גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסטארט-אפ הישראלי לניהול הנכסים ב-Airbnb מכריז על גיוס ענק

גסטי, שהקימו האחים התאומים קובי ועמיעד סוטו, גייס 170 מיליון דולר כדי לספק שירותים למשכירי נכסים ● המנכ"ל עמיעד סוטו: "מבחינתנו זה הגיוס האחרון, כי השנה נגיע לרווחיות"

מימין: ורד רביב-שורץ ועמיעד סוטו / צילום: גסטי
מימין: ורד רביב-שורץ ועמיעד סוטו / צילום: גסטי

ב-2013 הקימו האחים התאומים קובי ועמיעד סוטו בסן פרנסיסקו את "סופר הוסט", מיזם שנועד לספק שירותים עבור משכירי דירות ב- Airbnb. תושבים שרצו להשכיר את דירתם, יכלו לשלם לסופר הוסט כדי שתנקה את הנכס אחרי האירוח או תענה לשאולות של האורחים בזמן אמת. עם הרעיון הזה התקבלו האחים התאומים לחממת הטכנולוגיה הנחשבת בעולם, Y Combinator.

אלא שמהר מאוד הבינו האחים כי הם לא רוצים להתעסק בתפעול הנכסים והחליטו להתמקד במקום בפיתוח תוכנה שתסייע למשכירי נכסים לנהל אותם בעצמם. הם גם שינו את השם לגסטי (Guesty). גסטי היא כבר חברה גדולה עם כ-580 עובדים ברחבי העולם והיום (ג') מודיעה על השלמת גיוס של 170 מיליון דולר, סכום משמעותי מאוד במיוחד בתקופה זו של האטה בגיוסי ההון על ידי סטארט-אפים.

חלק מהסכום ילך למכירת החזקות של בעלי מניות קיימים (סקנדרי) והשאר לחברה. לדברי המנכ"ל עמיאד סוטו, מטרת הסקנדרי הייתה לפנות מקום למשקיעים חדשים שרצו לקנות נתח משמעותי מהחברה. סוטו לא חושף את השווי לפיו בוצע הגיוס הנוכחי, שצמח לדבריו פי שלושה מאז הגיוס הקודם, אך מאשר שלא מדובר עדיין בשווי חד קרן (מעל מיליארד דולר)

צוות גסטי / צילום: גסטי

אוטומציה של משימות

גסטי מציעה תוכנה שמבצעת אוטומציה להרבה מהמשימות שמשכירי נכסים צריכים להתמודד איתן. זה התחיל באוטומציה של כל התקשורת עם המנקים והאורחים, במקום משלוח הודעות ידני, והתרחב משם. כך למשל גסטי מאפשרת לסנכרן את ההזמנות לנכס, שיכול להיות גם בניין דירות נופש ומתחם גלמפינג . נכסים אלו מוצעים להשכרה במספר פלטפורמות כמו Airbnb , בוקינג.קום , אקספדיה ו-Vrbo. גסטי מחוברת לכל אלו ומסנכרנת את ההזמנות שהתקבלו, כדי לא להגיע לדאבל-בוקינג. המערכת מאפשרת להם גם להתמודד עם רגולציות מקומיות על משכירי נכסים, לבנות אתר אינטרנט עצמאי ולשלם מיסים.

לדברי סוטו, גסטי היא השחקן המוביל בעולם בכל הנוגע לתוכנות לניהול השכרות נכסים, כאשר המתחרים שלה הם שחקנים מקומיים וקטנים בהרבה. לדוגמה חברת Hostaway הקנדית, שמספקת פתרונות דומים, גייסה 3.2 מיליון דולר עד היום - בהשוואה ל-280 מיליון שגייסה גסטי כולל הסבב הנוכחי. השחקן הספרדי Lodgify גייס 6.6 מיליון דולר. בניגוד לשחקנים אחרים בשוק, גסטי גובה תשלום עבור כל פונקציה שהמשתמשים נרשמים אליה ולפי כמות הנכסים שהם מנהלים, ולא מחיר לכל השימוש.

ורד רביב-שוורץ, נשיאת גסטי וסמנכ"לית התפעול, אומרת כי שוק השכרת הנכסים התאושש מהקורונה מהר יותר מתחום המלונאות. "שלושת החודשים הראשונים של הקורונה היו קשים בגלל הסגרים ברחבי העולם. אבל אחר כך יותר אנשים רצו להתאכסן בנכסים שנתפסו כמבודדים ובטוחים יותר. ההתאוששות הייתה בעיקר במדינות גדולות שיש בהן תיירות פנים כמו ארה"ב לפני המדינות הקטנות. אנחנו התרחבנו גם לתחום של השכרה לטווח ארוך, משהו שראינו ביקוש אליו בקורונה".

להגיע ל-100 מיליון דולר בהכנסות

סוטו אומר כי החברה צופה שתגיע ל-100 מיליון דולר בהכנסות (ARR) השנה וגם תשיג רווחיות. "אנחנו לא נצטרך גיוס מעבר לנוכחי כי נגיע השנה לרווח נקי ותזרים מזומנים חיובי", אומר סוטו. "אנחנו חברה חסכונית ויעילה בהוצאות".

בהתייחס לתקופה המשבר הנוכחי, אומר סוטו כי הוא רואה שחברות הייטק רבות ממשיכות לגייס עובדים, כשהשינוי המשמעותי הוא ירידה בציפיות השכר של מועמדים. "בשנה שעברה הגיעו מועמדים וביקשו שכר לא ריאלי שיותר גבוה משלי. מפתחים ביקשו 90-100 אלף שקל לחודש. היו חברות שהגזימו בשכר ששילמו אבל אנחנו היינו אחראיים לאורך כל הדרך".

הגיוס הנוכחי של גסטי הובל על ידי הקרנות אייפקס, Sixth Street ו-MSD ובהשתתפות המשקיעים הקיימים ויולה צמיחה ו- Flashpoint.

עוד כתבות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל