גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלפי לוביסטים: כך הפכה מערכת הבריאות בארה"ב ליקרה בעולם

אחד מכל חמישה דולרים מהתמ"ג האמריקאי יוצא על בריאות - יותר מ־4 טריליון דולר בשנה ● העלות האסטרונומית של שירותי הבריאות בארה"ב היא תופעה של העשורים האחרונים ותוצאה של כמה גורמי יסוד: חוסר תחרות, מונופוליזציה והגנה מוגברת של המחוקק על ספקי שירותי הבריאות ● אין מה להתפלא מכך שענף הרפואה הוא שמוציא הכי הרבה על לובינג במסדרונות וושינגטון

אח בהפסקה מחדר המיון בבית החולים בברוקלין בניו יורק, 2020 / צילום: Associated Press, Kathy Willens
אח בהפסקה מחדר המיון בבית החולים בברוקלין בניו יורק, 2020 / צילום: Associated Press, Kathy Willens

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

בינואר 1981 למרגלות הקפיטול, הנשיא החדש רונלד רייגן נשא את נאום ההכתרה שלו. לאחר שהעלה על נס את ההעברה החלקה והמסודרת של הממשל באמריקה, והתייחס לאתגר האינפלציה בשיעור של 13.5%, שבפניו ניצב הממשל החדש, טבע רייגן את המשפט שיהפוך למוטו של ממשלתו: "הממשלה אינה הפתרון לבעיות שלנו. הממשלה היא הבעיה".

במהלך נשיאותו הפעלתנית החזיר רייגן, אבי השמרנות־הרפובליקאית המודרנית באמריקה, את המדינה לוויכוח ההיסטורי הגדול בין השמאל והימין: האם הפתרון לבעיותיה הכלכליות של ארצות הברית מצוי בממשלה גדולה בסגנון הניו דיל של פרנקלין רוזוולט, הנשיא בשנות השלושים של השפל הגדול, או דווקא רצויה ממשלה קטנה שתפקידה העיקרי הוא להבטיח את הביטחון הלאומי ואת פעילות השוק החופשי והיוזמה הפרטית.

רייגן סיכם את השקפת עולמו במשפט שהפך להיסטוריה: "תשע המילים המפחידות ביותר בשפה האנגלית הן: אני מהממשלה ואני כאן בכדי לעזור" ("The nine most I'm from the government and I'm here to help"). כך נולדה המפלגה הרפובליקאית המודרנית על שלושת עקרונותיה - ממשלה קטנה, עוצמה צבאית, ושאיפה מתמדת לכלכלת שוק.

חרף העובדה שבכל תקופת כהונתו היה הקונגרס בשליטת המפלגה הדמוקרטית, קיים רייגן יחסים אישיים ויחסי עבודה תקינים עם ההנהגה הדמוקרטית של הקונגרס. הוא גם הצליח להעביר בקונגרס את רוב האג'נדה הכלכלית שלו, הרייגנומיקס, שהייתה למהפכה של ממש. דווקא בעניינים חברתיים היה רייגן רחוק מהשיח השמרני של ימינו. בשנת 1967, בהיותו מושל קליפורניה, חתם רייגן על חוק חדשני ומתירני בתחום ההפלות - והפך את קליפורניה למדינה מובילה בהתייחסותה לנושא. בשנת 1994, הנשיא לשעבר רייגן פנה לקונגרס במכתב פתוח בבקשה כי יעבירו חוק, שיזם הנשיא ביל קלינטון, לאיסור על ייצור והפצה של נשק התקפי מהסוג המשמש כיום ברבים ממעשי הטבח ההמוניים באמריקה.

המפלגה הופכת לצל של עקרונותיה

אך מאז ימי רייגן זרמו מים רבים בנהר, והמפלגה הרפובליקאית הפכה לצל של עקרונותיה הישנים. את משפטו ההיסטורי של רייגן בברלין המחולקת, "מר גורבצ'וב, הרוס את החומה הזו", החליפה מדיניות מסתגרת עד כדי כך שבאחרונה כשליש מחברי הקונגרס הרפובליקאים הצביעו נגד סיוע צבאי לאוקראינה. מעקרונות הממשלה הקטנה אפילו דיבורים לא נותרו. כך, בין 2016 ל־2019, הריץ הממשל הרפובליקאי של טראמפ גירעון תקציבי של 2.43 טריליון דולר, לעומת גירעון של 1.51 טריליון בשלוש השנים שקדמו, תחת הנשיא ברק אובמה. זה לא שרק "הממשלה הקטנה" נעלמה, כשמדובר בכלכלת שוק חופשית - הדברים עגומים עוד יותר.

