בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי
פסיקת שופט בית המשפט המחוזי הכלכלי בתל אביב, יעקב שרביט, מציבה לראשונה רף לקבלת ההגנה מפני הטלת אחריות בשל הסתמכות על עצת עורך דין בהליכים מינהליים.
● בית המשפט מונע מדירקטוריון אי.די.בי להתחבא מאחורי חיסיון עורך דין-לקוח
● בית המשפט קבע: הבית יחולט ומשפחת העבריין תישאר ללא קורת גג
השופט שרביט דחה בשבוע שעבר את עתירתו של המיליארדר יגאל אהובי נגד החלטת רשות ניירות ערך, לפיה התרשל בעניין דיווח על עסקה פרטית כשכיהן כבעלי חברת הנדל"ן רביד. השופט פסק שאהובי לא דיווח בזמן על עסקה לפי חוק ניירות הערך, וקבע כי לא בירר עם עורך דין לגבי תקינות הדיווח, אלא רק ערך התייעצות כללית. במקביל, נקבע שהיה עליו לקבל את העצה בכתב. ד"ר אילנה מודעי-ליפסקר, מנהלת מחלקת אכיפה מינהלית הובילה את התיק מטעם רשות ניירות ערך.
לדברי ד"ר מודעי-ליפסקר, לדיווח על הפרת הסדר תיחום עיסוקים יש חשיבות לציבור. "בעלי שליטה ונושאי משרה צריכים להבין כי גם בשלהי הכהונה שלהם בחברה יש להקפיד על מילוי הוראות הסדר תיחום העיסוקים. בכל מקרה חובה עליהם לדווח מיידית לציבור אם הפרו את ההסדר".
בעתירה הופחת העיצום הכספי שהוטל על אהובי מ־350 אלף שקל ל־200 אלף שקל, וקוצר משך התקופה בה ימנע ממנו לכהן בגופים מפוקחים משנה לשמונה חודשים. השופט הקל עמו בנימוק כי מדובר בעונשים חמורים ביחס למקרים אחרים.
דיווח על העסקה רק לאחר שלושה שבועות
השופט שרביט דן בעתירתו של אהובי נגד החלטת ועדת האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך, שקבעה שהתנהל "ברשלנות חמורה". הסיפור התחיל באוגוסט 2018, לאחר שאהובי חתם על הסכם למכירת השליטה ברבד. אך בנובמבר 2018, לפני השלמת ההסכם, הוא חתם גם על עסקה לרכישת בניינים בדבלין באירלנד בסכום של כ־18 מיליון אירו.
שלושה שבועות לאחר החתימה על עסקת הנדל"ן בדבלין, התייעץ אהובי עם עורך דינו שוני אלבק בעניין הדיווח לבורסה. עו"ד אלבק השיב כי אם העברת השליטה לא תצא לפועל, על אהובי להציע לחברה לבצע את העסקה.
לבסוף, לאחר שהעסקה נכשלה ולא יצאה אל הפועל, אהובי דיווח עליה בשלהי דצמבר, כשעדכן את מנכ"ל רבד. יש לציין שעתירתו של המנכ"ל תלויה ועומדת בפני השופטת סיגל יעקבי בבית המשפט הכלכלי בתל אביב.
ועדת האכיפה המינהלית קבעה כי אהובי הפר את חובת הדיווח בכך שלא דיווח במועד על העסקה בדבלין ושלא דיווח על הפרת הסדר תיחום הפעילות. אהובי טען כי הפרת ההסדר הייתה פורמלית, שכן באותו שלב כבר חתם על עסקה למכירת שליטתו בחברה. הוא טען כי הסתמך על עצה של עורך הדין של החברה.
בעתירתו, אהובי טען כי התייעץ עם עו"ד אלבק, ולכן לא הפר את החוק. אלא שהשופט שרביט דחה את הטענה משלוש סיבות מרכזיות: ההתייעצות הייתה שלושה שבועות לאחר החתימה על עסקת הנדל"ן בדבלין, אהובי לא שאל על סוגיית הדיווח והייעוץ לא ניתן בכתב.
השופט שרביט קבע כי בנסיבותיו של אהובי יש להחמיר בכל הדרישות. זאת, בשל היותו הדמות הבכירה ביותר בחברה הציבורית - בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון, וכי סוגיית הדיווח לציבור עומדת בליבת החובות המוטלות על בעלי שליטה בחברה ציבורית. השופט גם התייחס לכך שאהובי ביצע הפרה מינהלית בעבר.
לראשונה: קביעת כללי ההגנה בהליכים מינהליים
עד היום בתי המשפט פירשו את ההגנה באופן מצומצם, ונקבעו כללים ברורים רק בהליכים פליליים: הטעות של המפר הייתה טעות כנה ונעשתה בתום-לב, הוא התייעץ עם מומחה לגבי הסוגיה הנדונה, חוות-הדעת הייתה רצינית וניתנה בכתב, ונבחנה האפשרות לקבלת חוות-דעת מוקדמת מהרשות המוסמכת לפרש את הדין.
עו"ד ורו"ח איל נייגר, שותף במחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן, ששימש כחבר ועדת האכיפה המינהלית בעבר, הסביר כי ההחלטה מגדירה לראשונה את הכללים להכרה בהסתמכות על עצת עורך דין בהליכי אכיפה מינהליים.
לדברי עו"ד נייגר, מדובר בקביעת רף גבוה וחדש. בעבר, בית המשפט העליון קבע כי כשאדם פונה לעורך דין על מנת שיעניק ליווי משפטי כללי לפעולה, שניתן לייחס לו ציפייה כי כל היבטי המשפט פלילי יובאו בחשבון, וכי אין לדרוש מהפונה שיגדיר מראש את המוקשים המשפטיים האפשריים אחרת מה הועילו חכמים בתקנתם, לשון בית המשפט העליון.
עוד הוסיף נייגר כי הדרישה לקונקרטיות בעניין של אהובי מעוררת שאלות לא קלות: "האומנם הייעוץ שניתן לא השליך על חובות הדיווח? האם נכון להטיל על המתייעץ עם מומחה לדבר, לדעת ולשאול שאלות משפטיות הנגזרות משאלה אחרת שהביא בפניו, ומה תפקידו של היועץ המשפטי בהצבת שאלות אלו בעצמו ומתן מענה לה?".
נייגר הוסיף כי "הגיעה העת שנושאי משרה יכירו בחשיפה שיצרו דיני האכיפה המינהלית להתנהלותם בתום-לב, וישכילו להבין כי בכל סוגיה משפטית או פעולה מהותית שהם מבצעים עליהם להידרש לחוות-דעת משפטית מסודרת בכתב, מידי מומחה לדבר, כשהם מציגים בפניו את השאלות הרלוונטיות לחוות-הדעת".
עו"ד ורד פיליכובסקי-סיסיק, שותפה וראש תחום שוק ההון וניירות ערך במשרד AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ, הוסיפה כי פסק הדין ממשיך את המגמה של בתי המשפט. "פסק הדין מדגיש שהאחריות בסוף להציף את סוגיית הדיווח היא של נושאי המשרה ולא של עורכי הדין", ציינה. "נושא המשרה צריך לכל הפחות לשאול את השאלה האם לדווח והוא זה שיישא באחריות".
טענות דומות נשמעות במשפט נתניהו
טענה דומה לזו של אהובי עולה גם במשפט נגד ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, בגין שוחד והפרת אמונים (לו עומדת חזקת החפות). לטענת נתניהו, הוא התייעץ עם עו"ד יעקב וינרוט המנוח לגבי קבלת המתנות מחבריו המיליארדרים וקיבל את אישורו. עם זאת, יש להדגיש כי החלטה זו מתייחסת להליך מינהלי, בעוד שמשפט נתניהו הוא משפט פלילי.
לפי עדותו של וינרוט, נתניהו שאל אם יכול לקבל מתנות מחבריו ג'יימס פאקר וארנון מילצ'ן. וינרוט תיאר בחקירתו במשטרה שהשיב כי אם המתנות ניתנות במסגרת החברות - ניתן לקבלן. וינרוט לא נתן את הייעוץ בכתב, אך הוא התראיין בטרם מותו לעיתונאית אילנה דיין ואישר כי נתן ייעוץ למשפחת נתניהו לפיו מותר לקבל מתנות מחברים.
כך גם הדס קליין, העוזרת של מילצ'ן, העידה כי נאמר לה על ידי שרה נתניהו, רעייתו של ראש הממשלה לשעבר, שמותר להם לקבל כל מתנה חוץ מדירה.
אומנם החלטתו של שרביט לא מנחה את בית המשפט המחוזי במשפט נתניהו, אך היא כן עשויה להציב סטנדרטים גבוהים וחדשים שרלוונטיים גם למשפט נתניהו בכל הנוגע לדרישה לייעוץ בכתב, ולבירור קונקרטי לגבי הסוגיה.
בין היתר, צריך לשאול האם הוצגו לו העובדות בצורה מדויקת, והאם היה מודע ליחסים עם מילצ'ן ולאופן וכמות קבלת המתנות.
בנוסף נתניהו לא פנה ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה לברר את הסוגיה, המהווה הגורם המוסמך לנושא בסוגיות של ניגודי עניינים.
רשות התחרות: הסתמכות על עצת עורך דין לא חלה בהליכי אכיפה בדיני תחרות
בעוד השופט קובי שרביט קבע כללים מנחים לקבלת ההגנה על הסתמכות עורך דין במסגרת הליך אכיפה של רשות ניירות ערך, רשות התחרות טוענת בבג"ץ כי הגנת ההסתמכות על עצת עו"ד לא חלה באכיפה מינהלית מכוח חוק התחרות.
באפריל אשתקד, הוגשה עתירה על ידי נשיאות המגזר העסקי ואליה הצטרפו התאחדות התעשיינים, באמצעות עו"ד צביקה בר-נתן ממשרד גולדפרב. העתירה תוקפת את הנוהל שפרסמה רשות התחרות בשנת 2019, בו שללה כמעט לחלוטין את הגנת ההסתמכות על עצת עורך דין בהליכי אכיפה מינהליים מכוח חוק התחרות.
לפי הנוהל, גם אם בעל העסק פעל בתום-לב וקיבל עצת עורך דין, הוא לא יזכה להגנה ויוכל לכל היותר לקבל הנחה שלא תעלה על 20% מהעיצום הכספי. להחלטה זו חשיבות רבה מאחר ומדובר בסכומי עתק עד 100 מיליון שקל לתאגיד ועד מיליון שקל לנושא המשרה. בנשיאות המגזר העסקים טוענים כי ההחלטה פוגעת קשות בכלכלה הישראלית, בוודאות העסקית הנחוצה לבעלי העסקים וגורמת לאפקט מצנן.
לטענת המדינה, ההסתמכות מקורה במשפט הפלילי ואין הוראה מקבילה בהליכים מינהליים, וכי הטענה לא רלוונטית לביטול האחריות בכל הנוגע לחוק התחרות. לכן, אין מקום להחיל את העיצומים על הפרות מינהליות בתחום התחרות.
הנשיאה אסתר חיות והשופטים יצחק עמית ואלכס שטיין קיימו דיון בעתירה בפברואר 2022. הצדדים נשלחו להגיע להסכמות. לאחר שלא הצליחו, החליט בית המשפט כי תוגש עתירה מתוקנת שתתמקד רק בהגבלה על הפחתת העיצום עד 20%. העתירה המתוקנת תוגש לבית המשפט החודש.