גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהו "העודף התקציבי" שמככב בהבטחות הבחירות?

"יש לנו עודפים של מיליארדים", מכריזים פוליטיקאים מימין ומשמאל שמצאו מקור מושלם למימון תוכניות והצעות שקורצות לבוחרים ● במה בעצם מדובר, כיצד נוצרו העודפים האלה, איך ניתן להשתמש בהם, והאם למדינה באמת יש כסף מיותר שהיא לא משתמשת בו?

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו

בחירות מביאות איתן הבטחות. לעתיד טוב יותר, למדינה מתוקנת יותר, לחיים נוחים ונעימים יותר. הבעיה היא שהבטחות הן זולות. כשפוליטיקאי מבטיח משהו, נניח חינוך חינם מגיל אפס, עלול לצוץ אזרח ספקן או עיתונאי טרדן שימהר לתהות: ומאיפה אדוני יממן את התוכנית הנהדרת הזאת? אתה תעלה מיסים, תקצץ בהוצאות? להעלות מיסים זאת בעיה. בטח בתקופת בחירות. גם קיצוץ בהוצאות אחרות אינו מהלך פופולרי במיוחד. אבל למרבה המזל בבחירות הנוכחיות צץ לו מקור תקציבי פלאי.

"בקופה יש עודפים של עשרות מיליארדים… יש כסף, צריך להשתמש בו", כתב שר הבריאות ניצן הורוביץ בחשבון הטוויטר שלו בציוץ בו קרא להקצות סכומים גדולים יותר ל"חינוך, בריאות, משטרה". גם יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, הציג תוכנית כלכלית שאפתנית, וכשהגיע לדבר על המקורות לה הזכיר, בין היתר, כי "יש לנו עודפי מסים עצומים - צפי השנה ל-60 מיליארד שקל". לפנינו, אם כן, נציגי שני מחנות פוליטיים יריבים שמצאו יחד את אותו אוצר, תרתי משמע. אבל מאיפה בעצם צץ הכסף הזה? והאם באמת בקופת המדינה פשוט שוכבים להם עודפים מסתוריים שרק ממתינים לשימושם של הפוליטיקאים? בואו נעשה קצת סדר.

שיא של 14 שנה

אז על מה בעצם אנחנו מדברים? כשעוסקים ב"עודפים" שונים שקשורים לתקציב המדינה נוטים לפעמים לבלבל בין כמה מושגים. מושג אחד הוא "עודפי הגבייה", או "עודפי גבייה ממסים". כאן הכוונה היא להכנסות של המדינה ממסים שהן מעל לתחזיות המקוריות שלה. בכל הצעת תקציב, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מפרסם תחזית לגבי גביית מסים, שעל בסיסה, בין היתר, נבנה גם צד ההוצאות בתקציב. אלא שתחזית כשמה כן היא. במהלך השנה גביית המסים בפועל עשויה לחרוג מההערכה. כשהחריגה היא לטובה, וההכנסות ממסים עולות על התחזיות, אנחנו שומעים על עודפי הגביה של המדינה.

ואכן, לפני כחודש, פרסמה הכלכלנית הראשית עדכון לתחזית הגבייה ממיסים. על פי התחזית המעודכנת, ההכנסות ממיסים צפויות להגיע ב-2022 ל-429 מיליארד שקל. זאת לעומת התחזית שניתנה באוגוסט 2021, שלפיה היקף הגביה יסתכם בכ-367.4 מיליארד שקל. כלומר, יש לנו כאן עודפים של יותר מ-60 מיליארד שקל (61.6, אם תרצו לדייק) ואפשר להניח שאלה 60 מיליארד השקלים שעליהם מדבר נתניהו.

מושג אחר שפעמים רבות מכוונים אליו מי שמדברים על עודפי הכספים שנמצאים בידי המדינה הוא "עודף תקציבי". אם עודפי הגבייה התייחסו רק לצד ההכנסות (ולפחות במקרה שלנו גם מהווים רק תחזית כי הרי 2022 טרם הסתיימה), הרי שהעודפים התקציביים כבר קשורים גם לצד ההוצאות. אם בפרק זמן מסוים יש לנו יותר הכנסות מהוצאות - הרי שאנחנו בעודף, ואם המצב הפוך - אנחנו בגירעון. מכיוון שלמדינה יש יעד גירעון היא למעשה לוקחת בחשבון או צופה מראש שלאורך השנה היא תכניס פחות כסף מכפי שתוציא. כשזה לא קורה, וההכנסות גדולות מההוצאות, בטח לאורך זמן, זה עניין די נדיר (ומייד נרחיב על כך).

ואכן, השבוע פרסם החשב הכללי אומדן ראשוני לביצוע תקציב, גירעון הממשלה ומימונו (לחודשים ינואר-יולי 2022), שממנו עולה כי העודף התקציבי עמד ביולי לבדו על 2.6 מיליארד שקל, ומתחילת השנה כבר הצטבר בקופת המדינה עודף תקציבי של 34.4 מיליארד שקל. כפי שכבר הזכרנו הסיטואציה הזאת היא אכן חריגה. במאי האחרון נרשם רצף של חמישה חודשים בהם הושג עודף תקציבי (ביוני הרצף נקטע), וזהו נתון שנרשם רק פעם אחת בעשרים השנים האחרונות (בין ינואר למאי 2007, תחת ממשלת אולמרט). בנוסף, לראשונה מזה 14 שנים, ביולי נרשמו שבעה חודשים רצופים של עודף תקציבי מצטבר (על פני תקופה של 12 חודשים).

מה הוביל לכך? כמו הרבה תופעות חריגות שצצות בעולמנו בשנים האחרונות גם לזה קשורה הקורונה. נראה שההתאוששות מהמגפה העולמית הייתה מהירה מכפי שחזו באוצר, המשק צמח בפועל מהר יותר מהתחזיות (צמיחה של 8.2% ב-2021 לעומת תחזית ל-5.1%), וכך גם ההכנסות ממסים היו גבוהות משמעותית מכפי שצפו.

אבל כפי שהזכרנו למשוואה הזאת של העודף התקציבי יש שני צדדים. במקביל לכך שההכנסות היו גדולות יותר, מתברר שגם ההוצאות של המדינה היו קטנות מהצפוי. בנטרול שינויי עונתיות ההוצאות גדלו ב-5.5% בלבד, לעומת גידול מתוכנן של 6%. זאת אולי בשורה פחות טובה מבחינת הציבור, שעשויה להצביע על יכולת ביצוע נמוכה של הממשלה.

קודם לסגור את החוב

אז יש לנו עודף תקציבי. האם אפשר פשוט לקחת את הסכומים שהצטברו ולנתב אותם לכל מטרה שהיא? לא כל כך בקלות. באופן עקרוני, הכסף מעודפי הגבייה מועבר אוטומטית לצמצום החוב, כלומר להחזרי החובות של הממשלה שבהם ניגע מייד. מה בכל זאת ניתן לעשות? הכספים העודפים יכולים לשמש את הממשלה בדרך עקיפה. היות שהסכומים הלא צפויים הועברו לצמצום החוב, וכעת הגירעון קטן יותר, בתקציב הבא שתעביר הממשלה היא יכולה להתייחס להוצאות שיועדו להחזרת החוב וכעת "התפנו" ככאלה שמחליפות חלק מההוצאות המתוכננות. במילים אחרות, המדינה תוכל להקטין את ההוצאה על החוב (בזכות עודפי הגבייה) וכך להגדיל את ההוצאות בסעיפי תקציב אחרים. נניח, להגדיל את תקציב החינוך כך שיכלול חינוך חינם מגיל אפס.

אבל האם זה בכלל כדאי? התפיסה השולטת בתחום הכלכלי גורסת שלפחות כל עוד מדובר בעודפים זמניים, התשובה לכך היא שלילית, ועל כך יסכימו בדרך כלל גם כלכלנים שתומכים בהגדלת ההוצאה הציבורית. מדוע? זה הזמן להזכיר את נטל החוב העצום שאותו נושאת על גבה המדינה, ובעצם כל אחד מאיתנו. בסוף 2021, מלאי החוב הממשלתי עמד על יותר מטריליון שקל (1,044 מיליארד שקל). החוב הזה נושא ריבית. כלומר, לא רק שבמהלך השנים נצטרך להחזיר את הסכום העצום הזה, המדינה גם צריכה "לשרת" אותו מדי שנה. ב-2021, תשלומי הריבית על החוב הזה עמדו על 40.9 מיליארד שקל - סכום שהוא גדול מהתקציב של כל אחד ממשרדי הממשלה למעט החינוך, הביטחון והבריאות. במילים אחרות, למדינת ישראל יש אולי עודפים תזרימיים נאים בחודשים האחרונים, אך היא עדיין בעלת חוב בהיקפים שגדולים לאין שיעור מאותם סכומים עודפים. לא מדובר כאן באמת בכסף "מיותר" שפשוט מחכה שיפזרו אותו על משהו. ובכל זאת, האם לא הגיוני להפנות לפחות חלק מהסכומים להגדלת ההוצאה הציבורית?

פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק, מסביר כי כל עוד מדובר בגידול בהכנסות שנובע מצמיחה חריגה ונקודתית, המדיניות הפיסקאלית צריכה לנתב את העודפים לטובת צמצום החוב ולא להגדלת ההוצאה הממשלתית. לדבריו, "מוסכם על כלכלנים שמוטב שהממשלה לא תנהל מדיניות שמגדילה את התנודתיות". למה הכוונה? מואב מסביר שהצמיחה הכלכלית מאופיינת בתנודות חדות: "לעיתים יש האטה כלכלית ואף מיתון, וכתוצאה מכך ירידה בגביית המיסים, ולעיתים יש צמיחה מהירה מהממוצע וכתוצאה מכך עלייה בגביית מיסים". הוצאות הממשלה, הוא אומר, אמורות לפעול בכיוון מנוגד לזה של הצמיחה הכלכלית. כלומר, להגדיל הוצאות בתקופות מיתון, ולצמצם בהוצאות בתקופת צמיחה. כך, הוא מסביר, נוצרים "מייצבים אוטומטיים" לתנודות כלכליות. יחד עם זאת, הוא אומר, במצב של עודף תקציבי מבני, כלומר כשהצפי הוא שגביית המיסים תעלה על הוצאות הממשלה לאורך זמן, כן יהיה נכון להוריד מסים או להגדיל את ההוצאה.

האם כך אכן נעשה מבחינה היסטורית בישראל? בספרו "כלכלת ישראל" הצביע פרופ' יוסף זעירא על כך שאף על פי שהמדיניות התקציבית שמקטינה תנודתיות אומצה במדינות המפותחות, בישראל המדיניות היא הפוכה. לדבריו, הסבר אפשרי לתופעה זו הוא "הרגל פוליטי ידוע": ניצול משברים כדי ליישם צעדים לא פופולריים, כדוגמת קיצוצים תקציביים.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"