גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אב ביקש לבטל את המזונות בשל משמורת משותפת ומצב כלכלי – מה קבע בית המשפט?

בית המשפט דחה את התביעה והתיר לאם לפעול לגביית חוב מזונות של שנתיים ● השופטת: "שאלת חלוקת נטל גידולו של קטין בין הוריו אינה מתמצה רק בשאלה המתמטית היכן שוהה הקטין בכל יום ובכל שעה והאם שוהה אצל אחד מהוריו זמן אם לאו"

גירושים. מי ההורה הפעיל? / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur
גירושים. מי ההורה הפעיל? / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה תביעת אב לביטול מזונות בשל משמורת משותפת ומצב כלכלי. האב טען כי מאז הגירושים רכשה האם דירה ושיפרה את מצבה הכלכלי, אך מצבו הכלכלי הורע. את האם ייצגו בהליך עו"ד רועי סידי ועו"ד אביעד שנון.

השופטת ענת הלר-כריש דחתה את התביעה והתירה לאם לפעול לגביית חוב מזונות של שנתיים. האב חויב בהוצאות בסכום של 20 אלף שקל שכר טרחת עו"ד.

האב התבסס על ההחלטה התקדימית של בית המשפט העליון לשוויון בנטל המזונות שהתרחשה בשנת 2018. לפי ההחלטה הורים החולקים את זמני השהות באופן שווה והם בעלי יכולות כלכליות דומות יישאו באופן שווה בנטל החל מגיל 6.

שינוי זמני השהות לא הביא לשינוי משמעותי בעלות הכלכלית

השופטת הלר-כריש קבעה כי בבחינה כוללת ותוך ראייה רחבה, השינוי בחלוקת זמני שהות הקטינה לא הביא לשינוי משמעותי בעלות הכלכלית. היא דחתה את הטענה כי מצבו הכלכלי הורע, וקבעה כי "שאלת חלוקת נטל גידולו של קטין בין הוריו אינה מתמצה רק בשאלה המתמטית היכן שוהה הקטין בכל יום ובכל שעה והאם שוהה אצל אחד מהוריו זמן אם לאו". זאת לאחר ששוכנעה כי האם היא ההורה הפעיל בנוגע לטיפול בענייניה של הקטינה - לקיחתה לרופאים, רישום לקייטנה וללכת לאסיפת הורים.

השופטת התייחסה לטענה לשינוי נסיבות של משמורת משותפת, שלא הייתה קיימת בהסכם המקורי. "אמנם האם הוגדרה כהורה משמורן, אך בחינת חלוקת זמני השהות שנקבעו בהסכם מעלה כי ההסדר משקף חלוקת החזקה כמעט שווה כך שהקטינה שהתה כמעט 43% מזמנה אצל האב". לכן קבעה כי לא מדובר בשינוי משמעותי שיש בו כדי לשנות את החיוב במזונות.

לפי הסכם המזונות המקורי שילם האב 2,100 שקל בצמוד לעליית מדד יוקר המחיה. בנוסף נקבע כי יישא בעלויות שני חוגים ובקייטנה בחופשת הקיץ. בעקבות הליך פשיטת רגל הופחתו המזונות לפני 8 שנים והועמדו על 1,400 שקל. לפני כשנה קיבל האב משמורת משותפת על הקטינה. האם מצידה הגישה בקשה לגביית חוב מזונות והתנגדה לביטול סכום המזונות שנותר.

השופטת קבעה כי על האב להוכיח את המצב ששרר בעת אישור הסכם הגירושים וכן את המצב השורר כיום, אך הוא לא עשה זאת. האב טען בתביעה שהוא מרוויח 7,000 שקל בחודש ובעדות אמר כ-9,000 שקל בחודש. האם משתכרת בין 5,000-7,000 שקל נטו לחודש. בנוסף, היא מחזיקה בדירה אותה רכשו לה הוריה במהלך השנים. השופטת קבעה כי "הדעת נותנת שבפרק זמן זה יתקדמו הצדדים מבחינה כלכלית, כשהתקדמות זו יכולה לכלול גם רכישת דירה". השופטת הוסיפה כי "לא מדובר בדירת יוקרה, אלא בדירה אשר שולם עבורה שכר דירה בסך של כ-4,000 שקל" .

בנוסף, התחשבה השופטת בכך שהאם הוכיחה כי יש לה הוצאות רבות עבור הקטינה: שיעורים פרטיים, רב קו, רכישת טאבלט, מחשב, אזניות, טלפון נייד, ספרים ומכשירי כתיבה ועוד.

עו''ד רועי סידי / צילום: גבריאל בהרליה

עו"ד רועי סידי שייצג את האישה אמר כי "מדובר בפסק דין שמראה שבית המשפט אינו רואה בעין יפה את ההצפה שארעה בשנים האחרונות בתביעות של אבות להרחבת זמני שהות מתוך רצון להפחית בדמי המזונות וקובע שגם אם יורחבו זמני השהות, הדבר לא יוביל להפחתת חיוב המזונות, אלא במקרים חריגים ביותר".

עו"ד ד"ר אמנון בן דרור שייצג את הבעל מסר בתגובה: "להבנתנו, פסק הדין שגוי ומהווה עיוות דין מאחר והיו מספר שינויים מאז הגירושים, המהווים שינוי נסיבות מהותי. נערער לבית המשפט המחוזי".

עוד כתבות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב