מכונת משקאות / צילום: Shutterstock, agsaz
בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל עיקולים על נכסי חברת משקר, מקבוצת החברה המרכזית לייצור משקאות קלים. משקר, כפי שהיא מציגה עצמה, היא החברה המובילה בישראל בתחום הפעלת מכונות אוטומטיות לממכר מזון ומשקאות, והיא מחזיקה בכ־30% משוק המכונות האוטומטיות.
העיקולים הוטלו על כלל מכונות השתייה והמזון של משקר, שמספרן מוערך בכ־1,000 מכונות. זאת, לצורך הבטחת עשרות מיליוני שקלים שעתידים להיפסק לחובת משקר, אם תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה תתקבל, לאחר שבית המשפט כבר אישר את ניהול התובענה.
חברה הפסדית וגירעונית
בספטמבר 2021 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים לנהל תובענה ייצוגית נגד משקר שהגישו עו"ד אוהד רוזן ממשרד קלעי רוזן ושות' ועו"ד עמית גנסין. בבקשה נטען כי עמלת סליקת אשראי הנעה בין 50־80 אגורות, המופיעה על גבי מדבקה בנפרד ממחירי המוצרים, מהווה הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, ומשום כך גבייתה אינה כדין.
בהחלטת האישור, בית המשפט קבע כי עמלת סליקת אשראי שגובה משקר איננה תשלום הנלווה לרכישת המוצר, ועל כן הצגתה בנפרד והוספתה למחיר המוצר בעת התשלום בכרטיס אשראי מנוגדת לדין.
בבקשת הטלת העיקול טענו עורכי הדין ממשרד קלעי, רוזן ושות' כי לפי גובהן של העמלות שנגבו שלא כדין, החל משנת 2011 ועד למועד מתן פסק הדין בתובענה, ניתן להעריך בנקל כי סכום התובענה מוערך בעשרות רבות של מיליוני שקלים.
עורכי הדין התייחסו לכך שלאחר החלטת האישור הגישה משקר בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בה טענה, בין היתר, כי אם התובענה נגדה תתקבל, החברה לא תוכל לעמוד מבחינה כלכלית בחיובים מכוחה.
בבקשת העיקול עוד צוין כי בעל מניות מיעוט במשקר הגיש תביעה נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, בטענה לקיפוחו על-ידי בעלת השליטה במשקר. בין היתר, בעל המניות טען במסגרת ההליך ההוא כי משקר היא חברה הפסדית וגירעונית, מאחר שבעלת השליטה נוקטת עמה פרקטיקה פסולה ואסורה. לפי פרקטיקה זו, בעלת השליטה מוכרת למשקר מוצרים במחיר שמותיר לבעלת השליטה את כל הרווח, ומשאיר את משקר ללא רווחים.
בחוות-דעת כלכלית שצורפה לתביעה צוין, על בסיס דוחות משקר לשנים 2014־2019, כי משקר צברה באותן שנים הפסד תפעולי בסך 32 מיליון שקל וחוב פיננסי נטו של 60 מיליון שקל. יש לציין כי בעלת השליטה אישרה בכתב הגנתה את הטענות לעניין מצבה הכספי של משקר, ולדבריה, "משקר אינה רווחית אלא גירעונית".
לאור כל זאת, התובעים הייצוגיים טענו כי לא נותרה בידיהם ברירה אלא לעתור בבקשה לעיקול ברישום של מכונות השתייה של משקר. זאת, על-מנת להבטיח את יכולת הפירעון של סכומים אשר ייפסקו נגדה לטובת חברי הקבוצה, ככל שייפסקו.
בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי על בסיס המסמכים שנוגעים למצבה הכלכלי של משקר וסיכויי התביעה, כמו גם העובדה שמדובר בעיקול שימנע רק דיספוצוזיה במכונות ולא את עצם הפעלתן, מאזן הנוחות נוטה לכיוון התובעים הייצוגים.