גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צעד יחצ"ני? חברות בת"א מימשו פחות מ-10% מתוכניות לרכישת אג"ח שהנפיקו

פחות ממחצית החברות הציבוריות שהודיעו מתחילת השנה על רכישת איגרות חוב שהנפיקו עשו זאת בפועל, בהיקף של 125 מיליון שקל - ולא בפעם הראשונה ● נראה כי עצם פרסום תוכנית הרכישה נועד פעמים רבות להביע אמון בחברה ולעודד השקעה בניירות הערך שלה

תחנת דלק פז. תוכניות רכישה ב־600 מיליון שקל שלא מומשו / צילום: תמר מצפי
תחנת דלק פז. תוכניות רכישה ב־600 מיליון שקל שלא מומשו / צילום: תמר מצפי

בשנים 2019-2020 פרסמה ענקית האנרגיה פז נפט שתי תוכניות לרכישה עצמית של אג"ח, כל אחת בהיקף של 300 מיליון שקל. אולם הזמן חלף, והחברה לא מימשה ולו שקל אחד מאותן תוכניות רכישה.

פז היא לא היחידה שנהגה כך, ומנתונים של הבורסה בתל אביב עולה כי פרסום תוכניות רכישה עצמית של אג"ח ואי-מימושן בפועל הפך לנוהל מקובל. מאחוריו עומדת כנראה בעיקר כוונת הנהלת החברות להביע אמון בניירות הערך שהנפיקו, ולעודד את הציבור להשקיע בהן.

על פי הנתונים, במחצית הראשונה של שנת 2022 דיווחו 16 חברות על אימוץ תוכנית לרכישה עצמית של אג"ח, בסך כולל של כ-1.4 מיליארד שקל. זאת על רקע ירידות שערי האג"ח הקונצרניות בבורסה בשיעור ממוצע של כ-5%, שנבעו בעיקר מעלייה בשיעור האינפלציה, שהביאה לעליית ריבית בנק ישראל.

למרות התוכניות הגרנדיוזיות, בפועל, במהלך תקופה זו, שש חברות בלבד ביצעו בפועל רכישה עצמית, בסך כולל של כ-125 מיליון שקל, כ-9% מהסכום שעליו הצהירו אותן 16 החברות.

לזכותן של החברות יש לציין כי הן מציינות שמימוש התוכנית תלוי בתנאי השוק ובהזדמנויות שיהיו בו, ואין בתוכנית הרכישה כדי לחייב אותן לבצע רכישת אג"ח בסכום כלשהו. אך הפערים הגדולים בין התוכנית ובין הרכישה העצמית בפועל, כאשר תוכניות רבות לא מומשו כלל, מעלים את השאלה האם מלכתחילה הייתה כוונה לבצע את אותן רכישות.

יובל צוק וקובי אברמוב מיחידת המחקר של הבורסה, שבדקו את התופעה, מסבירים כי עצם פרסום תוכנית רכישה "עשוי להיתפס כהבעת אמון של הדירקטוריון בחברה, ביציבותה הפיננסית וביכולתה לעמוד בהחזרי החוב שלה". כלומר, החברות משתמשות בתוכנית הרכישה העצמית כדי להראות כי הן מאמינות בעצמן, ולמעשה לעודד את המשקיעים להשקיע בהן. זאת בניגוד למשל להודעה על חלוקה מופחתת של דיבידנדים או ביטולם לחלוטין, אשר מייצרת איתות שלילי לשוק, ועלולה לפגוע באמון המשקיעים בחברה.

צוק ואברמוב מסבירים כי חברות שכן מבצעות רכישה עצמית, עושות זאת כיוון שהרכישה מקטינה את המינוף של החברה, ועשויה להביא לשיפור מבנה החוב שלה. "הרכישה מניבה לחברה רווחי הון שנובעים מההפרש בין ערכן ההתחייבותי של האג"ח ובין עלות הרכישה בפועל", הם מציינים.

בסדרות האג"ח שפורסמה לגביהן תוכנית רכישה עצמית בחצי השנה הראשונה, נעו התשואות לפדיון של האג"ח השקליות ברוב המקרים בין 3% ל-6%, ותשואות האג"ח צמודות המדד היו אפסיות (פחות מ-1%), או אף שליליות (בסמוך לפרסום התוכנית). המשמעות היא שלא פעם החברות לא היו צריכות לרכוש בעצמן את האג"ח, כיוון שהמגמה השלילית סביבן נרגעה.

מגמה של השנתיים האחרונות

מדובר למעשה בהמשך מגמה שהחלה כבר ב-2020, וצברה תאוצה בשנה וחצי האחרונות. זאת בניגוד לשנת 2019, שבה נרכשו בסך-הכול יותר אג"ח מאשר הוצהר מראש בתוכניות שפרסמו החברות.

