פלמינגו הוא עוף מים גדול בעל נוצות ורדרדות, רגליים ארוכות, צוואר ארוך ומקור כפוף. במסכת חולין בתלמוד הבבלי (סג ע"א) נזכר מין עוף ששמו בארמית הוא שקיטנא. לשם צורף תיאור המראה: "אריכי שקי וסומקי", כלומר 'ארוכי רגליים ואדומים'.
מבעלי הכנף החולפים באזורנו פלמינגו הוא המתאים ביותר לתיאור הזה. זיהוי זה נעשה מקובל בספרות העברית החדשה, ובמילונים אחדים בראשית המאה ה־20 נרשמה המילה הארמית 'שקיטנא' (או 'שקיטנה') לציון פלמינגו. בהשראת השם הארמי ניתן לו במרוצת הזמן השם העברי שְׁקִיטָן וכך הוא נקרא פה ושם בספרים ובמילונים - זהו שמו הרגיל למשל בכתביו של ישראל אהרני, "הזואולוג העברי הראשון". יש המסבירים כי השם הארמי ניתן לפלמינגו על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. אחרים מציעים שהוא קשור אל השורש שק"ט, על שום עמידתו בתנוחה אחת זמן ממושך המתפרשת כסימן לשלווה. בערבית הפלמינגו נקרא نحام (נֻחאם), ואולי קרוב השורש נח"ם לשורש נע"ם שעניינו שלווה ומנוחה.
השם שקיטן לא נקלט בקרב דוברי העברית ואף לא נתקבל ב"שמות בעלי חיים של ארץ ישראל" שפרסמה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשכ"ג. שמו הרשמי שָׁם הוא פְלָמִינְגּוֹ כשמו הלועזי. שם זה מגיע מן הפורטוגלית (ובגלגול מן המילה הלטינית) במשמעות "להבה" על שום גוני האדום בנוצותיו.
על פי השם הלועזי הציע הסופר שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) בספר 'תולדות הטבע' את השם העברי לְהָבִי. אחרים הציעו את השם שַׁלְהָבִיָּה.
