קמיל פוקס / צילום: By WikiLester - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=65836233
חודשיים לפני פתיחת הקלפיות, אחד מכל חמישה ישראלים עדיין לא החליט למי להצביע בבחירות הקרובות - כך עולה מסקר עומק שנערך לאחרונה.
על פי הסקר, שנערך בציבור היהודי והערבי עבור "תכלית", המכון למדיניות ישראלית, באמצעות מכון הסקרים דיאלוג, האחוזים הגדולים ביותר של המתלבטים נמצאים בגוש המרכז־שמאל ובעיקר בקרב מי שהצביעו בעבר למפלגות הימין שהשתלבו בקואליציה. 35% ממי שענו בסקר כי הצביעו בבחירות האחרונות לתקווה חדשה של גדעון סער עדיין מתלבטים, 26% ממצביעי ימינה בעבר, 19% ממצביעי ישראל ביתנו, 18% ממצביעי מרצ, 15% - עבודה, 14% כחול לבן ויש עתיד ובסוף הרשימה גם 8% אחוזים ממצביעי הליכוד ו־8% אחוזים ממצביעי הציונות הדתית.
פרופסור קמיל פוקס, שערך וניתח את תוצאות הסקר, אמר לגלובס כי לא מדובר באנשים שלא החליטו באופן סופי ומתלבטים על פני כל המפלגות שנמצאות בסקאלה הפוליטית אלא במתלבטים שבתוך הגושים. "כששואלים אותם 'למי אתה נוטה יותר להצביע' או 'למי הצביעו בבחירות האחרונות' רואים שההצבעה שלהם לבסוף נשארת בתוך הגוש", אומר פרופ' פוקס ומיד מוסיף כי ערך ההשפעה שלהם עולה ככל שיותר מפלגות נמצאות על סף אחוז החסימה - רע"ם, מרצ והעבודה למשל.
"המצביעים האלו עשויים להכריע את הבחירות בתנאים של היום, כשיש מספר מפלגות על סף אחוז החסימה. ולכן שם אחוזים קטנים של מצביעים שיזוזו משם לכאן בעקבות מסע גוואעלד יכולה להיות להם השפעה קריטית", הוא אומר.
פרופ' פוקס שעורך ומנתח סקרים על בסיס יומיומי מתאר מצב אמורפי עוד יותר בקרב המצביעים בחברה הערבית, שם רק 39% אומרים כי בכוונתם להצביע בבחירות הקרובות, וכן כי מצבה של רע"ם מתערער ואפילו קיים חשש לעתידה של המשותפת במידה שבל"ד אכן תחליט לפרוש ממנה.
ראש הרשימה חשוב, אבל מה יותר?
"התמונה עדיין דינאמית מאוד", מסכם פרופ' פוקס ולדבריו נקודת הזמן הבאה לבדוק את מספרי המתלבטים תהיה לאחר הגשת הרשימות בעוד שבועיים אז יהיה ברור מה עולה בגורל כל "האיחודים" שנמצאים על הפרק כמו מרצ והעבודה, יהדות התורה והמפלגות הערביות.
שאלה נוספת שנשאלו הנסקרים, וביניהם "חברי מפלגת לא החלטתי", היא מה הנושאים החשובים להם ביותר כשהם בוחרים במפלגה: הנושאים שהוצעו לבחירתם היו בין היתר טיפול ביוקר המחיה, ביטחון, יושרה אישית וטוהר המידות, יציבות הדמוקרטיה הישראלית, האהדה לראש הרשימה, דת ומדינה ויחסי ישראל והפלסטינים". כאשר בראש התשובות מככבת הדרישה לטיפול ביוקר המחיה עם כ־90% תמיכה ומיד לאחר מכן היושרה האישית וטוהר המידות שהייתה חשובה למצביעי כל המפלגות באחוזי תמיכה גבוהים לעומת 57% בלבד בקרב מצביעי יהדות התורה ו־71% בקרב מצביעי ש"ס.
גם החשיבות ליציבות הדמוקרטיה הישראלית זכתה לאחוזי תמיכה גבוהים, 83% תמיכה בקרב מי שטרם החליטו למי להצביע בבחירות הקרובות וכן לתמיכה גבוהה בקרב גוש השינוי לעומת גוש הימין־חרדים. ולמי חשובה ביותר הדמות העומדת בראש הרשימה? מתברר שלכל המפלגות ובראשן מצביעי כחול לבן של גנץ שטענו שזה נושא חשוב ואחריהם הליכוד ויש עתיד עם אחוזי תמיכה זהים. ראש מכון תכלית, עו"ד יניב כהן, שהזמין את הסקר צופה בנתונים באופטימיות. "הסקר מראה שיש עם מה לעבוד כי רבע מהציבור הישראלי אומר לפוליטיקאים 'עדיין לא שכנעתם אותי'. יותר מזה הוא אומר להם הנה מה שמעניין אותי. לא רק ביבי, לא ביבי או ביטחון: הוא אומר למנהיגים שלו אני מצפה מכם ליותר שתפעלו בשבילי בנושאים החשובים לי כאזרח. הוא מבקש מהם מנהיגות ואני רואה בזה סימן חיובי".
כהן ממשיך ואומר כי "יש פה ציבור ששם את ההעדפה ליו"ר הרשימה גבוה אבל לא הכי גבוה. הוא רוצה עיסוק ביוקר המחיה, בדמוקרטיה וביציבות. המצביע הפוטנציאלי אומר 'אני לא רוצה להגיע למערכת בחירות נוספת, תציע מדיניות בנושא הזה'. קמפיינרים אומרים בדרך כלל שמה שמנצח בחירות זה פחד ותיעוב והסקר הזה מבקש תקווה ותוכניות עבודה".
הסקרים מראים: הציבור מחפש יציבות
בדומה לנתונים של מכון תכלית, בסקרי העומק של אחת ממפלגות המרכז־שמאל בדקו בשבועות האחרונים קבוצות מיקוד של מצביעי שתי המפלגות הגדולות את עמדות המצביעים באשר להבטחת יציבות בבחירות הקרובות. התברר שמדובר באחד מהדגלים המרכזיים שמבקש לעצמו הציבור הישראלי בכללותו. יוקר המחיה והביטחון זה חשוב אבל הציבור יודה למי שיבלום את מערכת הבחירות הבאה. לא סתם כבר הניפו את הדגל הזה בדיוק - ליברמן בהשקת קמפיין הבחירות של ישראל ביתנו, גנץ וסער בכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה ושקד עם הבטחה להקמת ממשלה רחבה ויציבה (אם תצליח לעבור את אחוז החסימה). מדובר במוצר מבוקש: יציבות.
"זו קריאה לא רק לגנץ או ליברמן אלא גם לנתניהו", אומר כהן. "כשאתה יושב על הכיסא אתה נבחן במה אתה עושה ומהסקר הזה אנחנו לומדים שיש עם מה לעבוד. אנחנו לא קמפיינרים במכון, אבל לי חשוב לעודד שיח ענייני: להתווכח על תוכן על פסקת התגברות, חוק יסוד חקיקה". ואיך עוברים לעיסוק בתוכן במקום בסידורי ישיבה?
כהן מציין את שלוש הצדדים שנמצאים בעסק: "מהפוליטיקאים מצופה לגלות מנהיגות כדי שלמחרת הבחירות יהיה לנו יותר טוב, הצד השני זה התקשורת והנה את פה והצד השלישי הם החברה והארגונים שאומרים אנחנו רוצים שתתעסקו בתוכן. רבע מהציבור הישראלי מחפש תוכן. בבחירות האלה מדובר במנדט אחד שמכריע את הבחירות מצד לצד, לא צריך את כל 25 המנדטים המתלבטים, אבל כל קול משפיע וזה מאוד מאוד נכון וזה לא רק בקצוות אלא גם במפלגות הגדולות".