ארדואן מחבק את בנו של שגריר מאלי בטורקיה, 2021 / צילום: Associated Press
נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן יציין בעוד כחצי שנה 20 שנות שלטון במדינה, אך הוא מודאג. ארדואן חושש מפני הבחירות שיתקיימו כמה חודשים לאחר מכן ביוני כי הוא זוכר היטב שהוא נבחר לראש הממשלה ב־2003 על כנפי המצב הכלכלי בטורקיה.
● מנצל את מצוקת אוקראינה: ארדואן מצא דרך להזרים מיליארדרי דולרים לקופת טורקיה
● המלחמה באוקראינה מספקת לצפון קוריאה סיבות להתקרב לרוסיה
מצבה של טורקיה כיום הוא הגרוע ביותר מאז שארדואן עלה לשלטון במדינה: האינפלציה שוברת שיאים כדבר שבשגרה; הריבית נשארה בעינה מאז דצמבר עד שבתחילת החודש היא ירדה מ־14% ל־13% בשל המאבק ההצהרתי של נשיא טורקיה ב"לובי הריבית"; ודירוג האשראי של טורקיה נמצא באזור ה"זבל". במסגרת הפתרונות למצב הכלכלי ולשיפור מצבו האלקטורלי, ארדואן פעל באחרונה להעמקת הקשרים הכלכליים עם רוסיה ולהפסקת הבידוד האזורי של טורקיה.
מיזם תשתית משמעותי מאוד עבור טורקיה, שעשוי לסייע לארדואן תדמיתית, הוא תחנת הכוח אקויו, שהכור הראשון שלה מתוך ארבעה צפוי להתחיל לפעול בשנה הבאה. בימים שבהם טורקיה כורעת תחת נטל מחירי האנרגיה, שמהווה גורם מרכזי לגירעון המסחרי של טורקיה שהגיע לשיא ביולי - 10.7 מיליארד דולר וזינוק של 147% בתוך שנה, והגירעון התקציבי שגדל ב־32.7 מיליארד דולר לאורך השנה החולפת - ייצור אנרגיה גרעינית מהווה פתרון מיידי מועיל.
תחנת הכוח אקויו הייתה הסיבה לכך שבשבוע הראשון של חודש אוגוסט, עתודות המט"ח של טורקיה זינקו ב־7.4 מיליארד דולר - העלייה המשמעותית ביותר זה שנה. לפי דיווח בבלומברג, הגורם לזינוק היה העברה צפויה של 15 מיליארד דולר מרוסאטום לחברת הניהול של אקויו.
איחוד האמירויות מצטרפת להשקעות
מי שהצטרפה להשקעות הזרות בתחום בטורקיה היא איחוד האמירויות. חברת האחזקות של אבו דאבי IHC רכשה בשבועות האחרונים כ־50% מחברת "קליון אנרג'י", שעוסקת באנרגיה סולארית, תרמית, רוח, הידרואלקטרית וגז, תמורת 490 מיליון דולר.
האמירתים הם אמנם מקור השקעה נפלא עבור אנקרה, אבל ארדואן ואנשיו יודעים שהכסף הגדול במפרץ נמצא בערב הסעודית. לכן, הוא גם בחר להפסיק להאשים פומבית את הכתר הסעודי ברצח עיתונאי ה"וושינגטון פוסט" ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב־2018.
במקרה של מדינות המפרץ, סוגיה מעניינת היא קטאר. האמיר תמים א־ת'אני הוא אמנם מקורבו של ארדואן, אך בניגוד לאיחוד האמירויות שנמנית בין 20 יעדי היצוא והיבוא המרכזיים של טורקיה ולערב הסעודית שהיא אחת מבין 20 מקורות היבוא המרכזיות של אנקרה - קטאר אינה משותפות הסחר הבכירות. מקור הקשר הוא אינטרסים אסטרטגיים של שני הצדדים, שכוללים אירוח של בכירי ארגון הטרור חמאס בשתי המדינות, ובמקרה של ארדואן - גם הפעלת שני בסיסים צבאיים בקטאר.
הזדמנות לאחר נפילת מסך הברזל
במצב הכלכלי החמור של טורקיה סביר היה להניח שאנקרה תפסיק לפחות לתקופה מסוימת את השקעותיה במדינות נחשלות, אך במסגרת הדאגה לעמים "המדוכאים" ארדואן לא מוכן לעצור. חלק מהותי בנשיאותו וברטוריקה היומיומית שלו, שרק מתעצמת ככל שמתקרבים למועד הבחירות, הוא החיבור למורשת של האימפריה העות'מאנית. יש כאן כמובן גם אספקט פוליטי מובהק: מבחינת "בייס" המצביעים של ארדואן, חלק משמעותי מאותה מורשת היא הדאגה לעמים במצוקה. מבחינתם, הנשיא נמדד גם בכך.
עיקר הפעילות מתבצעת באמצעות טיקה (TİKA) - הסוכנות הטורקית לשיתוף פעולה ולתיאום, שהוקמה ב־1992 במטרה לנצל את חלון ההזדמנויות של נפילת מסך הברזל לטובת דריסת רגל של טורקיה במדינות הפוסט־סובייטיות. אך מאז הסוכנות הפכה לכלי להפעלת עוצמה רכה של אנקרה במקומות רגישים כמו ירושלים ובמקומות נחשלים במיוחד כלכלית כמו אפריקה ואפגניסטן.
ביבשת אפריקה, טיקה, שמסונפת למשרד התרבות והתיירות הטורקי, הקימה את סניפה הראשון באתיופיה ב־2005. מאז, הסוכנות כבר הספיקה לפתוח 22 לשכות קבע ולקדם מיזמים בתחומים שונים כמו בריאות וחקלאות, ב־54 מדינות ביבשת. רק בין 2017 להיום, טיקה הפעילה לא פחות מ־1,884 מיזמים באפריקה.
מדינה בולטת נוספת בסיוע של טורקיה, דרך טיקה, היא אפגניסטן - כולל לאחר הפיכת הטליבאן באוגוסט אשתקד. מפילוח של הפגישות הדיפלומטיות של הטליבאן מאז ההפיכה בשנה שעברה עולה כי טורקיה היא המדינה בעלת מספר הפגישות השני בהיקפו - 54. לצורך ההשוואה, במקום הראשון נמצאת סין עם 71 פגישות, ובמקום השלישי - קטאר שקיימה 37 פגישות.
אם נכנסים לעומק ההשקעות של טורקיה באמצעות טיקה באפגניסטן לפני שלטון הטליבאן ואחריו, עולה שארדואן ואנשיו השקיעו במיזמים במדינה המשוסעת הזו סכום של 19.6 מיליארד לירות טורקיות (1.1 מיליארד דולר) בין השנים 2005־2021. המצב הכלכלי של טורקיה לא מנע ממשרד החוץ הטורקי להתפאר בחודש שעבר כי באמצעות שלושת הלשכות של טיקה ברחבי אפגניסטן: "אנו מתמקדים בהשקעות בתחומי התשתיות, החינוך והבריאות".
אירועים כמו חיסול מנהיג אל־קאעידה איימן א־זוואהירי בקאבול ב־31 ביולי, והעמקת הבידוד בין המערב בכלל וארה"ב בפרט לבין אפגניסטן, לא מונעים את המשך ההתנהלות של אנקרה - או אפילו סימנים של חישוב מסלול מחדש. ימים ספורים לפני חיסול א־זוואהירי, סגן ראש דסק דרום אסיה במשרד החוץ הטורקי, אופוק גזר, אמר לסוכנות "אנאדולו" הממשלתית כי "המדינה הזו צריכה קודם כל כלכלה מתפקדת. טורקיה תומכת מאוד במאמצים להקמת מנגנון שיאפשר את שחרור הנכסים האפגנים".
גם סיוע בעל אופי דתי מובהק
ההשקעות הממלכתיות של טורקיה במדינות נחשלות לא מסתכמות בטיקה בלבד. תקציב הסיוע ההומניטרי של הסהר האדום הטורקי בשנת 2021, למשל, עמד על 151.5 מיליון לירות (8.3 מיליון דולר) - והוא הושקע במתן מענה ליותר מ־8.5 מיליון איש ב־51 מדינות. בסוריה לבדה, הסהר האדום הטורקי השקיע 4 מיליארד לירות טורקיות מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב־2011. בין השאר, בשל שליטת המיליציות הפרו־טורקיות על שטחים נרחבים במדינה.
בה בעת, יש סיוע בעל מאפיינים דתיים מובהקים דרך אגודת דייאנט, שמסונפת לרשות הדת הטורקית ונשיאה הוא יו"ר הרשות ומקורבו של ארדואן, עלי ארבאש. בעיד אל־פיטר של השנה בלבד, האגודה סיפקה חבילות מזון, כרטיסי תשלום ומתנות בשווי כולל של 139 מיליון לירות טורקית ליותר מ־2.15 מיליון איש. עיקר התקציב הופנה לתימן (42.45 מיליון לירות), למדינת ראחין במיאנמר (40 מיליון לירות), ולסודן (37.5 מיליון לירות).
אגודת דייאנט גם תופסת מקום מרכזי בפעילות הטורקית בסוריה. האגודה שלחה למדינת המשוסעת ממלחמת האזרחים שבה טורקיה מעורבת באופן פעיל, כ־3,000 משאיות סיוע, וריהטה 467 מסגדים. כמו כן, היא בנתה יותר מ־6,200 בתים ב־14 אזורים, כאשר 2,900 בתים נוספים נבנים בימים אלו. ככלל, היעד של האגודה הוא 14,600 בתים. מעבר לכך, אגודת דייאנט מספקת סיוע הומניטרי, בין היתר, גם לרשות הפלסטינית, ללבנון ולאינדונזיה.
לסיכום, ברור שכל מדינה מעוניינת להפעיל את העוצמה הרכה שלה במדינות שונות, אבל אם לוקחים לדוגמה את תקציב טיקה ב־2020, שנת הקורונה שהכבידה על הכלכלה הטורקית, אז הוא עמד על כ־490 מיליארד לירות - סכום ששווה ערך לכ־27 מיליארד דולר עבור מיזמים אזרחיים במדינות נחשלות, חלקן בעלות שלטון טרוריסטי, וכן במקומות רוויי אינטרסים בינלאומיים כמו מזרח ירושלים. זאת, במקום לווסת את אותם המיליארדים לסיוע לכלכלה המקומית הטורקית שכורעת תחת המדיניות המוניטרית והפיסקלית שארדואן משליט.