גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תעשיית הביולוגיה הסינתטית בארץ מנסה להדביק את הפער מול ארה"ב

ביולוגיה סינתטית היא אחד התחומים החמים היום בביוטק, שמבטיח לשנות סדרי עולם ברפואה ובכל תחומי החיים כמעט ● חברת אלאג'ין, שזכתה במכרז רשות החדשנות להקמת מעבדת שירות לסטארט־אפים בתחום, רוצה להיות הצעד הראשון בדרך לתעשייה מקומית ● מה היא יכולה ללמוד מהמודל של חברת גינקגו האמריקאית, שחוותה הייפ וגם חטפה ביקורת חריפה

מחקר בתחום הביולוגיה הסינטטית / צילום: Shutterstock
מחקר בתחום הביולוגיה הסינטטית / צילום: Shutterstock

27 מיליארד דולר, זה היה השווי שבו נסחרה חברת הביולוגיה הסינתטית גינקגו ביו־וורקס (Ginkgo BioWorks) בשיאה, בנובמבר 2021. היום, אחרי נפילה כואבת מאוד של 80%, החברה נסחרת לפי שווי של 5.4 מיליארד דולר, עדיין גבוה ביחס להכנסותיה, שצפויות להגיע ל־375 מיליון דולר ב־2022. לא מעט חברות ביומד נפלו בשיעור כזה במקביל לגינקגו, אבל אצלה הירידות לוו בביקורת חריפה. דוח שורטיסטים טען שהיכולות שהיא מציעה בתחום ההנדסה הגנטית של חיידקים בהיקפים גדולים קיימות כבר שנים בתעשיית הביוטק. לא רק זאת, טענו נגדה שהיא יוצרת את הלקוחות של עצמה ומשקיעה בהם, "וכך הכסף של המשקיעים מהציבור הוא זה שחוזר אל החברה כהכנסות, במעין מודל פירמידה".

מאז אותו דוח, רשמה גינקגו גידול של מאות אחוזים בהכנסות, ואפילו קנתה את אחת החברות הבולטות בתחום, Zymergen, אך כדי להצדיק את שוויה הנוכחי, שלא לדבר על ההייפ שליווה את ימיה הראשונים, עליה לעמוד בהבטחתה: הביולוגיה הסינתטית תעשה מהפכה כמעט בכל תחום של ייצור תעשייתי. החזון שלה הוא שהקמת חברת ביולוגיה סינתטית על הפלטפורמה שלה תהיה עניין פשוט, "כמו להשיק אתר אינטרנט", כפי שהגדירו זאת אנשי החברה בעבר, בתגובה לביקורת שנמתחה נגדם. "אנחנו עוזרים לחברות להשיג הון ומשאבים ולהתחיל לפעול במהירות. איפה הבעיה?", הם אמרו.

בישראל, מביטים בתעשיית הביולוגיה הסינתטית בכלל ובמודל של גינקגו בפרט בעניין רב. ישראל נראית מתאימה מאוד לפיתוח תעשייה רב־תחומית, המשלבת בין ביוטק, הנדסה ותעשייה, בתחומים שונים. אבל היום אין בארץ חברות רבות הפועלות בתחום הביולוגיה הסינתטית, ואין בה חברה כמו גינקגו - חברת שירות שמייצרת מולקולות לסטארט־אפים בענף, ולעתים גם מנביטה סטארט־אפים בעצמה.

לפני כחודשיים הושקה, בתמיכת רשות החדשנות, חברת אלאג'ין (Alagene), שרואה בגינקגו מעין אם רוחנית. החברה היא שותפות של מעבדות חי, מפעלות המרכז הבינתחומי הרצליה בע"מ ומייקל אייזנברג, שותף בקרן אלף ונצ'רס. היא רוצה לספק תשתית שעליה יתפתחו חברות הסטארט־אפ בתחום, אבל הפעם בישראל.

חיידקים כחיישנים של העולם

פרופ' כריס מאיירס, מומחה בינלאומי ומחלוצי הביולוגיה הסינתטית, מחזיר אותנו לשאלה מדוע התחום הזה מעורר עניין רב כל כך. מאיירס היה התארח לאחרונה בכנס האקדמי הראשון בתחום בישראל, שערך איגוד הביולוגיה הסינתטית.

"ביולוגיה סינתטית משמעותה לתכנת את הגנטיקה כמו מחשב ולהנדס חומרים ביולוגיים ממש כמו חומרים מכל סוג אחר, או אפילו להשתמש ברכיבים ביולוגיים כמו מעגלים חשמליים. אמנם הדמיון בין הנדסה לביולוגיה אינו מושלם - מערכות ביולוגיות הן הרבה יותר רועשות ונוטות לטעויות, אך גם יודעות לחיות איתן ולתקן אותן", הוא אומר ל"גלובס".

הפוטנציאל הוא עצום, וחורג מעולמות הרפואה. חיידקים יוכלו לבצע פוטוסינתזה טוב יותר מצמח, להיות חיישנים לניטור זיהום אוויר או זיהום בחומר רעיל כמו אנתרקס, ולהפריש סיבים כמו קורי עכביש או משי לתעשיית הטקסטיל.

בתחום הפארמה, אומר מנכ"ל אלאג'ין ד"ר רוני כהן, אפשר לייצר מולקולות פסיכואקטיביות שנמצאות בטבע, אבל באופן מסחרי ומפוקח במעבדה ביוטכנולוגית, ואפשר לתכנן באופן ממוחשב תרופות חדשות ולהנדס דנ"א שלא היה קיים קודם לכן, "כדי להביא לעולם בדיוק את החלבון שאנחנו צריכים".

חיסוני ה־mRNA של פייזר ומודרנה, לדוגמה, הם דוגמה לביולוגיה סינתטית. למעשה, אנחנו מהנדסים את התאים בגוף האדם כך שייצרו חלבון לפי רצף גנטי מדויק.

מה מייצרות היום החברות המסחריות בתחום?
"דלק ביולוגי, בשמים, תרופות. באופן מעט מאכזב, בינתיים מדובר רק בשיפור של תהליך הייצור ולא בבריאה של מוצר שלא יכול היה להגיע לעולם בדרך אחרת, אבל זה בהחלט מה שצפוי לנו בעתיד: חיידקים שהם מעין חיישנים ואנחנו יכולים לתכנן אותם כך שהם יגיבו לסביבתם, כלומר, יקלטו מידע, יעשו סוג של חישוב ויפרישו חומרים לפי הצורך. נוכל לאבחן כך מחלות בעת התרחשותן, לייצר צמחים שמשנים צבע כאשר הם חולים או להזריק לגוף תא שמפריש תרופה רק בסביבה של תא סרטני.

"היום אפשר כבר לגרום למערכות הללו לעבוד בסביבות מאוד מנוהלות ונשלטות. צריך להבין טוב יותר איך הן יעבדו בחיים האמיתיים, מחוץ למעבדה, בטמפרטורות שונות, בסביבת אורגניזמים שונים. אנחנו עדיין די גרועים בהבנת השפעת ההקשר על המכונה הביולוגית".

ביולוגיה סינתטית מתייחסת להרבה דברים - מתאים שמייצרים תרופות, כמו בביוטק הקלאסי, ועד מחשבי דנ"א ובניית תאים מאפס. האם מישהו כבר הצליח לבנות תא מאפס שהוא באמת חי?
מאיירס: "עד היום לא עשו זאת, אבל הצליחו להשתיל דנ"א סינתטי בתא אחר, כך שהוא עשה 'ריבוט' לתא. האתגר של התחום הוא שאנחנו לא מבינים עדיין מספיק את ההשפעה של הגנום על הפונקציונליות של התא. לכן אנחנו מנסים בהתחלה להחליף חלקים ולא לבנות משהו חדש מאפס".

האתגרים אינם רק טכנולוגיים. "היסטורית, ביולוגים ייצרו תרופות חדשות או מולקולות חדשות לתעשייה כמעשה אומנות. כל אחד רצה להיות ארטיזן", אומר מאיירס. אם היינו מתכננים גשר היום כמו שעושים ביולוגיה, היינו מייצרים גשר ורואים אם הוא נופל, ואז עוד אחד ורואים אם הוא נופל, ולא ככה עושים הנדסה. הגישה הזאת מעכבת את התחום.

"אבל", הוא מסייג באופטימיות, "זה נכון לגבי האקדמיה. בחברות המסחריות התמריצים הם אחרים והן לא חושפות את כל מה שהן עושות. אז אולי יש היום מי שכבר עובד על המהפכה במרתפי החברות המסחריות".

לפרק פלסטיק בתוך 48 שעות

מהו בעצם ההבדל בין ביוטכנולוגיה קלאסית לביולוגיה סינתטית? לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלאג'ין, ההבדל טמון בין היתר בכניסתה של הביולוגיה החישובית לתמונה.

"אנחנו יכולים לבחון את החלבון שאנחנו רוצים, להנדס לאחור את הגן שמייצר אותו, לתכנן לתוך איזה תא־נשא להנדס אותו, ואז להפיק אותו", הוא אומר. "נניח שאני רוצה אנזים שמפרק פלסטיק. כבר יש כאלה בעולם, אבל הם אינם יעילים מספיק. באמצעות בינה מלאכותית, מדענים זיהו מתוך מיליון אפשרויות שלושה אנזימים שיכולים לעשות זאת. אלה אנזימים שכבר נמצאים בטבע אבל לא היה ידוע עד כמה הם יעילים למשימה הזאת. אם שמים את הפלסטיק במבחנה עם האנזים, בתוך 48 שעות אין פלסטיק".

ואם זה עדיין נשמע קצת כמו ביוטכנולוגיה קלאסית, הרי זה משום שמדובר בהתחלה בלבד. "העתיד הוא מעגלים ביולוגיים שלמים. לדוגמה, אם אנחנו רוצים לייצר קנבינואיד (חומר פעיל בצמח הקנאביס) בשמר, אנחנו צריכים לשלב נכון עד 14 גנים שונים שמייצרים אותו יחד. אנחנו צריכים ממש לפרוץ את הקוד של הביולוגיה, כדי לדעת איך לבנות 14 גנים של צמח קנאביס, אבל בתוך שמר".

רון מיאסניק, יועץ בקרן אלף ודירקטור באלאג'ין, מוסיף: "היתרון של עולם הביולוגיה על תחום המחשבים הוא שהטבע כבר הראה לנו מה אפשר לעשות. אנחנו יכולים לשלב 'תוכנות' קיימות שהאבולוציה פיתחה עבורנו, וגם ללמוד את מרכיביהן כדי לשנות אותן".

מדוע הביולוגיה הסינתטית פרצה דווקא בשנים האחרונות?
כהן: "כי נעשה זול יותר לבצע ריצוף גנטי וסינתזה. אני יכול לסנתז היום גנום שלם. לדוגמה, אני יכול לסנתז את וירוס קורונה כי אני יודע את הרצף שלו. אפשר לעשות זאת לווירוסים, לחיידקים ולצמחים".

מעבדת שירות לרעיונות חדשים

בישראל יש פוטנציאל רב בתחום, אבל בינתיים פועלות כאן מעט חברות, אומר כהן. "ברשות החדשנות חקרו את התחום בארה"ב, פגשו את כל הגורמים המובילים והגיעו למסקנה כי לישראל יתרונות תחרותיים, אבל אנחנו נמצאים בפיגור מסוים".

המסקנה הייתה שכדי להתקדם דרושה תשתית. רשות החדשנות הוציאה מכרז להקמת מעבדת שירות, בהשקעה של 40 מיליון שקל - 22 מהם במימון הרשות והשאר במימון השותפים להקמה. אלאג'ין זכתה במכרז הזה.

"הרעיון הוא לאפשר לגורמים שאין להם מעבדת מחקר, אבל יש להם רעיונות בתחום של הביולוגיה ההנדסית, לנסות אותם בהוצאה כספית סבירה", אומר כהן, שהגיע לאלאג'ין ממעבדות חי. שם שימש סמנכ"ל מעבדות השירות ועסק בבדיקות מהירות, תרפיה תאית, קנאביס ופיתוח תרופות.

היום, גורם שיש לו רעיון להנדסה גנטית מועילה של מולקולה צריך לבקש את שירות הפיתוח והייצור מחו"ל. מדובר בתהליך יקר, שגם מעכב את החברות וגם מונע גיבוש של מאגר טאלנטים בתחומי הביולוגיה הסינתטית בארץ. המטרה של אלאג'ין היא "להיות קצת כמו גינקגו, אבל זולים יותר".

סוגיית הבעלות על הקניין הרוחני הייתה אחד הגורמים שתדלקו את הירידות בגינקגו, וזו סוגיה שתצטרך להעסיק גם את אלאג'ין.

מעבדה לניסוי של רעיונות חדשים

כשפעלתם למפות את התחום בישראל, באילו סקטורים מצאתם את ההזדמנות המלהיבה ביותר?
רון מיאסניק, יועץ בקרן אלף ודירקטור באלאג'ין: "תחום התרופות כמובן, תחום החומרים - לדוגמה חברת Seevix שמייצרת חומרים בהשראת קורי עכביש, אחד החומרים החזקים והגמישים בטבע ביחס למשקלו. תעשיית המזון המתורבת גם מאוד חזקה בארץ. אלאג'ין היא חברה חשובה שתפתח הזדמנויות ליישומים חדשים בתעשייה הזאת.

"כרגע התחום יחסית חדש בארץ, אבל אנחנו חושבים שישראל חייבת להיות חלוצה בו. זה סקטור רב־תחומי בהגדרה, שילוב בין הנדסה, ביולוגיה, תעשייה ותרבות יזמית".

אייזנברג: "ישראל צפויה לבלוט במיוחד בתחום הסייבר לביולוגיה. ברגע שהביוטק נהיה ממוחשב, אפשר גם לעשות לו האקינג. כחלק מהמיפוי שלנו את הסקטור הכרנו קבוצה בשם Smashing DNA, תותחים בסייבר והייטק שהלכו ללמוד את הבסיס של תחום הביולוגיה הסינתטית, כרגע ללא מטרה ספציפית של ייזום והקמת חברות, הם לא חממה, אבל הם כבר מעבירים את הידע בתחום לקבוצה שלישית של מהנדסים, שיכולים מחר להתברג בכל משרה".

מיאסניק: "העולם מתחיל להסתכל על תעשיית הביולוגיה הסינתטית בארץ ורוצה להיות חלק מהמהפכה, והשא לה היא מתי תיבנה ה־Broad Institute של ישראל - פלטפורמה אקדמית מסחרית.

"כל מהפכה לוקחת זמן. ייקח זמן להגיע לעשרות חברות בשווי מיליארדי דולרים בתחום הזה בארץ. אנחנו מאמינים שזה יכול לקרות אם התעשייה הזאת תחשוב מסחרית ובגדול. אנחנו רוצים לעזור לאקדמאים לחשוב באופן מסחרי, וליזמים מוצלחים להיכנס לעולם הביולוגיה הסינתטית. אלאג'ין היא הצעד הראשון בבניית התעשייה".

"התעשייה תוכל למשוך את הישראלים המבריקים בחו"ל"

אייזנברג מספר שהוא החל להתעמק בתחום הביולוגיה הסינתטית לפני חמש שנים, דרך פרופ' ג'וזף ג'ייקובסון מ־MIT, שבינתיים הפך למחותן שלו. "הוא אמר לי שהוא פוגש המון ישראלים מבריקים ב־MIT ובמכון ברוד, והם אומרים לו שאין להם לאן לחזור. הייתי נחוש להביא את התחום לארץ קודם כול כדי להחזיר את האקדמאים הללו. פעם חשבנו שהם יחזרו לאקדמיה, והיום אנחנו חושבים שדווקא התעשייה, עם המשאבים והשכר, יכולה למשוך אותם יותר. ואם בהתחלה חשבתי שהטאלנטים שלנו יגיעו רק מחו"ל, היום אני רואה התלהבות בקרב יוצאי היחידות הטכנולוגיות לעבור לביוטכנולוגיה עם הידע שלהם בתחום החישובי".

עוד כתבות

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון