גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור תומך בשינוי דרמטי בנושאי דת ומדינה, אלה הסיבות שלא מאפשרות אותו

רוב מובהק בציבור היהודי תומך בנישואים אזרחיים, בתחבורה ציבורית בשבת ובביטול מונופול הכשרות של הרבנות, כך לפי סקר שנערך באוניברסיטת רייכמן ● אלא שנוסף לכוח של המפלגות החרדיות כלשון מאזניים, שינוי כזה הוא יקר וקשה למערכת והחלופות מורידות לחץ ומונעות שינוי

שר הביטחון גנץ פונה אל ספסלי האופוזיציה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר הביטחון גנץ פונה אל ספסלי האופוזיציה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעוד פחות מ-100 ימים ייצאו הישראלים להצביע בפעם החמישית בתוך שלוש שנים ושלל נושאים יעמדו על הפרק. אך נראה כי בנושא אחד, כמעט בלי קשר לתוצאות הבחירות, הציבור לא יקבל את מבוקשו וגם הכנסת והממשלה הבאות לא יקדמו שינויים דרמטיים בנושאי דת ומדינה. סקר דעת קהל שנערך באוניברסיטת רייכמן מעלה כי רוב הציבור דווקא מעוניין בשינויים בסטטוס קוו בנוגע לנישואים, לכשרות ולתחבורה בשבת. לפי הסקר, 65% מהציבור הישראלי-יהודי תומכים בהוספת מסלול נישואים אזרחי לצד הדתי, 63% תומכים במתכונת כלשהי של תחבורה ציבורית בשבת ו-65% תומכים בביטול מונפול הכשרות של הרבנות הראשית.

גם הממשלה היוצאת, שהיו לה לכאורה את כל התנאים לכך, לא ערכה שינויים מרחיקי לכת בסטטוס קוו שנשמר כבר כ-70 שנה. כיצד נוצר הפער המשמעותי הזה בין תמיכת הרוב לבין שינויים סמנטיים בלבד שנעשו בנושאים אלה במהלך השנים?

מול רצון הציבור: העלות, ההיסטוריה ולשון המאזניים

בשיחה עם גלובס, החוקרת ד"ר ניוה גולן-נדיר, עמיתת מחקר וראש תוכנית המצטיינים במכון לחירות ואחריות בבית-הספר לאודר לממשל באוניברסיטת רייכמן העוסקת בנושאי דת ומדינה, מונה מספר סיבות. לפי ניתוח שערכה, הסיבה המובילה לחוסר ההלימה בין רצון הרוב לביצוע היא כי מדובר ב"שינוי יקר". כלומר, "מדובר בשינוי משמעותי. להפוך מדיניות קיימת זה משהו שקשה מאוד לעשות ויקר מאוד למערכת לעשות".

ד"ר גולן-נדיר פירטה גם על סיבות אחרות: "סיבה נוספת להיעדר שינוי מדיניות היא - העניין ההיסטורי. זה יושב על חסם מוסדי שנקרא הסטטוס קוו שנשען על הרומנטיקה של הקמת המדינה. דוד בן גוריון שנישא בעצמו בחו"ל בחתונה אזרחית אמר שבישראל יהיו רק נישואים דתיים. גם המפא"יניקים נתנו גושפנקה לדבר הזה. והסיבה השלישית: נוצר בלוק חרדי שהפך להיות לשון מאזניים להקמת קואליציות ובזמן עליית הימין עם החרדים המערכת נכנסה לדד לוק".

בינתיים, במקום לקדם רפורמה רב-מערכתית, המדינה צועדת בין הטיפות ומקדמת שינויים קטנים - פתיחת אזורי הרישום לנישואים, פתיחת הכשרות לתחרות, מסחר בשבת בערים חילוניות ועוד. "זה למעשה הפתרון של המדינה", אומרת גולן-נדיר. "אם אני לא יכולה בגלל כל הסיבות שמנינו לשנות מדיניות - שמים פלסטר. הדוגמה הכי מובהקת היא בתחום הנישואים: כשחוקקו את חוק בתי הדין הרבניים ב-1953 היה כאוס במדינה, רבים התנגדו לכך עד שב-1963 יצא פסק דין שאיפשר נישואים בחו"ל ורישום במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות. ישראל הפכה להיות מעצמה של ידועים בציבור עם זכויות. בנוסף החברה האזרחית נותנת הרבה מאוד מענים: סלבריטאים שמחתנים כאן בארץ בטקס חילוני, הקונסרבטיבים והרפורמים שעורכים 1,000 חתונות בשנה".

נישואים אזרחיים? תמיכה גם אצל דתיים וחרדים

נחזור לנתונים החדשים. באופן לא מפתיע, בציבור החילוני הרוב תומך בשינויים לעומת רוב של מתנגדים להם בציבור הדתי. בסקר שנערך בינואר השנה בקרב 510 משיבים יהודים, 65% תמכו בהוספת מסלול נישואים אזרחי לצד הדתי, לעומת 33.4% שהתנגדו. כשבוחנים זאת לפי מידת הדתיות, 85.6% מהחילונים תמכו לעומת 61.3% מסורתיים, 33.3% מהדתיים ו-19% מהחרדים.

בנושא התחבורה הציבורית בשבת, 43.4% מהציבור תמכו בתחבורה בשבת ועוד 19.6% תמכו בתחבורה כזו למעט באזורים דתיים, לעומת 35.5% בלבד שהתנגדו לכך לחלוטין. ושוב שלא במפתיע, 88.6% מהחילונים תמכו בתחבורה ציבורית בשבת לעומת 20% מהדתיים ואף לא אחד מקרב המשיבים החרדים.

כשנשאלו על ביטול מונופול הכשרות של הרבנות הראשית, השיבו 45.3% מהנסקרים שהם תומכים לחלוטין ועוד 20% כי הם תומכים ברובם, זאת לעומת 31.3% שלא תמכו כלל בביטול המונופול. הסקר נערך על ידי מכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן באמצעות חברת iPanel.

חילונים ליברלים, עד לרגע ההצבעה

לדברי גולן-נדיר, "מה שאנחנו רואים הוא שיש תמיכה מאוד משמעותית בציבוריות הישראלית ולא רק בקרב החילונים, אלא גם אצל המסורתיים והדתיים ואפילו אצל האורתודוקסים במקרים מסוימים - לאפשר גם נישואים אזרחיים בישראל. כשאנחנו רואים את הרצון הזה לשינוי ומצד שני סטגנציה לאורך עשרות שנים: אפס הצעות חוק שעברו בנושאים האלה, עולה שאלה בתיאוריה הדמוקרטית: מדוע המדינה לא קשובה לדרישות הציבור בנושאים האלה?".

התשובה נעוצה כנראה בפרקטיקה הישראלית: בממשלות האחרונות החרדים קשרו את גורלם בגורל הימין וכך זכו לרוב התומך בשימור הסטטוס קוו בזמן שהוא יושב בממשלה. למרות שבליכוד יושבים חילונים ליברלים, ברגע ההצבעה הם יתמכו בדרישות החרדיות. כך היה עם חוק המרכולים ועבודות הרכבת בשבת בכנסת ה-20, גם בשל התמיכה בקהל המסורתי וגם כי הברית האסטרטגית הזו קובעת ברוב המקרים מי יקים ממשלה.

הברית הזו, שנקשרה בתוך הציבור הימני-חרדי-דתי-מסורתי, תומכת בעמדות מסורתיות יותר על פני כרסום בסטטוס קוו. כל עוד הימין מחזיק ברוב, והציבור הערבי לא מכניס את ידיו לבעיות העומק בחברה הישראלית - אין רוב שלמעשה באמת תומך בשינויים הללו ולכן הם לא נעשים. כך נתקע בממשלה היוצאת חוק הגיור שהובילו ליברמן וכהנא - החרדים והדתיים ניהלו מאבק נגד החוק ואף הצליחו לגייס משורות הקואליציה את רע"ם שסירבה לתמוך בחוק. מצד אחד ברית ימין-חרדים, מצד שני ברית החרדים-ערבים בכנסת - כך נקבע הסטטוס קוו בישראל.

במקום שינוי, המדינה מספקת חלופות להורדת לחץ

לכל זה מצטרף מה שד"ר גולן-נדיר מכנה ה"פלסטרים", והיא ממחישה: "המועצות המקומיות הפכו לצינור לליברליזם במקום המדינה, כמו למשל עיריית מודיעין שהקימה מרשם זוגיות למי שלא רוצה להינשא, וכך הלחץ החברתי יורד והמדינה לא מטפלת בזה".

לדברי ד"ר גולן-נדיר, ברגע שעולה הלחץ לקבלת אלטרנטיבות בנושאי דת ומדינה, המדינה בעצם לא פועלת לשינוי מדיניות אלא מספקת חלופות להורדת הלחץ. "שמירה על הסטטוס קוו כדי למנוע קריעה של העם", כהגדרתה. התוצאה היא מעין גלגל: האזרח בסוף הולך ומשקיע בנושאים אחרים ולא איפה שנוצרה תקיעות. במחקר אחר עלה, כי התוצאה היא אזרחים לא מרוצים: 58.3% מהיהודים בישראל לא מרוצים מהמדיניות הדתית בשלושת הנושאים האלה, רובם המוחלט חילונים.

בינתיים לדברי ד"ר גולן-נדיר, "המדינה מנהלת את יחסי הדת והמדינה כדי לתת פתרונות לא חוקתיים אלא פרוצדורליים-בירוקרטיים שמורידים את המתח כמו כשרות של צהר, העלמת עין בענייני תחבורה ציבורית בשבת ואף סבסוד שלה. גולת הכותרת והפועל היוצא של ההתנהלות הזו היא שהרשויות (המקומיות, שא"כ) הופכות להיות הליבה שמניעה ליברליזציה בנושאי דת ומדינה בישראל".

"יוקר המחיה מפריע יותר מלהינשא בשני טקסים"

אבל האם יכול להיות שבסופו של יום הציבור הישראלי פשוט מעוניין להימנע מקונפליקט סביב הסטטוס קוו? "אני רואה שרמות החיכוך ברשתות החברתיות כל כך גבוהות, שאני לא חושבת שהחברה הישראלית פוחדת מקונפליקט", אומרת ד"ר גולן-נדיר. "הדבר השני, חוץ מהעדפת הפוליטיקאים את הנושאים הביטחוניים, כרגע יוקר המחיה הפך להיות נושא מאוד קריטי. אם תישאלי אדם אם מפריע לו יותר להינשא בשני טקסים או יוקר המחיה, יוקר המחיה יפריע לו יותר. ולכן קשה מאוד לייצר מחאה חברתית ותנועה חברתית".

מה שמפעיל את הפוליטיקאים זה החיפוש אחר האלקטורט שלהם, האם יש מי שיציב את הנושאים הללו בראש סדר היום וגם יזכה לתמיכה?
"אני לא בטוחה. התקשורת מבליטה את בעיית יוקר המחיה ויש לה כוח בקביעת סדר היום הציבורי. אנשים מצביעים בגלל נושאי דת ומדינה גם אבל לא בעיקר. בין מערכות הבחירות הראשונות זה עלה על השולחן בגלל הפוליטיקאים ששמו את זה על סדר היום ולא בגלל דרישה שבאה מהציבור. ליברמן קיבל בזכות הנושאים האלו חיזוק גדול אצל הצעירים החילונים שזה מושך אותם. שרת התחבורה הייתה צריכה לדבר על אוטובוסים בשבת כי מוניות שירות כבר יש אבל לא הייתה לה קואליציה תומכת".

אז בעבור אילו נושאים הישראלים ייצאו שוב להצביע באחד בנובמבר? לדברי ד"ר גולן-נדיר, "הם יצאו להצביע בנושאים של פוליטיקה גבוהה: כלכלה, ביטחון ועל ישיבה עם נתניהו. גם הבחירות החוזרות מטרידות אותם והמצביעים ינסו לחשוב על הצבעה אסטרטגית שתביא להכרעה ולא על נושאי דת ומדינה".

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

המשקיעים הזרים ינהרו אבל הגירעון יזנק: מומחים משרטטים "עידן זהב" לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף