גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקבלי הפנסיה התקציבית יזכו לתוספת נדיבה, הדלק יתייקר: המרוויחים והמפסידים מהאינפלציה

סעיף ההצמדה למדד המחירים לצרכן היה בעשור האחרון עוד כוכבית שולית בחוזים ובתשלומים רבים, אך אינפלציה של 4.4% הפכה אותו לסעיף ששווה 11 מיליארד שקל ● בקצבאות ביטוח לאומי, בארנונה, בבלו, בפנסיות התקציביות וגם במשכנתאות ובשכר במגזר הציבורי: כמה מהמשק הישראלי צמוד למדד?

מהארנונה ועד הפנסיה התקציבית: המחירים הסמויים של האינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
מהארנונה ועד הפנסיה התקציבית: המחירים הסמויים של האינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מדד המחירים לצרכן עולה, ויחד איתו מגוון רחב של תשלומים, חוזים, מסים והחזרים מתייקרים. במהלך רוב העשור האחרון, כשהאינפלציה הייתה נמוכה, ההצמדות במשק נעלמו מהעין בשל ההשפעה המועטה שלהן, אבל כעת, כשהאינפלציה בישראל מזנקת והגיעה בחודש יוני לשיא של 14 שנה (4.4%), ההצמדות הופכות מסעיף טכני וסמלי לעניין מהותי ששווה לא מעט כסף.

כמה מהמשק הישראלי צמוד למדד? מניתוח גלובס עולה כי סך ההצמדות למדד שניתן לחשב מסתכמות בכ־254 מיליארד שקל בשנה, שמהווים 16.3% מהתוצר השנתי של כל הכלכלה הישראלית. כלומר, אינפלציה של 4.4% תייקר אותם אוטומטית ב־11 מיליארד שקל בשנה. מדובר בחישוב שמרני, משום שהוא לא כולל את ההצמדות המאתגרות יותר להערכה, כמו חוזים פרטיים, הלוואות שאינן משכנתאות ושכר דירה.

ההצמדה הגדולה ביותר: ביטוח לאומי

ההצמדה המשמעותית ביותר אולי למשק הישראלי היא זו של ביטוח לאומי. מלבד קצבת הנכות, שמוצמדת לשכר הממוצע במשק, וקצבת האבטלה, שקשורה לשכר האינדיבידואלי של מקבל הקצבה, כל קצבאות ביטוח לאומי מוצמדות למדד המחירים לצרכן. כלומר, כ־96 מיליארד שקל בשנה שמוצמדים למדד המחירים לצרכן. המטרה, כמובן, היא למנוע שחיקה בקצבאות בעיתות אינפלציה, אך המשמעות שלה היא הוצאות נוספות לביטוח לאומי, שכבר היום סובל מגירעון אקטוארי נרחב והאינפלציה לכשעצמה מגדילה את הוצאותיו.

ההצמדה השנייה גם היא הוצאה ממשלתית - החוב הלאומי. על פי דוח החוב השנתי לשנת 2021 "עמד החוב הצמוד על כ־50% מסך החוב. עיקר העלייה בשיעור החוב הצמוד בשנים האחרונות נובע מגיוס נטו של איגרות חוב מיועדות". אגרות החוב המיועדות הן מעין סבסוד לפנסיה, בדמות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד המחירים לצרכן שמניבות תשואה גבוהה בהרבה מהמקובל בשוק ביחס להשקעה סולידית כל כך. לאחרונה, משרד האוצר החל בתהליך של הפסקת הנפקת אגרות החוב המיועדות לטובת מנגנון הבטחת תשואה לחוסכים, אך האג"ח המיועדות שכבר הונפקו עדיין צפויות להישאר איתנו בזמן הקרוב. בנוסף, ישראל מנפיקה אגרות חוב "סטנדרטיות" צמודות למדד, ויחד מדובר על כ־50% מהחוב.

כדי לחשב את ההשפעה השנתית, ניתן לקחת את החזר החוב השנתי שעומד על 110 מיליארד שקל בשנת 2022, להוסיף לו את תשלומי הריבית בסך 43 מיליארד שקל באותה שנה, ולחלק את הסכום ב־2, בהתאם למשקל אגרות החוב הצמודות מתוך סך החוב. כלומר - כ־76 מיליארד שקל בשנה. על פי דוח החוב השנתי, כל עלייה שנתית של 1% במדד מוסיפה 5.2 מיליארד שקל למלאי החוב הלאומי, ומעלה את יחס החוב־תוצר של ישראל ב־0.34%.

 

ההצמדה הבאה בגודלה היא מס הקנייה (הבלו) - המוטל על דלק, אלכוהול, טבק וחלקי רכב. על פי דוח הכנסות המדינה לשנת 2020, אלה היוו במס קנייה 35.5 מיליארד שקל. סך ההנחה על מס הדלק שפורסמה בעת האחרונה צפויה להסתכם למיליארד שקל בלבד ב־2022, כך שעדיין מדובר על 34.5 מיליארד שקל בשנה שצמודים כולם למדד.

ההשפעה של התייקרות המשכנתאות

ההצמדה הגדולה ביותר שאינה ממשלתית היא כנראה זו במשכנתאות. מחישוב גלובס עולה כי סך החזרי המשכנתה הצמודים למדד הסתכמו בשנה האחרונה ב־19.2 מיליארד שקל. בעקבות ההצמדה למדד, והעלאת ריבית בנק ישראל בתגובה לאינפלציה, המשכנתאות מתייקרות בכל המסלולים.

