גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקבלי הפנסיה התקציבית יזכו לתוספת נדיבה, הדלק יתייקר: המרוויחים והמפסידים מהאינפלציה

סעיף ההצמדה למדד המחירים לצרכן היה בעשור האחרון עוד כוכבית שולית בחוזים ובתשלומים רבים, אך אינפלציה של 4.4% הפכה אותו לסעיף ששווה 11 מיליארד שקל ● בקצבאות ביטוח לאומי, בארנונה, בבלו, בפנסיות התקציביות וגם במשכנתאות ובשכר במגזר הציבורי: כמה מהמשק הישראלי צמוד למדד?

מהארנונה ועד הפנסיה התקציבית: המחירים הסמויים של האינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
מהארנונה ועד הפנסיה התקציבית: המחירים הסמויים של האינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מדד המחירים לצרכן עולה, ויחד איתו מגוון רחב של תשלומים, חוזים, מסים והחזרים מתייקרים. במהלך רוב העשור האחרון, כשהאינפלציה הייתה נמוכה, ההצמדות במשק נעלמו מהעין בשל ההשפעה המועטה שלהן, אבל כעת, כשהאינפלציה בישראל מזנקת והגיעה בחודש יוני לשיא של 14 שנה (4.4%), ההצמדות הופכות מסעיף טכני וסמלי לעניין מהותי ששווה לא מעט כסף.

כמה מהמשק הישראלי צמוד למדד? מניתוח גלובס עולה כי סך ההצמדות למדד שניתן לחשב מסתכמות בכ־254 מיליארד שקל בשנה, שמהווים 16.3% מהתוצר השנתי של כל הכלכלה הישראלית. כלומר, אינפלציה של 4.4% תייקר אותם אוטומטית ב־11 מיליארד שקל בשנה. מדובר בחישוב שמרני, משום שהוא לא כולל את ההצמדות המאתגרות יותר להערכה, כמו חוזים פרטיים, הלוואות שאינן משכנתאות ושכר דירה.

ההצמדה הגדולה ביותר: ביטוח לאומי

ההצמדה המשמעותית ביותר אולי למשק הישראלי היא זו של ביטוח לאומי. מלבד קצבת הנכות, שמוצמדת לשכר הממוצע במשק, וקצבת האבטלה, שקשורה לשכר האינדיבידואלי של מקבל הקצבה, כל קצבאות ביטוח לאומי מוצמדות למדד המחירים לצרכן. כלומר, כ־96 מיליארד שקל בשנה שמוצמדים למדד המחירים לצרכן. המטרה, כמובן, היא למנוע שחיקה בקצבאות בעיתות אינפלציה, אך המשמעות שלה היא הוצאות נוספות לביטוח לאומי, שכבר היום סובל מגירעון אקטוארי נרחב והאינפלציה לכשעצמה מגדילה את הוצאותיו.

ההצמדה השנייה גם היא הוצאה ממשלתית - החוב הלאומי. על פי דוח החוב השנתי לשנת 2021 "עמד החוב הצמוד על כ־50% מסך החוב. עיקר העלייה בשיעור החוב הצמוד בשנים האחרונות נובע מגיוס נטו של איגרות חוב מיועדות". אגרות החוב המיועדות הן מעין סבסוד לפנסיה, בדמות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד המחירים לצרכן שמניבות תשואה גבוהה בהרבה מהמקובל בשוק ביחס להשקעה סולידית כל כך. לאחרונה, משרד האוצר החל בתהליך של הפסקת הנפקת אגרות החוב המיועדות לטובת מנגנון הבטחת תשואה לחוסכים, אך האג"ח המיועדות שכבר הונפקו עדיין צפויות להישאר איתנו בזמן הקרוב. בנוסף, ישראל מנפיקה אגרות חוב "סטנדרטיות" צמודות למדד, ויחד מדובר על כ־50% מהחוב.

כדי לחשב את ההשפעה השנתית, ניתן לקחת את החזר החוב השנתי שעומד על 110 מיליארד שקל בשנת 2022, להוסיף לו את תשלומי הריבית בסך 43 מיליארד שקל באותה שנה, ולחלק את הסכום ב־2, בהתאם למשקל אגרות החוב הצמודות מתוך סך החוב. כלומר - כ־76 מיליארד שקל בשנה. על פי דוח החוב השנתי, כל עלייה שנתית של 1% במדד מוסיפה 5.2 מיליארד שקל למלאי החוב הלאומי, ומעלה את יחס החוב־תוצר של ישראל ב־0.34%.

 

ההצמדה הבאה בגודלה היא מס הקנייה (הבלו) - המוטל על דלק, אלכוהול, טבק וחלקי רכב. על פי דוח הכנסות המדינה לשנת 2020, אלה היוו במס קנייה 35.5 מיליארד שקל. סך ההנחה על מס הדלק שפורסמה בעת האחרונה צפויה להסתכם למיליארד שקל בלבד ב־2022, כך שעדיין מדובר על 34.5 מיליארד שקל בשנה שצמודים כולם למדד.

ההשפעה של התייקרות המשכנתאות

ההצמדה הגדולה ביותר שאינה ממשלתית היא כנראה זו במשכנתאות. מחישוב גלובס עולה כי סך החזרי המשכנתה הצמודים למדד הסתכמו בשנה האחרונה ב־19.2 מיליארד שקל. בעקבות ההצמדה למדד, והעלאת ריבית בנק ישראל בתגובה לאינפלציה, המשכנתאות מתייקרות בכל המסלולים.

למרות שהתייקרות המשכנתאות עשויה למתן את מחירי הדיור, היא עלולה דווקא לתדלק את האינפלציה. מדד המחירים לצרכן לא מחשב את מחירי הדיור, אלא רק את מחירי השכירות הממוצעים. התייקרות המשכנתאות תגדיל את הביקושים בשוק הדיור להשכרה, מה שעשוי להוביל לעליות מחירים בענף שמהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן.

לא רק המשכנתאות יכולות להתגלגל לשוק השכירות ולתדלק את האינפלציה. תקרת הפטור ממס על השכרת דירה עלתה השנה עם מדד המחירים לצרכן מ־5,070 שקל בחודש ל־5,196 שקל בחודש. אם הזינוק באינפלציה יימשך, התקרה שתעלה בעוד כמה מאות שקלים תפתח למשכירים את הדלת לעדכון שכר הדירה כלפי מעלה ולהישאר פטורים ממס.

ישנן כמובן גם הלוואות נוספות שאינן משכנתאות וצמודות למדד, אך אי אפשר לחשב את ההחזר השנתי שלהן באותה צורה.

ההצמדה הבאה בתור היא הארנונה. על פי חישוב התאחדות התעשיינים, סך הארנונה למגורים ולעסקים כאחד מסתכמת ב־33 מיליארד שקל בשנה, 50% מתוכם צמודים למדד - קרי 16.5 מיליארד שקל בשנה.

 

קרוב מאוד לכך עומדת הצמדה ממשלתית נוספת - פנסיה תקציבית. חלק מההבטחה של פנסיה תקציבית, בדומה לקצבאות ביטוח לאומי, היא תשלום ריאלי קבוע תוך התאמה מלאה למדד המחירים לצרכן. בשנת 2020, השנה האחרונה שיש עליה דיווח בנושא, תשלומי הפנסיה התקציבית עמדו על 12 מיליארד שקל בשנה. היום מדובר ביותר.

ישנן הצמדות ממשלתיות קטנות יחסית, כמו הצמדת השכר במגזר הציבורי. בעבר, השכר במגזר הציבורי היה צמוד ברובו למדד המחירים לצרכן ו"תוספת יוקר" הייתה דבר שבשגרה. אך לאורך הזמן, כדי למנוע מצב של סחרור שכר־מחירים, נותקו רוב ההצמדות. כיום, לרוב עובדי המגזר הציבורי ישנה רק "תוספת שקלית" צמודה למדד בשווי מאות שקלים למשרה מלאה, מה שמצטבר לפחות ממיליארד שקל בשנה. אך בתקופה האחרונה נראה שבהסתדרות כבר מחממים מנועים לקראת החזרת הדרישה להצמדת השכר. נגיד בנק ישראל אמיר ירון הקדים תרופה למכה והזהיר לאחרונה כי "יש חשיבות גדולה לחתום על הסכמי השכר אבל אסור שיהיו בהם מנגנוני הצמדה קשיחים. כפי שלמדנו משנות ה־80 זה מה שמוביל לספירלת שכר".

ההצמדות שהוצאו מהחישוב

ישנן עוד הצמדות במשק הישראלי, אך מורכב לחשב אותן: שווי נקודת זיכוי ממס, כמו גם מדרגות מס הכנסה, צפויות להתרחב עם עליית מדד המחירים לצרכן - מה שדווקא יצמצם את תשלומי המסים בישראל. ישנה גם הצמדה של חוזים במגזר הפרטי, שאינם מתועדים ומסוכמים בשום מקום, ולכן קשה להעריך את גודלם.

הסיכון של "סחרור אינפלציוני"

מטרת ההצמדות למדד היא לשמור על התחייבויות מסוימות זהות במונחים ריאליים ולכאורה חסינים מפני תנודות באינפלציה. עם זאת, נראה שלפחות מבחינת ההצמדות הקשורות למדינה, הוצאות הממשלה על שיפוי ביטוח לאומי בהתאם לקצבאות וההוצאות על פנסיה תקציבית צפויות לעלות. בו זמנית, הטבות המס כתוצאה מנקודות זיכוי במס הכנסה גדלות, ומדרגות המס עולות כך שנדרש שכר גבוה יותר כדי להגיע לכל מדרגת מס שולית. למרות שגם הבלו צמוד למדד, נראה שבסך-הכול השפעת האינפלציה על הממשלה היא הגדלת ההוצאות לעומת ההכנסות. ותוסיפו לכך את העובדה שגם החוב הלאומי עצמו גדל ב־5.2 מיליארד שקל על כל 1% של אינפלציה.

עם זאת, הבעיות הגדולות באמת בהצמדות למדד מתחילות כאשר האינפלציה אינה חד פעמית, אלא עניין שנמשך כמה שנים. במקרה כזה, עלול להיווצר "סחרור שכר־מחירים". כלומר, התשלומים מתייקרים בעקבות עליית האינפלציה, מה שמחייב העלאת שכר, מה שמעלה את תשומות הייצור, מה שמחייב העלאת מחירים, מה שמייקר את התשלומים וכן הלאה. גם הוצאות הממשלה נדרשות לגדול עוד ועוד, מה שמזרים כסף נוסף לכלכלה ומגביר את האינפלציה. דווקא במקרה כזה, נדרשת קטיעה של הקשר המתמטי בין האינפלציה לתשלומים במשק, כדי לבלום את הסחרור ולחזור לרמות אינפלציה נמוכות יותר.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי