גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הריבית עולה והכסף מתייקר: איך זה ישפיע על המשכנתאות

העלאת הריבית על ידי בנק ישראל לשיעור של 2% מביאה את ישראל למצב שלא נראה כבר כעשרים שנה, שבו גם מחירי הדירות גבוהים, וגם הריבית בעלייה • את התוצאות ירגישו גם הרוכשים, גם המשקיעים וגם השוכרים • ארבע הערות על השינויים במשק

מה ישפיע יותר על המשכנתה שלכם?
מה ישפיע יותר על המשכנתה שלכם?

בנק ישראל העלה בשבוע שעבר את הריבית, ולאחר תקופה ארוכה מאוד של ריבית אפסית, עלות הכסף מתחילה להיות מורגשת, וגם להיות פקטור בקבלת ההחלטות לרכישת דירה. אחרי העלאה של 0.75% - החדה זה 20 שנה - הריבית עומדת כיום על 2% והיא תמשיך ותעלה, כך לפי בנק ישראל. הדבר יוביל לעלייה נוספת בריבית המשכנתאות ובעלות המשכנתאות, שנמצאות בלב הכותרות. הנה 5 הערות על עליית הריבית, ועל שוק המשכנתאות.

 

משכנתאות חדשות: זינוק בריבית שהבנקים מציעים

בחודש יולי חל זינוק בריבית הממוצעת על המשכנתאות, כמעט בכל הגזרות. ונדגיש: לא מדובר בזינוק בהחזר החודשי, אלא זינוק בריבית שמציעים ללווים חדשים שמבקשים משכנתה. גם במגזר השקלי וגם במגזר הצמוד, הריבית השלימה זינוק של יותר מאחוז מתחילת השנה, והוא למעשה מבטא את העלייה של תמחור הסיכונים שמתבצעת בהתאם לעלייה בריבית חסרת הסיכון של בנק ישראל.

כאשר מדובר בעלייה ממוצעת של למעלה מאחוז להלוואה של מיליון שקל ל־30 שנה, מדובר בתוספת משמעותית שמייקרת את ההלוואה, ואנו רואים את האפקט בהתקררות שוק המשכנתאות. מעניין לראות גם את ההשפעות על הפילוחים השונים של ההלוואות, שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר.

בריבית במגזר הצמוד, רואים שבהלוואות במסלול ריבית משתנה צמודה שנלקחו לתקופה ארוכה מחמש שנים הריבית הממוצעת שעמדה רק בתחילת השנה על 1.79%, עמדה ביולי על 3.15%. מסלול זה הוא מסלול רווי סיכונים לטווח הארוך, הוא כולל גם את השינוי בריבית העוגן כל חמש שנים, וגם את ההצמדה למדד המחירים לצרכן. אבל לצד העלייה, בואו נבחן את פופולריות האפיק מתחילת השנה: בחודש ינואר נלקחו במסלול הריבית הצמודה המשתנה 1.59 מיליארד שקלים, ובחודש יולי נלקחו באפיק זה 1.58 מיליארד שקלים: כמעט אותו סכום. ביתר החודשים מתחילת השנה הסכומים היו אף גבוהים יותר בכל חודש. כלומר על אף ההתייקרות, על אף הסביבה האינפלציונית הגבוהה וחוסר הודאות, הסכום שנלקח במסלול הזה לא קטן.

איך אפשר להסביר זאת? לכך שני הסברים אפשריים: הראשון, המסלול הוא מה שנקרא אצל אנשי הענף "מסלול פיתוי", לוקחים אותו מתוך ידיעה שהוא ייפרע במהרה על ידי סכום שצפוי להתקבל, ומתמקחים פחות על הריבית במסלול זה, על מנת לקבל ריביות טובות במסלולים אחרים שצפויים להיפרע כסדרם לאורך שנים ארוכות.

ההסבר השני הוא שהלווים מגיעים למעמד נטילת המשכנתא ומנסים לתכנן אותה כך שהם יוכלו לעמוד במגבלת כושר ההחזר מההכנסה הפנויה. מכיוון שהם זקוקים למשכנתאות גדולות יותר ויותר, הדבר נהיה מורכב יותר ויותר, ומהווה אילוץ לבחור גם במסלולים יותר זולים, ויותר מסוכנים. המסלולים הבטוחים יותר, יקרים יותר ומייצרים החזר חודשי גבוה יותר. אם נסתכל על המגזר השקלי, ריבית קבועה לא צמודה עמדה בממוצע ביולי בממוצע על 4.51%, פער של 1.36% ממסלול המשתנה הצמודה, שמשפיע בצורה משמעותית על גובה ההחזר החודשי.

אגב, בינואר הריבית הקבועה הלא צמודה עמדה על 3.1%, כלומר במסלול זה חלה עלייה מעט גבוהה יותר מתחילת השנה מאשר במסלול הצמוד המשתנה, ובמסלול זה דווקא, ישנה ירידה משמעותית ביולי בהיקף המשכנתאות שנלקחו ביחס לחודשים הקודמים. כלומר, בתקופה הכי מסוכנת, יש ירידה דווקא בפופולריות של המסלול הכי בטוח, אבל גם הכי יקר.

משכנתאות קיימות: הפריים לא היחיד שמסוכן

באשר למשכנתאות קיימות, עליית ריבית בנק ישראל מיקדה את תשומת הלב למסלול הפריים, שכן העליה בו מורגשת באופן מיידי בהחזר החודשי, ומכבידה עליו. אבל בבנק ישראל חוזרים ומדגישים כי אי טיפול באינפלציה יהיה הרסני אף יותר.

עד כמה הרסני? ניקח לצורך הדוגמה מסלול צמוד פריים בגובה 330 אלף שקל בריבית פריים מינוס 0.4%, ל־25 שנה. בתחילת השנה, לפני העלאות הריבית, ההחזר החודשי במסלול הזה עמד על 1,229 שקלים, וההחזר הכולל על 368.7 אלף שקל. אחרי העלאות הריבית יעמוד ההחזר החודשי על 1,582 שקל, וההחזר הכולל על 474.6 אלף שקל. מכביד מאוד, אין ספק.

אבל אם ניקח את מסלול הריבית המשתנה הצמודה בריבית של 2.5% לתקופת זמן זו על אותו סכום של 330 אלף שקל, באינפלציה אפסית ההחזר החודשי עומד על 1,479 שקל, וההחזר הכולל על 449.1 אלף שקל, ובקצב אינפלציה שנתי של 5.2% ההחזר עולה במעט ל־1,504 שקל לחודש, אך ההחזר הכולל מזנק ל־922.6 אלף שקל.

זאת, משום שההצמדה משפיעה על הקרן, ואולי בשלב הראשוני באמת ההשפעה שלה על ההחזר החודשי הדרגתית יותר, אבל לאורך זמן מדובר בהשפעה הרסנית, שתתבטא בחדות בהמשך הדרך, ככל שהאינפלציה תישאר ברמה זו לאורך זמן. זו הסיבה, שלמרות שלזוגות הצעירים כואב בכיס בשל העלאת הריבית, עדיף להם שיכאב כעת, ולא להתמודד עם אינפלציה גבוהה אחר כך.

מחירי השכירות: המשקיעים יגלגלו את העלויות

ישנו גם קשר ברור בין עליית הריבית לעליית מחירי הדיור. בעשור האחרון, כאשר דירה להשקעה נהייתה נפוצה יותר ויותר כדרך להשגת תשואה, רוכשים רבים תיכננו את המשכנתא כך שההחזר החודשי יהיה בגובה השכירות שהם יכולים לקבל. כך, הדירה "מממנת את עצמה" באופן שוטף, עד לסיום תקופת המשכנתא, והרוכשים יכולים להשכיר דירה במקום אחר שמתאים לצרכיהם. עליית הריבית הובילה לעלייה בהחזר החודשי של המשכנתאות, ובעלי הדירות להשקעה, עושים התאמה למצב החדש. הם עצמם שמתמודדים עם יוקר המחיה, לא ישלימו את ההפרש מכיסם, כל עוד יש שוכר שמוכן לעשות זאת. ככל שהריבית תוסיף ותעלה, וההחזר החודשי יעלה, ימשיכו להתבצע התאמות במחירי השכירות, שכידוע אגב, משפיעות על מדד המחירים לצרכן.

האם הקשר בין הריבית למחירים יהיה גם הפוך

ישנו קשר ברור בין הורדת ריבית לבין עליית מחירי הנדל"ן, כעת, כשהריבית עולה, מעניין לראות האם הקשר יעבוד גם בכיוון ההפוך. לכאורה, על הנייר, עליית ריבית שתפתח אפשרויות לתשואה סבירה באפיקים עם סיכון בינוני־נמוך, אמורה להסיט חלק ממשקיעי הנדל"ן שמחפשים תשואה לכספם, החוצה מהשוק.

מצד שני, על מחירי הנדל"ן משפיעים גורמים רבים נוספים כמו היצע הדירות, קצב גידול האוכלוסיה, ועוד. בשני העשורים החולפים נוצר טרייד אוף מסוים: כאשר הריבית הייתה גבוהה, מחירי הדירות היו נמוכים, ובעשור לאחר מכן - מחירי הדיור עלו, אך המימון של הרכישה היה זול. המימון הזול פיצה על חלק משמעותי מעליית המחירים, שכן בסוף, המחיר הכולל של הדירה, כולל גם את עלויות המימון לשם רכישתה.

כעת אנו מצויים בנקודה חדשה: גם אין ירידה במחירים, וגם נרשמת עלייה בעלות המימון. כלומר, אין שום גורם שיקזז את העלות הגבוהה של הגורם השני. לכך, אם לא נראה ירידה במחירי הדיור כאשר הריבית תגיע לסביבות 4%־5%, תהיה השפעה מכבידה מאוד על עלות המגורים.

עוד כתבות

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס, אתמול / צילום: Reuters, Selcuk Acar/Anadolu Agency

מצוידים ברימוני הלם: המשטרה פשטה על אוניברסיטת קולומביה ופינתה את המפגינים

השוטרים הגיעו אתמול בלילה מצוידים ברימוני הלם ופשטו על בניין המילטון באוניברסיטת קולומביה בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים ● באוניברסיטאות אחרות ברחבי ארה"ב נמשכו המהומות בעוצמה נמוכה יותר

מוצרי תנובה בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

מסנפרוסט ועד מאמא עוף: תנובה מעלה מחירים של עשרות מוצרים

מוצרי החלב המפוקחים של חברת המזון הגדולה בישראל יתייקרו החל ממחר בשיעור של 4.48% ● בנוסף, תנובה הודיעה גם על העלאת מחירים של מוצרי החלב הלא מפוקחים וכן מוצרי סנפרוסט, מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי בשיעור של עד 9.8% החל מ-16 במאי

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

מחריפות הירידות בתל אביב; אינטרקיור מזנקת ב-19%, טיב טעם ב-7%

ההתחממות בצפון ופסימיות לגבי עסקת החטופים? מדד הבנקים יורד ב-1.8% ● השקל מוסיף ומתחזק מעט, 3.73 שקלים ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ●  נאייקס השלימה את רכישת חברת הטכנולוגיה הברזילאית VMtecnologia ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, ואגב כך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

השקל מתחזק מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

השקל מזנק בכ-2% מול המטבעות הזרים; אלו הסיבות

ברקע למגעים בעסקת החטופים השקל מתחזק בחדות הבוקר (ג'), בהמשך למגמה אמש ● למרות האופטימיות, הכלכלנים הבכירים מזהירים כי התנודתיות בשוק המט"ח המקומי צפויה להימשך

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

המניה שהטריפה את וול סטריט פרסמה תחזית חיובית, אך ירדה במסחר המאוחר

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

"ניסיונות נואשים": כך איראן מנסה לשכנע את אזרחיה שהמתקפה על ישראל הייתה הצלחה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

ניצן גולדברג, משנה למנכ''ל ומנהל אגף סחר ושיווק קבוצת שופרסל / צילום: יח''צ

עזיבה שלישית בתוך חודש: המשנה למנכ"ל שופרסל הודיע על התפטרות

ניצן גולדברג, המשנה למנכ"ל ומנהל אגף סחר ושיווק בשופרסל, הודיע על עזיבתו ● מדובר בבכיר השלישי שעוזב את הקבוצה לאחר ההשתלטות של האחים אמיר, אחרי שסמנכ"לית התקשורת התאגידית וסמנכ"לית משאבי האנוש הודיעו גם הן על סיום תפקידן

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

הטיסות של ארקיע נדחו, ועשרות ישראלים תקועים בשדה התעופה בדובאי

עיכובים חריגים בטיסות ארקיע וישראייר מדובאי הביאו לכך שעשרות נוסעים תקועים בשדה התעופה מעל 24 שעות ● הסיבות לעיכוב: תקלות במטוסים שהובילו לשיבוש בלוח הזמנים ● עיכובים גם בטיסות לארץ מיעדים נוספים מאירופה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

אקסל / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הבינה המלאכותית תעזור לכם להשתמש באקסל

מיקרוסופט החלה להכניס כלי AI לתוכנת האקסל ● בקרוב תוכלו לקבל ניתוחי מגמות ותובנות על הנתונים שלכם, לייצר נוסחאות בקלות בעזרת טקסט, ולקבל דגש על מה שחשוב לכם

צבי יחזקאלי / צילום: רן יחזקאל, ויקימדיה

"שליחות חדשה": צבי יחזקאלי עוזב את רשת 13 ומצטרף ל-i24NEWS

יחזקאלי, ראש דסק הערבים של חדשות 13, עוזב את ערוץ רשת 13 ומצטרף לערוץ החדשות של i24NEWS כפרשן בכיר ומגיש תוכנית מרכזית ● "הטבח הנורא ב-7 באוקטובר הביא אותי להתבונן מחדש על חיי האישיים והמקצועיים ולעשות שינוי"

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock

האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?

החל מהשבוע יועלו המחירים של עשרות מוצרי מזון וטואלטיקה - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים בצל המלחמה ● בניגוד לעבר, לא צפויים כיפופי ידיים גלויים בין הרשתות הגדולות לספקים ● בכירה בענף: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו, כשלא יודעים מה יתפתח"

מייסדי איילנד , מייק פיי (משמאל) ודן אמיגה / צילום: MKJ photography

השווי הוכפל בתוך חצי שנה: חד הקרן איילנד מקבל תג מחיר של 3 מיליארד דולר

חברת איילנד מגייסת לפי שווי של 3 מיליארד דולר ● החברה עוסקת באבטחת מידע לדפדפנים, בעיקר כרום, במקומות עבודה ● רק לפני חצי שנה גייסה איילנד לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס, היום / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

מהומות, התנכלות לישראלים וגדודי חיילים: כך נראות המחאות באוניברסיטאות בארה"ב

המהומות בקמפוסים בארה"ב: קולומביה החלה להשעות סטודנטים ואלה פרצו לבניין והתבצרו בו ● קבוצה של סטודנטים יהודים בקולומביה החלה בגיבוש תביעה ייצוגית נגד האוניברסיטה ● במקביל: ישראלית נבחרה לראש אגודת הסטודנטים בקולומביה

הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, השבוע / צילום: ap, Cliff Owen

איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

הצעת חוק חדשה נגד אנטישמיות תובא להצבעה השבוע בבית הנבחרים האמריקאי ● היא עשויה להפוך את הקריאות בהפגנות הפרו–פלסטיניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב לעבירות פליליות ● איך יגנו על הסטודנטים היהודים והאם ביקורת על ישראל תיחשב אנטישמית?

נתן חץ / צילום: תמר מצפי

אלוני חץ רושמת עוד הפסדי שיערוך של 400 מיליון שקל

בשנה וחצי האחרונות מניית אלוני חץ איבדה כ-60% מערכה, כשהחברה רושמת הפסדי שיערוך של יותר מ-3 מיליארד שקל

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס