גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם פעילות אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב

האם יש מדינות ערביות שאסרו על אל-ג'זירה לפעול משטחן? כן, אך הן מעטות ● המשרוקית של גלובס

איוב קרא, מתמודד בליכוד, פרלמנט צהריים, ערוץ הכנסת, 25.7.22 / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"
איוב קרא, מתמודד בליכוד, פרלמנט צהריים, ערוץ הכנסת, 25.7.22 / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"

איוב קרא, פעם שר התקשורת מטעם הליכוד והיום מתמודד בפריימריז של המפלגה, התבטא בשבועות האחרונים לגבי קשיי המשילות שחוו הוא וחבריו בעבר, וטען כי "לא נתנו להם לשלוט". מה למשל? בראיון בערוץ הכנסת הוא סיפק את הדוגמה הבאה: "כשאני רציתי לסגור את אל-ג'זירה… לא נתנו לי לעשות את זה". זאת, לדבריו, למרות ש"אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב". האם ערוץ התקשורת שנהנה מפופולריות בעולם הערבי אכן נסגר ברבות ממדינות האזור? ומה בדיוק ניסה לעשות קרא בתקופתו? בדקנו.

אל-ג'זירה ("האי" בערבית) הוא כלי תקשורת ממשלתי בבעלות קטאר שהוקם ב-1996. על-פי האתר של הערוץ, הוא מפעיל עיתונאים רבים ברחבי העולם, ויש לו לשכות או מערכות בלמעלה מ-50 מדינות. העובדה שהערוץ מופעל על-ידי ממשלת קטאר אכן עוררה חיכוכים עם מדינות מרכזיות בעולם הערבי. במאמר שפורסם ב-2017 על-ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מוזכר כי "השימוש שעשתה קטאר באל-ג'זירה כדי להגביר את השפעתה של תנועת האחים המוסלמים בעולם הערבי כולו, ולמתוח ביקורת על מנהיגים בריאד, בקהיר ובאבו-דאבי, עורר זה מכבר חוסר נחת באזור".

המתיחות הזאת באה לידי ביטוי בכמה גלים, אך כפי שהסביר לנו ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, הסכסוך הזה התפרץ במלוא עוזו ביוני 2017 - אז החליטו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים לנתק את יחסיהן הדיפלומטיים עם קטאר. פעילותה של אל-ג'זירה הייתה סוגיה משמעותית במשבר, ואחת הדרישות של המדינות הללו מקטאר הייתה לסגור או לפחות לרסן את הרשת. לדברי ד"ר גוז'נסקי, אומנם מאז חלה התקרבות בין קטאר למדינות הללו (בינואר 2021 נחתם הסכם פיוס), אולם אל-ג'זירה עדיין לא פועלת שם בחופשיות.

2017 הייתה גם השנה שבה איוב קרא מונה לשר התקשורת. באוגוסט אותה שנה, חודשיים לאחר פרוץ החרם על קטאר, הוא הכריז על שורת צעדים שמטרתם להפסיק את פעילות אל-ג'זירה בישראל. קרא ירה לכיוונים רבים. הוא ניסה להביא לשלילת תעודות העיתונאי ("תעודות לע"מ") של כתבי אל-ג'זירה בישראל, לגרום לכך שמועצת הכבלים והלוויין תאסור על yes והוט לשדר את הערוץ בישראל ועוד. כל הצעדים הללו לא הבשילו מסיבות שונות ולמעשה היו רחוקים מאוד מלהגיע לקו הסיום.

האם הכישלון של קרא הותיר את ישראל כמדינה היחידה באזור שבה פועל הערוץ? כפי שכבר יכולתם להסיק הדברים רחוקים מכך. לפי האתר של אל-ג'זירה, הערוץ אכן לא מפעיל עיתונאים בארבע המדינות שהזכרנו - ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין - ובעוד שלוש מדינות שחברות בליגה הערבית: אלג'יריה, ג'יבוטי ואיי קומורו (שידורי הערוץ כן נקלטים באמצעות צלחות לוויין בכל המדינות הללו).

יחד עם זאת, בשאר 15 המדינות החברות בליגה הערבית, בהן ירדן, סוריה, לבנון, עיראק, כוויית, לוב, מרוקו ועוד, הערוץ מפעיל עובדים ועיתונאים (יש לציין כי בעבר, על רקע מתיחויות שונות, חלק מהמדינות הללו אכן סגרו את פעילות אל-ג'זירה אצלן). לפי אתר הערוץ, גם ב"פלסטין" יש לו שלוש לשכות: בירושלים, ברמאללה ובעזה.

מהשר לשעבר איוב קרא נמסר (העובדות החדשות שמופיעות בתגובה לא נבדקו על-ידינו): "הייתה לי הזכות כשר התקשורת להתחיל בהליך של סגירת אל-ג'זירה אחרי שהיו מעורבים בהסתה… וגם כאות הזדהות עם מדינות המפרץ. אל-ג'זירה הועמדה לשימוע בפני לשכת העיתונות הממשלתית… אבל לצערי במועצה לביטחון לאומי לא גיבו את המהלכים לסגירת משרדיה בישראל. לדעתי, במבחן המידתיות והסבירות, אסור שאל-ג'זירה תהיה חלק מחופש הביטוי של ישראל, כי (היא הפכה) לגורם מכוון ומסית נגד ישראל. אם אחזור לממשלה, אעשה הכול להמשיך את הליך סגירתה".

בשורה התחתונה: דבריו של קרא לא נכונים ברובם. כיום אל-ג'זירה מפעילה מערכות עיתונאיות ב-15 מדינות מתוך 22 מדינות החברות בליגה הערבית. הערוץ, שפועל גם בישראל, אכן לא מורשה לפעול במספר מדינות ערביות מרכזיות, ובהן ערב הסעודית, מצרים ואיחוד האמירויות.

תחקיר: יובל אינהורן

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן