גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור תומך בשינוי דרמטי בנושאי דת ומדינה, אלה הסיבות שלא מאפשרות אותו

רוב מובהק בציבור היהודי תומך בנישואים אזרחיים, בתחבורה ציבורית בשבת ובביטול מונופול הכשרות של הרבנות, כך לפי סקר שנערך באוניברסיטת רייכמן ● אלא שנוסף לכוח של המפלגות החרדיות כלשון מאזניים, שינוי כזה הוא יקר וקשה למערכת והחלופות מורידות לחץ ומונעות שינוי

שר הביטחון גנץ פונה אל ספסלי האופוזיציה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר הביטחון גנץ פונה אל ספסלי האופוזיציה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעוד פחות מ-100 ימים ייצאו הישראלים להצביע בפעם החמישית בתוך שלוש שנים ושלל נושאים יעמדו על הפרק. אך נראה כי בנושא אחד, כמעט בלי קשר לתוצאות הבחירות, הציבור לא יקבל את מבוקשו וגם הכנסת והממשלה הבאות לא יקדמו שינויים דרמטיים בנושאי דת ומדינה. סקר דעת קהל שנערך באוניברסיטת רייכמן מעלה כי רוב הציבור דווקא מעוניין בשינויים בסטטוס קוו בנוגע לנישואים, לכשרות ולתחבורה בשבת. לפי הסקר, 65% מהציבור הישראלי-יהודי תומכים בהוספת מסלול נישואים אזרחי לצד הדתי, 63% תומכים במתכונת כלשהי של תחבורה ציבורית בשבת ו-65% תומכים בביטול מונפול הכשרות של הרבנות הראשית.

גם הממשלה היוצאת, שהיו לה לכאורה את כל התנאים לכך, לא ערכה שינויים מרחיקי לכת בסטטוס קוו שנשמר כבר כ-70 שנה. כיצד נוצר הפער המשמעותי הזה בין תמיכת הרוב לבין שינויים סמנטיים בלבד שנעשו בנושאים אלה במהלך השנים?

מול רצון הציבור: העלות, ההיסטוריה ולשון המאזניים

בשיחה עם גלובס, החוקרת ד"ר ניוה גולן-נדיר, עמיתת מחקר וראש תוכנית המצטיינים במכון לחירות ואחריות בבית-הספר לאודר לממשל באוניברסיטת רייכמן העוסקת בנושאי דת ומדינה, מונה מספר סיבות. לפי ניתוח שערכה, הסיבה המובילה לחוסר ההלימה בין רצון הרוב לביצוע היא כי מדובר ב"שינוי יקר". כלומר, "מדובר בשינוי משמעותי. להפוך מדיניות קיימת זה משהו שקשה מאוד לעשות ויקר מאוד למערכת לעשות".

ד"ר גולן-נדיר פירטה גם על סיבות אחרות: "סיבה נוספת להיעדר שינוי מדיניות היא - העניין ההיסטורי. זה יושב על חסם מוסדי שנקרא הסטטוס קוו שנשען על הרומנטיקה של הקמת המדינה. דוד בן גוריון שנישא בעצמו בחו"ל בחתונה אזרחית אמר שבישראל יהיו רק נישואים דתיים. גם המפא"יניקים נתנו גושפנקה לדבר הזה. והסיבה השלישית: נוצר בלוק חרדי שהפך להיות לשון מאזניים להקמת קואליציות ובזמן עליית הימין עם החרדים המערכת נכנסה לדד לוק".

בינתיים, במקום לקדם רפורמה רב-מערכתית, המדינה צועדת בין הטיפות ומקדמת שינויים קטנים - פתיחת אזורי הרישום לנישואים, פתיחת הכשרות לתחרות, מסחר בשבת בערים חילוניות ועוד. "זה למעשה הפתרון של המדינה", אומרת גולן-נדיר. "אם אני לא יכולה בגלל כל הסיבות שמנינו לשנות מדיניות - שמים פלסטר. הדוגמה הכי מובהקת היא בתחום הנישואים: כשחוקקו את חוק בתי הדין הרבניים ב-1953 היה כאוס במדינה, רבים התנגדו לכך עד שב-1963 יצא פסק דין שאיפשר נישואים בחו"ל ורישום במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות. ישראל הפכה להיות מעצמה של ידועים בציבור עם זכויות. בנוסף החברה האזרחית נותנת הרבה מאוד מענים: סלבריטאים שמחתנים כאן בארץ בטקס חילוני, הקונסרבטיבים והרפורמים שעורכים 1,000 חתונות בשנה".

נישואים אזרחיים? תמיכה גם אצל דתיים וחרדים

נחזור לנתונים החדשים. באופן לא מפתיע, בציבור החילוני הרוב תומך בשינויים לעומת רוב של מתנגדים להם בציבור הדתי. בסקר שנערך בינואר השנה בקרב 510 משיבים יהודים, 65% תמכו בהוספת מסלול נישואים אזרחי לצד הדתי, לעומת 33.4% שהתנגדו. כשבוחנים זאת לפי מידת הדתיות, 85.6% מהחילונים תמכו לעומת 61.3% מסורתיים, 33.3% מהדתיים ו-19% מהחרדים.

בנושא התחבורה הציבורית בשבת, 43.4% מהציבור תמכו בתחבורה בשבת ועוד 19.6% תמכו בתחבורה כזו למעט באזורים דתיים, לעומת 35.5% בלבד שהתנגדו לכך לחלוטין. ושוב שלא במפתיע, 88.6% מהחילונים תמכו בתחבורה ציבורית בשבת לעומת 20% מהדתיים ואף לא אחד מקרב המשיבים החרדים.

כשנשאלו על ביטול מונופול הכשרות של הרבנות הראשית, השיבו 45.3% מהנסקרים שהם תומכים לחלוטין ועוד 20% כי הם תומכים ברובם, זאת לעומת 31.3% שלא תמכו כלל בביטול המונופול. הסקר נערך על ידי מכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן באמצעות חברת iPanel.

חילונים ליברלים, עד לרגע ההצבעה

לדברי גולן-נדיר, "מה שאנחנו רואים הוא שיש תמיכה מאוד משמעותית בציבוריות הישראלית ולא רק בקרב החילונים, אלא גם אצל המסורתיים והדתיים ואפילו אצל האורתודוקסים במקרים מסוימים - לאפשר גם נישואים אזרחיים בישראל. כשאנחנו רואים את הרצון הזה לשינוי ומצד שני סטגנציה לאורך עשרות שנים: אפס הצעות חוק שעברו בנושאים האלה, עולה שאלה בתיאוריה הדמוקרטית: מדוע המדינה לא קשובה לדרישות הציבור בנושאים האלה?".

התשובה נעוצה כנראה בפרקטיקה הישראלית: בממשלות האחרונות החרדים קשרו את גורלם בגורל הימין וכך זכו לרוב התומך בשימור הסטטוס קוו בזמן שהוא יושב בממשלה. למרות שבליכוד יושבים חילונים ליברלים, ברגע ההצבעה הם יתמכו בדרישות החרדיות. כך היה עם חוק המרכולים ועבודות הרכבת בשבת בכנסת ה-20, גם בשל התמיכה בקהל המסורתי וגם כי הברית האסטרטגית הזו קובעת ברוב המקרים מי יקים ממשלה.

הברית הזו, שנקשרה בתוך הציבור הימני-חרדי-דתי-מסורתי, תומכת בעמדות מסורתיות יותר על פני כרסום בסטטוס קוו. כל עוד הימין מחזיק ברוב, והציבור הערבי לא מכניס את ידיו לבעיות העומק בחברה הישראלית - אין רוב שלמעשה באמת תומך בשינויים הללו ולכן הם לא נעשים. כך נתקע בממשלה היוצאת חוק הגיור שהובילו ליברמן וכהנא - החרדים והדתיים ניהלו מאבק נגד החוק ואף הצליחו לגייס משורות הקואליציה את רע"ם שסירבה לתמוך בחוק. מצד אחד ברית ימין-חרדים, מצד שני ברית החרדים-ערבים בכנסת - כך נקבע הסטטוס קוו בישראל.

במקום שינוי, המדינה מספקת חלופות להורדת לחץ

לכל זה מצטרף מה שד"ר גולן-נדיר מכנה ה"פלסטרים", והיא ממחישה: "המועצות המקומיות הפכו לצינור לליברליזם במקום המדינה, כמו למשל עיריית מודיעין שהקימה מרשם זוגיות למי שלא רוצה להינשא, וכך הלחץ החברתי יורד והמדינה לא מטפלת בזה".

לדברי ד"ר גולן-נדיר, ברגע שעולה הלחץ לקבלת אלטרנטיבות בנושאי דת ומדינה, המדינה בעצם לא פועלת לשינוי מדיניות אלא מספקת חלופות להורדת הלחץ. "שמירה על הסטטוס קוו כדי למנוע קריעה של העם", כהגדרתה. התוצאה היא מעין גלגל: האזרח בסוף הולך ומשקיע בנושאים אחרים ולא איפה שנוצרה תקיעות. במחקר אחר עלה, כי התוצאה היא אזרחים לא מרוצים: 58.3% מהיהודים בישראל לא מרוצים מהמדיניות הדתית בשלושת הנושאים האלה, רובם המוחלט חילונים.

בינתיים לדברי ד"ר גולן-נדיר, "המדינה מנהלת את יחסי הדת והמדינה כדי לתת פתרונות לא חוקתיים אלא פרוצדורליים-בירוקרטיים שמורידים את המתח כמו כשרות של צהר, העלמת עין בענייני תחבורה ציבורית בשבת ואף סבסוד שלה. גולת הכותרת והפועל היוצא של ההתנהלות הזו היא שהרשויות (המקומיות, שא"כ) הופכות להיות הליבה שמניעה ליברליזציה בנושאי דת ומדינה בישראל".

"יוקר המחיה מפריע יותר מלהינשא בשני טקסים"

אבל האם יכול להיות שבסופו של יום הציבור הישראלי פשוט מעוניין להימנע מקונפליקט סביב הסטטוס קוו? "אני רואה שרמות החיכוך ברשתות החברתיות כל כך גבוהות, שאני לא חושבת שהחברה הישראלית פוחדת מקונפליקט", אומרת ד"ר גולן-נדיר. "הדבר השני, חוץ מהעדפת הפוליטיקאים את הנושאים הביטחוניים, כרגע יוקר המחיה הפך להיות נושא מאוד קריטי. אם תישאלי אדם אם מפריע לו יותר להינשא בשני טקסים או יוקר המחיה, יוקר המחיה יפריע לו יותר. ולכן קשה מאוד לייצר מחאה חברתית ותנועה חברתית".

מה שמפעיל את הפוליטיקאים זה החיפוש אחר האלקטורט שלהם, האם יש מי שיציב את הנושאים הללו בראש סדר היום וגם יזכה לתמיכה?
"אני לא בטוחה. התקשורת מבליטה את בעיית יוקר המחיה ויש לה כוח בקביעת סדר היום הציבורי. אנשים מצביעים בגלל נושאי דת ומדינה גם אבל לא בעיקר. בין מערכות הבחירות הראשונות זה עלה על השולחן בגלל הפוליטיקאים ששמו את זה על סדר היום ולא בגלל דרישה שבאה מהציבור. ליברמן קיבל בזכות הנושאים האלו חיזוק גדול אצל הצעירים החילונים שזה מושך אותם. שרת התחבורה הייתה צריכה לדבר על אוטובוסים בשבת כי מוניות שירות כבר יש אבל לא הייתה לה קואליציה תומכת".

אז בעבור אילו נושאים הישראלים ייצאו שוב להצביע באחד בנובמבר? לדברי ד"ר גולן-נדיר, "הם יצאו להצביע בנושאים של פוליטיקה גבוהה: כלכלה, ביטחון ועל ישיבה עם נתניהו. גם הבחירות החוזרות מטרידות אותם והמצביעים ינסו לחשוב על הצבעה אסטרטגית שתביא להכרעה ולא על נושאי דת ומדינה".

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"