גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהו "העודף התקציבי" שמככב בהבטחות הבחירות?

"יש לנו עודפים של מיליארדים", מכריזים פוליטיקאים מימין ומשמאל שמצאו מקור מושלם למימון תוכניות והצעות שקורצות לבוחרים ● במה בעצם מדובר, כיצד נוצרו העודפים האלה, איך ניתן להשתמש בהם, והאם למדינה באמת יש כסף מיותר שהיא לא משתמשת בו?

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו

בחירות מביאות איתן הבטחות. לעתיד טוב יותר, למדינה מתוקנת יותר, לחיים נוחים ונעימים יותר. הבעיה היא שהבטחות הן זולות. כשפוליטיקאי מבטיח משהו, נניח חינוך חינם מגיל אפס, עלול לצוץ אזרח ספקן או עיתונאי טרדן שימהר לתהות: ומאיפה אדוני יממן את התוכנית הנהדרת הזאת? אתה תעלה מיסים, תקצץ בהוצאות? להעלות מיסים זאת בעיה. בטח בתקופת בחירות. גם קיצוץ בהוצאות אחרות אינו מהלך פופולרי במיוחד. אבל למרבה המזל בבחירות הנוכחיות צץ לו מקור תקציבי פלאי.

"בקופה יש עודפים של עשרות מיליארדים… יש כסף, צריך להשתמש בו", כתב שר הבריאות ניצן הורוביץ בחשבון הטוויטר שלו בציוץ בו קרא להקצות סכומים גדולים יותר ל"חינוך, בריאות, משטרה". גם יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, הציג תוכנית כלכלית שאפתנית, וכשהגיע לדבר על המקורות לה הזכיר, בין היתר, כי "יש לנו עודפי מסים עצומים - צפי השנה ל-60 מיליארד שקל". לפנינו, אם כן, נציגי שני מחנות פוליטיים יריבים שמצאו יחד את אותו אוצר, תרתי משמע. אבל מאיפה בעצם צץ הכסף הזה? והאם באמת בקופת המדינה פשוט שוכבים להם עודפים מסתוריים שרק ממתינים לשימושם של הפוליטיקאים? בואו נעשה קצת סדר.

שיא של 14 שנה

אז על מה בעצם אנחנו מדברים? כשעוסקים ב"עודפים" שונים שקשורים לתקציב המדינה נוטים לפעמים לבלבל בין כמה מושגים. מושג אחד הוא "עודפי הגבייה", או "עודפי גבייה ממסים". כאן הכוונה היא להכנסות של המדינה ממסים שהן מעל לתחזיות המקוריות שלה. בכל הצעת תקציב, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מפרסם תחזית לגבי גביית מסים, שעל בסיסה, בין היתר, נבנה גם צד ההוצאות בתקציב. אלא שתחזית כשמה כן היא. במהלך השנה גביית המסים בפועל עשויה לחרוג מההערכה. כשהחריגה היא לטובה, וההכנסות ממסים עולות על התחזיות, אנחנו שומעים על עודפי הגביה של המדינה.

ואכן, לפני כחודש, פרסמה הכלכלנית הראשית עדכון לתחזית הגבייה ממיסים. על פי התחזית המעודכנת, ההכנסות ממיסים צפויות להגיע ב-2022 ל-429 מיליארד שקל. זאת לעומת התחזית שניתנה באוגוסט 2021, שלפיה היקף הגביה יסתכם בכ-367.4 מיליארד שקל. כלומר, יש לנו כאן עודפים של יותר מ-60 מיליארד שקל (61.6, אם תרצו לדייק) ואפשר להניח שאלה 60 מיליארד השקלים שעליהם מדבר נתניהו.

מושג אחר שפעמים רבות מכוונים אליו מי שמדברים על עודפי הכספים שנמצאים בידי המדינה הוא "עודף תקציבי". אם עודפי הגבייה התייחסו רק לצד ההכנסות (ולפחות במקרה שלנו גם מהווים רק תחזית כי הרי 2022 טרם הסתיימה), הרי שהעודפים התקציביים כבר קשורים גם לצד ההוצאות. אם בפרק זמן מסוים יש לנו יותר הכנסות מהוצאות - הרי שאנחנו בעודף, ואם המצב הפוך - אנחנו בגירעון. מכיוון שלמדינה יש יעד גירעון היא למעשה לוקחת בחשבון או צופה מראש שלאורך השנה היא תכניס פחות כסף מכפי שתוציא. כשזה לא קורה, וההכנסות גדולות מההוצאות, בטח לאורך זמן, זה עניין די נדיר (ומייד נרחיב על כך).

ואכן, השבוע פרסם החשב הכללי אומדן ראשוני לביצוע תקציב, גירעון הממשלה ומימונו (לחודשים ינואר-יולי 2022), שממנו עולה כי העודף התקציבי עמד ביולי לבדו על 2.6 מיליארד שקל, ומתחילת השנה כבר הצטבר בקופת המדינה עודף תקציבי של 34.4 מיליארד שקל. כפי שכבר הזכרנו הסיטואציה הזאת היא אכן חריגה. במאי האחרון נרשם רצף של חמישה חודשים בהם הושג עודף תקציבי (ביוני הרצף נקטע), וזהו נתון שנרשם רק פעם אחת בעשרים השנים האחרונות (בין ינואר למאי 2007, תחת ממשלת אולמרט). בנוסף, לראשונה מזה 14 שנים, ביולי נרשמו שבעה חודשים רצופים של עודף תקציבי מצטבר (על פני תקופה של 12 חודשים).

מה הוביל לכך? כמו הרבה תופעות חריגות שצצות בעולמנו בשנים האחרונות גם לזה קשורה הקורונה. נראה שההתאוששות מהמגפה העולמית הייתה מהירה מכפי שחזו באוצר, המשק צמח בפועל מהר יותר מהתחזיות (צמיחה של 8.2% ב-2021 לעומת תחזית ל-5.1%), וכך גם ההכנסות ממסים היו גבוהות משמעותית מכפי שצפו.

אבל כפי שהזכרנו למשוואה הזאת של העודף התקציבי יש שני צדדים. במקביל לכך שההכנסות היו גדולות יותר, מתברר שגם ההוצאות של המדינה היו קטנות מהצפוי. בנטרול שינויי עונתיות ההוצאות גדלו ב-5.5% בלבד, לעומת גידול מתוכנן של 6%. זאת אולי בשורה פחות טובה מבחינת הציבור, שעשויה להצביע על יכולת ביצוע נמוכה של הממשלה.

קודם לסגור את החוב

אז יש לנו עודף תקציבי. האם אפשר פשוט לקחת את הסכומים שהצטברו ולנתב אותם לכל מטרה שהיא? לא כל כך בקלות. באופן עקרוני, הכסף מעודפי הגבייה מועבר אוטומטית לצמצום החוב, כלומר להחזרי החובות של הממשלה שבהם ניגע מייד. מה בכל זאת ניתן לעשות? הכספים העודפים יכולים לשמש את הממשלה בדרך עקיפה. היות שהסכומים הלא צפויים הועברו לצמצום החוב, וכעת הגירעון קטן יותר, בתקציב הבא שתעביר הממשלה היא יכולה להתייחס להוצאות שיועדו להחזרת החוב וכעת "התפנו" ככאלה שמחליפות חלק מההוצאות המתוכננות. במילים אחרות, המדינה תוכל להקטין את ההוצאה על החוב (בזכות עודפי הגבייה) וכך להגדיל את ההוצאות בסעיפי תקציב אחרים. נניח, להגדיל את תקציב החינוך כך שיכלול חינוך חינם מגיל אפס.

אבל האם זה בכלל כדאי? התפיסה השולטת בתחום הכלכלי גורסת שלפחות כל עוד מדובר בעודפים זמניים, התשובה לכך היא שלילית, ועל כך יסכימו בדרך כלל גם כלכלנים שתומכים בהגדלת ההוצאה הציבורית. מדוע? זה הזמן להזכיר את נטל החוב העצום שאותו נושאת על גבה המדינה, ובעצם כל אחד מאיתנו. בסוף 2021, מלאי החוב הממשלתי עמד על יותר מטריליון שקל (1,044 מיליארד שקל). החוב הזה נושא ריבית. כלומר, לא רק שבמהלך השנים נצטרך להחזיר את הסכום העצום הזה, המדינה גם צריכה "לשרת" אותו מדי שנה. ב-2021, תשלומי הריבית על החוב הזה עמדו על 40.9 מיליארד שקל - סכום שהוא גדול מהתקציב של כל אחד ממשרדי הממשלה למעט החינוך, הביטחון והבריאות. במילים אחרות, למדינת ישראל יש אולי עודפים תזרימיים נאים בחודשים האחרונים, אך היא עדיין בעלת חוב בהיקפים שגדולים לאין שיעור מאותם סכומים עודפים. לא מדובר כאן באמת בכסף "מיותר" שפשוט מחכה שיפזרו אותו על משהו. ובכל זאת, האם לא הגיוני להפנות לפחות חלק מהסכומים להגדלת ההוצאה הציבורית?

פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק, מסביר כי כל עוד מדובר בגידול בהכנסות שנובע מצמיחה חריגה ונקודתית, המדיניות הפיסקאלית צריכה לנתב את העודפים לטובת צמצום החוב ולא להגדלת ההוצאה הממשלתית. לדבריו, "מוסכם על כלכלנים שמוטב שהממשלה לא תנהל מדיניות שמגדילה את התנודתיות". למה הכוונה? מואב מסביר שהצמיחה הכלכלית מאופיינת בתנודות חדות: "לעיתים יש האטה כלכלית ואף מיתון, וכתוצאה מכך ירידה בגביית המיסים, ולעיתים יש צמיחה מהירה מהממוצע וכתוצאה מכך עלייה בגביית מיסים". הוצאות הממשלה, הוא אומר, אמורות לפעול בכיוון מנוגד לזה של הצמיחה הכלכלית. כלומר, להגדיל הוצאות בתקופות מיתון, ולצמצם בהוצאות בתקופת צמיחה. כך, הוא מסביר, נוצרים "מייצבים אוטומטיים" לתנודות כלכליות. יחד עם זאת, הוא אומר, במצב של עודף תקציבי מבני, כלומר כשהצפי הוא שגביית המיסים תעלה על הוצאות הממשלה לאורך זמן, כן יהיה נכון להוריד מסים או להגדיל את ההוצאה.

האם כך אכן נעשה מבחינה היסטורית בישראל? בספרו "כלכלת ישראל" הצביע פרופ' יוסף זעירא על כך שאף על פי שהמדיניות התקציבית שמקטינה תנודתיות אומצה במדינות המפותחות, בישראל המדיניות היא הפוכה. לדבריו, הסבר אפשרי לתופעה זו הוא "הרגל פוליטי ידוע": ניצול משברים כדי ליישם צעדים לא פופולריים, כדוגמת קיצוצים תקציביים.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

בהשקעה של כ-1.5 מיליארד דולר: סרברפארם ותש"י יבנו לדליה חוות שרתים

סרברפארם תיבנה, יחד עם חברת תשתיות ישראל, חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ובהשקעה של כ-1.5 מיליארד דולר ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

יו''ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה תקדם מחדש איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת צפויה להקים הבוקר (ב') מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים ויימנע התערבות בג"ץ במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם