גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה שרע לכיס של הציבור טוב לשורה התחתונה של הבנקים

הדוחות הכספיים של הבנקים מגלים כי הם מרוויחים יפה מגל ההתייקרויות במשק, שתרם להם כמעט 2 מיליארד שקל ברבעון השני מעליית המדד ● גם עליית הריבית משרתת אותם היטב: כל אחוז עלייה הופך להכנסות של 6 מיליארד שקל ● הזינוק במחירי הדיור מנפח את תיק המשכנתאות שבידיהם

מנכ"לי הבנקים: לוין, ברבר-צדיק, קוטלר, לארי, פרידמן / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מנכ"לי הבנקים: לוין, ברבר-צדיק, קוטלר, לארי, פרידמן / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מדד המחירים לצרכן שפורסם השבוע הפתיע לרעה כשעלה בחודש יולי ב-1.1%, הרבה מעל לתחזיות הכלכלנים שצפו עלייה של 0.5% עד 0.7%. עבור הציבור הרחב משמעותה של עליית המדד היא התייקרות של מוצרים ושירותים, החל מהקניות בסופר ועד לרכישת בית. 

האינפלציה הפתיעה לרעה ועלתה לקצב של יותר מ-5%; מחירי הדירות מתקרבים לזינוק שנתי של 18%
מדד יולי טרף את הקלפים: לבנק ישראל אין הרבה ברירות מלבד העלאת ריבית אגרסיבית | פרשנות 

אולם עבור הסקטור הפיננסי, ובעיקר הבנקים, עלייה במדד פירושה זינוק בהכנסות. לכך יש להוסיף את עליית הריבית לאורך הרבעון השני שתרמה אף יותר להכנסות מעליית המדד, ויחד עם הגידול בתיק המשכנתאות בשל ביקושי השיא בחודשים האחרונים, מתקבל עוד רבעון חזק למערכת הבנקאית - עם רווח מצרפי של 5.4 מיליארד שקל לחמשת הבנקים הגדולים. 

אומנם מדובר בירידה לעומת הרבעון הראשון השנה, שבו הרווח המצרפי עמד על 5.7 מיליארד שקל, אך ברבעון הקודם הבנקים רשמו הכנסה של 620 מיליון שקל בסעיף ביטול הפסדי האשראי, לעומת הוצאה של 486 מיליון שקל בסעיף זה ברבעון השני, שנבעה בעיקר מגידול באשראי המצריך ריתוק הון בגינו. 

 

לאומי שומר על כוחו כבנק עם הרווח הגדול ביותר - כ-2 מיליארד שקל ברבעון (עלייה של כ-17% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד) ושל 3.6 מיליארד שקל במחצית הראשונה. לרווחי לאומי תרמה ברבעון השלמת מיזוג הפעילות בארה"ב אל תוך וואליו נשיונל בנק האמריקאי, שהכניסה לבנק 451 מיליון שקל בתקופה זו.

מלבדו הבנק היחיד שהגדיל את רווחיו ביחס לרבעון הקודם היה מזרחי טפחות, עם רווח של כמיליארד שקל. מזרחי טפחות הוא גם הבנק עם התשואה להון הגבוהה במערכת - 19.4%, כשאחריו לאומי עם תשואה של 18.5%. גם יתר הבנקים שומרים על תשואה גבוהה להון, שממחישה את איתנות המערכת הבנקאית בישראל, אשר כל זמן שאין מיתון יכולה להמשיך לצמוח בקצבים גבוהים מאשר בעבר.

 

באשר למדד הגבוה, תרומתו לתוצאות הבנקים נובעת משורה של סעיפים, החל מהלוואות - בעיקר משכנתאות, דרך נגזרים, פיקדונות וסעיפים נוספים במאזן שלהם. במהלך הרבעון השני עלה "המדד הידוע" (שחושב על פי החודשים מרץ-אפריל-מאי), ב-1.9%, כך שהתרומה שלו להכנסות חמשת הבנקים יחד עמדה על 1.8 מיליארד דולר. יחד עם הרבעון הראשון, שבו תרם המדד 1.1 מיליארד שקל להכנסות, מגיעות ההכנסות מסעיף זה לכ-3 מיליארד שקל במחצית הראשונה.

הנהנים הגדולים מכך הם שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, שרשמו הכנסות מהמדד בהיקף של 624 מיליון שקל ו-516 מיליון שקל, בהתאמה, הודות להיותם הגדולים ביותר הן מבחינת תיק האשראי והן מבחינת היקף הפיקדונות. גם מזרחי טפחות, שלו תיק המשכנתאות הגדול ביותר, רשם הכנסות של 379 מיליון שקל ברבעון השני מסעיף זה.

הריבית במשק עלתה, ואיתה הרווחים 

במקביל לגידול בהכנסות מהמדד, הבנקים נהנו מעליית הריבית שהחלה להתממש ברבעון השני. בשתי העלאות שבוצעו באפריל ובמאי עלתה הריבית ב-0.65% (ובעוד 0.5% נוספים ביולי), כך שריבית בנק ישראל, שעל בסיסה מחושבות כל ריביות הבנקים, עמדה בסוף הרבעון השני על 0.75%, והיא צפויה להמשיך לעלות גם בחודשים הבאים.

את עליית הריבית מרגישים היטב כל נוטלי ההלוואות, שההחזרים החודשיים שלהם התייקרו בתוך זמן קצר בעשרות ואף במאות שקלים. לכאורה, הציבור היה צריך להרגיש את השינוי גם בסעיף ההכנסות שלו מפיקדונות. אולם בעוד שבהחזרי ההלוואות העלאת הריבית גולמה במלואה ובאופן מיידי, הרי שבכל הנוגע לפיקדונות, לבנקים יש זמן. וגם כשהריבית החדשה תתגלגל למה שהבנקים ישלמו ללקוחותיהם, היא לא תגולם בשיעור המלא אותו העלה בנק ישראל.

 

וכך, בעוד שהוצאותיהם של הבנקים בגין עליית הריבית כמעט ולא מורגשות, בשורת ההכנסות נרשמה עלייה משמעותית בהכנסות מריבית בקרב כל חמשת הבנקים, כאשר כל אחד מהם מציג גידול דו-ספרתי משמעותי בסעיף זה (בנק לאומי הציג גידול קטן בתחום ביחס למתחרים). גידול זה הביא את סך ההכנסות המצרפי של הבנקים ל-11.7 מיליארד שקל, סכום שצפוי להמשיך לגדול בחודשים הקרובים, ככל שהבנק המרכזי ימשיך בהעלאות הריבית במטרה לרסן את האינפלציה.

בדוחותיהם הכספיים פרסמו הבנקים את הערכתם עד כמה עלייה של 1% בריבית תתרום להכנסות המימון השנתיות שלהם. את התרומה הגדולה יותר ירשמו הפועלים ומזרחי טפחות, עם גידול פוטנציאלי של 1.4 מיליארד שקל, כאשר דיסקונט אחריהם עם תרומה של 1.1 מיליארד שקל. לאומי יזכה מכך הכנסות מימון של 978 מיליון שקל, והבינלאומי ל-643 מיליון שקל - כלומר כמעט 6 מיליארד שקל ברמה השנתית בגין עליית ריבית של 1% בודד, כאשר הצפי בבנק ישראל הוא שהריבית תגיע גם ל-2.5% בתוך שנה.

נסביר כי החישוב שכל בנק מבצע לגבי השפעת הריבית הוא שונה, וכולל לא רק השפעות מתמטיות אלא גם משתנים התנהגותיים. אלו מושפעים מניסיון להבין כיצד יגיבו הלקוחות לריבית, בשאלות דוגמת האם יעדיפו ריבית קבועה על פני משתנה או להיפך, והאם יעבירו כספים מהעו"ש לפיקדונות שמציעים ריבית טובה יותר מבעבר.

בנק הפועלים. האשראי לדיור ונדל''ן סייע לתוצאות / צילום: איל יצהר

בהיבט נוסף, אחרי רבעון שבו שניים מחמשת הבנקים נמנעו מחלוקת דיבידנד, למרות רווחים גדולים שרשמו במהלכו, ברבעון השני חלקו כולם את רווחיהם עם בעלי המניות. הפועלים, שלא חילק דיבידנדים בשני הרבעונים האחרונים, החליט על חלוקה של 403 מיליון שקל, בדומה ללאומי שיחלק כ-400 מיליון. גם מזרחי טפחות חוזר לחלק דיבידנד (316 מיליון שקל). דיסקונט והבינלאומי הם היחידים ששומרים על מדיניות חלוקת הדיבידנד המוצהרת, כשדיסקונט מחלק 20% מהרווח (136 מיליון שקל) ואילו הבינלאומי מחלק 50% מרווחי הרבעון (170 מיליון שקל). 

מחירי הדיור עלו, נטילת המשכנתאות קטנה

העלאת הריבית של בנק ישראל נועדה כאמור להוריד את הצריכה במשק ועל ידי כך לרסן את האינפלציה. נתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע מראים כי מבחינת המספרים היבשים, המהלך הצליח בכל הקשור לשוק המשכנתאות, כשבחודש יולי נלקחו משכנתאות "רק" בהיקף של 10.1 מיליארד שקל, ירידה של 14.8% לעומת החודש שקדם לו, שעדיין משקפת ביקושים גבוהים למשכנתאות.

