גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסת בטר פלייס: התביעה שיכולה להגדיר מחדש את אחריות הדירקטורים

בימים אלה נבחנת מחדש התביעה נגד בכירי מיזם הרכב החשמלי שהתרסק, בטר פלייס ● אם תתקבל הטענה שנושאי המשרה והדירקטורים הובילו את החברה לחובות של מיליונים, ביהמ"ש יקבע רף חדש לסיכון העסקי המותר לחברות המתקרבות לחדלות פירעון

שי אגסי / צילום: Reuters, Gil Cohen Magen
שי אגסי / צילום: Reuters, Gil Cohen Magen

פרשת בטר פלייס מתנהלת בבתי המשפט משנת 2016, ובימים אלה היא נבחנת מחדש לקראת דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הקריסה הגדולה של מיזם הרכב החשמלי של שי אגסי ועידן עופר, שהובילה להפסד של 3 מיליארד שקל למשקיעים, הובילה לשאלה משפטית עקרונית: מהן נורמות ההתנהגות הנדרשות מדירקטורים בעת החלטה עסקית בתנאי חוסר ודאות ובזמן שהחברה מתקרבת לחדלות פירעון. ההכרעה צפויה להשפיע לא רק על נושאי המשרה הבכירים בחברה, אלא על חברות רבות ובפרט על סטראט־אפים שלוקחים סיכונים כלכליים גדולים.

8 שנים אחרי הקריסה: העליון מחזיר את הדיון באחריות מנהלי בטר פלייס למחוזי
העליון נמנע ממתן בוסטר לדירקטורים: צמצום החלת כלל "שיקול-הדעת העסקי" נמשך | דעה

התביעה שהוגשה על־ידי מפרקי בטר פלייס עדיין לא הוכרעה, והדרך לסיום עוד ארוכה. אחרי שבית המשפט המחוזי דחה את התביעה על הסף, בטענה כי לא ניתן לבחון בדיעבד החלטות עסקיות, בפברואר השנה בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה. היה בכך מסר לדירקטורים ונושאי משרה: בית המשפט לא יגן באופן אוטומטי על שיקול־דעתם בעת קבלת החלטות עסקיות כאשר מדובר בחברה שהייתה קרובה לחדלות פירעון ולקחה סיכונים שהובילו להפסדי ענק.

עידן עופר, לשעבר יו''ר בטר פלייס / צילום: סיון פרג'

במסגרת התביעה טוענים המפרקים, עורכי הדין שאול קוטלר וסיגל רוזן־רכב, באמצעות עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי, כי נושאי המשרה בחברה, ביניהם אגסי, עופר והמנכ"ל משה קפלנסקי, ניהלו באופן כושל ורשלני את המיזם והביאו לקריסת החברה. בטר פלייס הובילה מיזם שאפתני לפיתוח רכב חשמלי. בתביעה, שהוגשה על סכום של 200 מיליון שקל, נטען כי נושאי המשרה והדירקטורים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם ויצרו חובות של מאות מילוני שקלים.

עד שבתי המשפט יכריעו, השוק נותר בחוסר ודאות. התביעה צפויה להגדיר את גבולות האחריות של מקבלי ההחלטות בחברה הצועדת לקראת מצב של חדלות פירעון. אולם קיים גם חשש שאם התביעה תתקבל, היא עשויה להרתיע את נושאי המשרה מפני לקיחת סיכונים עסקיים.

הכלל שטרף את הקלפים

בשנת 2017, חצי שנה לפני שבית המשפט המחוזי דחה את התביעה על הסף, כלל חדש אומץ במשפט הישראלי: "כלל שיקול־הדעת העסקי" שנקבע בהלכת ורדינקוב (על שם בעל המניות שניהל את ההליך נגד בזק, עד התקדים בעליון). ההלכה מבוססת על דין בארה"ב בדלוואר המעניק הגנה לדירקטורים ונושאי משרה מהתערבות בהחלטות העסקיות שקיבלו וגרמו לנזק. זאת בתנאי שהליכי קבלת החלטות היו תקינים - ללא ניגוד עניינים ובתום־לב.

שופט העליון יצחק עמית, שאימץ את הכלל, גם סייג את ההגנה עם סטנדרט ביניים: "בחינה מוגברת". לפי סטנדרט זה, כאשר יש חשש לניגוד עניינים, על הדירקטורים להראות כי החלטתם נופלת במתחם הסבירות. כאמור, הכלל מארה"ב אומץ בישראל זמן קצר אחרי הגשת התביעה נגד בטר פלייס. זה היה אחד הנימוקים של השופט עופר גרוסקופף לדחיית הטענות על הסף - התשתית המשפטית עוד בשלבי התפתחות.

החלטת העליון מפברואר השנה אפשרה למפרקי בטר פלייס להתייחס להלכה החדשה, ולמעשה החזיר את הדיון לראשיתו. בהחלטה שניתנה בפברואר השנה על־ידי השופטים יצחק עמית, ג'ורג' קרא ודוד מינץ נקבע כי "ההליך שלפנינו חריג, בהינתן שבית המשפט סילק על הסף, ביוזמתו, תביעה שטרם הוגש בה כתב הגנה, מבלי שניתנה למערערות הזדמנות להגיש כתב תביעה מתוקן, ובנושאים שבית המשפט עצמו ציין כי הם 'בשלבי התפתחות במשפט הישראלי'". העליון אפשר למפרקים לתקן את כתב התביעה כך שיכלול התייחסות לכלל שיקול־הדעת העסקי שהתקבל במשפט הישראלי לאחר הגשת התביעה.

ברקע הדברים, שנים לאחר הגשת התביעה, נכנס לתוקף סעיף 288 לחוק חדלות פירעון החדש, המאפשר להטיל אחריות על נושאי משרה בחברה שלא פעלו לצמצום היקף חדלות הפירעון.

המסר בהחלטת העליון

העליון העביר את המסר שההגנה בישראל לא מוחלטת, לא מדובר ב"כיפת ברזל" המגינה על כל החלטה שתתקבל על־ידי דירקטורים. המקרה של בטר פלייס מתייחס לסביבת חדלות פירעון - תרחיש שטרם הוכרע בישראל.

פרופ' אסף חמדני, מומחה למשפט תאגידי מאוניברסיטת תל אביב, אומר כי בשלב הזה "המסר הכללי הוא צמצום של כלל שיקול־הדעת העסקי. עצם ההחלטה להפוך את החלטת המחוזי ולאפשר למפרקים להמשיך לנהל את התיק, מהווה איתות בדבר הנכונות לצמצם את גבולות ההגנה.

"קשה לי לראות הצדקה לחיוב נושאי המשרה בבטר פלייס, שהייתה מיזם חדשני שמלכתחילה היה ברור שהיכולת שלו לשלם את החובות בנויה על הצלחתו. במובן הזה בטר פלייס חריגה, שכן החובות העיקריים שלה הם לספקים שהיה ידוע להם שזה מיזם בסיכון גבוה".

היבט נוסף עליו עשויה החלטת בית המשפט להשפיע היא ביטוח המנהלים. "בישראל יש התייקרות דרמטית של ביטוח אחריות נושאי משרה", אומר פרופ' חמדני. "העובדה שבית המשפט המחוזי אמר שטעויות בשיקול־דעת לא ראויות להתברר, ובית המשפט העליון החזיר את זה - משפיעה על שוק הביטוח של נושאי משרה בישראל".

לעמדת פרופ' עמיר ליכט, מומחה לדיני תאגידים מאוניברסיטת רייכמן, פסק הדין מאשר את ההגנה הניתנת לדירקטורים במסגרת כלל שיקול־הדעת העסקי - כאשר מדובר בחברה מתפקדת ולא בסכנה לחדלות פרעון. בבלוג שלו "נקודה בסוף משפט" הוא מציין כי המצב המשפטי הקיים לגבי חובות נושאי משרה בסמיכות לחדלות פירעון הוא "סוגיה קשה במיוחד". במאמר שכתב הוא מציין כי באזור חדלות פירעון, מנהלי חברה צריכים לעבור מניהול יזמי, שמטרתו למקסם רווחים, לניהול שתכליתו לשמור על הקיים כדי לשקם את הפעילות העסקית.

עמדה אחרת יוצאת נגד הפרשנות שנותנים בתי המשפט לכלל. "הכלל פורש בישראל בשנים האחרונות כמעין חסינות רוחבית, ועבר גיור שדי רוקן אותו מהפן המהותי, והעביר אותו לפן הבירוקרטי", אומר עו"ד רנן גרשט, העוסק בתביעות נגד נושאי משרה בתאגידים. לדבריו, הפרשנות שנתנו בתי המשפט היא טכנית ואפשרה "לפעולות בעלות היגיון עסקי שנוי במחלוקת או כאלה שאינן בהכרח לטובת החברה, לחסות תחת ההגנה".

התביעה ממשיכה להתנהל

מאז החלטת העליון, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי בלוד, הפעם לשופט אורן שוורץ, בשל מינויו של השופט גרוסקופף לבית המשפט העליון. המפרקים ביקשו לתקן את כתב התביעה. הנתבעים התנגדו, והשופט שוורץ אישר לתקן את כתב התביעה. הנתבעים צפויים להגיש כתב הגנה עד סוף אוקטובר 2022, ונקבעה ישיבת קדם־משפט ל־29 בדצמבר.

את הדירקטורים ונושאי המשרה מייצגים משרדי צברי - פרקש, גורניצקי, ארדינסט בן נתן טולידאנו ואגמון.

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בית המשפט העליון בארה״ב מבטל את המכסים שהטיל טראמפ

המדדים קופצים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל