גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי לשלם מס: ההשקעות החשאיות של הכנסייה המורמונית בהייטק הישראלי

מסמכים חושפים כי קרן מרשפילד אדוויזורס, שנשלטת בידי זרוע ההשקעות החשאית של הכנסייה המורמונית, השקיעה 70 מיליון דולר בקרן הון סיכון ובשתי חברות אינטרנט ישראליות, שהניבו לה רווחים אדירים ● ואיך זה שהקרן הצליחה להימנע מתשלום מס, למרות שאפילו עורך דינה היה משוכנע כי רשות המסים עומדת לגבות 25% מהרווחים? ● תחקיר גלובס

המקדש המורמוני בסולט לייק סיטי, יוטה / צילום: Shutterstock
המקדש המורמוני בסולט לייק סיטי, יוטה / צילום: Shutterstock

בסולט לייק סיטי יש משרד. במבט ראשון הוא נראה כמו עוד משרד השקעות. צעירים יושבים ליד מסכים ועוקבים אחר נתוני אמת מהבורסות השונות, הטלוויזיות הדולקות מכוונות לערוצים הפיננסיים וגיליונות של מגזינים כלכליים מונחים על שולחנות ההמתנה. אלא שמבט נוסף, מעמיק יותר, מרמז שהמשרד הזה אינו כשאר המשרדים. התמונות שעל קירותיו שונות - רואים בהן דמויות תנ"כיות; העובדים הלבושים בקפידה לעולם לא ישתו קפה או תה, משקאות האסורים על פי דתם, וכשמבררים קצת יותר מגלים הבדל נוסף: כל העובדים באותו המשרד לא מועסקים על ידי בנק השקעות המשלם ביד רחבה, אלא על ידי כנסייה, ושכרם הוא כשל עובדי כנסייה.

עד לפני שלוש שנים היה הגוף שמאכלס את המשרד הזה "הסוד הכי שמור בעולם ההשקעות", כפי שהגדיר אותו הוול סטריט ג'ורנל. גם היום הוא עדיין נחשב למסתורי ביותר, ואין ארגון פיננסי בהיקף הפעילות שלו שידוע עליו כה מעט. הוא מסתורי כל כך עד שכל עובדיו נדרשים לחתום על הסכם סודיות ביחס לפעילותו למשך כל ימי חייהם.

לגוף הזה קוראים Ensign Peak Advisors, קרן ניהול ההשקעות של הכנסייה המורמונית (או בשמה הרשמי: כנסיית ישו המשיח של קדושי אחרית הימים). שם הקרן נגזר משם הפסגה המשקיפה על סולט לייק סיטי, בירת יוטה - המדינה שהוקמה על השטח שאליו נמלטו במאה ה-19 המורמונים מרדיפות שהיו מנת חלקם במזרח ארה"ב.

לפני כמעט שלוש שנים, ב-21 בנובמבר 2019, מעטה הסודיות של הקרן נסדק. זה אירע כשעובד לשעבר עשה את מה שאיש לא העז לעשות לפניו, והגיש תלונה בת 74 עמודים לרשויות המס בארה"ב. בתלונה חשף את פעילות הקרן, את היקף הנכסים העצום שהיא מנהלת ואת הדרך שבה היא זוכה לפטור ממס שלא כדין, לכאורה.

נכון להיום, אין עדות לכך שרשויות המס בארה"ב נקטו בצעד אופרטיבי כלשהו נגד הקרן, אבל הגילוי עצמו היה כה מרעיש, עד כי הוושינגטון פוסט הקדיש לפרשה כתבת ענק. האמריקאים נדהמו לגלות שהקרן של הכנסייה המורמונית - זרם בנצרות שרבים ממאמיניו חיים בעוני - היא קרן ההשקעות הגדולה בארצם, ואחת מארבע קרנות ההשקעה הגדולות בעולם - אחרי קרנות העושר של סין ורוסיה, ולצד קרן ויז'ן 1 המשותפת לסופטבנק, לממשלת סעודיה ולמובאדאלה (קרן העושר של אבו־דאבי).

100 מיליארד דולר שמחכים ליום הדין

בעולם יש 16 מיליון נוצרים-מורמונים. רובם חיים בצניעות רבה, ולמרות זאת הם מחויבים על ידי הכנסייה המורמונית להפריש לה 10% ממשכורתם כדי שזאת תוכל לבנות כנסיות, אוניברסיטאות, ולעסוק בפעילות המיסיונרית שהיא חלק מהותי מהזרם. דיויד נילסן, כיום בן 44, הוא אחד מהם. עם השנים מצא את עצמו כמנהל השקעות בכיר ב-Ensign וניהל פורטפוליו של 800 מיליון דולר. עד שהחליט לצאת נגד הגוף שהיה בשר מבשרו.

לפי תלונתו, שאליה צורפו נספחים עם נתונים פיננסיים רבים, הכנסייה אוספת מדי שנה כ-7 מיליארד דולר מכספי תרומות ממשפחות מורמוניות, אך משתמשת רק בכ-6 מיליארד דולר למטרותיה המוצהרות, קרי: פעילות דת, חינוך וצדקה. מה היא עושה במיליארד הדולר העודפים מדי שנה? מעבירה אותם ל-Ensign וזו מבצעת פעילות השקעה במניות, באיגרות חוב ובנדל"ן. לדבריו, מאז הוקמה ב־1997 ועד מועד התלונה ב־2019 צמחו נכסיה הכוללים של הקרן מ-12 מיליארד דולר לכ-100 מיליארד דולר. לעניין זה יש חשיבות, משום ש-Ensign רשומה בארה"ב כארגון תומך צדקה ודת, ופעילותה מוגדרת כפעילות למטרות אלה ועל כן היא זכאית לפטור ממסים בארה"ב. נילסן טען שבעצם הפיכתה של Ensign לקרן בעלת פעילות עסקית, היא פועלת בניגוד למטרותיה כפי שהוצהרו בפני הרשויות.

אחרי הפרסום בוושינגטון פוסט עטו כלי תקשורת נוספים על הסיפור כמוצאי שלל רב. הוול סטריט ג'ורנל ראיין בעילום שם עובדים נוספים שאישרו את היקף הנכסים שעליו הצהיר נילסן בתלונתו. באותה כתבה פורסם כי Ensign מקפידה להחזיק כ-70% מנכסיה באופן נזיל, וזאת מתוך אמונה כי האנושות עתידה לעמוד יום אחד בפני אסונות קשים שיידרשו מהכנסייה לדאוג לאנשיה. באותה כתבה אישר נשיא הקרן, רוג'ר קלארק, כי למעלה מ-50% מנכסי הקרן נזילים.

בשנת 2020 גילה הארגון האמריקאי "Truth & Transparency", שחוקר את פעילות הכנסייה המורמונית, כי תחת Ensign פועלים 15 גופים שמשמשים אותה להשקעותיה השונות. 13 מהם עוסקים בהשקעה במניות של חברות ציבוריות ומחזיקים פורטפוליו של עשרות מיליארדי דולרים (לצד השקעותיה הישירות), ושניים מהם עוסקים בהשקעות הון סיכון. אחד מאותם גופים הוא מרשפילד אדוויזורס (Marshfield Advisors), קרן השקעות שפועלת בחשאי גם בישראל.

עיון בדיווחים שונים לרשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC) מלמדים כי מרשפילד אכן מצויה בבעלות מלאה (100%) של Ensign. דיווחים אלה מלמדים שמרשפילד אוגדה בדלוור וכתובתה זהה לכתובתה של Ensign. פעילותה של הקרן הספציפית הזאת עומדת במרכז סיפורנו משום שכעת חושף גלובס, כי מרשפילד השקיעה בשנים 2014-2016 סכום של 70 מיליון דולר בקרן ויולה, ובחברות האינטרנט איירון סורס ואאוטבריין. ההשקעה באיירון סורס מעניינת במיוחד, משום שהיא הניבה למרשפילד רווחים אדירים. ובכל זאת הקרן הצליחה באופן מפתיע לחמוק מתשלום מס בישראל, כפי שמעידה שורה של מסמכים שהוגשו לפני כשנה לבית משפט המחוזי בתל אביב ונותרו עד כה מתחת לרדאר. נגיע לכך מיד.