לפי שעה נראה כי הירידה נובעת בעיקר משני גורמים עיקריים - חוסר בהיצע של דירות למכירה וירידה במכירת דירות להשקעה, ולא מירידת הרצון בקרב הציבור, בעיקר זוגות צעירים, לרכוש לעצמם דירה.

במקביל, נתוני הלמ"ס מגלים כי גם בחודש יולי מחירי הדיור המשיכו לטפס והביאו את עליית המחירים השנתית לגבוהה ביותר זה עשור. מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני לאלה שבוצעו בחודשים אפריל-מאי, עולה כי מחירי הדירות עלו ב-2%  ובכך השלימו עלייה של 17.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2021).

בעוד שהתייקרות מחירי הדיור כתוצאה מהיעדר היצע ועליית הריבית הורגשה היטב בכיס של נוטלי המשכנתאות, ובעיקר בקרב רוכשי הדירות החדשות (מדד תשומות הבנייה עלה ביולי ב-0.5% והשלים עלייה שנתית של 6.8%), הבנקים הגדילו בשיעור דו-ספרתי את תיק האשראי שלהם מאז הרבעון השני אשתקד.

תיק המשכנתאות של חמשת הבנקים הגדולים עמד בסוף יוני על יותר מ-520 מיליארד שקל, גידול של כמעט 9% מתחילת השנה, כשמזרחי שומר על כוחו כבנק הגדול בתחום  - עם תיק משכנתאות בהיקף של כ-190 מיליארד שקל (נתח שוק של 36.5%).  

את הפוקוס שנותנים בבנקים לענף המשכנתאות אפשר לראות בצורה הטובה ביותר בתיק האשראי של בנק הפועלים. בעוד שבמשכנתאות רשם הבנק גידול של 17% ברבעון השני לעומת מקבילו, בדומה לכל המערכת, תיק האשראי הכולל שלו הציג גידול של 5.5% בלבד, גידול נמוך ביחס למתחרים.

דיסקונט נתן גז באשראי לענפי הבינוי והנדל"ן

הפתרון לסוגיית ההיצע הנמוך של דירות הוא כמובן בנייה מואצת, והבנקים, כמממנים של הפרויקטים, לוקחים בכך חלק חשוב. בהיבט האשראי אי אפשר להתעלם מכך שבנק הפועלים נאלץ להוריד רגל מהגז בכל הנוגע להלוואות לבינוי ונדל"ן. בעוד שבמחצית השנייה של 2021 גדל סיכון האשראי של הבנק בגין הלוואות ליזמים וקבלנים ב-11.5% ביחס למחצית הראשונה, הרי שמאז סוף השנה שעברה ועד לסוף הרבעון השני הוא גדל ב-1% בלבד. הסיבה לכך היא שהבנק התקרב לתקרת האשראי שאותה מתיר בנק ישראל - ברמה של 22% מתיק האשראי הכולל.

בנק לאומי. המעבר של בכיר ממזרחי טפחות נגמר ב־4 חודשי צינון / צילום: איל יצהר

גם לאומי שהיה קרוב מאוד לתקרת האשראי לתחום הגדיל את סיכון האשראי בשיעור דומה במחצית הראשונה של 2022, אך הוא המשיך במתן ההלוואות לבינוי ונדל"ן, בין היתר לאחר שהגדיל את ההון באמצעות הנפקה שביצע בסוף יוני שבה גייס 2.75 מיליארד שקל. כתוצאה, תיק האשראי של לאומי לענפי הבינוי והנדל"ן צמח במחצית  הראשונה ב-14.2%. התיק יכול היה לגדול אף יותר, מאחר שלאומי, בדומה לפועלים, עצר ברבעון הראשון חלק ממתן האשראי בסקטור.

אל הוואקום הזה נכנסו יתר הבנקים, בעיקר דיסקונט אשר זיהה את החלל שהותירו שני הבנקים הגדולים, עם גידול של יותר מ-7% בסיכון האשראי שניתן לענפי הבינוי והנדל"ן. נציין כי דיסקונט גייס גם הוא כספים בהנפקה בחודש מרץ שהגדילה את ההון, ואף הגדיל אשתקד את הכיסוי הביטוחי לאשראי לבינוי, כך ששיעור החשיפה שלו לאשראי בענף ירד מ-17.1% בסוף 2021 ל-16.65% בסוף יוני.

עוד כתבות

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה