ברקע מצב התעסוקה העגום של האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים, משרד ירושלים והמורשת פותח בימים אלה תוכנית ניסויית להכשרת עובדים ערבים ממזרח ירושלים למשרות במגזר הציבורי, עירייה, חברות ממשלתיות ומשרדי הממשלה עצמם. את התוכנית ינהל ארגון "יסודות", והיא אמורה להעניק בשלב הראשון לעשרות משתתפים (בין 60 ל-70) ומשתתפות ממזרח ירושלים הכשרה מעשית לעבודה במגזר הציבורי.
ההכשרה תכלול מפגש עם בעלי תפקידים בשטחי הפעולה במגזר הציבורי והחברתי, הכרות עם פלטפורמות ומיומנויות עבודה מקובלות במגזר הציבורי וכן ולימוד סוגיות יסוד באוכלוסיית ישראל, בדגש על היסטוריה ותרבות של קבוצות שונות בחברה.
התוכנית תימשך שלוש שנים, ועלותה התקציבית מגיעה לכמיליון שקלים. בשלב הראשון יעברו המשתתפים הכשרה קבוצתית שתימשך מספר חודשים, ולאחר מכן יצאו להתמחויות במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי, תוך ליווי פרטני ומותאם אישית. בתום תקופת ההכשרה תתבצע השמה מיידית במגזר הציבורי.
משכילים, אך לא מרוויחים
כיום מתמודדת אוכלוסיית זו עם פערים של ממש בתחום התעסוקה. במחקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות עולה כי האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים משכילה יותר מאוכלוסיית ערביי ישראל (29% מהנשים במזרח ירושלים בעלות תואר אקדמי, לעומת 22% מנשים ערביות ישראל, 17% לעומת 14% בהתאמה בקרב הגברים). לעומת נתון זה, 69% מהנשים במזרח ירושלים לא עובדות כלל, והגברים אמנם עובדים - אך מרוויחים שכר נמוך לעומת כלל המשק ועוסקים בעבודות בעלות שכר נמוך כמו תחומי הבניין ומשק הבית.
נטע פורזיקי, חוקרת במכון ירושלים למחקרי מדיניות, אשר הובילה את המחקר למיפוי ההון האנושי של צעירות וצעירים ממזרח ירושלים, אומרת לגלובס כי "אחד הממצאים הבולטים שעולים מהמחקר שערכנו הוא הפער הקיים בקרב צעירים ממזרח ירושלים בין רמת ההשכלה האקדמית, לבין חוסר שילובם בשוק התעסוקה. לדוגמא, רק 35% מבין הנשים האקדמאיות יוצאות לעבוד ואילו בקרב הגברים המשכילים, מרביתם אמנם משתלב בשוק התעסוקה אך במקצועות שאינם תואמים את השכלתם האקדמית. מציאות זו היא פועל יוצא של חסמים שונים המקשים עליהם להשתלב בתעסוקה איכותית - כמו תרבות, ידיעת השפה העברית, ונגישות תחבורתית ולכן יש לברך על מהלכים דוגמת זה של משרד ירושלים ומורשת המעודדים תעסוקת צעירים ממזרח העיר במגזר הציבורי ובכך מעניקים מענה לצרכים הייחודיים של אוכלוסיה זו ומימוש הפוטנציאל שלה".
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת נכון לסוף שנת 2019, מעט יותר מ-12% הם ערבים מכלל העובדים בשירות המדינה. כפול משיעורם בשנת 2007, שבה התקבלה החלטת הממשלה על הצבת יעד לייצוג האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה. בדוח מבקר המדינה שהוגש בחודש שעבר התברר כי ברשויות המקומיות המעורבות, שיעור הערבים המועסקים נמוך במיוחד עד אפסי.
החסם המרכזי הוא חוסר שליטה בשפה העברית
התוכנית הנוכחית נולדה בעקבות סיור מיוחד שנערך בשכונות מזרח ירושלים בהובלת מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, נתנאל איזק, יחד עם נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, בו הוחלט כי שני הגופים ישתפו פעולה במטרה לחזק את הייצוג של אוכלוסיית מזרח ירושלים (350,000 תושבים) במגזר הציבורי.
משרד ירושלים ומורשת ונציבות שירות המדינה איתרו מספר חסמים המקשים על תושבי מזרח ירושלים בשילוב במגזר הציבורי. החסם המרכזי הוא חוסר שליטה מספקת בשפה העברית. רוב כוח העבודה במזרח ירושלים למד בתוכנית הלימוד הפלסטינית, והוא אינו בקיא בשפה העברית. חסם זה משפיע ישירות על ההשתלבות בחיי היום יום ובמציאת תעסוקה איכותית. התוכנית תיתן דגש על הנקודה הזו.
שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת, זאב אלקין אומר: "למדינת ישראל אינטרס משמעותי לשלב את תושבי מזרח ירושלים בשוק התעסוקה האיכותית, ובכלל זה גם בשירות הציבורי. אני בטוח כי שילוב אוכלוסייה זו בתפקידי שטח אל מול הציבור תשפר את השירות שמקבל התושב בקצה. משרד ירושלים ומורשת בראשותי משקיע משאבי עתק בצמצום הפערים במזרח ירושלים ושיפור איכות החיים בכל רחבי הבירה".
במהלך השנה הקרובה תגובש תוכנית החומש הבאה לצמצום הפערים בין תושביה הערבים של עיר הבירה לכלל האוכלוסיה. התוכנית מנותקת מתוכנית החומש של כלל ערביי ישראל. התוכנית הנוכחית, שעלותה 2.1 מיליארד שקלים, תסתיים ב-2023 והכוונה היא להביא תוכנית חדשה בתקציב כפול.
