מרים שטילמן, דירקטורית ומנהלת תיק החינוך הטכנולוגי באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) / צילום: מתן פורטנוי
בזמן התפוצצות בועת הדוט.קום הייתה מרים שטילמן יועצת משפטית ומנהלת בחברת סטארט-אפ קטנה בשם אלגוטק. לימים הפכה אלגוטק למובילה עולמית בתחום ההדמיה הרפואית ושטילמן כיהנה במשך שנים רבות כמשנה למנכ"ל. כיום כשותפה בקרן ההון סיכון טל ונצ'רס ודירקטורית ב-IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), שטילמן מרגישה דז'ה וו. "האירועים של שנת 2000 היו מאוד דרמטיים, והתחילו מכל המאפיינים שאנחנו מכירים מההייטק: אווירה של אופוריה, כל החברות שוות המון, הבורסה בשיאים, כולם מגייסים עובדים והעובדים נוהרים ממקצועות אחרים. כל מי שחווה את הדוט.קום חי בשנתיים-שלוש האחרונות בתחושה חזקה שתכף הבועה תתפוצץ והוא מקווה בתוך תוכו שזה לא יקרה על הראש שלו".
● מומחה לבועות פיננסיות שמזהיר: "לא הייתי קונה עכשיו דירה" | ראיון
יש אירוע מרכזי שנצרב אצלך בזיכרון מהימים ההם?
"קריסת הבורסה בארה"ב בשנת 2000. זה היה אירוע מאוד מאוד דרמטי ובעקבותיו, בוקר אחד, התחלנו לשמוע על המון חברות שנסגרות. לא מדובר בפיטורים כמו עכשיו, אלא בסגירה של חברות שלמות. זו הייתה תדהמה מוחלטת, בעיקר בגלל שחלק מהחברות האלה פירסמו רק יום קודם מודעות דרושים ענקיות בעיתונים בעלויות של עשרות אלפי שקלים. זו הייתה סדרת אירועים שנמשכה כשלוש שנים, כשעובדים רבים נפלטו מהתעשייה. זה התחיל עם אלו שעשו הסבה להייטק ועבר גם לעובדים שהיו בליבת הפיתוח. היום זה זה נשמע דמיוני, אבל בתקופה ההיא אנשים היו עוברים מחברה לחברה עם קורות חיים ביד ומציעים את עצמם לעבודה ללא תשלום, רק כדי לא לאבד את היכולת המקצועית".
גם באלגוטק של הימים ההם המצב היה לא טוב, והחברה אפילו החמיצה הצעת רכישה אטרקטיבית כחודש לפני התפוצצות הבועה. "קיבלנו הצעה למכור בסכום של 100 מיליון דולר. זה היה סכום עצום באותם ימים, אבל קרנות ההון סיכון שהיו מושקעות בחברה ייעצו לנו לא למכור. הם אמרו: '100 מיליון דולר זה לא כסף'. למרבה הצער קיבלנו את עצתם".
"מצאנו את עצמנו מכתתים את רגלינו בין הקרנות השונות. אני זוכרת את עצמי בשנת 2002 נוסעת לחפש מימון לחברה ברחבי הארץ, כשאני בהריון מתקדם. כמובן שאף אחד לא רצה להשקיע. בסוף, הגענו להסכם עם אחת המתחרות שלנו שרכשה את המוצר ומיתגה אותו מחדש תחת שמה. לולא ההסכם הזה היינו מגיעים לפשיטת רגל".
איך את מנתחת את המשבר הנוכחי? אפשר להימנע מהשקעה בחברות בועה או שזהו טבעו של השוק?
"כנראה שבועות הן בטבעו של השוק כי עובדה שהן חוזרות על עצמן. במקביל, בהחלט יש מה ללמוד. התנהלות זהירה, הימנעות מקפיצה אחרי טרנדים שאי אפשר להסביר באמצעות היגיון כלכלי - אלה דברים שיכולים להציל משקיעים מטעויות חמורות.
"גם ליזמים קשה שלא להתפתות, כי בתקופת הבועה קרנות מחזרות אחרייך, מציעות לשפוך עלייך כסף, מטפחות לך את האגו ושולחות מתנות, אפילו נופשים יוקרתיים בחו"ל - הכל כדי שתיתן להן להשקיע. מהצד של המשקיעים, הביזנס שלך הוא להשקיע. צריך משמעת מאוד חזקה והרבה מאוד צניעות. אבל תמיד יש את החשש שאולי אנחנו מפספסים משהו. הרי כל אחד זוכר בהיסטוריה שלו שהוא לא השקיע באיזושהי חברה, כי לא ידע לזהות בזמן את הפוטנציאל. גם בטל ונצ'רס דחינו הזדמנויות השקעה בגלל שווי שנראה לנו גבוה מדי. ימים יגידו עד כמה הצלחנו להיזהר".
למרות הדמיון לימים ההם, שטילמן מציינת שכיום השוק יציב בהרבה והיא סבורה שגם היקפי המשבר יושפעו בהתאם. "בדוט.קום ראינו תמחור שלא קשור לכלום, חברות אינטרנט שהמודל העסקי שלהן לחלוטין לא ברור. אנחנו לא נמצאים במקום הזה. התעשייה בישראל שונה וחברות רבות מכוונות לפיתוח מוצר שלם. גם הכסף שזורם הוא בהיקפים אחרים. אז היו 10 קרנות הון-סיכון והיום יש בערך 300 קרנות, לצד חברות רב-לאומיות שנוכחות כאן. יש אקוסיסטם מאוד יציב וחזק".
גם לגבי גל הפיטורים בארץ ובעולם שטילמן אופטימית. "בגלל המחסור העצום בעובדי הייטק, התעשייה תספוג את המפוטרים, אולי עם ירידות מסוימות בשכר. בתעשיית השבבים למשל, שדורשת מהנדסי חומרה ומקצועות ייחודיים, ייתכן שנראה אפילו עלייה בשכר, כי יש יותר שחקניות שנכנסות כעת לתחום כמו גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט. לדעתי בזירה הזו צפוי קרב עקוב מדם על עובדים".
מרים שטילמן
אישי: נשואה ואם ל-4, מתגוררת בתל אביב
מקצועי: שותפה בקרן ההון סיכון טל ונצ'רס ודירקטורית ב-IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), בעבר משנה למנכ"ל אלגוטק, חברה להדמייה רפואית