הכנסייה משקיעה באיירון סורס

איירון סורס היא חברת אינטרנט ישראלית בפרופיל גבוה. בתחילת דרכה פיתחה מנוע להתקנה של אפליקציות ובהמשך רכשה חברה לשיבוץ פרסומות במשחקים. לאורך השנים צמחה, בין היתר באמצעות רכישות, ולמרות הופעותיה התדירות בתקשורת הכלכלית שנועדו לתמוך בניסיונותיה לקדם את פעילותה הפיננסית, היא הצליחה לשמור על עמימות יחסית בנוגע למוצריה הטכנולוגיים. לפני כשנה השכילה לחדור בעיתוי מדויק לבורסת ניו יורק באמצעות מיזוג עם ספאק והוצמד לה תג שווי של כ-11 מיליארד דולר. זמן קצר אחרי ההנפקה התחיל לצאת האוויר מהבלון והמניה התרסקה בכ-80% (מאז התאוששה בעקבות דיווח על מיזוג צפוי לפי שווי של כ-4.4 מיליארד דולר, שלאחרונה נודע כי הוא עומד בסימן שאלה).

לצד סכומי העתק שבעלי המניות של איירון סורס הרוויחו ממכירת המניות לאורך השנים, לרבות אלה שנמכרו בעת הפיכתה לציבורית, חילקה החברה לאורך השנים האחרונות דיבידנדים בהיקף של מאות מיליוני דולרים. נתונים אלה מלמדים שהמשקיעים של איירון סורס נהנו בשנים האחרונות מהחזרים אדירים על השקעתם, ואחת הנהנות הייתה מרשפילד.

מרשפילד, ככל הידוע, התחילה כאמור לפעול בישראל בשנת 2014, אז התקשרה בהסכם עם קרן הון הסיכון הישראלית ויולה. תכתובות אימייל בין יועציה המשפטיים של מרשפילד מגלות כי הקרן מסולט לייק סיטי התחייבה להשקיע 40 מיליון דולר בכרמל IV, אחת מהקרנות של ויולה. ב-2016 קיבלה מרשפילד כמשקיע מוגבל (LP) בקרן ויולה, יחד עם משקיעים נוספים, הצעה להשקיע בנוסף באופן ישיר בחברת איירון סורס. מבחינתה של מרשפילד, הייתה סוכריה לצד ההשקעה: לקרן של ויולה שהשקיעה באיירון סורס הייתה החלטת מס (רולינג) ממס הכנסה שפוטרת את המשקיעים המוגבלים בקרן מתשלום מסים בישראל. לדברי מומחי מיסוי שעימם שוחח גלובס, רולינג מסוג זה עשוי לפטור את המשקיעים המוגבלים מתשלום מסים לא רק מרווחים שהופקו מהשקעה בקרן עצמה, אלא גם מהשקעה ישירה בחברות שבהן השקיעה הקרן. ואכן, באותה שנה השקיעה מרשפילד באופן ישיר באיירון סורס 15 מיליון דולר, באמצעות רכישת 36,904 מניות. לאחר הרכישה היו ברשות מרשפילד 2.3% ממניות חברת האינטרנט. במקביל רכשה מניות בחברת המלצות התוכן הישראלית אאוטבריין בסכום של 15 מיליון דולר. גם אאוטבריין היא חברה שבה השקיעה אחת הקרנות של ויולה.

צוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס / צילום: אריק סולטן

"אני צופה מאבק עם רשויות המס בישראל"

שנה לאחר מכן, איירון סורס עמדה לחלק דיבידנד ומרשפילד ציפתה לקבל את מלוא הסכום, מבלי שתצטרך לשלם מס רווחי הון בישראל. על כן פנה אדם כהן, יועצה המשפטי האמריקאי של הקרן, אל משרד נשיץ־ברנדס וביקש סיוע בעניין. השותף שמונה לטפל בתיק היה זיו נויפלד, מומחה למיסוי בינלאומי ששנה וחצי לאחר מכן פרש מנשיץ-ברנדס אך המשיך לטפל במרשפילד עד שנת 2020 כעורך דין עצמאי.

תומר בר זאב, מנכ''ל איירון סורס / צילום: יונתן בלום

אלא שמיד לאחר המינוי הסתבר שהקרן של ויולה שבה השקיעה מרשפילד (כרמל IV) היא לא הקרן שבה השקיעה ויולה מלכתחילה באיירון סורס (כרמל III) ושקיבלה את הרולינג מרשות המסים בישראל.

"כעת הסתבר לי שכרמל III השקיעה באיירון סורס (לא כרמל IV)", כתב כהן לנויפלד באימייל ב־25 במאי 2017. "למרשפילד אין אחזקה בכרמל III (רק בכרמל IV). אלה שתי ישויות משפטיות נפרדות".

לאור המצב החדש, היה נויפלד סקפטי לגבי יכולתה של מרשפילד לחמוק ממס בעקבות ההשקעה בקרן הלא נכונה. באימייל כתב לכהן שהוא "צופה מאבק עם רשויות המס בישראל" וכי "אנחנו כנראה עומדים לפני תשלום של 25%".

חששה של מרשפילד מתשלום מסים בישראל היה ניכר, משום שבארה"ב הקרן חוסה תחת הטבות המס של קרן האם Ensign ועל כן חיסכון של תשלומי מס בישראל הוא חיסכון טהור.

אבל נויפלד, בניגוד לתחזיות שלו עצמו, הצליח לשכנע באותה שנה את רשויות המס שמרשפילד זכאית לפטור מלא על רווחי ההון שלה מאיירון סורס. במרשפילד היו מרוצים ושילמו לו את שכר הטרחה שסוכם. הוא המשיך לייצג אותם בשנתיים הבאות וגם אז קיבל פטור דומה לשנים 2018-2019. בחוות דעת מינואר 2020 של נויפלד שמוענה להנהלת מרשפילד הוא כתב "נדרשו הרבה מאמצים ודיונים כדי לשכנע את הממונים (ברשות המסים. ש"א) לפני שהצלחנו לקבל את הפטור ממס. לסיכום, מרשפילד עמדה בפני סיכון תשלום מס בהיקף של כ-2.5 מיליון דולר בעקבות קבלת דיבידנד ורווחי הון, סיכון שהצלחנו לסכל".

הסכסוך שחשף את מארג היחסים העדין

נויפלד היה יכול להיות מרוצה לא רק מההישג המקצועי עבור לקוחתו מסולט לייק סיטי, אלא גם משכר הטרחה הנאה שגזר. לפי ההסכם בין מרשפילד לנשיץ-ברנדס, שנחתם ב־2017, המשרד יקבל 15% בתוספת מע"מ מכל חיסכון במס שתזכה לו מרשפילד בהקשר עם מניותיה באיירון סורס. נויפלד עזב את נשיץ-ברנדס בסוף 2018 והמשיך לטפל במרשפילד גם בשנת 2019 בהתאם לאותם תנאים.

אלא שהיחסים בין מרשפילד לנויפלד עלו על שרטון בסוף 2020, עת נודע לאחרון שאיירון סורס שוקלת הנפקה, וכי דיבידנד שמן מתקרב. בעיני רוחו ראה נויפלד את הסכומים האגדיים שמרשפילד עומדת לקבל, ואלה יעמידו בצל את שכר הטרחה שקיבל עד אז - והסתכם בכמה מאות אלפי דולרים. הוא מיהר לפנות למרשפילד וביקש אישור לפעול כדי לקבל פטור ממס גם עבור 2020. תכתובות אימייל מעידות שמרשפילד ביקשה להבין את העלות הצפויה מפעילותו החדשה והוא ענה שמדובר באותו הסכם מ-2017, קרי - 15% מהחיסכון הצפוי. מרשפילד ענתה באימייל כעבור ימים אחדים שהיא מעדיפה לשכור עורך דין אחר.

בנקודה זו נולדה בעצם תביעתו של נויפלד, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני שנה. בכתב התביעה טען נויפלד שהוא חתם על הסכם שכר טרחה שסיכון בצידו (קבלת שכר טרחה רק אם יביא לחיסכון במס), וממילא גם שיעור זה מגלם הנחה שניתנה למרשפילד משום שהייתה הסכמה כי מערכת היחסים בין הצדדים תימשך ביחס לרווחי הון עתידיים שמרשפילד תרשום ממניותיה באיירון סורס. לדבריו, אחרי שסלל את הדרך וקיבל באמצעות מאמציו וניסיונו את הפטור המיוחל מהמס, העדיפה מרשפילד להיפטר משירותיו כדי לחסוך את שכר הטרחה שלו התחייבה, ולהשתמש בעורך דין אחר. מרשפילד, לעומתו, טוענת שהסכם שכר הטרחה בכלל נעשה מול משרד נשיץ-ברנדס, ולא מול נויפלד, וכי מעולם לא התחייבה שנויפלד ילווה אותה "לנצח נצחים".

עו''ד זיו נויפלד / צילום: מתוך פייסבוק

נויפלד יודע מדוע הוא נלחם. לפי הערכות שמרניות, שלוקחות בחשבון שחלק מהמניות שלה נמכרו לאורך תקופות שונות, מרשפילד רשמה רווח הון מאיירון סורס בהיקף של למעלה מ-100 מיליון דולר. על כן, תשלום המסים הנחסך של מרשפילד בישראל עומד על עשרות מיליוני דולרים. לכן, סבור נויפלד, שכר הטרחה שלו צריך היה להיות גבוה משמעותית מזה ששולם לו.

אך בסופו של יום, הסכסוך בין נויפלד למרשפילד לא באמת צריך לעניין את הציבור. כוחו הוא בהצצה החד-פעמית שהוא מספק ביחס להפיכתו של גוף דתי לנדבך מרכזי בתעשייה פיננסית, ובעיקר למארג היחסים העדין שבין משקיעים בינלאומיים בעלי כיס עמוק, קרנות הון סיכון ישראליות, רשויות המס ויועצים משפטיים מובילים שגובים שכר טרחה נאה כדי למצוא פרצות בחוק שיחסכו תשלום מס אמת.

מרשפילד, שההתכתבויות בין יועציה המשפטיים מלמדות באופן ברור שהיה לה חשוב מאוד להימנע מתשלום מס בישראל, אינה יוצאת דופן. במובן מסוים, היא מסגלת את החזון של קרן האם שלה, Ensign, שלדברי המתלונן נילסן מבקשת לחסוך כמה שיותר כסף עבור עתידה של הקהילה המורמונית ומנסה לשמור על פטור מלא ממס היכן שהיא יכולה. נילסן אף ציטט בתצהירו את מנהל ההשקעות הראשי של הקרן, שאמר לו באחת ההזדמנויות: "הסכנה הגדולה ביותר עבור Ensign הוא שהיא תאבד את הפטור ממס שלה".

תגובות:

קרן מרשפילד מסרה לגלובס כי היא מנועה מלהתייחס לעניין בשל היותה חלק מסכסוך משפטי תלוי ועומד שקשור בעקיפין להשקעה באיירון סורס, וכי היא ושותפותיה משלמות מסים כדין.

מקרן ויולה נמסר: "ויולה הינה קרן השקעות פרטית ואין היא עוסקת בפומבי בנושאים הקשורים למשקיעים בה ולהשקעותיהם. חשוב לציין, עם זאת, שתיאור הפרטים שנמסר לנו על ידיכם כולל אי דיוקים מהותיים".

עו"ד זיו נויפלד העדיף שלא להגיב.

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי יוצא לעסקת ענק בתל אביב: המספרים והשותף שעושה קאמבק

מדובר בקרקע שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י – וכעת מוכרת אותה בכ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה