גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהו "העודף התקציבי" שמככב בהבטחות הבחירות?

"יש לנו עודפים של מיליארדים", מכריזים פוליטיקאים מימין ומשמאל שמצאו מקור מושלם למימון תוכניות והצעות שקורצות לבוחרים ● במה בעצם מדובר, כיצד נוצרו העודפים האלה, איך ניתן להשתמש בהם, והאם למדינה באמת יש כסף מיותר שהיא לא משתמשת בו?

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו

בחירות מביאות איתן הבטחות. לעתיד טוב יותר, למדינה מתוקנת יותר, לחיים נוחים ונעימים יותר. הבעיה היא שהבטחות הן זולות. כשפוליטיקאי מבטיח משהו, נניח חינוך חינם מגיל אפס, עלול לצוץ אזרח ספקן או עיתונאי טרדן שימהר לתהות: ומאיפה אדוני יממן את התוכנית הנהדרת הזאת? אתה תעלה מיסים, תקצץ בהוצאות? להעלות מיסים זאת בעיה. בטח בתקופת בחירות. גם קיצוץ בהוצאות אחרות אינו מהלך פופולרי במיוחד. אבל למרבה המזל בבחירות הנוכחיות צץ לו מקור תקציבי פלאי.

"בקופה יש עודפים של עשרות מיליארדים… יש כסף, צריך להשתמש בו", כתב שר הבריאות ניצן הורוביץ בחשבון הטוויטר שלו בציוץ בו קרא להקצות סכומים גדולים יותר ל"חינוך, בריאות, משטרה". גם יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, הציג תוכנית כלכלית שאפתנית, וכשהגיע לדבר על המקורות לה הזכיר, בין היתר, כי "יש לנו עודפי מסים עצומים - צפי השנה ל-60 מיליארד שקל". לפנינו, אם כן, נציגי שני מחנות פוליטיים יריבים שמצאו יחד את אותו אוצר, תרתי משמע. אבל מאיפה בעצם צץ הכסף הזה? והאם באמת בקופת המדינה פשוט שוכבים להם עודפים מסתוריים שרק ממתינים לשימושם של הפוליטיקאים? בואו נעשה קצת סדר.

שיא של 14 שנה

אז על מה בעצם אנחנו מדברים? כשעוסקים ב"עודפים" שונים שקשורים לתקציב המדינה נוטים לפעמים לבלבל בין כמה מושגים. מושג אחד הוא "עודפי הגבייה", או "עודפי גבייה ממסים". כאן הכוונה היא להכנסות של המדינה ממסים שהן מעל לתחזיות המקוריות שלה. בכל הצעת תקציב, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מפרסם תחזית לגבי גביית מסים, שעל בסיסה, בין היתר, נבנה גם צד ההוצאות בתקציב. אלא שתחזית כשמה כן היא. במהלך השנה גביית המסים בפועל עשויה לחרוג מההערכה. כשהחריגה היא לטובה, וההכנסות ממסים עולות על התחזיות, אנחנו שומעים על עודפי הגביה של המדינה.

ואכן, לפני כחודש, פרסמה הכלכלנית הראשית עדכון לתחזית הגבייה ממיסים. על פי התחזית המעודכנת, ההכנסות ממיסים צפויות להגיע ב-2022 ל-429 מיליארד שקל. זאת לעומת התחזית שניתנה באוגוסט 2021, שלפיה היקף הגביה יסתכם בכ-367.4 מיליארד שקל. כלומר, יש לנו כאן עודפים של יותר מ-60 מיליארד שקל (61.6, אם תרצו לדייק) ואפשר להניח שאלה 60 מיליארד השקלים שעליהם מדבר נתניהו.

מושג אחר שפעמים רבות מכוונים אליו מי שמדברים על עודפי הכספים שנמצאים בידי המדינה הוא "עודף תקציבי". אם עודפי הגבייה התייחסו רק לצד ההכנסות (ולפחות במקרה שלנו גם מהווים רק תחזית כי הרי 2022 טרם הסתיימה), הרי שהעודפים התקציביים כבר קשורים גם לצד ההוצאות. אם בפרק זמן מסוים יש לנו יותר הכנסות מהוצאות - הרי שאנחנו בעודף, ואם המצב הפוך - אנחנו בגירעון. מכיוון שלמדינה יש יעד גירעון היא למעשה לוקחת בחשבון או צופה מראש שלאורך השנה היא תכניס פחות כסף מכפי שתוציא. כשזה לא קורה, וההכנסות גדולות מההוצאות, בטח לאורך זמן, זה עניין די נדיר (ומייד נרחיב על כך).

ואכן, השבוע פרסם החשב הכללי אומדן ראשוני לביצוע תקציב, גירעון הממשלה ומימונו (לחודשים ינואר-יולי 2022), שממנו עולה כי העודף התקציבי עמד ביולי לבדו על 2.6 מיליארד שקל, ומתחילת השנה כבר הצטבר בקופת המדינה עודף תקציבי של 34.4 מיליארד שקל. כפי שכבר הזכרנו הסיטואציה הזאת היא אכן חריגה. במאי האחרון נרשם רצף של חמישה חודשים בהם הושג עודף תקציבי (ביוני הרצף נקטע), וזהו נתון שנרשם רק פעם אחת בעשרים השנים האחרונות (בין ינואר למאי 2007, תחת ממשלת אולמרט). בנוסף, לראשונה מזה 14 שנים, ביולי נרשמו שבעה חודשים רצופים של עודף תקציבי מצטבר (על פני תקופה של 12 חודשים).

מה הוביל לכך? כמו הרבה תופעות חריגות שצצות בעולמנו בשנים האחרונות גם לזה קשורה הקורונה. נראה שההתאוששות מהמגפה העולמית הייתה מהירה מכפי שחזו באוצר, המשק צמח בפועל מהר יותר מהתחזיות (צמיחה של 8.2% ב-2021 לעומת תחזית ל-5.1%), וכך גם ההכנסות ממסים היו גבוהות משמעותית מכפי שצפו.

אבל כפי שהזכרנו למשוואה הזאת של העודף התקציבי יש שני צדדים. במקביל לכך שההכנסות היו גדולות יותר, מתברר שגם ההוצאות של המדינה היו קטנות מהצפוי. בנטרול שינויי עונתיות ההוצאות גדלו ב-5.5% בלבד, לעומת גידול מתוכנן של 6%. זאת אולי בשורה פחות טובה מבחינת הציבור, שעשויה להצביע על יכולת ביצוע נמוכה של הממשלה.

קודם לסגור את החוב

אז יש לנו עודף תקציבי. האם אפשר פשוט לקחת את הסכומים שהצטברו ולנתב אותם לכל מטרה שהיא? לא כל כך בקלות. באופן עקרוני, הכסף מעודפי הגבייה מועבר אוטומטית לצמצום החוב, כלומר להחזרי החובות של הממשלה שבהם ניגע מייד. מה בכל זאת ניתן לעשות? הכספים העודפים יכולים לשמש את הממשלה בדרך עקיפה. היות שהסכומים הלא צפויים הועברו לצמצום החוב, וכעת הגירעון קטן יותר, בתקציב הבא שתעביר הממשלה היא יכולה להתייחס להוצאות שיועדו להחזרת החוב וכעת "התפנו" ככאלה שמחליפות חלק מההוצאות המתוכננות. במילים אחרות, המדינה תוכל להקטין את ההוצאה על החוב (בזכות עודפי הגבייה) וכך להגדיל את ההוצאות בסעיפי תקציב אחרים. נניח, להגדיל את תקציב החינוך כך שיכלול חינוך חינם מגיל אפס.

אבל האם זה בכלל כדאי? התפיסה השולטת בתחום הכלכלי גורסת שלפחות כל עוד מדובר בעודפים זמניים, התשובה לכך היא שלילית, ועל כך יסכימו בדרך כלל גם כלכלנים שתומכים בהגדלת ההוצאה הציבורית. מדוע? זה הזמן להזכיר את נטל החוב העצום שאותו נושאת על גבה המדינה, ובעצם כל אחד מאיתנו. בסוף 2021, מלאי החוב הממשלתי עמד על יותר מטריליון שקל (1,044 מיליארד שקל). החוב הזה נושא ריבית. כלומר, לא רק שבמהלך השנים נצטרך להחזיר את הסכום העצום הזה, המדינה גם צריכה "לשרת" אותו מדי שנה. ב-2021, תשלומי הריבית על החוב הזה עמדו על 40.9 מיליארד שקל - סכום שהוא גדול מהתקציב של כל אחד ממשרדי הממשלה למעט החינוך, הביטחון והבריאות. במילים אחרות, למדינת ישראל יש אולי עודפים תזרימיים נאים בחודשים האחרונים, אך היא עדיין בעלת חוב בהיקפים שגדולים לאין שיעור מאותם סכומים עודפים. לא מדובר כאן באמת בכסף "מיותר" שפשוט מחכה שיפזרו אותו על משהו. ובכל זאת, האם לא הגיוני להפנות לפחות חלק מהסכומים להגדלת ההוצאה הציבורית?

פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק, מסביר כי כל עוד מדובר בגידול בהכנסות שנובע מצמיחה חריגה ונקודתית, המדיניות הפיסקאלית צריכה לנתב את העודפים לטובת צמצום החוב ולא להגדלת ההוצאה הממשלתית. לדבריו, "מוסכם על כלכלנים שמוטב שהממשלה לא תנהל מדיניות שמגדילה את התנודתיות". למה הכוונה? מואב מסביר שהצמיחה הכלכלית מאופיינת בתנודות חדות: "לעיתים יש האטה כלכלית ואף מיתון, וכתוצאה מכך ירידה בגביית המיסים, ולעיתים יש צמיחה מהירה מהממוצע וכתוצאה מכך עלייה בגביית מיסים". הוצאות הממשלה, הוא אומר, אמורות לפעול בכיוון מנוגד לזה של הצמיחה הכלכלית. כלומר, להגדיל הוצאות בתקופות מיתון, ולצמצם בהוצאות בתקופת צמיחה. כך, הוא מסביר, נוצרים "מייצבים אוטומטיים" לתנודות כלכליות. יחד עם זאת, הוא אומר, במצב של עודף תקציבי מבני, כלומר כשהצפי הוא שגביית המיסים תעלה על הוצאות הממשלה לאורך זמן, כן יהיה נכון להוריד מסים או להגדיל את ההוצאה.

האם כך אכן נעשה מבחינה היסטורית בישראל? בספרו "כלכלת ישראל" הצביע פרופ' יוסף זעירא על כך שאף על פי שהמדיניות התקציבית שמקטינה תנודתיות אומצה במדינות המפותחות, בישראל המדיניות היא הפוכה. לדבריו, הסבר אפשרי לתופעה זו הוא "הרגל פוליטי ידוע": ניצול משברים כדי ליישם צעדים לא פופולריים, כדוגמת קיצוצים תקציביים.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

הוא עורך דין צמרת, היא תעשיינית מצליחה, עכשיו השותפות ביניהם נחשפת

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

העליות בוול סטריט מתחזקות: גוגל קופצת ביות מ-9%

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● עליות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון