משרד התקשורת מפרסם היום (ג') את תזכיר חוק השידורים החדש שמטרתו להסדיר את עולם השידורים בישראל. ההמלצות המרכזיות הן בחובות ההשקעה בהפקות מקור של חברות טלוויזיה בינלאומיות כדוגמת נטפליקס ודיסני פלוס תיאסר בלעדיות על שידור תכני ספורט, ספקי תכנים יוכלו להחזיק חברת חדשות במטרה לאפשר גיוון ופלורליזם, ותוקם מועצת שידורים אחודה במקום מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו .
השימוע להערות הציבור, נועד לתקן את החקיקה בתחום השידורים ולעדכן את הרגולציה שחלה על השחקנים הפועלים בשוק, והיא פועל יוצא של המלצות ועדת פולקמן שהוקמה על-ידי שר התקשורת יועז הנדל בספטמבר 2020 ושל עבודת צוות מקצועית במשרד התקשורת.
כאמור, מכיוון שמדובר בשימוע ציבורי ועל רקע הבחירות, הסוגיה תמתין להכרעת הממשלה הבאה, כך שהדיונים עכשיו והתגובות לתזכיר יהיו תאורטיים. במציאות בישראל שבה שר פוליטי עומד בראש משרד התקשורת, ההחלטות הסופיות יתקבלו רק לאחר שתקום ממשלה, ולאחר ששר התקשורת הבא יגבש בעצמו את האסטרטגיה בנושא, ולאחר שהוא ישמע שוב את כל עמדות השחקנים - כך שבכל מקרה מדובר בתהליך ארוך מאוד.
השקעה בתוכן מקומי
הנקודות המרכזיות בשימוע יחייבו ספק תכנים בינלאומי עם הכנסות של 600-300 מיליון שקל בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 4% מהכנסותיו מאספקת תכנים בישראל. ספק תכנים בינלאומי עם הכנסות מעל 600 מיליון שקל יחויב בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 6.5% מהכנסותיו מאספקת תכנים בישראל.
בנוסף, הרפורמה מסדירה את הפקות המקור על-ידי השחקנים המקומיים ומייצרת סדר בנושא שהפך להיות אחד מאבני המחלוקת המרכזיות בשוק, והוא הוויתור לשחקנים חדשים על השקעות בהפקות מקור. בשימוע מוצע כי כל ספק תכנים ישראלי (דוגמת סלקום או פרטנר) עם הכנסות של 600-300 מיליון שקל, יחויב בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 4% מהכנסתו מדמי מנוי ו-13% מהכנסתו מפרסומות. ספק תכנים ישראלי עם הכנסות מעל 600 מיליון שקל (הוט ו-yes), יחויבו בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 6.5% מהכנסתן מדמי מנוי ו-13% מהכנסתו מפרסומות.
הרגולציה תחול על כלל השחקנים המקומיים לפי עיקרון של אדישות טכנולוגית, ותבטיח כי בפני הצופה הישראלי יעמוד היצע גדול ומגוון של תכנים איכותיים הנותנים ביטוי לשפה ולתרבות הישראלית על כל גווניה.
הנגשה של תכני ספורט
בנוגע לספורט, מוצע כי על-מנת לוודא רמת נגישות גבוהה של תכני ספורט שיש להם ביקוש משמעותי בקרב הציבור או חשיבות תרבותית או לאומית, תיקבע רשימה של אירועי ספורט מרכזיים שספקי התכנים יחויבו להציעם למנוייהם, ללא תשלום נוסף.
על-מנת לשמר את התחרות בין ספקי התכנים שמושפעת באופן ישיר מהיכולת שלהם להציע תכני ספורט, מוצע לחייב בעל זכויות ספורט להציע את תכני הספורט לכלל ספקי התכנים, במחירים הוגנים ובלתי מפלים.
בנוסף, בעל זכויות שידור של תכני ספורט שמוכר את התוכן לספקי התכנים יחויב להציע להם את זכויות השידור על גבי כל פלטפורמה, לרבות למכשירים ניידים. כרגע לדוגמה לא ניתן לצפות בשידורי ספורט במכשירים סלולריים למשל, והדבר מעורר תרעומת רבה בקרב אוהדים רבים שנלחמים על כך שנים.
רכישה ושידור של חדשות
בנושא החדשות, השימוע מציע שכל מי שרוצה לשדר חדשות יוכל לעשות זאת, בניגוד למצב כיום שבו חברות הטלוויזיה למשל אינן יכולות לשדר חדשות עצמאיות ומחויבות לרכוש את החדשות מחברות החדשות ולשדר אותו.
לדברי משרד התקשורת, "ככלל, כל ספק תכנים יוכל לשדר חדשות אם הוא עומד בתנאים מינימליים, ובלבד שיצירת החדשות תיעשה על-ידי תאגיד נפרד מהגוף המשדר. במקרה שבעל רישיון חדשות ימכור את תכניו לספק תכנים, הוא יחויב להציע את החדשות לכלל ספקי התכנים במחיר הוגן ובלתי מפלה, זאת במטרה לשמור על עצמאות החדשות, ולאפשר גיוון ופלורליזם".
בדרך ליישום הרפורמה נקבע "על-מנת למנוע זעזועים משמעותיים כתוצאה משינוי המודל הכלכלי של שוק השידורים, תיקבע תקופת מעבר במסגרתה יישמרו הכללים הישנים על גבי השידורים בכבלים ולוויין. לגבי שידורים על גבי רשת האינטרנט (OTT) תחול האסדרה החדשה, במסגרתה יוסרו המגבלות הכלכליות הקיימות היום. בשידורים על גבי רשת האינטרנט (הן של ספקי תכנים המשדרים רק במתכונת OTT והן של ספקי תכנים המשדרים גם בכבלים או לוויין) יוכלו ספקי התכנים לקבל הכנסות הן מדמי מנוי והן מפרסומות, ויוכלו להחזיק ברישיון לאספקת חדשות. בתום שלוש שנים תבוטל ההפרדה, והכללים החדשים יחולו על כלל שוק השידורים".
נקודה נוספת היא מיזוג בין גופי האסדרה, כך שתוקם ברית מועצות שתהיה אחראית לכל תחום השידורים כיחידת סמך עצמאית במשרד התקשורת. בסוגיית התאגיד הציבורי "כאן", המשרד ממליץ שלא לאפשר לו לגבות תשלום עבור שידוריו מפלטפורמות השידור כפי שביקש.
שר התקשורת יועז הנדל מסר: "אנחנו מתקדמים שלב נוסף באסדרת שוק השידורים והתאמתו לעידן הנוכחי. לאחר שוועדות רבות דנו בנושא, ודוחות רבים נותרו לאורך שנים במגרה, אנחנו מתקדמים היום לעבר חקיקה. הרפורמה תחייב גופי שידור בינלאומיים וישראליים, בעלי מאות אלפי מנויים בשוק הישראלי, להשקיע ביצירה ישראלית. תחום החדשות נפתח לתחרות ולפלורליזם: על-מנת לאפשר מגוון רב יותר של ערוצי חדשות, כל ספק תכנים יוכל לשדר חדשות, ובלבד שיצירת החדשות תיעשה על-ידי תאגיד נפרד מהגוף המשדר, וזאת על-מנת לשמור על עצמאות גוף החדשות".
קשת ורשת: "כניעה לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות"
קשת ורשת מסרו בתגובה לטיוטת הצעת החוק: "טיוטת החוק שפורסמה מאכזבת, לא מתמודדת עם האתגרים של שוק השידורים והפרסום ומסמנת את דבקותו של המשרד ברגולציה מיושנת שנקבעה אי-שם בטרום עידן האינטרנט. המשרד הגדיל לעשות וקובע לראשונה בתולדות המדינה פיקוח ממשלתי על ערוצי חדשות.
"טיוטת החוק מהווה כניעה דה-פקטו לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, שרגולטורים וממשלות בכל העולם פועלים במטרה לצמצם את כוחן ואת השפעתן ההרסנית והבלתי הפיכה על התעשיות המקומיות. אותן ענקיות פועלות ללא כל הגבלה רגולטורית או מחויבות לייצר תוכן עצמאי מקומי, בזמן שהן גורפות רווחים עצומים עבור עצמן, על בסיס תוכן המיוצר על גופי תוכן מקומיים. המשך פעילותן של גוגל, פייסבוק ונטפליקס ללא כל רגולציה מתאימה מעמיד את תחום התוכן המקומי בסכנה קיומית של ממש.
"היה מצופה כי משרד התקשורת יפעל על-מנת להבטיח המשך קיומה של יצירה ישראלית מקורית, שידורי חדשות ואקטואליה וקיומו של שוק תוכן ודעות מקומי עצמאי ותחרותי, אך בטיוטת החוק שפורסמה לשימוע ניכר שהמשרד בחר לזנוח באופן מוחלט את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית".
הרשות השנייה מסרה בתגובה: "הרשות השנייה מברכת על פרסום השימוע לתזכיר החוק בדבר הסדרת הרגולציה לשידורים בישראל. קיים צורך ברור ודחוף לאסדרת כל תחום השידורים והתאמתו להתפתחויות המשמעותיות בארץ ובעולם. הרשות השנייה תנתח את המודל המוצע ורכיביו השונים, תגבש את עמדתה המקצועית ותעביר את התייחסותה המקצועית למשרד התקשורת".
