מוסיפים תרבות לגלובס
העיסוק בתרבות לא זר לגלובס ולעיתונות הכלכלית והעסקית בארץ ובעולם. אין תרבות בלי כלכלה, ואין כלכלה בלי תרבות, כפי שאין קמח בלי תורה. אותם אנשים וארגונים המסוקרים בעיתון זה דרך עשייתם הכלכלית, הם גם אלה שפוקדים את הגלריות והתאטראות, רוכשים את יצירות האמנות, צופים בסרטים, קוראים ספרים, שוכרים את האדריכלים ומנהלים את תקציבי התרבות.
מאחורי כל יצירה אמנותית ותרבותית עומדות גם התעשייה והכלכלה שלהן, שמהוות כשלעצמן חלק לא מבוטל בתוצר הלאומי. ומאחורי כל איש עסקים שרוצה להצליח בחו"ל עומדת גם שפת התרבות האוניברסלית העשירה, שמהווה עדיין כרטיס או חסם כניסה למועדונים שרבים מנסים להיות חלק מהם.
בגלגוליו לאורך השנים, גלובס תמיד כלל התייחסות לעולם התרבות. שיאה הייתה בשנות עריכתו של אדם ברוך ז"ל, שהכניס שפע של תרבות לדפי העיתון הוורוד, ובעיקר בעיתון האח "שישי תרבות", שצורף לגלובס במשך שנים.
ועדיין, הפעם הזאת שונה, בעיקר עבורנו, העושים במלאכה, כי זה המוצר העיתונאי הראשון שנבנה מאפס על־ידי הבעלות והמערכת החדשה של "גלובס המתחדש". לראשונה זה חמש שנים אנו עוסקים ביצירת החדש ולא רק בשיקום הקיים.
רק עכשיו יש בידינו הפנאי והחירות להשתמש בניסיון רב־השנים, להתכתב איתו אבל לא להתמסר אליו, ולהעז לברוא עולם שונה, חדש ומעניין יותר על בסיס עקרונות שאולי נשמעים טריוויאליים, אבל הם לא:
■ ערך לקוראים - במרכז. לא יחסי ציבור, לא ספינים, לא רכילות ולא מקורבים. רק מה שמביא לקוראים מידע מעניין ומרחיב דעת.
■ תוכן על־זמני. נחזור לפנינים שפוספסו, כמו גם למקורות ההיסטוריים וליצירות הנצחיות.
■ תמהיל מודע ומנומק, מתוך מגוון עצום של בינלאומי ומקומי, מרכז ופריפריה, אקדמי ונגיש, מסחרי ואמנותי, חילוני ודתי, גשמי ורוחני, תרבות גבוהה ופנאי.
אחד מבסיסי החשיבה הפוסט־מודרנית, שהחלה את דרכה בשנות ה־60 של המאה הקודמת ומובילה עדיין חלק גדול מהמציאות סביבנו, הוא ההתנערות מקיומה של אמת מוחלטת אחת לטובת ה"יחסיות", כך שהכול תלוי בתפיסה, בנסיבות ובערכים משתנים ואישיים. הביטוי העיתונאי לחשיבה הזאת הוא הניו־ג'ורנליזם, עיתונות שמתמקדת בסובייקט ובחוויה האישית, בדרך־כלל של העיתונאי עצמו, על חשבון מושאי הכתיבה והקוראים.
60 שנה אחרי שהפוסט מודרניזם והניו־ג'ורנליזם נכנסו אל כל תחום בחיינו וניסחו אותם מחדש, הפילוסופיות האלה מצויות היום במשבר זהות עמוק. בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי. בין "החוויה האישית" לעובדות. הרשתות החברתיות, הפייק ניוז וגסיסתה של העיתונות בתצורתה הנוכחית מהדהדים את המשבר הזה בעצימות גוברת.
אנחנו, בגלובס בכלל ובגלובס תרבות בפרט, מבקשים לאתגר את הניו־ג'ורנליזם ולבסס דרך חדשה. במקום דעות - מידע. במקום בליל - בחירה. במקום כמות - איכות. במקום ביקורת - המלצה. זה לא ניו־ג'ורנליזם, זה גם לא פוסט־ניו־ג'ורנליזם. זה גלובס תרבות, ואנחנו מקווים שתסתקרנו מקריאתו כפי שאנחנו מסתקרנים מיצירתו.