ערן גפן, מנכ"ל G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי, בשיחה עם הרב יצחק דוד גרוסמן
הוא רב וחתן פרס ישראל, שמשקיע את חייו לסיוע לאלפי ילדים וילדות שמגיעים מרקע קשה. אבל הסיפור של יצחק דוד גרוסמן הוא גם סיפור על יזמות של מפעל אדיר ממדים, שאפשר בהחלט להקביל אותו לחברה בתקציב של מאות מיליונים, אבל גם ללמוד ממנו על ראיית ועשיית הטוב.
"רק משפט אחד אנחנו אומרים בכל בוקר, שציוונו לעסוק בדברי תורה. לעסוק. גם חז"ל הבינו את זה. מה זה עסק? עסק זה דבר ראשון יוזמה, עקביות, רעיונות, מסירות".
איך אתה מבין בעסקים?
"זה בתוך החיים שלי. אדם פעיל בעסק שלו כמו שהוא בעבודת הקודש. ההשקפה וההסתכלות לעתיד היא להצלחה. חז"ל אומרים 'איזה חכם הרואה את הנולד'. ככה קרה לי".
גרוסמן נולד בירושלים, דור שישי בבירה, וגדל בשכונת מאה שערים. "עד 1967 אי אפשר היה להגיע לכותל המערבי, כי הוא היה בידי הירדנים. מלחמת ששת הימים פתחה את העיר העתיקה. לפני המלחמה כולם חשבו שהמדינה גמרה. מצרים, עיראק, סוריה, ירדן, לבנון - כולן התקיפו אותנו. מי שהיה לו דרכון ברח מפה, והנה אחרי שישה ימים לא רק שניצחנו את כולם, אלא אנחנו ליד הכותל. אמרתי לעצמי: אם אתה מקבל מתנה כזאת, אפילו שהיא לא אישית, צריך להחזיר משהו, להגיד תודה. איך? אתה צריך להקריב מעצמך. עבור מה? לדבר שאתה מאמין שהכי חשוב - הצלת ילדי ישראל.
"מגדל העמק אז היה מקום קשה. קראתי בעיתונים ששרפו את העירייה, נרצחו אנשים, שאין עבודה. היו שם בעיות עם הנוער. אמרתי לעצמי שאלך להתנדב שנה. באתי לשם, נאיבי ממאה שערים. ירדתי מהאוטובוס ושאלתי מישהו: אדוני, איפה פה הישיבה? הוא הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח, ואמר: אין ישיבה פה. אז איפה הנוער? בדיסקוטק. אני בחיים שלי לא שמעתי דיסקוטק. חשבתי שזו ישיבה שקוראים לה דיסקוטק, אז הלכתי וראיתי".
מצא חן בעיניך?
"לא רק מצא חן, הצטרפתי אליהם בכל לילה. הם היו בהלם. יהודי כמוני עם זקן ופאות, הם היו בטוחים שמישהו נפטר ואני מחפש קדיש למניין. אמרתי להם: באתי לגור אתכם, אתם אחים שלי. באותו רגע היה קליק ביני ובינם. הבית שלי הפך להיות דיסקוטק. היה עליי סרט בשנת 70 בשם 'רב הדיסקוטקים'. עד שמהדיסקוטקים הגעתי לבתי סוהר".
מה קרה?
"אחד מהחבר'ה סיפר שאח שלו בבית סוהר. אמרתי: אח שלך זה אח שלי, נלך לבקר אותו. הגעתי לכלא שאטה, כלא קשה בדרך לבית שאן. נבהלתי ממה שראיתי שם. הלכתי למנהל הכלא, אמרתי לו: שמע, אני רוצה פעמיים בשבוע לבוא ללמוד עם האסירים פרקי אבות, סיפורים יפים. אני לא מבקש כסף.
"התחלתי לבוא פעמיים בשבוע ליד הבית סוהר, ולאט לאט הלימוד הפך לתוכנית שיקום לאסירים האלה, שהתחברו איתי וגם התחילו להתנהג בהתאם. ביקשתי אגף מיוחד. אלה אנשים שלצערנו הרב התגלגלו לשם, שהם ברובם נשמות טובות, אלא מה, לא היה מי שיטפל בהם. רציתי לעשות משהו לטובת המדינה, להקים בית חם לילדים האלה, שיקבלו בו נשיקות ואהבה".
"אמרתי לקב"ה: אתה משלם"
בשנת 1972 הפך גרוסמן את הרעיון למוסד בשם מגדל אור. היום הוא מספק מסגרות חינוכיות לאלפי ילדים ובני נוער באזור. "התחלנו עם 18 ילדים, היום יש לנו יותר מ־25 אלף בוגרים. עובדים אצלנו 900 איש ו־80% מהם גדלו אצלנו. הקמנו בעזרת השם אימפריה חינוכית, וזה הצלת נפשות יום־יום".
דמיינת שלשם זה יתגלגל?
"לא, אבל מה? האמנתי שאם אשקיע לאט-לאט, אצליח בגדול. אני אספר לך קוריוז. אבא שלי היה אחד מגדולי ישראל, היה דיין, ראש ישיבה, ידוע מאוד. בשנת 1972 עשיתי הנחת אבן פינה למוסדות. המנחה הזמין את אבא שלי לברך, אבל הוא לא רצה לבוא. אמר לי אבא: אני על פנטזיות לא מברך. הוא ראה בזה פנטזיה. הוא היה איש אמת. הוא אמר: אם זה ייבנה בחנוכת הבית אני אברך. אתה שואל מה חשבתי על העתיד? אבא לא האמין, אני האמנתי".
יש לכם היום 8,000 חניכים כמעט. כמה עולה להפעיל את זה בשנה?
"100 מיליון שקל. 70% אנחנו מקבלים ממשרד החינוך ומשרד הרווחה".
כלומר עוד 30 מיליון שקל בשנה על הכתפיים שלך.
"זה חוץ מהבנייה של המוסדות. בנינו במאות מיליונים, אני לא מגזים".
איך אתה לא מפחד מגודל האחריות? אנשים שיש להם משפחה אחת להחזיק לא ישנים בלילה.
"אני לא יכול להסביר איך זה קורה. המציאות היא שאנחנו כבר 50 וכמה שנים במוסדות ולא איחרנו יום אחד במשכורות. אין לי משהו אחר, זה כל החיים שלי, ואני רואה נסים ונפלאות.
"חודש לפני שקיבלתי את פרס ישראל חתמתי על חוזה לבנות את קריית הבנות (כפר נוער טיפולי לנערות במגדל העמק). שני הבניינים הראשונים עלו בערך 6 מיליון דולר, בקופה היו חצי מיליון בקושי. חתמתי ואמרתי: אני חותם ואתה, הקדוש ברוך הוא, תשלם. כולם צחקו, כולל הקבלן.
"יומיים אחרי פרס ישראל טסתי לחו"ל. כשעליתי אמרו לי שרוצים לשדרג אותי למחלקה ראשונה. נכנסתי ואחריי עלה זוג אמריקאים. ניגשתי אליהם וסיפרתי שאני מלווה ילדים. שאלתי אם הם ירצו לראות וידאו של בית הספר, מה הוא יכול לעשות. הוא ואשתו מסתכלים, ואז לקחתי את זה בחזרה. כשקמתי בטעות לחצתי על הכפתור שמשעין את הכיסא עד הסוף. הוא נבהל, אמרתי לו סליחה ונתתי לו נשיקה במצח.
"אחרי כמה דקות הוא קם עם אשתו ואומר לי: שמתי בצד קרן עם הרבה כסף לעזור לילדים שאתה מתעסק איתם. אני חבר של ביבי ואני חבר של ביילסקי (זאב - ע"ג), שאז היה ראש הסוכנות ואחר כך ראש עיריית רעננה. הציעו לי כל מיני הצעות והן לא מצאו חן בעיניי. עשיתי סימן עם השם, אם יבוא אחד שמתעסק עם הילדים האלה, וייתן לי נשיקה במצח, זה האיש שאני צריך לתת לו את הכסף".
איך למדת לרתום אנשים?
"חכמינו אומרים 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם'. מה זה אומר? כשאתה מסתכל במים, מה אתה רואה? את הפרצוף שלך. אותו דבר לב האדם, אתה משדר לשני אהבה, אתה משדר לו אמון, אתה גורם לו לאהוב אותך ולהאמין בך. אני אוהב כל בן אדם, אצלי אין דתי, אין חילוני, אין ספרדי, אין אשכנזי".
גם אם תהיה שיחה רגילה הוא ירגיש כך?
"כן, כי אני משדר אצלי במוח שהאיש הזה הרבה יותר טוב ממני ועכשיו אני רוצה להתחבר איתו. כתוב 'הדברים שיוצאים מן הלב נכנסים ללב'. זו מציאות. אני יכול להיפגש עם אנשים הכי בעייתים, פושעים נקרא לזה, כשאני מדבר איתם פתאום הופך להיות חבר שלהם".
גם מה שאמרת על הכלא, שראית את הנשמות הטובות. אלה אנשים שעשו דברים נוראים.
"כל אחד יש לו נשמה טובה. עוד לא מצאתי אדם שאין בו טוב".
איך נמנעים מלהיות שיפוטיים?
"כתוב בחסידות 'מוח שליט על הלב'. המוח זה השכל והלב זה הרגש. אתה יכול להפעיל את השכל על הרגש. הוא ההגה. איך היה אומר הרבי מלובביץ'? 'תחשוב טוב, אז יהיה טוב. אתה יכול להוביל לשינוי, יש כוח במחשבה'.
"אנחנו מתעסקים עם ילדים לא פשוטים, שיכולים עכשיו לקום וללכת. מה מחזיק אותם אצלנו? אותו הדבר. ההרגשה שאוהבים אותם, שרוצים אותם, שיש להם תקווה.
"אותו הדבר אנשי עסקים. אם הם רוצים להצליח, אחד הדברים העיקריים שנחוצים להם הוא הרמוניה בין העובדים, שתהיה שמחה במשרד. הם צריכים לתת לעובדים שלהם הרגשה טובה, לא כבוס, אלא כחבר. מי שירגיש את זה, יעשה הכול בשבילם. הוא יעבוד עוד שעות, הוא יפעיל את המוח. מי שיהיה רק בוס, העובד לא יתאמץ בשבילו. זה חלק מהחיים, חלק מהצלחה בביזנס".
אתה פוגש אנשים משני קצוות - אלה שהגיעו מכלום, ממצוקה - מול אלה שיש להם הכול, התורמים. מי יותר שמח, מי יותר טוב לו בחיים?
"האמת היא שאלה שאין להם יותר שמחים".
אלה שאין להם.
"אלה שיש להם - יש להם את המציאות של כסף, אבל שמחת חיים, שמחת עשייה, שמחת עבודה - אין להם. תמיד הם חושבים למה 'לשני יש יותר? הוא יש לו יאכטה, הוא יש לו מטוס פרטי. הוא לא עבד בשביל זה - וקיבל את זה".
החלום: להקים קרן שתממן
גרוסמן אוטוטו בן 76, ואני תוהה איתו איך הגוף הענק שהקים יתקיים אחרי ימיו, ואיך הוא ישן בלילה עם כובד האחריות. "שאלה מאוד קשה ורצינית. בנינו ממש אימפריה חינוכית. המוסדות מחולקים ל־18 מחלקות. יש הרבה אנשים טובים שעוזרים לנו, אבל להגיד לך שיש מישהו שלוקח אחריות אני לא יודע. האמת היא שהחלום שלי הוא להקים קרן מאוד מאוד רצינית שבעזרת השם הפירות ממנה יחזיקו את המוסד".
לאחרונה הקימו במגדל אור את "זוהרים", כפר נוער בדרום, שמיועד לנוער חרדי נושר. "חבר'ה בוגרים, שהגיעו מבתים חרדיים, ועזבו, נשרו, הסתובבו ברחובות כמה שנים.
"במקביל, בשלוש השנים האחרונות, התגלגלתי בעולם חודשים וגייסנו שמונה מיליון דולר. באמצעותם הקמנו 20 דירות, שכל אחת מהן מיועדת ל־12 ילדים יתומים. עכשיו יש להם אמא ואבא, שמקבלים משכורת כדי לטפל בילדים האלה. חייבים לבוא לראות את זה, אין דבר כזה בעולם".
הם הופכים לדתיים?
"לא, כל ילד יכול לבחור באיזו דרך הוא רוצה. העיקר שהוא יהיה בן אדם ויתנהג בכבוד ויקים משפחה לתפארת".
אני אגיד לך מה למדתי ממך. קודם כל להסתכל בעין טובה ובאהבה על על כל בן אדם. זה חלק מהמתנה שלך שמאפשרת לך להצליח. חשוב לזכור להרגיע את העין המבקרת, על אחת כמה וכמה בניהול ועסקים. הדבר השני הוא היכולת לשים חזון מאוד גדול ואז לגרום לו לקרות, גם אם הדרך לא לגמרי ברורה. אולי לך זה יותר קל כי יש לך את האמונה.
"בכוח האמונה והמסירות אתה יכול להגיע לכול. אבל צריך לדעת שלא יהיה קל, לא להתייאש. רבי נחמן מברסלב אמר: כשם שאתה מאמין שאתה יכול לקלקל, ככה תאמין שאתה יכול לתקן. אל תתייאש, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. והנקודה המרכזית שדיברנו עליה: לבנות סביבך הרמוניה של ידידות, של אהבה, אני רואה את זה אצלנו במוסדות. 900 עובדים מרגישים אותי חבר, אח, אבא, ידיד, הם מוכנים לעשות הכול. אותו דבר בביזנס, אם אתה גורם לאנשים לאהוב אותך, הם יעשו בשבילך הכול, וזה סוד ההצלחה".
הרב יצחק דוד גרוסמן
אישי: בן 76, נשוי + 5 ילדים, 30 נכדים ו-27 נינים, גר במגדל העמק
מקצועי: מייסד רשת מוסדות החינוך "מגדל אור"
עוד משהו: מונה לרבנות מגדל העמק בגיל 24, המינוי הצעיר ביותר של רב
ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".