למרות שהתייקרות המשכנתאות עשויה למתן את מחירי הדיור, היא עלולה דווקא לתדלק את האינפלציה. מדד המחירים לצרכן לא מחשב את מחירי הדיור, אלא רק את מחירי השכירות הממוצעים. התייקרות המשכנתאות תגדיל את הביקושים בשוק הדיור להשכרה, מה שעשוי להוביל לעליות מחירים בענף שמהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן.

לא רק המשכנתאות יכולות להתגלגל לשוק השכירות ולתדלק את האינפלציה. תקרת הפטור ממס על השכרת דירה עלתה השנה עם מדד המחירים לצרכן מ־5,070 שקל בחודש ל־5,196 שקל בחודש. אם הזינוק באינפלציה יימשך, התקרה שתעלה בעוד כמה מאות שקלים תפתח למשכירים את הדלת לעדכון שכר הדירה כלפי מעלה ולהישאר פטורים ממס.

ישנן כמובן גם הלוואות נוספות שאינן משכנתאות וצמודות למדד, אך אי אפשר לחשב את ההחזר השנתי שלהן באותה צורה.

ההצמדה הבאה בתור היא הארנונה. על פי חישוב התאחדות התעשיינים, סך הארנונה למגורים ולעסקים כאחד מסתכמת ב־33 מיליארד שקל בשנה, 50% מתוכם צמודים למדד - קרי 16.5 מיליארד שקל בשנה.

 

קרוב מאוד לכך עומדת הצמדה ממשלתית נוספת - פנסיה תקציבית. חלק מההבטחה של פנסיה תקציבית, בדומה לקצבאות ביטוח לאומי, היא תשלום ריאלי קבוע תוך התאמה מלאה למדד המחירים לצרכן. בשנת 2020, השנה האחרונה שיש עליה דיווח בנושא, תשלומי הפנסיה התקציבית עמדו על 12 מיליארד שקל בשנה. היום מדובר ביותר.

ישנן הצמדות ממשלתיות קטנות יחסית, כמו הצמדת השכר במגזר הציבורי. בעבר, השכר במגזר הציבורי היה צמוד ברובו למדד המחירים לצרכן ו"תוספת יוקר" הייתה דבר שבשגרה. אך לאורך הזמן, כדי למנוע מצב של סחרור שכר־מחירים, נותקו רוב ההצמדות. כיום, לרוב עובדי המגזר הציבורי ישנה רק "תוספת שקלית" צמודה למדד בשווי מאות שקלים למשרה מלאה, מה שמצטבר לפחות ממיליארד שקל בשנה. אך בתקופה האחרונה נראה שבהסתדרות כבר מחממים מנועים לקראת החזרת הדרישה להצמדת השכר. נגיד בנק ישראל אמיר ירון הקדים תרופה למכה והזהיר לאחרונה כי "יש חשיבות גדולה לחתום על הסכמי השכר אבל אסור שיהיו בהם מנגנוני הצמדה קשיחים. כפי שלמדנו משנות ה־80 זה מה שמוביל לספירלת שכר".

ההצמדות שהוצאו מהחישוב

ישנן עוד הצמדות במשק הישראלי, אך מורכב לחשב אותן: שווי נקודת זיכוי ממס, כמו גם מדרגות מס הכנסה, צפויות להתרחב עם עליית מדד המחירים לצרכן - מה שדווקא יצמצם את תשלומי המסים בישראל. ישנה גם הצמדה של חוזים במגזר הפרטי, שאינם מתועדים ומסוכמים בשום מקום, ולכן קשה להעריך את גודלם.

הסיכון של "סחרור אינפלציוני"

מטרת ההצמדות למדד היא לשמור על התחייבויות מסוימות זהות במונחים ריאליים ולכאורה חסינים מפני תנודות באינפלציה. עם זאת, נראה שלפחות מבחינת ההצמדות הקשורות למדינה, הוצאות הממשלה על שיפוי ביטוח לאומי בהתאם לקצבאות וההוצאות על פנסיה תקציבית צפויות לעלות. בו זמנית, הטבות המס כתוצאה מנקודות זיכוי במס הכנסה גדלות, ומדרגות המס עולות כך שנדרש שכר גבוה יותר כדי להגיע לכל מדרגת מס שולית. למרות שגם הבלו צמוד למדד, נראה שבסך-הכול השפעת האינפלציה על הממשלה היא הגדלת ההוצאות לעומת ההכנסות. ותוסיפו לכך את העובדה שגם החוב הלאומי עצמו גדל ב־5.2 מיליארד שקל על כל 1% של אינפלציה.

עם זאת, הבעיות הגדולות באמת בהצמדות למדד מתחילות כאשר האינפלציה אינה חד פעמית, אלא עניין שנמשך כמה שנים. במקרה כזה, עלול להיווצר "סחרור שכר־מחירים". כלומר, התשלומים מתייקרים בעקבות עליית האינפלציה, מה שמחייב העלאת שכר, מה שמעלה את תשומות הייצור, מה שמחייב העלאת מחירים, מה שמייקר את התשלומים וכן הלאה. גם הוצאות הממשלה נדרשות לגדול עוד ועוד, מה שמזרים כסף נוסף לכלכלה ומגביר את האינפלציה. דווקא במקרה כזה, נדרשת קטיעה של הקשר המתמטי בין האינפלציה לתשלומים במשק, כדי לבלום את הסחרור ולחזור לרמות אינפלציה נמוכות יותר.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים