גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איזה מין מבוגרים יהיו ילדי הקורונה? החוקרים לא אופטימיים במיוחד

כמיליארד וחצי תלמידים ברחבי העולם הסתגרו בבית והחמיצו בממוצע מאות ימי לימודים מאז פרצה מגפת הקורונה ● כעת חוקרים מנסים לשער את השלכות השנים האבודות, והתמונה לא אופטימית במיוחד: פגיעה בהשכלה, משכורות נמוכות, קושי להגיע לרכישת בית ויותר מחלות נפשיות. מנגד, יש מי שסבור שצפוי פה דור בוגר וחסין במיוחד ● אז איך ייראה העתיד של הילדים שגדלו בצל המגפה?

איזה מין מבוגרים יהיו ילדי הקורונה? / צילום: Reuters, Jose Cabezas
איזה מין מבוגרים יהיו ילדי הקורונה? / צילום: Reuters, Jose Cabezas

 

אמנם כבר אין מסכות והגבלות, שדות התעופה מתפוצצים וחופשת הקיץ בשיאה, אבל הקורונה לא לגמרי נעלמה, ובימים אלו אנחנו עומדים בפני שנת הלימודים הרביעית ברקע המגפה. הילדים שהיו אז תלמידי כיתה א' נרגשים כבר עולים לכיתה ד' - ואלו שלמדו בכיתה ט' ניצבים בפני שנת הלימודים האחרונה. בהתאם לכך, מדעני מוח, פסיכיאטרים, מחנכים וכלכלנים מנסים לחקור כיצד יושפע דור התלמידים הזה בטווח הרחוק, ואיזה מין מבוגרים הם יהיו?

מדובר בתחזית מורכבת שעשויה להשתנות בהתאם למדינה ולמעמד הכלכלי. בעוד שחלק מהילדים יגדלו להיות מבוגרים חזקים וחסינים יותר, רבים אחרים צפויים למצוא עצמם נאבקים שוב ושוב במהלך חייהם. ההשלכות צפויות להיות דרמטיות עד כדי כך, שהחוקרים משווים את הצל שמטילה המגפה על הדור הנוכחי לחותם שהותיר השפל הגדול על ילדי המאה שעברה. אבל האם ניתן לנקוט בצעדים לצמצום הנזק?

ההשפעות על המוח: ציוני האיי קיו ירדו

"הילדים יושפעו מהקורונה הרבה יותר מהמבוגרים, מכיוון שהם חוו את המגפה בשנים המעצבות שלהם", כך אומר שון דיוני, מנהל מכון MRI בבית החולים של רוד איילנד ומרצה באוניברסיטת בראון. המעבדה של דיוני מודדת את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים ובני נוער, החל משנת 2009, והממצאים שלו משנות הקורונה מעידים על ירידה קוגניטיבית משמעותית: שנה וחצי לתוך המגפה, ציוני האיי קיו של 700 ילדים מגיל לידה ועד גיל שלוש ירדו לממוצע של 80 לעומת 100 בשנים שלפני כן. מאז, יש לציין, הם החלו לעלות מעט בחזרה.

דיאוני מייחס את הירידה להתמעטות האינטראקציות החברתיות בזמן המגפה, ומזכיר שמדובר בתקופה חיונית להתפתחות המוח. "פשוט היו פחות גירויים", הוא מסביר. מהן ההשלכות של אותה ירידה ועד כמה הנתונים הללו מתקבעים? לפי דיאוני זו שאלה שנשארת פתוחה. מצד אחד מוח של ילד הוא גמיש מאוד - אך מנגד, מחקרים מראים כי אבני היסוד לבגרות מונחות ב־1,000 הימים הראשונים של החיים, וציוני האיי קיו מתחילים להתבסס כבר בסביבות גיל 5.

השנים האבודות: פגיעה בכיס של החלשים

במקרה של ילדים בגיל בית הספר, החשש המרכזי נובע מהשפעת החודשים והשנים האבודות של הלימודים. לפי דו"ח של יוניצ"ף (קרן החירום לילדים של האו"ם) שפורסם בדצמבר 2021, מתוך כ־2 מיליארד תלמידים ברחבי העולם - כ-1.6 מיליארד החמיצו כמות משמעותית של לימודים בכיתה במהלך המגפה.

קשה לנבא מה האובדן הזה מבשר, אך התבוננות באירועים היסטוריים שונים יכולה לספק תובנות מסוימות. בארגנטינה למשל, שביתות מורים היו כל כך נפוצות בין 1988 ל־2014 עד שתלמידים באזורים שונים הפסידו בממוצע 88 ימי לימודים במהלך בית הספר יסודי, כך על פי מחקר שפורסם ב־2019 על ידי הכלכלן הנורבגי אלכסנדר ווילן.

בסופו של דבר, התלמידים הללו צברו פחות השכלה, רכשו פחות כישורים, וכמבוגרים סבלו משיעור אבטלה גבוה יותר בהשוואה לתלמידים ממחוזות שבהם לא נערכו שביתות. ההשפעה הגדולה ביותר הייתה על תלמידים צעירים ממשפחות עניות: כשהגיעו לגיל 30-40, הגברים האלה הרוויחו 3.2% פחות והנשים 1.9% פחות מאלו שלא נפגעו משביתות בשנות הלימודים.

ההשלכות של השביתה בארגנטינה היו רב דוריות: כך קרה שהורים רבים - ובעיקר האימהות - נאלצו לצאת משוק העבודה כדי לטפל בילדים בזמן שבתי הספר נסגרו, מה שהוביל בהמשך גם לירידה במשכורות. בנוסף, התברר כי אף ילדיהם של אותם תלמידים שנפגעו מהשביתה הצליחו פחות בלימודים.

ילדים בזמן הסגר בבואנוס איירס, ארגנטינה / צילום: Reuters, Agustin Marcarian

הנתונים האלו צריכים להטריד גם אותנו. "בגלל שהתוצאות בטווח הקצר של המגפה נראות דיי זהות, יש מקום להניח שלסגירת בתי הספר בזמן הקורונה תהיה השפעה דומה בטווח הארוך, למשל על המשכורות", אומר ד"ר ווילן.

ברמה העולמית, סגירות בתי ספר מלאות וחלקיות נמשכו בממוצע כ-224 יום ב־21 החודשים הראשונים של המגפה, כך על פי דו"ח מדצמבר 2021 שנערך על ידי אונסקו, יוניצ"ף והבנק העולמי. הדו"ח גם מצא כי השבתת בתי הספר נמשכה זמן רב יותר במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית לעומת מדינות עם הכנסה גבוהה.

בארה"ב לבדה, סגירת בתי הספר הובילה לפיגור שמוערך בין 3 ל-6 חודשים, כך על פי מבחן הערכה לאומי שנבדק על ידי חוקרים מהרווארד, המכון האמריקאי למחקר, מכללת דארטמות' והעמותה למדד בתי הספר NWEA.

באסיה ובחלק הדרומי של העולם התמונה מטרידה הרבה יותר: לפי דו"ח הבנק העולמי, ילדים רבים איבדו לימודים בכמות המקבילה לשנה או שנתיים. "בגלל שהפגיעה בחינוך לא הייתה שוויונית, גם ההשלכות יהיו בהתאם", מעריך ד"ר חיימה סאודרה, המוביל את תחום החינוך בבנק העולמי.

ואכן, מדובר בהשלכות בהיקף דרמטי. לפי הדו"ח המשותף, כל שנת לימודים מוסיפה כ־10% להכנסות במהלך החיים, כך שהדור הנוכחי של התלמידים במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית צפוי להפסיד כ־975 דולר בהכנסה שנתית, או 11 טריליון דולר בהכנסות לאורך כל החיים לפי ערך הכסף כיום.

"אם יש לך אי שוויון בהזדמנויות בין מדינות, אם אתה רואה פער גדול בחינוך, בהון אנושי, בין העשירים וכל השאר, זה יוצר פוטנציאל לאי יציבות חברתית", אומר סאודרה. "זהו משבר שקט - אתה לא רואה את חוסר היציבות הזה היום אבל אתה עלול לראות אותו בעתיד".

אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי למזער את הנזקים הצפויים? כדי לעזור לילדים להתגבר על מכשולים אלה, סאודרה דוגל בגישה לפיה יש להעריך קודם כל את שיעור אובדן הלמידה, ורק אחר כך להגביר את מערך הלימודים והחינוך על ידי הוספת שעות הוראה לקבוצות קטנות והארכה של שנת הלימודים.

יותר הפרעות נפשיות, פחות יציבות

בארה"ב גובר החשש לבריאותם הנפשית של הילדים בעקבות הלחץ המתמשך והחוזר שגורמת המגפה. ואכן, ההשפעה כבר נראית לעין: ב-2020, כמות הביקורים בחדרי מיון בשל בריאות הנפש עלתה ב־24% בקרב ילדים בגילאי 5-11, וב־31% בקרב ילדים בגילאי 12-17 לעומת השנה הקודמת, כך לפי ה-CDC - המרכז לבקרת מחלות ומניעתן. גם בקרב נערות מתבגרות מסתמנת עלייה - כאשר הביקורים בחדרי מיון בעקבות הפרעות אכילה הוכפלו - וביקורים בשל הפרעות טיקים עלו פי שלושה.

מניתוח הנתונים עולה שכ־5% מהנערות האלה סבלו מהפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה, מסרה אוולין עטיה, המנהלת הרפואית במרכז להפרעות אכילה באוניברסיטת קולומביה. ככל הנראה, המניע לכך נובע מהסגרים הרבים שהובילו לגלישה מתמשכת ברשתות החברתיות.

בעוד דור אחד, מזהירה עטיה, "ייתכן ונראה יותר נשים בגירות שסובלות מההשפעות המשניות של הפרעות אכילה, כמו למשל מחלת העצמות השבירות".

כדי להבין את ההשפעות של הפרעות רגשיות לטווח הרחוק ניתן לחזור להוריקן קתרינה, שבמהלכה נהרגו כ-1800 בני אדם ונעדרו 700 איש. בעקבות הסופה, אחד מכל שלושה ילדים שגדלו באיזור סבל מ"הפרעה רגשית חמורה" בחמש שנים שלאחריה, מספר ד"ר דיוויד אברמסון, שעקב אחרי אלף משקי בית שהושפעו מהסופה. הקבוצה הזו כללה כ־400 ילדים שבזמן הסופה היו בטווח שבין גיל לידה לגיל 13, והנתונים מראים שההפרעות הנפשיות מהן סבלו גבוהות פי חמישה מהממוצע הלאומי.

לדברי ד"ר אברמסון, מרצה בפקולטה לבריאות הציבור העולמית באוניברסיטת ניו יורק, ילדים החווים טראומה שקשורה לקורונה כמו מוות של אחד ההורים, מחלה חמורה או הפסד כלכלי משמעותי, עלולים להיות פגיעים יותר בשלוש נקודות בהמשך חייהם: הראשונה תתרחש בעוד כ-3-5 שנים כאשר התקבעות הטראומה תתבסס. השנייה תתקיים בשנות ה־20 לחייהם כשיהיה להם קשה להגיע לאבני דרך המאפיינים חיים בוגרים כמו קניית בית או מציאת בני זוג לטווח ארוך. והשלישית תגיע כשיהיו בשנות ה־50 לחייהם, כאשר הם יהיו מועדים יותר למחלות כמו סכיזופרניה וסוכרת.

אברמסון משווה את השפעת המגפה לשפל הכלכלי הגדול: בשני המקרים, הוא אומר, ההשלכות הכלכליות השליכו על כלל האוכלוסייה אבל היו הרסניות במיוחד בקרב קבוצות מסוימות: "כמו אז, ילדים שגדלים במעמד סוציו-אקונומי נמוך יסבלו הכי הרבה".

לעומת זאת, מחקרים מראים שבעבור תלמידים שלא הושפעו לרעה, במגפה הייתה אפילו נקודת אור. לורה קליירי, חוקרת בפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ראיינה 151 תלמידים בבתי הספר הציבוריים של בלטימור ב-2021 ומצאה שכחצי מהם ראו את המגפה כחוויה ניטרלית או חיובית. איכות השינה שלהם עלתה, הם בילו זמן רב יותר עם המשפחה ופיתחו תחביבים. בנוסף, הם גם חוו פחות בריונות ולחץ לימודי.

באמצעות התגברות על קשיים, הילדים האלה עשויים לגדול להיות חסינים יותר, אומרת ד"ר קליירי, ובו בעת מדגישה שנגישות לייעוץ בריאות הנפש בבתי ספר חשובה גם היא כדי לעזור לתלמידים שעדיין מתקשים. "חוסן הוא כמו גומייה", אומרת הד"ר. "אם אתה משתמש בו נכון, אתה מתחזק ולומד לפתח כישורים שיאפשרו לך לנווט במצבים לא מוכרים בהמשך החיים". 

עוד כתבות

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

מכונת האקזיטים של פורמולה מאטה: חתכה את מחיר מניית מיכפל ב-17% בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

אילוסטרציה: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

נתניהו הסביר את "נאום ספרטה", ולא כל הנתונים היו מדויקים

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות שערים באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט קופצים

הדאקס מתקדם בכ-1.2% ● הניקיי קפץ בכ-1.2% ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה VJU● ירידות קלות במחירי הנפט ● הזהב יורד ומתרחק מהשיא ששבר מוקדם יותר השבוע ● הביטקוין קיבל רוח גבית מהורדת הריבית, ונסחר סביב 117 אלף דולר

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

השליטים החדשים של כספי הציבור: המוסדיים קיבלו ביצת זהב ומינפו אותה

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצריה לתחום הכליות