השר לביטחון הפנים עמר בר־לב, העבודה, שבע תשע, 103FM, 24.7.22 / צילום: דוברות הכנסת
אחד מהיעדים הבולטים של הממשלה היוצאת נגע למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. בחודשים מסוימים היה נדמה שהיא אף רושמת בכך הצלחה, אך לאחרונה המצב בתחום שוב החמיר. כשהשר לביטחון הפנים, עמר בר־לב, נשאל על כך, הוא התייחס באופן ספציפי לסוגיה של האלימות בתוך המשפחה, ומנה פעולות שונות שעשה מתוקף תפקידו כדי למגר את התופעה. בין היתר ציין בר־לב: "הגדלנו את מספר מחלקי המשפחה בתחנות המשטרה, ובפרט בערים הערביות במדינת ישראל… הוספנו 12 מפלגי (הכוונה למחלקי) משפחה בתחנות משטרה בערים ערביות השנה, רק בערים ערביות".
מהם מחלקי משפחה? מדובר בעניין חדש יחסית שנולד ב־2017 בעקבות מסקנות של ועדת שרים למאבק באלימות (החלטה 2820). בתוכנית נקבע בין היתר כי ב־16 תחנות ברחבי הארץ יוצבו חוקרי משטרה המתמחים בעבירות אלימות במשפחה, וכן שוטרים עובדים סוציאלים, שיחד ישפרו את הטיפול בנושאים הללו.
התוכנית הושלמה בחלקה בתקופת ממשלת נתניהו, ולפי מה שנמסר לנו מהמשטרה, כיום אכן פועלים 16 מחלקי משפחה כאלה. ומה באשר להגדלת הפריסה של התוכנית בה התגאה בר-לב?
ממשלת בנט־לפיד אכן קיבלה החלטה כזאת באוקטובר 2021 (החלטה 549). לפי ההחלטה, בתוך חודש יפרסם משרד ראש הממשלה "נספח פעולות מפורט", שבו ייכתב מה כוללות בפועל התחייבויות הממשלה שמופיעות בתוכנית.
אלא שלמרות הזמן שחלף מאז, בדף המעקב אחר החלטות הממשלה שבאתר משרד ראש הממשלה לא מצאנו כל זכר לנספח כזה. לאחר פנייתנו התברר כי החומרים אכן לא פורסמו כנדרש, ובמשרד ראש הממשלה הבטיחו לנו כי כעת העניין יתוקן. במקביל, נשלחו אלינו גם החומרים הרלוונטיים.
אז איפה עומדת כעת התוכנית? מהמשרד לביטחון הפנים נמסר לנו כי "במסגרת סיכום תקציבי עם משרד הרווחה מאפריל, סוכמו הוספת 31 תקנים למשטרה ב־2022. 23 מהתקנים הוקצו לטובת הקמת 11 מחלקי משפחה וחוקרים ייעודיים… ואוישו שישה תקנים. עד לסוף 2022 מתוכנן לאייש את כל התקנים".
כלומר, בעוד בר-לב דיבר על 12 מחלקים שכבר הוקמו, בפועל ההחלטה נוגעת ל־11 מחלקים, ואלה עדיין לא החלו לפעול. למעשה, למרות שלשם הפעלת המחלקים נדרשים 23 תקנים, רק שישה מהם אוישו. וגם זה לא הכול: כי בר-לב דיבר על כך שהמחלקים יוקמו ב-12 יישובים ערבים, ומהרשימה שהועברה לנו עולה כי זה אינו המצב.
פנינו גם לדוברות המשטרה בניסיון להבין באילו תחנות בדיוק מדובר, ושם מסרו לנו כי "המיקוד הוא בתחנות משטרה הפועלות בחברה הערבית וב'אוכלוסיות ייחודיות' (חרדים, אוכלוסייה אתיופית): שפט (מזרח ירושלים), עיירות (מצפון לבאר שבע), רהט, נצרת, כפר קאסם, עכו, חדרה, קריית מלאכי, קריית גת, לב הבירה (מרכז ירושלים) ומודיעין עילית". במילים אחרות, רק חמש מהתחנות הן בשכונות או ערים ערביות, ותחנה נוספת (עכו) היא בעיר מעורבת.
בשורה התחתונה: דבריו של בר-לב לא נכונים ברובם. 12 מחלקי המשפחה במשטרה שלדבריו כבר הוקמו ביישובי החברה הערבית, טרם קמו. על-פי המשרד לביטחון הפנים, עד לסוף 2022 יוקמו 11 מחלקים כאלה, ומתוכם רק חמישה יהיו ביישובים ערבים, ועוד אחד בעיר מעורבת.
תחקיר: אורי כהן