 

הסיבה לכך היא חברת ג'י סיטי (לשעבר גזית גלוב), שבשליטת וניהול חיים כצמן, אשר רכשה אג"ח של עצמה בכ-2.3 מיליארד שקל בשנת 2019, מהם כ-2.1 מיליארד שקל בדרך של הצעת רכש מבעלי האג"ח. ג'י סיטי מימשה רכישה עצמית גם ב-2020 בהיקף של כ-400 מיליון שקל, אך ב-2021 פרסמה תוכנית לרכישת אג"ח ב-450 מיליון שקל, ולא מימשה אותה. החברה האם שלה, נורסטאר החזקות, אגב, רכשה מתחילת 2019 אג"ח עצמיות בכ-400 מיליון שקל.

במהלך שנת 2020 המגמה כאמור התהפכה. באותה שנה הכריזו 67 חברות על תוכנית לרכישה עצמית של האג"ח שלהן, בסך כולל של כ-5.6 מיליארד שקל, ורובן הגדול (41) אימצו את התוכנית בחודש מרץ, שבו נרשם השפל בשערי האג"ח עם פרוץ הקורונה, ובסך-הכול רכשו באותה שנה אג"ח ב-1.2 מיליארד שקל.

ביחידת המחקר בבורסה בתל אביב מזכירים כי מתחילת מרץ ועד שיאו של השפל באמצע אותו החודש ירדו שערי האג"ח בכ-15%, וגרמו לחברות רבות לאמץ תוכנית לרכישת אג"ח שלהן במחיר אטרקטיבי, ובכך לצמצם את החוב הפיננסי ולהקטין את הוצאות המימון. הפדיונות הכבדים בשנה זו בקרנות הנאמנות והסל אפשרו לחברות לרכוש בחזרה אג"ח במחירים הנמוכים בעשרות אחוזים מערכן הנקוב.

כאשר השווקים נמצאים בירידות, ברור מדוע החברות מבקשות לעורר את האמון בקרב המשקיעים, אבל הסיבה לאי-מימוש תוכניות הרכישה בשנות גאות בשוקי ההון שונה. שנת 2021, לדוגמה, הייתה מהשנים הטובות בהיסטוריה של שוקי ההון, ונרשמו במהלכה עליות בשערי האג"ח הקונצרניות.

כתוצאה מכך, הרכישה העצמית כמעט לא היוותה חלופה אטרקטיבית לשימוש במזומנים שבקופת החברות, וכך שמונה חברות בלבד הכריזו על תוכנית לרכישה עצמית של אג"ח, בסך כולל של כ-1.2 מיליארד שקל. מתוכן, שש חברות רכשו בפועל במהלך השנה אג"ח של עצמן, תמורת כ-160 מיליון שקל בלבד.

מהניתוח של צוק ואברמוב עולה עוד כי הענף הבולט ביותר בתחום רכישות אג"ח עצמיות הוא ענף הנדל"ן והבנייה. חברות הענף היוו כ-60% ממספר החברות שפרסמו בשנת 2020 תוכנית רכישה עצמית של אג"ח, וכ-50% ממספר החברות שפרסמו תוכנית רכישה ב-2021 ובמחצית הראשונה של 2022. שיעור זה גבוה מחלקן של אג"ח חברות הנדל"ן והבנייה מסך שווי האג"ח הקונצרניות הסחירות בבורסה בתל אביב, המהווה כ-40%.

את הצורך ברכישת אמון המשקיעים בעתות משבר אפשר לראות היטב גם בסקטור הבנקאי. בעוד שבתקופת הקורונה, כאשר לא היה ברור אם הלווים יוכלו לעמוד בהלוואות שנטלו, פרסמו הבנקים תוכניות רכישה בהיקף של 600 מיליון שקל, הם מימשו מתוכן 22 מיליון שקל בלבד.

לעומת זאת, לאחר ההתאוששות המרשימה של המשק הישראלי מהקורונה, הבנקים כבר לא נזקקים לעודד את הציבור - עם רווח מצרפי של 11 מיליארד שקל בחצי השנה הראשונה של 2022. חלקם אומנם פרסמו תוכנית רכישת אג"ח של 75 מיליון שקל באותה תקופה (שממנה לו מימשו ולו שקל), אך הם העדיפו לפנות כלפי חוץ, כשלאומי ודיסקונט גייסו מהשוק 2.75 מיליארד שקל ו-1.4 מיליארד שקל, בהתאמה, בתמורה למניות.

עוד כתבות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף