בעוד שבני האדם בייתו את הכלבים, החתולים ''בייתו את עצמם'' / צילום: Shutterstock, Mark_KA
יום החתול הבין לאומי, שצוין ביום שלישי השבוע, קיבל תהודה רחבה ברשתות החברתיות, והשאיר הרחק מאחור ימים מועילים כמו "יום הנחמדות", בעלי פוטנציאל מסחרי כמו "יום האפרסק" או אפילו ימים רציניים וחשובים באמת, כמו "יום המודעות למחלות נדירות".
מה יש בו, בחתול, שחורך את הרשתות בכל פעם מחדש? תופעת החתולים באינטרנט או יותר נכון האנשים הצופים בחתולים באינטרנט הפכה לעניין תרבותי כה גדול שגררה מחקרים משל עצמה. לדוגמה, המחקר של פרופ' ג'סיקה גל מייריק מאוניברסיטת אינדיאנה, שבדקה מי צופה בסרטוני חתולים, ולאיזה צורך. "יש מי שיאמר שזה לא נושא מספיק מעניין למחקר", אמרה אז מייריק, "אבל צפייה בחתולים היא אחד השימושים הכי נפוצים באינטרנט היום. אם אנחנו רוצים להבין איך האינטרנט משפיע על החברה שלנו, אין לנו אפשרות להתעלם מהחתולים ברשת". הדברים האלה היו נכונים ל־2015. סרטוני חתולים זכו למספר הצפיות הגבוה ביותר פר סרטון לעומת כל קטגוריה אחרת, כלומר היה להם פוטנציאל הוויראליות הגבוה ביותר, וכנראה שרבים צפו בסרטונים הללו יותר מפעם אחת.
מייריק סקרה יותר מ־7,000 איש. 36% אמרו שהם אנשי חתולים. 60% אמרו שהם אוהבים חתולים וכלבים. הנסקרים אמרו שהם מרגישים יותר חיוניים ויותר חיוביים לגבי החיים אחרי שצפו בסרטון חתולים, וכן דיווחו על ירידה ברמות של רגשות שליליים כמו חרדה, עצבנות ועצבות. הצפייה בסרטוני החתולים בדרך כלל התרחשה תוך כדי עבודה או לימודים, כמעין הפסקה קלה או דחיינות, הטענת מצברים.
בתשובה לשאלה אם הם הרגישו אשמים לגבי הדחיינות, רובם אמרו שהתועלת הרגשית שבצפייה בחתולים עלתה על הנזק שבדחיינות. צופי הסרטונים לא היו בהכרח בעלי חתולים, אך לקבוצת בעלי החתולים היה באופן טבעי ייצוג ייתר בקרב הצופים בסרטונים. עוד תכונות שיוצגו ביתר היו נוחות לבריות (Agreeableness) וביישנות.
סוד המשיכה: מעוררים הזדהות, שומרים על מסתורין
חוקרים אחרים טוענים שהחתול נוח מאוד להאנשה. ואכן, רבים מהסרטונים הוויראליים מבוססים על חתולים שעושים דברים "אנושיים". לדוגמה, אחד הז'אנרים של סרטוני חתולים נקרא "גבריות פגומה", ובו חתול מנסה לבצע מעשה הירואי, ונכשל קולוסאלית.
הפנים של החתול, בעיקר גורי חתולים, ובמיוחד חתולים שהפכו לכוכבי רשת, מזכירות את הפנים של תינוק אנושי - העיניים הגדולות יחסית לאף הכפתור והפה הקטן. כך הן מעוררות את רגש החמידות וגם ההזדהות. אבל מצד שני חתולים הם מסתוריים. בניגוד לכלבים, שמחצינים את רגשותיהם וניתן לאלף אותם בקלות יחסית, חתולים נתפסים כבעלי חיים שמסתירים משהו, ואנחנו עלולים באופן לא מודע להניח שיש להם מחשבות עמוקות, שאינן גלויות לנו.
בעוד שבני האדם בייתו את הכלבים, החתולים "בייתו את עצמם". הם החלו להסתובב ליד בני אדם כשמתחמי המגורים החלו לשרוץ עכברים וחולדות. בני האדם ראו כי טוב, והחלו לטפח את החתולים כדי שישלטו באוכלוסיית המכרסמים, אבל החתולים לא השתנו גנטית או התנהגותית בצורה משמעותית בעקבות הביות הזה, כפי שהשתנו הכלבים. הריחוק הזה הוא חלק מ"המסתורין השמור" של החתולים. הם עדיין די עצמאיים, מחליטים בעצמם מתי להיענות לחיזורי בני אדם (מה שרק מגביר את העניין שלנו באופן שבו המוח שלהם עובד), ובמחקרי מעבדה הם לא משתפים פעולה. לכן חוקרים את ההתנהגות שלהם פחות ויודעים פחות להסביר אותה.
לכל ההסברים הללו ניתן לצרף אחד נוסף שלא ממש נבדק מחקרית, אבל הוא נשמע טוב. חתולים הם החיה המועדפת על אנשים אינטרוברטים, ואלה האנשים שהשתמשו יותר באינטרנט בתחילת הדרך, וקבעו את הטרנדים של מה מנצח אונליין.
ובאמת, בשנים האחרונות, ישנה ירידה בשליטה של החתולים באינטרנט. לפי כתבה באתר The Outline, ב־2018 דיווחה אינסטגרם שבין 50 חשבונות החיות הכי פופולריים, 22 היו של כלבים, 18 של חתולים. בשרשור ברדיט המוקדש ל"דברים חמודים", חתולים שלטו עד 2010, ואז כלבים עקפו אותם ונמצאים בעלייה, והחתולים בירידה. אפילו ביוטיוב, החיפוש של סרטוני כלבים עקף את חיפוש החתולים ב־2014, ומאז כלבים שומרים על ההובלה, אם כי סרטוני החתולים הם עדיין הרבה יותר נצפים פר סרטון. בגיפים, לעומת זאת, חתולים שומרים עדיין על ההובלה. מאחר שגיפים לעתים קרובות משמשים כדי להביע רגש או תגובה, ניצחונם בתחום הזה תומך בהשערה שקל לנו יותר לייחס להם תכונות אנושיות.
תקשורת: מצמוץ ארוך הוא כמו חיוך לחתול
ייתכן שקל לייחס לחתול תכונות אנושיות בין השאר משום שלחיוך של בני אדם יש דמיון מסוים להבעת פנים חתולית, שמחקרים חדשים מתחילים להצביע עליה בתור "חיוך של חתול". לבעלי חתולים, ההבעה הזאת מוכרת. חפשו גיפים של Slow Blink, מעין מצמוץ איטי של חתול, שבו העיניים לא נסגרות עד הסוף, אלא מצטמצמות לחרכים, ואז נפתחות מחדש. אזהרה: ייתכן שהצפייה בסרטונים הללו תביא להופעת "רגש החמידות" ולהפרשה מוגברת של אוקסיטוצין. זאת, אם צפית בסרטונים של חתולים עושים את זה. יש גם סרטונים של בני אדם שעושים זאת, ושם זה נראה בעיקר מוזר.
אבל חוקרים בריטים טוענים שחתולים ובני אדם אכן יכולים לתקשר אלה עם אלה, באמצעות המצמוץ הארוך. המחקר שערכו פורסם בכתב העת Scientific Reports.
צוות החוקרים, בהובלת פרופ' קארן מקקומב וד"ר טסמין המפרי מאוניברסיטת ססקס, הראו בניסוי ראשון כי ההסתברות שחתול ימצמץ במצמוץ ארוך כלפי בן אדם עולה אם האדם עשה זאת כלפי החתול קודם. כמו כן, חתולים נוטים יותר להתקרב ליד שמציעה ליטוף, אם האדם מצמץ אליהם קודם. "בעלי חתולים רבים כבר חשדו במשמעות החיובית של המצמוץ הארוך באופן אינטואיטיבי", אמרה מקקומב, "אז שמחנו מאוד למצוא ראיות לכך במחקר". המחקר עשוי לשפר את התקשורת בין חתולים לבעליהם, וגם לשפר את ההרגשה של חתול בטיפול וטרינרי, אולי כמו ההבדל שעושה חיוך של רופא למטופל אנושי.
המחקר הזה מצטרף למחקרים קודמים שמצאו סימנים לקשר פסיכולוגי בין חתולים לבעליהם - בניגוד לתפיסה המקובלת שלפיה חתולים נהנים מחברת בני אדם בשביל אוכל ומחסה, אבל מבחינה רגשית הם נשמרים לעצמם. מחקרים קודמים הראו שחתולים מגרגרים כדי למשוך תשומת לב של בעליהם, גם כאשר התוצאה היא תשומת לב בלבד, ללא תגמול נוסף. מחקרים נוספים הראו שחתול יודע להבחין בשם שנתנו לו בני האנוש, ולהבדיל בינו לבין מילים אחרות, אפילו כשבני אדם זרים קוראים בשמו.
אקולוגיה: פחות ציפורים מתות בפח, בבקשה
חתולינו הם חתולי התקופה, והתקופה היא פוליטית. כך, גם שאלת "החתול כן או לא" היא פתח לדיונים אינסופיים וארסיים ברשתות החברתיות. על מה יש לדון? מתברר שחתולים הם מפגע אקולוגי לא קטן.
חתולי רחוב, או חתולים שנעים בין הבית לחוץ, הם מסוכנים מאוד למינים אחרים של בעלי חיים ואפילו מסכנים את המגוון הביולוגי העולמי. על פי הרשות לשימור ציפורים בארה"ב, חתולים תרמו להיכחדות של 63 מיני בעלי חיים - ציפורים, מכרסמים וזוחלים, והיום מאיימים על מאות מינים נוספים. הבעיה כה גדולה, שחתול הבית הוכרז כאחד המינים הפולשים הגרועים בעולם. בארה"ב, חתולי בית שחיים מחוץ לבית הורגים כ־2.4 מיליארד ציפורים בכל שנה. מדובר בהשפעה של עשרות מיליוני חתולים. אם כל חתול תופס רק ציפור או שתיים ביום, זו התוצאה.
אז בואו נאכיל את החתולים כדי שלא יאכלו ציפורים בטבע? זהו אחד מכיווני המחקר שנבדקים, אבל בינתיים נראה שזה לא הפתרון המלא. גם חתולים שבעים טורפים, אם יש להם הזדמנות. מחקר אחר אמנם גילה שחתולים בניגוד לחיות אחרות מעדיפים ארוחות חינם ולא לעבוד בשביל המזון שלהם, אבל בכל זאת הם ישמחו להתאמן בציד מעת לעת.
חוקרים מאוניברסיטת אקסטר גילו שאם מאכילים חתול במזון בשרי ובמקביל משחקים איתם במשחקים ששומרים על רמת העניין שלהם ומדמים מארבים והתנפלויות, הנטייה שלהם לצוד יורדת.
חתולי בית שהואכלו ואומנו בשיטה הזאת, הפחיתו את מספר הטריפות שלהם ב־36%. משחק במשך 5-10 דקות ביום הוביל להפחתה של 25%. הירידה שימחה לא רק את החוקרים ואת הטרף של החתולים, אלא גם את בעלי החתולים ששמחו לא למצוא ציפורים מתות בסתר ברחבי הבית ועכברים על הכרית.
סוג המשחק המומלץ הוא קשירת נוצה למקל וטלטול שלה באוויר, כך שהחתול יוכל לרדוף אחריה ולקפוץ עליה. כשהחתול תופס את הנוצה, אפשר לזרוק לו עכבר צעצוע כתגמול.
"מחקרים קודמים ניסו להפחית את היקף הציד על ידי השארתם בבית או קולרים צבעוניים שמזהירים ציפורים מפני החתול המתקרב", אמר פרופ' רובי מקדונלד מהמכון לסביבה וקיימות באוניברסיטת אקסטר עם פרסום המחקר. "הקולרים אכן מפחיתים את היכולת של החתול לצוד ציפורים, אבל הם לא עוזרים נגד מכרסמים. פעמונים כנראה לא עוזרים בכלל".
עכשיו חוקרים מנסים להבין אם רכיבים מסוימים במזון הבשרי, שיכולים להגיע גם ממקורות אחרים, הם שגורמים לסיפוק יצר הציד של החתול.
המחקר הזה פחות רלוונטי לחתולי רחוב, אם כי יש מאכילי חתולים שאולי ישמחו גם לשחק איתם. ועדיין, גם חתול שבע שלא טורף יגרום לציפורים סטרס וימנע מהן לקנן כשהוא מסתובב בטריטוריה שלהן, כך שלא הכול פתור, אבל זו התחלה.
גנטיקה: המפתח לפיצוח חידה גנטית אנושית
מבחינה גנטית, חתולים דומים לנו יותר מכלבים, לפחות באופן שבו הגנום מסודר - כך טוענת פרופ' לסלי ליונס מהמחלקה לרפואה וטרינרית באוניברסיטת מיזורי בארה"ב, במאמר שפורסם בכתב העת Trends in Genetics.
"לגנום של כלבים או של עכברים יש סדר שונה של כרומוזומים מאשר לגנום של בני אדם. לחתול יש גנום בערך בגודל שלנו, והוא נשמר באופן די דומה לזה שלנו", היא כתבה. מתברר שלחתולים יש גם "דנ"א אפל" (בעבר כינו אותו "דנ"א זבל") כמו לבני אדם, והם עשויים להחזיק במפתח לפענוח התפקיד שלו.
דנ"א אפל הוא חומר גנטי שאינו מקודד חלבונים, ואחת השאלות שמטרידות חוקרי גנטיקה היא מה הוא עושה בעצם. ידוע שלחתולים יש מחלות הקשורות במוטציות של הדנ"א האפל, ולכן חוקרים חושבים שאולי הם מחזיקים במפתח לפתרון החידה.
חובבי חתולים וזכויות בעלי חיים בכלל לא יאהבו כל כך את הכיוון שאליו המחשבה הזאת מובילה את החוקרים: שיבוט חתולים במטרה לבחון את ההשפעה של הדנ"א האפל.
החתול הראשון ששובט כך, בשנת 2001, הכיל חומר גנטי של חתול קליקו בצבעי שחור, לבן וג'ינג'י, אבל לתוצאה המשובטת לא הייתה בכלל פרווה ג'ינגי'ת. משהו קרה במהלך השיבוט, והחוקרים רוצים להבין זאת.
ליונס טוענת שהמחקר הזה עשוי לעזור גם לחתולים. "אם תהיה התפתחות במחקר הגנטי של חתולים, אפילו אם המטרה היא לעזור לבני אדם, אולי וטרינרים יוכלו לזהות ולטפל במחלות גנטיות של חתולי מחמד, ואולי יפתחו גם רפואה מותאמת אישית, שתטפל לא רק בתסמינים".
איך לשמור על בריאות של חתול
הקאת שיער, סירוב למזון ועשיית צרכים מחוץ לארגז הם התנהגויות שווטרינרים מכנים "התנהגויות חולי" של חתולים, אך מתברר שהן עשויות להופיע גם בחתולים בריאים כאשר ישנה החלפה מפתיעה של הדמות המטפלת, שינוי משמעותי בלוחות הזמנים או אירוע דרמטי מפתיע, לפי מחקר שנעשה בבית החולים הווטרינרי של אוניברסיטת אוהיו. אז מה אפשר לעשות כדי שהחתול יהיה בריא ומרוצה ככל האפשר, לפי המחקר?
■ להאכיל אותו בשעה קבועה בכל בוקר
■ להשאיר את המזון וארגזי הצרכים במקום אחד
■ לנקות את הארגז ולכבס את המיטה באופן קבוע
■ להשמיע מוזיקה שעה או שעתיים ביום במועד קבוע
■ להחביא בבית מספר גדול של צעצועים לחתולים
■ במכלאות - לשחרר את החתולים לאינטראקציה ביניהם במרחב גדול ומעשיר במשך שעה עד שעה וחצי ביום