אין מקום שבו המעורבות הממשלתית באמריקה זועקת לשמיים כמו בתעשיית הבריאות (Healthcare). אחד מכל חמישה דולרים מהתמ"ג האמריקאי (19%) מפרנס את מערכת הבריאות - יותר מ־4 טריליון דולר לשנה. זאת, חרף העובדה שההוצאה הזו גדולה פי שניים מאשר הממוצע האירופאי, וביותר מ־60% מאשר בגרמניה (שם ההוצאה היא 11.7% מהתמ"ג), ב־9.9% מאוסטרליה, ב־12.1% משוויץ, וב־10.5% מבריטניה.

 

בארה"ב אמנם קיימים מוסדות מחקר ובתי חולים מהשורה הראשונה, ולשכבות המבוססות יש שירותי בריאות מהטובים בעולם, אך בכל פרמטר קיים - מערכת הבריאות האמריקאית נחותה מזו של גרמניה, למשל. הנה כמה דוגמאות: תוחלת החיים בגרמניה גבוהה יותר ותמותת תינוקות נמוכה בכמעט חצי ( 3.3 לכל אלף לידות לעומת 5.8); מספר מיטות בית החולים לאלף נפש גדול בגרמניה ביותר מפי שניים (8 לעומת 2.9); וכך גם מספר הרופאים שגבוה ברמה ניכרת (4.3 לאלף נפש לעומת 2.6).

גם הכיסוי הביטוחי מקיף יותר. בגרמניה, 99.9% מהאוכלוסייה מכוסה בביטוח רפואי, בעוד שבארה"ב כ־31 מיליון תושבים - כ־9.6% מהאוכלוסייה - חסרי־כל ביטוח רפואי. לא רק שהמוצר האמריקאי נחות בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, הוא גם יקר בהרבה למשתמשים בו. כך, למשל, ממוצע עלות התרופות בארה"ב גבוה ב־256% מאשר אותן תרופות ב־32 מדינות אחרות, שנלקחו כקבוצת ההשוואה במחקר שנערך לאחרונה. בין השאר, תרופה נפוצה למדי בשם קרסטור, המשמשת להורדת הכולסטרול, עלתה בארה"ב בשנת 2020 כ־731 דולר - בעוד שבצד השני של הגבול, בקנדה, ניתן היה לרכוש אותה ב־210 דולר. זוג מזרקי אפיפן - טיפול מציל חיים במקרה של תופעות אלרגיות קשות - שעולים בארה"ב כ־700־800 דולר, זמינות לכל בקנדה או בגרמניה ללא מרשם רופא בכרבע המחיר. אולם, בניגוד לייבוא אישי של כלי נשק, כמעט שאין דרך חוקית לתושב ניו יורק לייבא תרופות מבית מרקחת קנדי שמעבר לגבול.

תופעה של העשורים האחרונים

העלות האסטרונומית של שירותי בריאות היא תופעה של העשורים האחרונים. בין תחילת שנות התשעים לשנת 2020 גדלה ההוצאה האישית והקולקטיבית על בריאות פי שלושה בניכוי האינפלציה. כך, לדוגמה, ביטוח רפואי טיפוסי, שסופק על ידי מעביד למשפחה עם שני ילדים לשנה, עלה ב־1999 על 5,791 דולר. בשנת 2021, העלות זינקה ל־22,221 דולר - כך על פי דוח של קייזר, ספק גדול של שירותי בריאות בארה"ב.

לא רק עלות הביטוח קפצה, גם סכום ההשתתפות העצמית גדל דרמטית. על פי מחקר של "אי־הלס אינשורנס" לשנת 2020, ההשתתפות העצמית למשפחה לשנה, זו המשולמת על ידי המבוטח עוד לפני שהביטוח מתחיל לשלם, עמדה בממוצע על 8,439 דולר - פי עשרה יותר מאשר בשנת 1999.

למחלה הקשה הפוקדת את מערכת הבריאות האמריקאית סיבות רבות, אבל יש כמה גורמים משותפים לכולם: חוסר תחרות, מונופוליזציה וקונסולידציה גואים, והגנה מוגברת של המחוקק על ספקי הבריאות, כמעט בכל מרכיב של התעשייה. אלו הביאו יחדיו לחוסר יעילות עצום, לשחיתות מבנית, ולמערכת המשרתת את עצמה במידה שאין כמוה בעולם המערבי.

חוסר היעילות מתחיל כבר בהכשרת הרופאים. על פי איגוד בתי הספר לרפואה בארה"ב, עד 2032 יחסרו באמריקה בין 47 אלף ל־122 אלף רופאים - מספר שאינו מפתיע בהתחשב בעובדה שלימודי הרפואה עולים בין 250 ל־330 אלף דולר לארבע שנים. מאידך, המערכת מקשה מאוד על הרחבת אפשרויות הלימוד וההתמחות, כמו גם על קליטת רופאים מהגרים ללא אבחנה. אם לא די במחסור המלאכותי ברופאים, חוקי פטנטים רחבים ללא מידה מגנים על חברות התרופות. בדוח שכותרתו "פיטונט יתר", "המכון לרפואה וידע" מסכם: "השיטה הנוכחית אינה מאוזנת כלל, יצרני התרופות הפכו את מערכת הפטנטים לאסטרטגיה שנועדה להגן על עסקיהם מפני תחרות. זאת כדי להרוויח רווחי עתק לשנים רבות, הרבה מעבר למה שהמערכת יועדה להיות". לאורך השנים נעשו ניסיונות רבים בקונגרס לצמצם הגנות פטנטים אלו, אך ללא הועיל. בקיץ 2021 עברה בוועדת החקיקה של הסנאט הצעת חוק דו־מפלגתית לטיפול בסוגיה, אבל מאז ההצעה עדיין תקועה במסדרונות.

טראמפ הבטיח משהו "פנומנלי" ו"מדהים"

הביורוקרטיה, הרגולציה ונוהלי חברות הביטוח הרפואי כה סבוכים עד כי לעתים טיפול רפואי המשולם ללא ביטוח זול באופן משמעותי מאשר איתו. כך, לדוגמה, על פי בדיקה של "לוס אנגלס טיימס" מ־2019, עלות הטיפולים הרפואיים שנסקרו היה פי שלושה כאשר שולמו דרך חברות הביטוח, מאשר מחירם אם החולה עצמו שילם עליהם ישירות.

ב־2010 ביקש הקונגרס להעביר רפורמה מקיפה במערכת הבריאות האמריקאית. הרפורמה כונתה אובמה־קייר. החוק הארוך והמסובך נועד להקטין את העלויות הרפואיות באמריקה, וכן להגדיל את זמינות הרפואה, לרבות דרך סבסוד לאוכלוסיות חלשות. בין החידושים של החוק היו קביעת חיוב אישי לרכוש ביטוח רפואי, הגבלת שיעור הגבייה המותרת לחברות הביטוח הרפואי מעבר למה שמשולם ישירות לספקי השירותים הרפואיים (מקסימום פלוס 15־20 אחוזים), ביטול האפשרות של החברות לדחות בקשות ביטוח מסוימות, וקביעת מערך ציבורי לרכישת ביטוחים רפואיים עם זכות לקבלת סובסידיה לנזקקים.

לאחר קרבות מרים בסנאט עבר החוק. אך החוק, שלא קידם את תחרות בתחום הבריאות, התברר במקרה הטוב, כהצלחה מוגבלת ביותר. אף שהתוכנית אכן הורידה את מספר הבלתי מבוטחים, מכ־46.5 מיליון איש לכ־30 מיליון, הרפואה באמריקה לא הפסיקה להתייקר, הרבה מעבר לעליות המדד. בעיות נקודתיות אמנם טופלו, אולם המונופולים לא צומצמו, להיפך. כך גם הבירוקרטיה הרפואית, האחראית לכשליש מכל הוצאות הבריאות באמריקה. זאת על פי מחקר של אוניברסיטת הרווארד מ־2017.

הרפובליקאים בסנאט התנגדו לכל פשרה או סעיף ברפורמת אובמה־קייר. הם חזרו לאורך השנים על הבטחה אחת: "לבטל ולהחליף" (Repeal and Replace) את אובמה־קייר. גם דונלד טראמפ חזר והבטיח בקמפיין הבחירות שלו בכל הזדמנות כי הוא יבטל את החוק ויחליף אותו במשהו אחר "פנומנלי", "פנטסטי" ו"מדהים" כשיגיע לבית הלבן. משהפך לנשיא הוא חזר, והבטיח שוב ושוב כי ממש בקרוב יציג לציבור ולקונגרס תוכנית בריאות חדשה. ארבע שנים חלפו ושום תוכנית "מדהימה", "פנומנלית" או "זולה" הוצגה. בשלב מסוים השתררה דממה. הרעש בן תריסר השנים על דרכים טובות וזולות לתקן את מערכת הבריאות, נעלם. במקומו החלו דיונים ציבוריים חדשים רועשים לא פחות, על נושאים מלהיבים כמו טרנסג'נדרים, בתי שימוש מעורבים, ותיאוריות על נהרות של המהגרים הצבעוניים המובאים כדי לשנות את הדמוגרפיה והפוליטיקה של אמריקה. בהקשר זה מעניין לציין כי 28% מהרופאים בארה"ב הם מהגרים, רובם ככולם לא־לבנים.

אלפי לוביסטים בשירות חברות הרפואה

אך בעוד תשומת ליבו של ההמון מוסת מהנושא הנוגע בכל דולר חמישי בכלכלת ארה"ב אל סיסמאות נבובות, תעשיית הרפואה ונציגיה בוושינגטון אינם מאבדים את הפוקוס. ענף הרפואה הוא שמוציא הכי הרבה על לובינג בוושינגטון. בשנת 2021 לבדה העסיק הענף יותר מ־3,000 לוביסטים, מחציתם עובדי ממשל ופוליטיקאים לשעבר, והוציא כ־690 מיליון דולר על מאמצי לובינג אצל דמוקרטים ורפובליקאים כאחד - יות ר מפי חמישה ממה שהוציאה תעשיית האנרגיה. כך על פי "אופן סיקריטס", אירגון לא־פוליטי שעוסק בתיעוד הקשרים בין כסף ופוליטיקה באמריקה.

הלובי הרפואי, כמובן, אינו היחידי העסוק בלהוציא כסף בוושינגטון. בשנת 2019, כ־12 אלף לוביסטים פעילים סייעו ללקוחותיהם להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על מאמצים שכאלו. הזרמה נמשכת זו של כספים לוושינגטון הינה השקעה רווחית ומשתלמת. על פי מחקר שנערך על ידי "סאנלייט פאונדיישן", ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו להגדיל את השקיפות בוושינגטון, שבחן 14 מיליון מסמכים בין השנים 2007 ו־2012, על כל דולר אחד שהחברות השקיעו בלובינג או בתרומות למערכות בחירות - הן קיבלו תמורה בסך 760 דולר בסבסוד ישיר, בהטבות מס או בחקיקה מיטיבה אחרת כמו זו המצמצמת תחרות או מרחיבה את הגנות הפטנטים.

הנה כי כן הסבר משכנע איך ולאן נעלמו הרעיונות הישנים על ממשלה קטנה ושוק חופשי ותחרותי. בנסיבות האלה, האם זה מפליא שהמחוזות בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר לנפש בארה"ב ממוקמים דווקא באזור וושינגטון? על פי סקר שהתבסס על נתונים ממשלתיים וכיסה את השנים 2013־2017, מתוך 3,142 המחוזות (Counties) באמריקה חמשת העשירות ביותר היו סביב וושינגטון - שם מחולקים הכספים ונקבעים החוקים. סקר אחר שנערך בשנים האחרונות מצא כי מתוך עשרת המחוזות העשירים באמריקה, שישה ממוקמים סביב וושינגטון, ושניים בעמק הסיליקון.

עינינו הרואות אפוא כי הפוליטיקה היא ביזנס גדול באמריקה, שמנתב טריליונים. הפוליטיקה חשובה מדי מכדי להפקירה בידי ההמון, שלעתים די לו במנהיגים נבערים, פופוליסטים או נוכלים, המפריחים סיסמאות מלהיטות יצרים אך חסרות חשיבות, על נושאים אזוטריים למדי, שאינם בהכרח נוגעים לחיים עצמם. זה גם הסיפור של המפלגה הרפובליקאית הישנה של רונלד רייגן. כלשון השיר פרי עטו של המשורר טי.אס. אליוט: "זו הדרך בה מסתיים העולם, לא בפיצוץ אלא ביבבה".

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין