שרת החדשנות אורית פרקש-הכהן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה ראשונה שורת תיקוני חקיקה ממשלתיים לטובת תעשיית ההייטק. התיקונים לא נכנסו לחוק ההסדרים בשנה שעברה, והממשלה ממשיכה לקדם אותם בהליך חקיקה רגיל גם אחרי התפזרות הכנסת. התיקונים, שמאוגדים תחת הצעת חוק "לעידוד תעשייה עתירת ידע", עלו לדיון בזמן פיזור הכנסת, לאחר שהושגו על כך הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה.
מי שהציגה את תיקוני החקיקה מטעם הממשלה היא שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן. פרקש-הכהן אמרה כי החוק המוצע הוא תוצאה של תהליך למידה מקצועי ארוך של גורמים שונים בממשלה כולל רשות המסים ומשרד האוצר.
רוב חברי הכנסת שנרשמו לנאום אחרי השרה ויתרו על זכותם או לא נכחו במליאה. שני היחידים שמימשו את זכות הנאום היו ח"כ משה ארבל (ש"ס), שהודה לבורא עולם על השתלת הכליה שעבר, ושלמה קרעי (הליכוד), שהיה היחיד שהתנגד להצעה. "לממשלה הזאת יש כסף בלתי מוגבל כדי לחלק לכמה מאות טייקונים. אם יש לכם כסף תשקיעו במי שצריך", אמר קרעי. הצעת חוק הממשלתית עברה ברוב של 18 תומכים מול 3 מתנגדים. יחד איתה עברו בקריאה ראשונה גם שתי הצעות פרטיות מקבילות.
כל תיקוני החקיקה בהצעה יהיו תקפים, לאחר שיאושרו בוועדה ובקריאה שנייה ושלישית במליאה, כהוראת שעה עד 2025. לאחר מכן תצטרך הממשלה לבחון את השפעתם ולהחליט האם לחדש אותם.
זיכוי או דחיית מס
תיקון החקיקה השנוי במחלוקת ביותר נוגע ל"חוק האנג'לים". חוק האנג'לים היה הוראת שעה מ-2012 עד 2019, אז פג תוקפו, וכעת הממשלה מחזירה אותו בגרסה מורחבת ומשופרת. לפי התיקון המוצע, משקיעים פרטיים בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים, המכונים אנג'לים, יקבלו זיכוי מס בגובה של עד 3.5 מיליון שקל בגין השקעה בחברה כזו. ההשקעות שיוכרו לזיכוי המס הן בחברות סטארט-אפ בתחילת הדרך שלא קיבלו השקעות של מעל 12 מיליון שקל והכנסותיהן השנתיות מטכנולוגיה אינן עולות על 4.5 מיליון שקל
מסמך הצעת החוק מציין כי חוק האנג'לים בגרסתו הקודמת לא תרם לתעשיית ההייטק, כאשר מימוש הטבת המס לא היה גבוה והעלות התקציבית של ההטבה עלתה על התועלת ממנה. על כן, הממשלה הגדירה מקצה שיפורים שמפשט וממקד את ההטבה בתיקוני החקיקה הנוכחיים.
כחלק מהשיפור בהצעה, באופן תקדימי יוכלו משקיעים לבחור במסלול נוסף במקום זיכוי המס. באופציה השנייה יוכלו המשקיעים לקבל דחייה ארוכת טווח של תשלום מס למועד עתידי בעבור רווחי הון שהפיקו ממכירה של חברה טכנולוגית, אם ישקיעו את הכסף חזרה בחברות סטארט-אפ צעירות (שחלוף מניות). כך לדוגמה, משקיע שמכר את מניותיו בסטארט-אפ אחד כתוצאה מאקזיט של החברה, יוכל להעביר את הסכום להשקעה בחברה אחרת בלי לשלם עליו מס. אם החברה בה המשקיע שם את כספו לא מצליחה ונסגרת, בעצם המדינה סבסדה חלק מההפסד שלו על ידי דחיית המס. במסלול זה ההטבה יכולה להגיע עד ל-5 מיליון שקל פר השקעה בחברה.
הביקורת כלפי סעיף זה נובעת מכך שהיכולת לדחות את תשלום המס אינה קיימת בתחומי השקעות אחרים מלבד השקעות בחברות סטארט-אפ. בנוסף, ברור כי הטבות מס אלו יזרמו לכיסי משקיעים מולטי מיליונרים. לפי הצעת החוק, ב-2019 ניצלו 275 אנשים את הטבת המס בחוק האנג'לים בגרסתו הקודמת. ההכנסה החייבת במס הממוצעת של מי שניצלו את ההטבה הייתה 4.83 מיליון שקל, מה שמעמיד אותם עמוק במאיון העליון.
תיקוני החוק הללו נועדו לעודד סטארט-אפים צעירים, לאור ירידה נמשכת במספר חברות הטכנולוגיה שקמות בישראל מדי שנה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלא שהנתונים לא בהכרח מעידים על כשל שוק שדורש התערבות וסיוע ממשלתי בעידוד ההשקעות בסטארט-אפים צעירים.
לפי דוח חברת המחקר IVC, מספר גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראלים בשלב הסיד הראשוני עמד ב-2021 על 124, עלייה בהשוואה ל-84 ב-2020 ו-90 ב-2019. גם ההשקעה הממוצעת שקיבל סטארט-אפ בשלב הסיד עלתה מ-3 מיליון דולר ב-2020 ל-3.85 מיליון דולר ב-2021. מגמה זו המשיכה במחצית הראשונה של 2022 בה נרשמו 82 השקעות סיד בגובה ממוצע של 5 מיליון דולר.
רכישת חברה כהוצאה מוכרת
תיקון נוסף הכלול בהצעה הממשלתית יאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות לקבל הכרה כהוצאה לצרכי מס ברכישה של שליטה בחברה טכנולוגית אחרת, זרה או ישראלית. את עלות ההשקעה בחברה האחרת אפשר יהיה לקזז כהוצאת מס בשיעורים שנתיים שווים במשך חמש שנות מס לאחר השגת השליטה, וזאת כנגד ההכנסה החייבת במס של החברה הנרכשת. מטרת התיקון היא לעודד חברות גדולות להישאר בישראל וקבלת ההטבה דורש עמידה בשורת תנאים ובדיקה של רשות החדשנות.
לבסוף, התיקונים מעניקים פטור ממס למוסד פיננסי זרה המספק אשראי על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה. מטרת מהלך זה היא להוריד את העלויות שמשלמות חברות טכנולוגיה על גיוס אשראי ממוסדות פיננסים זרים.
מטרת התיקונים היא לחזק את תעשיית ההייטק, הידועה בתור הקטר של המשק, אך יש לציין כי הממשלה החלה לקדם תיקונים אלו בתקופת שגשוג ופריחה חסרת תקדים עבור חברות סטארט-אפ. לפי דוח חברת IVC לסיכום שנת 2021, חברות סטארט-אפ ישראליות גייסו במהלך שנה זו 25.6 מיליארד דולר - סכום גבוה בכמעט פי 2.5 מאשר ב-2020 ויותר מפי שלושה בהשוואה ל-2019. הפריחה הזו התגלגלה גם למשקיעים בסטארט-אפים שרשמו בשנתיים האחרונות תשואות שיא על השקעתם. פריחה זו נעצרה אמנם השנה אך עדיין לא ברור היקף ההאטה הנוכחית בהייטק וכמה זמן היא תימשך.
טיוטה קודמת של תיקוני החקיקה שפורסמה באפריל כללה הערכה של הפסדי המס הצפויים למדינה כתוצאה מיישום תיקוני החקיקה המדוברים. הפסדי המס נאמדו ב-65 מיליון שקל בשנת 2022, 75 מיליון שקל לשנת 2023, 85 מיליון שקל בשנת 2023 ו-95 מיליון שקל בשנת 2025.
כלומר, סך הכל העלות עומדת על 320 מיליון שקל לארבע שנים בהן יחולו התקנות כהוראת שעה, כאשר לאחר מכן הן יבחנו שוב על ידי הממשלה. חלק קטן מאוד מהסכום, 15 מיליון שקל בשנת 2024 ו-25 מיליון שקל ב-2024, אמורים להגיע מהפחתה בתקציב רשות החדשנות, הגוף הממונה על קידום ההייטק, או מביצוע פעילות מאזנת אחרת.
משרת החדשנות אורית פרקש-הכהן נמסר: "אני גאה בקידום החוק שהוא בשורה גדולה לתעשיית ההייטק, אחד ממנועי הצמיחה של המשק הישראלי. החוק הוא תוצאה של עבודה מקצועית של שנים שמטפלת בחסמים בתעשיית ההייטק הישראלית. דווקא בתקופה מאתגרת מבחינה כלכלית יש לחוק זה חשיבות מיוחדת. כך למשל, החוק יעודד השקעות בסטארט-אפים שהם המנוע של תעשיית ההייטק ובתקופת משבר סובלים מקושי בגיוסי השקעות, יתמרץ חברות הייטק ישראליות גדולות שיתמזגו עם פעילויות בחו"ל להשאיר את בסיסים בישראל ולספק תעסוקה לישראלים והכנסות למדינה ועוד".