בית ההסתדרות הציונית בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet
בלתי מספיק: הגיע הזמן להלאים את ההסתדרות הציונית
גם אם התרגשתם מהחגיגות שהתקיימו השבוע בבאזל שבשוויץ, במלאת 125 שנה לקונגרס הציוני הראשון; גם אם אתם משתתפים פה ושם בנטיעות עצים בט"ו בשבט ואולי גם בכמה סיורי קק"ל חינמיים מידי שנה; גם אם פגשתם בעבר שליחי סוכנות בחו"ל, שמרביצים בגולה את אהבת הארץ - זה לא מסביר כהוא זה את קיומה של ההסתדרות הציונית ובנותיה (קק"ל, הסוכנות, קרן היסוד ועוד) בשנת 2022.
לא אני אומר את זה, אלא בהחלט אפשר להתלות בחזון של תיאודור הרצל עצמו. האיש הרי השאיר תוכנית מסודרת למדינה ולמוסדותיה, שיחליפו את המוסדות ההם, נעדרי שקיפות ורווי כבוד וג'ובים. רוצים לחגוג אירוע ציוני? יתכבדו משרדי הממשלה של מדינת היהודים ויממנו זאת. אפשר לעשות זאת מהתקציב האדיר של ההסתדרות הציונית, כמה מיליארדי שקלים בשנה. באיחור של 74 שנה לפחות, הגיעה השעה להלאים אותה ולהעניק את הכסף והסמכויות למוסדות שחזה הרצל.
מצוין: מחאת הצרכנים עובדת, תשאלו את סנו
האינפלציה איתנו, אבל חשוב גם להפנים שהתחרות והמחאות בחוץ מחלחלות ומשפיעות. השבוע, למשל, דיווחה חברת סנו על ירידה חדה של 45.5% ברווח הנקי שלה במחצית הראשונה של 2022, למרות שהיא רשמה עלייה של 3% בהכנסות באותה מחצית. יצרנית מוצרי הטואלטיקה, חומרי הניקוי והקוסמטיקה ציינה כי הירידה החדה נבעה מ"התייקרויות חדות של מחירי חומרי הגלם, כאשר מחירי המכירה של הקבוצה לא עודכנו בהתאם להתייקרויות".
ולא שצריך לרחם על החברה. שולי הרווח הגולמי שלה עדיין עומדים על 34.1% במחצית הראשונה. הרבה פחות מ־39.4% במחצית המקבילה אשתקד, אבל שוליים שמשאירים מספיק מרווח גם כדי ללכת לקראתנו ולקראת הקמעונאיות, וגם כדי לקחת מספיק כסף הביתה. רק החודש אושר מחדש שכרו של המנכ"ל, יובל לנדסברג, עם עלות שכר של 121 אלף שקל לחודש ומענק שנתי של 450 אלף שקל לפחות.