גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איזה מין מבוגרים יהיו ילדי הקורונה? החוקרים לא אופטימיים במיוחד

כמיליארד וחצי תלמידים ברחבי העולם הסתגרו בבית והחמיצו בממוצע מאות ימי לימודים מאז פרצה מגפת הקורונה ● כעת חוקרים מנסים לשער את השלכות השנים האבודות, והתמונה לא אופטימית במיוחד: פגיעה בהשכלה, משכורות נמוכות, קושי להגיע לרכישת בית ויותר מחלות נפשיות. מנגד, יש מי שסבור שצפוי פה דור בוגר וחסין במיוחד ● אז איך ייראה העתיד של הילדים שגדלו בצל המגפה?

איזה מין מבוגרים יהיו ילדי הקורונה? / צילום: Reuters, Jose Cabezas
איזה מין מבוגרים יהיו ילדי הקורונה? / צילום: Reuters, Jose Cabezas

אמנם כבר אין מסכות והגבלות, שדות התעופה מתפוצצים וחופשת הקיץ בשיאה, אבל הקורונה לא לגמרי נעלמה, ובימים אלו אנחנו עומדים בפני שנת הלימודים הרביעית ברקע המגפה. הילדים שהיו אז תלמידי כיתה א' נרגשים כבר עולים לכיתה ד' - ואלו שלמדו בכיתה ט' ניצבים בפני שנת הלימודים האחרונה. בהתאם לכך, מדעני מוח, פסיכיאטרים, מחנכים וכלכלנים מנסים לחקור כיצד יושפע דור התלמידים הזה בטווח הרחוק, ואיזה מין מבוגרים הם יהיו?

מדובר בתחזית מורכבת שעשויה להשתנות בהתאם למדינה ולמעמד הכלכלי. בעוד שחלק מהילדים יגדלו להיות מבוגרים חזקים וחסינים יותר, רבים אחרים צפויים למצוא עצמם נאבקים שוב ושוב במהלך חייהם. ההשלכות צפויות להיות דרמטיות עד כדי כך, שהחוקרים משווים את הצל שמטילה המגפה על הדור הנוכחי לחותם שהותיר השפל הגדול על ילדי המאה שעברה. אבל האם ניתן לנקוט בצעדים לצמצום הנזק?

ההשפעות על המוח: ציוני האיי קיו ירדו

"הילדים יושפעו מהקורונה הרבה יותר מהמבוגרים, מכיוון שהם חוו את המגפה בשנים המעצבות שלהם", כך אומר שון דיוני, מנהל מכון MRI בבית החולים של רוד איילנד ומרצה באוניברסיטת בראון. המעבדה של דיוני מודדת את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים ובני נוער, החל משנת 2009, והממצאים שלו משנות הקורונה מעידים על ירידה קוגניטיבית משמעותית: שנה וחצי לתוך המגפה, ציוני האיי קיו של 700 ילדים מגיל לידה ועד גיל שלוש ירדו לממוצע של 80 לעומת 100 בשנים שלפני כן. מאז, יש לציין, הם החלו לעלות מעט בחזרה.

דיאוני מייחס את הירידה להתמעטות האינטראקציות החברתיות בזמן המגפה, ומזכיר שמדובר בתקופה חיונית להתפתחות המוח. "פשוט היו פחות גירויים", הוא מסביר. מהן ההשלכות של אותה ירידה ועד כמה הנתונים הללו מתקבעים? לפי דיאוני זו שאלה שנשארת פתוחה. מצד אחד מוח של ילד הוא גמיש מאוד - אך מנגד, מחקרים מראים כי אבני היסוד לבגרות מונחות ב־1,000 הימים הראשונים של החיים, וציוני האיי קיו מתחילים להתבסס כבר בסביבות גיל 5.

השנים האבודות: פגיעה בכיס של החלשים

במקרה של ילדים בגיל בית הספר, החשש המרכזי נובע מהשפעת החודשים והשנים האבודות של הלימודים. לפי דו"ח של יוניצ"ף (קרן החירום לילדים של האו"ם) שפורסם בדצמבר 2021, מתוך כ־2 מיליארד תלמידים ברחבי העולם - כ-1.6 מיליארד החמיצו כמות משמעותית של לימודים בכיתה במהלך המגפה.

קשה לנבא מה האובדן הזה מבשר, אך התבוננות באירועים היסטוריים שונים יכולה לספק תובנות מסוימות. בארגנטינה למשל, שביתות מורים היו כל כך נפוצות בין 1988 ל־2014 עד שתלמידים באזורים שונים הפסידו בממוצע 88 ימי לימודים במהלך בית הספר יסודי, כך על פי מחקר שפורסם ב־2019 על ידי הכלכלן הנורבגי אלכסנדר ווילן.

בסופו של דבר, התלמידים הללו צברו פחות השכלה, רכשו פחות כישורים, וכמבוגרים סבלו משיעור אבטלה גבוה יותר בהשוואה לתלמידים ממחוזות שבהם לא נערכו שביתות. ההשפעה הגדולה ביותר הייתה על תלמידים צעירים ממשפחות עניות: כשהגיעו לגיל 30-40, הגברים האלה הרוויחו 3.2% פחות והנשים 1.9% פחות מאלו שלא נפגעו משביתות בשנות הלימודים.

ההשלכות של השביתה בארגנטינה היו רב דוריות: כך קרה שהורים רבים - ובעיקר האימהות - נאלצו לצאת משוק העבודה כדי לטפל בילדים בזמן שבתי הספר נסגרו, מה שהוביל בהמשך גם לירידה במשכורות. בנוסף, התברר כי אף ילדיהם של אותם תלמידים שנפגעו מהשביתה הצליחו פחות בלימודים.

ילדים בזמן הסגר בבואנוס איירס, ארגנטינה / צילום: Reuters, Agustin Marcarian

הנתונים האלו צריכים להטריד גם אותנו. "בגלל שהתוצאות בטווח הקצר של המגפה נראות דיי זהות, יש מקום להניח שלסגירת בתי הספר בזמן הקורונה תהיה השפעה דומה בטווח הארוך, למשל על המשכורות", אומר ד"ר ווילן.

ברמה העולמית, סגירות בתי ספר מלאות וחלקיות נמשכו בממוצע כ-224 יום ב־21 החודשים הראשונים של המגפה, כך על פי דו"ח מדצמבר 2021 שנערך על ידי אונסקו, יוניצ"ף והבנק העולמי. הדו"ח גם מצא כי השבתת בתי הספר נמשכה זמן רב יותר במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית לעומת מדינות עם הכנסה גבוהה.

בארה"ב לבדה, סגירת בתי הספר הובילה לפיגור שמוערך בין 3 ל-6 חודשים, כך על פי מבחן הערכה לאומי שנבדק על ידי חוקרים מהרווארד, המכון האמריקאי למחקר, מכללת דארטמות' והעמותה למדד בתי הספר NWEA.

באסיה ובחלק הדרומי של העולם התמונה מטרידה הרבה יותר: לפי דו"ח הבנק העולמי, ילדים רבים איבדו לימודים בכמות המקבילה לשנה או שנתיים. "בגלל שהפגיעה בחינוך לא הייתה שוויונית, גם ההשלכות יהיו בהתאם", מעריך ד"ר חיימה סאודרה, המוביל את תחום החינוך בבנק העולמי.

ואכן, מדובר בהשלכות בהיקף דרמטי. לפי הדו"ח המשותף, כל שנת לימודים מוסיפה כ־10% להכנסות במהלך החיים, כך שהדור הנוכחי של התלמידים במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית צפוי להפסיד כ־975 דולר בהכנסה שנתית, או 11 טריליון דולר בהכנסות לאורך כל החיים לפי ערך הכסף כיום.

"אם יש לך אי שוויון בהזדמנויות בין מדינות, אם אתה רואה פער גדול בחינוך, בהון אנושי, בין העשירים וכל השאר, זה יוצר פוטנציאל לאי יציבות חברתית", אומר סאודרה. "זהו משבר שקט - אתה לא רואה את חוסר היציבות הזה היום אבל אתה עלול לראות אותו בעתיד".

אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי למזער את הנזקים הצפויים? כדי לעזור לילדים להתגבר על מכשולים אלה, סאודרה דוגל בגישה לפיה יש להעריך קודם כל את שיעור אובדן הלמידה, ורק אחר כך להגביר את מערך הלימודים והחינוך על ידי הוספת שעות הוראה לקבוצות קטנות והארכה של שנת הלימודים.

יותר הפרעות נפשיות, פחות יציבות

בארה"ב גובר החשש לבריאותם הנפשית של הילדים בעקבות הלחץ המתמשך והחוזר שגורמת המגפה. ואכן, ההשפעה כבר נראית לעין: ב-2020, כמות הביקורים בחדרי מיון בשל בריאות הנפש עלתה ב־24% בקרב ילדים בגילאי 5-11, וב־31% בקרב ילדים בגילאי 12-17 לעומת השנה הקודמת, כך לפי ה-CDC - המרכז לבקרת מחלות ומניעתן. גם בקרב נערות מתבגרות מסתמנת עלייה - כאשר הביקורים בחדרי מיון בעקבות הפרעות אכילה הוכפלו - וביקורים בשל הפרעות טיקים עלו פי שלושה.

מניתוח הנתונים עולה שכ־5% מהנערות האלה סבלו מהפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה, מסרה אוולין עטיה, המנהלת הרפואית במרכז להפרעות אכילה באוניברסיטת קולומביה. ככל הנראה, המניע לכך נובע מהסגרים הרבים שהובילו לגלישה מתמשכת ברשתות החברתיות.

בעוד דור אחד, מזהירה עטיה, "ייתכן ונראה יותר נשים בגירות שסובלות מההשפעות המשניות של הפרעות אכילה, כמו למשל מחלת העצמות השבירות".

כדי להבין את ההשפעות של הפרעות רגשיות לטווח הרחוק ניתן לחזור להוריקן קתרינה, שבמהלכה נהרגו כ-1800 בני אדם ונעדרו 700 איש. בעקבות הסופה, אחד מכל שלושה ילדים שגדלו באיזור סבל מ"הפרעה רגשית חמורה" בחמש שנים שלאחריה, מספר ד"ר דיוויד אברמסון, שעקב אחרי אלף משקי בית שהושפעו מהסופה. הקבוצה הזו כללה כ־400 ילדים שבזמן הסופה היו בטווח שבין גיל לידה לגיל 13, והנתונים מראים שההפרעות הנפשיות מהן סבלו גבוהות פי חמישה מהממוצע הלאומי.

לדברי ד"ר אברמסון, מרצה בפקולטה לבריאות הציבור העולמית באוניברסיטת ניו יורק, ילדים החווים טראומה שקשורה לקורונה כמו מוות של אחד ההורים, מחלה חמורה או הפסד כלכלי משמעותי, עלולים להיות פגיעים יותר בשלוש נקודות בהמשך חייהם: הראשונה תתרחש בעוד כ-3-5 שנים כאשר התקבעות הטראומה תתבסס. השנייה תתקיים בשנות ה־20 לחייהם כשיהיה להם קשה להגיע לאבני דרך המאפיינים חיים בוגרים כמו קניית בית או מציאת בני זוג לטווח ארוך. והשלישית תגיע כשיהיו בשנות ה־50 לחייהם, כאשר הם יהיו מועדים יותר למחלות כמו סכיזופרניה וסוכרת.

אברמסון משווה את השפעת המגפה לשפל הכלכלי הגדול: בשני המקרים, הוא אומר, ההשלכות הכלכליות השליכו על כלל האוכלוסייה אבל היו הרסניות במיוחד בקרב קבוצות מסוימות: "כמו אז, ילדים שגדלים במעמד סוציו-אקונומי נמוך יסבלו הכי הרבה".

לעומת זאת, מחקרים מראים שבעבור תלמידים שלא הושפעו לרעה, במגפה הייתה אפילו נקודת אור. לורה קליירי, חוקרת בפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ראיינה 151 תלמידים בבתי הספר הציבוריים של בלטימור ב-2021 ומצאה שכחצי מהם ראו את המגפה כחוויה ניטרלית או חיובית. איכות השינה שלהם עלתה, הם בילו זמן רב יותר עם המשפחה ופיתחו תחביבים. בנוסף, הם גם חוו פחות בריונות ולחץ לימודי.

באמצעות התגברות על קשיים, הילדים האלה עשויים לגדול להיות חסינים יותר, אומרת ד"ר קליירי, ובו בעת מדגישה שנגישות לייעוץ בריאות הנפש בבתי ספר חשובה גם היא כדי לעזור לתלמידים שעדיין מתקשים. "חוסן הוא כמו גומייה", אומרת הד"ר. "אם אתה משתמש בו נכון, אתה מתחזק ולומד לפתח כישורים שיאפשרו לך לנווט במצבים לא מוכרים בהמשך החיים".

עוד כתבות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?