פרופ' דיוויד אגוס / צילום: Lenka Ulrichova
כשפרופ' דיוויד אגוס היה נער, בן לפרופסור לרפואה ופיזיולוגיה, שהתעניין מאוד במדע, הוא זכה לשלוח ניסוי לחלל. "השתתפתי בתוכנית בתיכון שבמסגרתה הטסתי עכברים במעבורת לחלל כדי לבדוק את את התפקוד החיסוני של תאים מסוימים בתנאי תת־כבידה", הוא מספר. למרבה הצער זה לא ממש התרומם, תרתי משמע: "מישהו, שהוא לא אני, טעה בחישוב והעכברים מתו זמן קצר לאחר ההמראה". החולה אולי מת וגם הניסוי לא ממש הצליח, אבל ההישג הזה אולי היה הסימן הראשון שאגוס הולך להיות כוכב.
שנים לאחר מכן הוא טיפח קריירה מפוארת כרופא וחוקר מצליח. אבל לא סתם, כזה שנמצא במקומות החשובים ומטפל באנשים החשובים: הוא היה הרופא של אשטון קוצ'ר, ניל יאנג, סטיבן שפילברג, אל גור, ג'ואי רמון וסטיב ג'ובס, הקים בשותפות עם מייסד אורקל לארי אליסון את אי הבריאות בהוואי ומכון עתידני לחקר הסרטן בקליפורניה, משמש כמומחה של ערוץ CBS לקורונה וכאורח קבוע בתוכנית של הווארד סטרן, פרסם את ספריו "הקץ למחלות" ו"המדריך הקצר לחיים ארוכים" וגם זכה בפרס "כוכב הרוק של המדע" מטעם המגזין האמריקאי GQ.
איך הפכת לרופא של כל העשירים והמפורסמים?
"אני לא הרופא של העשירים, אני הרופא שלוקח סיכונים, ולכן אנשים שמוכנים לקחת סיכון מחושב מגיעים אליי כשנגמרות להם האופציות. כשעבדתי במכון לחקר הסרטן סלואן קטרינג טיפלתי באנדי גרוב, מנכ"ל אינטל המיתולוגי. גרוב אמר לי: "אתה מדען מצוין אבל אתה חייב לדחוף את המדע קדימה באגרסיביות כי צריך שינוי בקנה מידה גדול". גרוב ארגן לו סדרת הרצאות, וכך בעצם השיג לו את החשיפה הראשונה לקהל רחב.
אחד המטופלים המשמעותיים ביותר שלו היה סטיב ג'ובס, המייסד והמנכ"ל האגדי של אפל, שנפטר לפני כעשור ממחלת הסרטן. אגוס ראה בו מנטור: "הוא הציע לי ללבוש בכל יום את אותו הבגד, כמוהו, ועדיף בגוונים של שחור או לבן, ואמר 'כך יקשיבו למה שאתה אומר, במקום להסתכל על מה שאתה לובש'". אגוס הקשיב. הוא גם שינה את השם של ספרו הראשון מ"מהי בריאות" (What is health) ל"הקץ למחלות" (The end of illness) בהמלצתו.
איך הוא היה כמטופל?
"כשהצגנו בפניו את הטיפול המוצע לראשונה, הוא אמר: אני לא מוכן לראות את זה בפאוור פוינט. אז העברנו את זה לקינוט (התוכנה של אפל ליצירת מצגות - ג"ו). בתחילת הדרך הוא אמר לי: למה אני לא יכול לתכנת מחדש את התא שלי, לתקן את הקוד, כמו שאני מתקן את הטלפון? היום אנחנו באמת יכולים לערוך תאים סרטניים באמצעות CRISPR, הנדסה גנטית. אולי הוא צדק וכך העולם יפתור את הסרטן.
"הטיפול בו היה ממש זכות מבחינתי. הוא הלך איתי מטכנולוגיה אחת לשנייה, ואמר שזה כמו לקפוץ על עלים של חבצלות מים. כל טיפול חדש היה עלה, ובכל פעם העלה התחיל לשקוע והיה צורך לקפוץ לעלה חדש, ובסוף נגמרו העלים. אבל זה גרם לי לחשוב אחרת על הסרטן ולהבין שהטכנולוגיה יכולה להעביר אותנו עוד כמה שנים ועוד כמה שנים. יש לי מטופלים שמתים ביום האבחון, אבל סטיב חי עד שמת".
"רוצים להקים מכון בישראל"
אחד הדברים החשובים שהשיג אגוס דרך ההיכרות עם ג'ובס הוא החיבור למייסד אורקל לארי אליסון, שותפו לכמה פרויקטים משמעותיים, בהם המכון לחקר הסרטן בקליפורניה,
Ellison Institute for Transformative Medicine, שהקימו השניים. "אליסון ליווה את ג'ובס לפגישות איתי כשהוא בעצם מכיר את הגנטיקה של הסרטן טוב יותר מהרופאים": בסוף שנות התשעים הוא השקיע בתחום, ובין היתר בחברת התרופות הישראלית QBI, שפיתחה פלטפורמה להשתקת גנים וניסתה לפתח תרופות ובדיקות על בסיס זה. היא אמנם לא השיגה את מטרתה עד היום, אבל אליסון נשאר נלהב מהרעיון.
במכון לחקר הסרטן שהם הקימו יחד, ומשתרע על חמש קומות בהשקעה של כ-200 מיליון דולר, עובדים תחת קורת גג אחת רופאים ומדענים. בין המתחמים ישנם קירות זכוכית, כדי שהמדענים יראו את המטופלים ויזכרו תמיד למי הם עוזרים, והמטופלים והרופאים יראו את המדענים עובדים על ההמצאה הבאה, ויתמלאו תקווה. נוסף למדענים מכל התחומים שוהים במתחם אמני בית שיצירותיהם מקבלות השראה מן המדע, ואמורות להעניק השראה למדענים ולמטופלים. האווירה שקטה ומאופקת, והחולים לא חייבים לחכות בחדר ההמתנה, אלא יכולים לשוטט בגני המתחם המעוצבים עד שהצמיד שעל ידם מאותת להם שהגיע תורם.
הצלחתם להגיע לפריצות דרך במכון?
"אנחנו עובדים על כמה דברים. אחד זה שינוי גישה: בואו לא נהרוג את התא, אלא נשכנע אותו לא לגדול, שהמחלה עצמה תרצה להשתנות. זיהינו תרופה לטיפול באוסטיאופורוזיס, שמחזקת את העצמות, ואנחנו מאמינים ששימוש בה יכול למנוע היווצרות של גרורות בהן. יש גם לנו כמה תוכניות של AI, שמציפות את המומחיות של הרופאים הטובים ביותר כך שידעו בדיוק מה יהיו התוצאות של כל פעולה שינקטו".
ההצלחה של המכון הובילה להחלטה לשכפל אותו באוקספורד, אנגליה, "ותקווה נוספת היא להקים כזה גם בישראל. לארי ואני התקרבנו גם סביב הרצון של שנינו לעזור לסקטור הביומד בישראל". אולי עזרה גם העובדה ששניהם יהודים. "זו המדינה שלנו, אלה האנשים שלנו, ואנחנו נעשה מה שאפשר".
המיזם השני של השניים הוא סנסיי, ריזורט בריאות באי לאנאי שבהוואי. "מגיעים אלינו אנשים שמחליטים לחיות חיים נכונים בהיבטים של תזונה וסדר יום (תמורת כ-1,600 דולר ללילה לזוג - ג"ו). הם עוברים תהליך של אבחון ומותאמת להם תוכנית.
"באותו האי, בסמיכות לריזורט, הקמנו חממה שבה מגדלים את האוכל הכי מזין באמצעות חקלאות מדייקת שמתבססת על AI, כולל טכנולוגיה מאוניברסיטאות מישראל וממכון וולקני, שאין לו מתחרים".
זה חייב להיעשות בריזורט בהוואי? יש בזה משהו קצת לא נגיש.
"זה ממש לא מיועד רק לעשירים. אנחנו עכשיו פותחים מתחם נוסף כזה בקליפורניה ונפתח עוד כאלה בכל העולם. ואם גם זה לא נגיש למישהו, כל המידע בעצם נמצא בספרים שלי.
"אנחנו מודעים לביקורת, שזו חופשה ושבסוף אנשים לא שומרים על סגנון החיים הבריאותי כשהם חוזרים הביתה. אז אנחנו משתמשים ב־AI, כדי לבדוק את המטופלים שלנו גם בטווח הרחוק, כדי לוודא שהם מצליחים לעשות את השינוי".
השקעה בסטארט־אפ ישראלי
במסגרת ההשקעה שלהם בחקר הסרטן הובילו אגוס ואליסון את סבב הגיוס האחרון, בהיקף של 21.5 מיליון דולר, בחברת הביומד הישראלית ImageneAI, שפיתחה מערכת לזיהוי מוטציות גנטיות בתא סרטני בלי לבצע ריצוף גנטי של התא. בגיוס השתתפו גם קרן ההשקעות בלומברג קפיטל והיזם איל גורה.
"פריצות הדרך של השנים האחרונות בתחום הסרטן מבוססות על אבחון מוקדם: היכולת להבין לאיזו מבין המון תרופות בשוק יגיב המטופל הכי טוב. כדי לעשות זאת אנחנו צריכים סמנים ביולוגיים, ביומרקרים, איזשהו איתות רגיש מהגוף שנותן חיווי לגבי מצב הגידול".
בשנים האחרונות האפיון של הסרטן על בסיס פרופיל גנטי הופך חשוב יותר מהתאמת הטיפול על פי הרקמה שבה הופיע לראשונה (סרטן שד, סרטן מוח וכדומה). כמה חברות בינלאומיות מציעות בדיקות לאפיון גנטי של סרטן על בסיס בדיקת ריצוף גנטי של התא. ImageneAI עושה זאת אחרת: החברה פיתחה מערכת שיודעת לעבד את התמונה של התא ולהבין באמצעות הבדלים זעירים בצורתו וסביבתו מה יכולה להיות המוטציה שמאפשרת לו לפעול כתא סרטני. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי היזמים דין ביתן, יהונתן צלח ושחר פורת, פיתחה עד היום בדיקות ל-23 סוגי סרטן שונים, ומתחילה לעבוד בקרוב עם בתי חולים.
"היום אנחנו מקטלגים את הסרטן לפי סוג האיבר", מסביר אגוס. "אבל לפעמים שני סוגים של סרטן שד, למשל, מגיבים אחרת לגמרי לאותו הטיפול. אנחנו יודעים שסרטן עובר מאות מוטציות ורק כך עוקף את כל מנגנוני ההגנה של הגוף והופך לגידול. אנחנו גם יודעים שלא מספיק לדעת איזו מוטציה יש לגידול, כי יש המון ולא כולן משמעותיות, אלא חשוב להבין איזו מוטציה דוחפת את ההתפתחות של הגידול. כשנדע לעשות זאת, נוכל להתאים את התרופה מהר ובזול וכך להאריך חיים בצורה משמעותית".
אילו התפתחויות אתה צופה בתחום?
"בשנים האחרונות היו סוף סוף פריצות דרך מדהימות בטיפול בסרטן. אנחנו רואים אנשים שכבר היו בהוספיס קמים וחוזרים הביתה לחיות שנים איכותיות. העתיד הוא לדעתי ברפואה המדייקת, המותאמת אישית, שתשלב מידע ייחודי לכל אחד מאיתנו על גנטיקה, התנהגות החלבונים, התנהגות מערכת החיסון והמטבוליזם.
"אנחנו יכולים לשמוע את הסרטן מדבר עם עצמו, מדבר עם הגוף, לראות את המחלה ממש מתחילה לקרות. בזכות המידע הזה כל השפה תשתנה. במקום להגיד 'יש לך סרטן', נאמר 'אתה מסתרטן עכשיו'. אנחנו לא נרפא את הסרטן, אלא נהפוך אותו למחלה כרונית".
"אנחנו חיים בשנות המזל"
אגוס (57) גדל בבולטימור. אביו היה גם הוא פרופסור לרפואה ופיזיולוגיה וסבו היה רב וכתב ספרי יהדות ופילוסופיה. הוא למד לתואר ראשון בפרינסטון ולתואר ברפואה בג'ונס הופקינס, והתמחה בבית החולים ממוריאל סלואן קטרינג.
אגוס רואה בעצמו מומחה רב־תחומי לבריאות האדם, ולכן גם ייעץ לממשל ארה"ב בתחום הקורונה ונהג להתראיין בנושא. "אני לא וירולוג או זיהומולוג", הודה בראיון לניו יורקר בעבר. "אבל אם רופא יודע להסביר את המדע ולגרום לאנשים להבין אותו, זה חלק מהתפקיד".
אגוס גם כתב ספרים על אריכות ימים, "סופן של מחלות", "המדריך הקצר לחיים ארוכים" ו"שנות המזל", שמסביר מדוע אנחנו חיים בעידן שמאפשר בריאות יוצאת דופן.
איך זה שלמרות המפגש התמידי עם חולי סופני הוא עדיין כל כך אופטימי? "השינוי המשמעותי שקורה ברפואה בשנים האחרונות הוא היכולת לאסוף מידע. כבר היום אנחנו עוברים מאיסוף מידע נקודתי, כלומר בבדיקה יחידה שאליה הרופא שלח אותך, לאיסוף רציף של נתונים שמספקים תמונה הרבה יותר מלאה.
"העתיד הוא, כפי שתיארתי קודם, מיפוי כל ה'שיחות' שמתרחשות בגוף. כמו שנדע אם הגוף שלך כרגע מסתרטן, כך נדע גם אם הוא מפתח אוטם, נוכל לדעת מה שלום חיידקי המעי שלך, נוכל ללמוד את כל הזיהומים שאי פעם היו לך ולקשור ביניהם לבין מחלות כרוניות, וכך להבין אילו זיהומים כאלה חשוב מאוד למנוע, גם אם ברגע האמת הם נראים לנו כמחלה קלה - זו פריצה אדירה של דרך שהיום אפילו לא התחלנו ללכת בה. בגלל ההתפתחויות האלה שעדיין צפויות לנו אני אומר שאנחנו חיים בשנות המזל".
העצות של אגוס לאריכות ימים הן לא משהו שלא שמענו עליו, אבל הוא גם לא מסתפק ב"תאכלו נכון ותתעמלו". אפשר למצוא שם רעיונות כמו "שאלו את אבא ואמא מה הרג את סבא"; "מדדו בכל יום בזמנים שונים את לחץ הדם והדופק ובדקו מה התרחש באותו הזמן"; "התחסנו נגד שפעת"; וגם "הימנעו מסורקים קורנים כמו אלה שיש בשדות תעופה. יש סיבות לחשוד שזה מזיק".
ומבחינתו יש עוד מפתח לאריכות ימים. "לכולנו יש תאי גזע בתוכנו. סביב גיל 25 הם הולכים לישון, אבל הם עדיין בתוכנו. אני מאמין שבעתיד נדע איך קוראים וכותבים את הצופן שלהם ונשחזר את עצמנו כפעם. אפשר לגדל מהם שיער על ראש קירח או לשפר את קצב הריפוי של שברי ירך". זקנה, הוא אומר, היא דבר מוזר. "אנחנו חושבים היום שאנחנו מבינים אילו נזקים קורים לדנ"א שמוציאים את התאים משליטה. עכשיו רק נותר להתערב במנגנון הזה".
מערכת הבריאות בנויה לרפואה מונעת?
"אנחנו צריכים לתמרץ מניעה, אחרת זה לא יקרה. היום תקציב מערכת הבריאות מכוון באופן לא פרופורציונלי לשנתיים האחרונות של החיים. צריך להשתמש בו נכון מוקדם יותר. אבל לשם השינוי הזה דרושה מנהיגות, ולא הייתה הרבה מנהיגות בעולם הבריאות בעשורים האחרונים. דווקא האנשים שיושבים על הכסף, אנשי האוצר, הם חכמים. אם מראים להם הוכחות, הם משתכנעים".
אגוס הוא אולי רופא כוכב עם ניחוח הוליוודי, אבל כשהוא צריך לבחור אדם אחד ששאב ממנו השראה, במיוחד בנוגע לחיבור שבין הרפואה למדע - התשובה מפתיעה. "את רואה את התמונה הזאת? זה המנטור שלי, שמעון פרס", הוא מספר בגאווה. "הוא אמר: אין מקום לחלומות קטנים, וצדק. בכל פעם שהייתי מתוסכל, הייתי מדבר איתו, והוא היה משרה עליי אופטימיות וחזון. הוא השפיע על עוד המון מדענים בעולם לחשוב בגדול. פרס הוא זה שאמר לי: אתה יכול להיות רופא טוב או מדען טוב, אבל תשיג את המטרות הרבות ביותר אם תעשה במקביל את שניהם. המחקר שלי עוסק בדאטה, שזה בעצם דעת או 'דע את עצמך'. גם הרמב"ם מדד את עצמו. הוא בדק אילו מזונות משפיעים על חיי המין שלו למשל".
אתה רואה קשר בין היהדות לבין הגישה שלך לרפואה?
"סבי לימד אותי שהיהדות היא לעזור לכולם. אנשים רבים סביבי, עובדים ושותפים, הם יהודים, ומרגישים מחויבים לעזור לעולם בגלל הציווי הדתי. הרבה מהמנטורים שלי היו יהודים, וליהודים בגיל הזה יש לעתים קרובות היסטוריה מעוררת השראה של הישרדות. אני שומר על אופטימיות רבה יותר בזכותם".
פרופ' דיוויד אגוס (57)
אישי: נשוי + 2, גר בקליפורניה
מקצועי: מייסד מכון אליסון לרפואה טרנספורמטיבית בקליפורניה ואי הבריאות סנסיי בהוואי, פרופסור לרפואה והנדסה מאוניברסיטת דרום קליפורניה
עוד משהו: כתב שלושה ספרים בנושא אריכות ימים