רמות המחירים בשוק הסחורות עוד לא חזרו לרמות שהיו לפני הקורונה", מסביר נתנאל היימן, מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים. "מאז המשבר העולמי ב־2020 הייתה עלייה חדה מאוד, והירידה האחרונה היא של 10%־30% בלבד.
"נוסף על כך, הרבה מאוד ספקים צברו מלאים בתקופה האחרונה - בגלל אי הוודאות הכללית, וגם בגלל שבישראל היה משבר בנמלים, כך שהצטברה אצלם סחורה רבה במחירים הגבוהים, והם ירצו להיפטר ממנה במחירים האלה. אם זה לא מספיק, הרי שחוסר הוודאות, כאמור, עדיין נשאר: אנחנו לא יכולים להגיד ששיווי המשקל חזר לשוק, ועדיין ישנו מחסור. השבר בשרשראות האספקה עוד קיים, מחירי ההובלה עדיין גבוהים, אז לא חזרנו לנקודה שבה היינו רוצים להיות. אנחנו עדיין לא שם".
הירידות: עוד לא איזנו את העליות
"צריך לשים את הירידות האלה בפרופורציה", מוסיף ניר ינושבסקי, סמנכ"ל חברת הבנייה ינושבסקי וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "אכן מדובר על ירידה של עשרות אחוזים מהשיא, אבל כשמסתכלים רחוק יותר מאפריל השנה, רואים שאנחנו עדיין בעיצומה של עליית מחירים משמעותית.
"הפלדה, למשל, ירדה ב־33% מהשיא, אבל מינואר 2020 ועד היום היא עלתה ב־114% אחוז, וזה אחרי הירידות האחרונות. מחירי השינוע ירדו ב־39%, אבל עלו מינואר 2020 ב־620%, כלומר אנחנו עדיין במחירים גבוהים פי שלושה וארבעה מהמחירים שהיו טרם משבר הקורונה. אני שמח שיש ירידות, ומקווה שהכול יוזל, אבל אנחנו כקבלנים לוקחים את זה בעירבון מוגבל מאוד. למעשה, אי הוודאות והתנודתיות הזאת רק מגבירות את העליות. ה'זיגזג' הזה מלחיץ עוד יותר את השוק".
המדד: משקלל גם ציוד, הובלות וכוח אדם
לתמונה הכוללת מצטרפת תגובתו של משרד הבינוי והשיכון, שקובע חד משמעית: "שינוי במחירי הסחורות במסחר הבינלאומי לא בהכרח בא לידי ביטוי במדד תשומות הבנייה". במשרד מציינים כי ההשפעה של התנהגות מחירי הסחורות העולמיים על המדד ועל השוק המקומי אינה ישירה, מכמה סיבות: "היצרנים והמשווקים מתאימים מחירים בהתאם למצב השוק, למשל כשישנה תחרות חזקה, אך לא בכל מקרה של שינוי מחירים עולמי; מדד תשומות הבנייה משקלל גם מחירי שכירות ציוד, הובלות ושכר עבודה, שאינם חלק מחומרי הבנייה אך משקלם גבוה במדד; נוסף על כך, המדד מבטא שקלול של סחורות מייצור מקומי עם סחורות מיובאות".
משרד הבינוי והשיכון לא מבצע בעצמו מעקב אחר מחירי סחורות וחומרים בתחום הבנייה למגורים, אלא רק אחרי מחירי חומרים המשמשים לעבודות פיתוח, שהם בעיקר ברזל ועץ. "המשרד מקבל מידע על שינויים במחירי חומרי גלם ומוצרים המשמשים כתשומות בבנייה למגורים דרך מדד תשומות הבנייה המפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מתחילת השנה עלו דווקא מחירי תשומות הבנייה ב־4.4%, כמעט בכל הסעיפים, למעט ירידה קלה של 4.3% במחירי 'מוצרים מוגמרים מעץ ומחומרים אחרים'. במהלך התקופה שבין יולי 2021 ליוני 2022 חלה ירידה קלה גם במחירי אביזרים לאינסטלציה חשמלית, בשיעור 6%, ומחירי מערכות תקשורת ירדו בשיעור של 8.4%", נמסר מהמשרד.
"המדד לא עולה בדיוק לפי ההתייקרות האמיתית בשטח", מוסיף ינושבסקי. "הוא עלה, נניח, בחצי מהעלייה הכללית, כי הסחורות מהוות רק כ־50% ממנו. הוא גמיש פחות, ולוקח לו זמן עד שהוא 'מפנים' באמת את השינויים החלים בשוק. לצד מחירי הסחורות גם מחירי ההובלות ירדו, ומחיר הדלק עוד יכול לרדת - כל אלו גורמים נוספים המשפיעים על עלויות הייצור, אבל מכאן ועד לשינוי וירידה במדד יש מרחק לא קטן".
המצב העולמי: "המשבר ברוסיה עוד לא נגמר"
אם כן, זו התמונה כעת: ירידות המחירים בשוק הסחורות העולמי חשובות, אך לא מספיקות, והדרך עד להשפעה על השוק המקומי גדולה. בנקודה זו חשוב להבין מה צפוי לקרות בהמשך, אך אין אחד שיסכים להמר מהבחינה הזו - בעיקר משום שחוסר היציבות הגאו־פוליטית העולמית עדיין איתנו.
"המשבר ברוסיה עוד לא נגמר, מחירי ההובלה הימית לא התייצבו, וישנם עוד נושאים שמערערים את היציבות", אומר היימן. "כך לדוגמה, איש עסקים ממוצע לא יכול לדעת לאן יתפתח המשבר המתהווה בין ארצות הברית לסין סביב ביקור ננסי פלוסי בטייוואן, ויכולות להיות לכך השלכות רבות. אנחנו עדיין נמצאים, חד משמעית, בתנאי אי ודאות.
"מי שיצליח לתפוס את המחירים כרגע, אחרי הירידה, יוכל לקנות חלק מהסחורות במחיר נמוך יותר, ואם נחזור בשלב מסוים לרמות המחירים של 2019 אין ספק שגם השוק בישראל יושפע מכך ויחווה ירידות מחירים, אבל לצפות מה תהיה ההשפעה על המחירים הבינלאומיים בשנה הקרובה? זה לא יהיה רציני".
"רוסיה ואוקראינה הן יצרניות גדולות בתעשייה שלנו, בעיקר של מתכת, פלדה, מחצבים וכדומה", מוסיף ינושבסקי, "ורוסיה די החריבה את המפעלים באוקראינה במהלך המלחמה. נניח שבסוף השנה הכול נגמר - אוקראינה תצטרך לשקם את עצמה, וגם את מפעלי התעשייה שלה. המשמעות היא עלייה בביקוש לסחורות, ללא שינוי ביכולת התפוקה, המקומית והעולמית. ממש כמו עם מחירי הדיור כאן בישראל - כשיש ביקוש גדול ואין היצע מספיק, המחירים עולים. לכן אני לא אופטימי שנראה ירידות מחירים גדולות.
"אסור לשכוח שישראל גם איננה שחקן בשוק הזה. היא לא יצרנית של מוצרי גלם ולכן מושפעת מאוד מהשוק הגלובלי. כדי שתהיה השפעה על השוק בישראל, צריכה להיות ירידה לא ספקולנטית במחירי הסחורות - כלומר שהיצע הסחורות יגדל. היצע לוקח זמן לייצר ולוקח זמן להוביל, ולכן יהיה כאן לדעתי תהליך ממושך".
פלטפורמת המסחר של ARK TRADE מבוססת על בינה מלאכותית ש"לומדת" על התנהגות מחירי הסחורות ממקורות שונים, ומציגה בין יתר הדברים גם את הפרמטרים המשפיעים על התנודות במחירים. בחברה מציינים, באופן לא מפתיע, כי שנת 2022 התאפיינה בהשפעות חדות של פרמטר "משברים עולמיים" על מחירי הסחורות.
"המערכת מוצאת ומספרת, באופן אוטומטי, איזה משקל יש לכל פרמטר, ואפשר כך לראות את 'מאחורי הקלעים' של התנהגות הסחורות, ואת הסיבות לשינויים במחירים", אומרת אורית שיפמן, מייסדת ומנכ"לית ARK TRADE. "המשברים העולמיים עדיין דומיננטיים, ורואים השפעה רבה של הפרמטר הזה על המחירים. בטווח הקרוב הערכת השפעת המשברים העולמיים על מחיר הברזל, לדוגמה, עומדת על כ־32%, לעומת הערכת ההשפעה של כ־22% על שאר המתכות שנבדקו וכ־28% על מחיר העץ".