גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלושה מנכ"לים התחלפו בתוך פחות משנה ולמכון הגדול במדינה לחקר חקלאות אין מנהל

מאז דצמבר 2021, מכון וולקני סובל מוואקום ניהולי ותהליכים בסכמותו הוקפאו כולל פיתוח פטנטים רווחיים למדינה

מכון וולקני במשרד החקלאות בית דגן / צילום: שלומי יוסף
מכון וולקני במשרד החקלאות בית דגן / צילום: שלומי יוסף

בשירות הציבורי לא חסרים סיפורים על גופים שמנוהלים על ידי ממלאי מקום, ביניהם: חברת החשמל, רשות החשמל, רשות התחבורה הציבורית, נמל אשדוד והדוגמאות עוד רבות. אבל ההתנהלות בימים אלה במכון וולקני זוכה למקום הראשון במינהל קלוקל.

כבר תקופה ארוכה שמכון וולקני, הכפוף למשרד החקלאות, סובל מוואקום ניהולי חריג. למעלה מחודשיים לא עומד בראשו אף מנהל, לא זמני ולא קבוע. זאת, לאחר שבתוך פחות משנה התחלפו שלושה מנהלים למכון. בינתיים, חיכוכים בין החוקרים העובדים במכון לבין צמרת משרד החקלאות מעכבים את הפתרון למשבר הניהולי, שלא נראה כדוגמתו במאה שנות פעילות המכון.

הזדמנויות ורווחים כספיים שיורדים לטמיון

מכון וולקני הוא המוסד הגדול ביותר בישראל שעוסק במחקר חקלאי. תפקידיו העיקריים הם לסייע לחקלאי ישראל בפתרון בעיות שונות ולבצע מחקר ופיתוח בחקלאות ובמדעי המזון. המכון פועל בראשון לציון, לא רחוק ממטה משרד החקלאות. בשנת 2016 החליט המשרד להעביר את המכון לגליל, אך בתגובה פתחו הנהלת המכון והעובדים במאבק נגד המהלך, ומאז המעבר לא התקדם.

המנהל הקבוע האחרון של מכון וולקני, פרופסור אלי פיינרמן, פרש בדצמבר 2021. תחילה החליף אותו פרופסור עבדאללה גרה כממלא מקום, אך בתום שלושה חודשים, כהונתו לא הוארכה על ידי משרד החקלאות. גרה הוחלף על ידי סגן ראש המינהל למחקר, פרופסור אורי ירמיהו. שלושה חודשים נוספים חלפו, המינוי הזמני שוב פקע וגם הוא לא הוארך. מיוני האחרון, המכון החולש על תקציב של 450 מיליון שקל בשנה ומעסיק כאלף עובדים - נותר ללא מנהל.

אי־מינוי מנכ"ל למכון מביא לקיפאון בתהליכים שבסמכותו. למשל, עצירת הליך גיוס וקליטת של חוקרים חדשים במכון. בשל העיכוב המשמעותי בבחינת מועמדותם, חלקם צפויים לפנות למוסדות מובילים אחרים בעולם ולהיקלט בהם.

בנוסף, נרשם שיבוש בפעילות המחקר במכון, בפרט בנוגע למחקרים חדשים, ובהם שיתופי פעולה ייחודיים הנרקמים עם ארגונים חשובים ברחבי העולם ועם חברות מסחריות. זאת, לצד קיפאון בפעילות הוועדות השונות, אי קביעת קריטריונים ויעדים, עצירת קידומים של כוח עזר, ואף עצירת פעילות ועדת ההמצאות הדנה באישור רישום קניין רוחני לקבוצות המחקר. המשמעות היא סיכון ממשי לאובדן בעלות על פטנטים שאמורים להירשם על שם המדינה ולהפיק עבורה ועבור המינהל רווחים משמעותיים.

במכון וולקני מאשימים את משרד החקלאות בהחלשה מכוונת של הארגון. "עדיף למנכ"לית (משרד החקלאות, נעמה קאופמן־פס, א"ד) להתנהל אל מול הנהלה מוחלשת וזמנית מאשר אל מול הנהלה קבועה", כתב ועד סגל המחקר במכון במכתב ששלח לעובדים. לדבריו: "זוהי הסיבה לאי קידום מינוי ראש מינהל קבוע".

בנוסף, ועד החוקרים, בראשות פרופסור אבי צדקה, כתב לעובדי המכון כי "הגיעו אלינו ידיעות ממספר מקורות שהמנכ"לית ניסתה לבצע שינוי מהותי בניהול המוסד. זאת, על ידי מינוי משנה למנכ"ל או סגן מנכ"ל, שיהיה אחראי על כל נושא האדמיניסטרציה, ויהיה כפוף להנהלת המשרד - ולא לראש המינהל (מנהל המכון - א"ד) אשר יהיה אחראי רק על נושאים אקדמיים ומחקריים". לטענת הוועד, המשמעות ברורה: "סירוס של הנהלת המוסד, ובפועל ביטול מעמדנו כיחידת סמך".

בוועד הצביעו גם על חשש מפני פוליטיזציה של המכון: "לוותיקים שבינינו אין צורך להזכיר את הימים החשוכים בהם נושא המכרזים נוהל על ידי המשרד".

לפני כחודש פנה פרופ' צדקה לשר החקלאות עודד פורר בבקשה להתערב במשבר: "העיכוב הקיצוני בהליך מינוי מנהל קבוע, אי־מינוי של ממלא מקום במשך שבועות, תוך ניסיון להעביר סמכויות ראש המנהל לידיך ולידי המנכ"לית, וניסיון למנות סמנכ"ל למנהל על ידי המנכ"לית, מעלים חשש כבד ביותר לקיומם של שיקולים זרים ולאי־עמידה בכללי מינהל תקין".

פנינו להנהלת מכון וולקני בשאלות בנושא, אך שם בחרו להשאיר את זכות התגובה למנכ"לית משרד החקלאות.

משרד החקלאות: "נדרש הליך תחרותי"

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "רק לפני ימים אחדים אישרה נציבות שירות המדינה להתקדם בתהליך ולכנס את ועדת האיתור. במהלך התקופה, מונה ממלא מקום מתוך הארגון שתפקודו לא סיפק. עד למינוי הקבוע, הודיע השר כי יחתום על מינוי ממלא מקום בפועל רק לאחר שיתבצע הליך תחרותי ופתוח למילוי מקום למנהל שעומד בתנאים גם אם אינו בא משורות המכון. עד אז, תמשיך המנהלת הכללית של המשרד לאחוז בסמכויות המנהל כקבוע בחוק ובתקנות שירות המדינה".

באשר לכוונת משרד החקלאות למנות משנה למנהל המכון, שיהיה כפוף להנהלת המשרד, מסרו בנציבות כי "הנושא לא נמצא בשיח בין הנציבות למשרד בעת הזו".

עוד כתבות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

העליות בוול סטריט מתחזקות: הנאסד"ק קופץ ביותר מ-2%

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו