הממונה על שוק ההון, ד''ר משה ברקת / צילום: יוסי זמיר
הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, יעזוב בחודש הבא את תפקידו אחרי ארבע שנים. אך כעת, בשלהי הכהונה שלו, הוא מתווה דרך לרפורמה שעשויה לשנות את עתידם של המבוטחים בקרנות הפנסיה. באמצע השבוע הודיע ברקת כי ברשות שוק ההון בוחנים רכישת כיסוי סיעודי באמצעות ההפקדה לקרנות הפנסיה.
לגלובס נודע כי ברשות שוק ההון בוחנים מספר מודלים להכנסת הכיסוי לקרנות הפנסיה. לכן, לפי שעה עוד לא ברור אם הוא יהיה בבחינת רשות, כמו ביטוח שארים שהינו החלטה של המבוטח, או שיוטל כחובה על כל החוסכים בקרנות הפנסיה, כמו ביטוח נכות שכבר כלול כעת בביטוח שמעניקות קרנות הפנסיה.
מכיוון שטרם הוחלט על אופי רכישת הכיסוי, עדיין לא ברור אם הרפורמה שמתכננים ברשות, שתושלם לאחר עזיבתו של ברקת, תלויה בחקיקה. אם אכן תזדקק לכך, רשות שוק ההון תצטרך להיאזר בסבלנות לאור הבחירות הקרבות. היעד המרכזי של ממשלה חדשה, כאשר זו תוקם, יהיה העברת תקציב - מה שיעכב את העברת רפורמה כזו.
אם תצא לפועל, הרפורמה תיפגע בקצבה הפנסיונית
חשוב להבין כי כל תוספת של עלות לרכישת ביטוחים במסגרת קרנות הפנסיה גורעת מהחיסכון שיוותר לציבור, שגם כך עבור חלקים נרחבים לא יהיה גבוה. כלומר, החלת חובה על עמיתי הקרנות לרכוש כיסוי ביטוחי נוסף עשויה לפגוע בקצבה הפנסיונית שלהם.
"תוחלת החיים גדלה והרבה מאוד אנשים יגיעו למצב הסיעודי, אז ייתכן שצריך לחבר את הנושא הסיעודי למערכת הפנסיונית", אמר ברקת בכנס של חברת התקשורת "עדיף".
עד לפני כשלוש שנים שיווקו חברות הביטוח ביטוחי סיעוד פרטיים. אולם התייקרות התביעות, בשל התארכות תוחלת החיים, והרפואה המתקדמת, גרמו לכך שמטופלים סיעודיים נמצאים שנים רבות במצב זה, מה שהפך את הפוליסות האלה להפסדיות עבור חברות הביטוח.
על מנת שלא להשאיר את הציבור ללא פתרון, הוחלט להעביר את הביטוחים הסיעודיים לקופות החולים. אולם זהו פתרון חלקי ומוגבל, הן בזמן והן בסכום הכיסוי. העברת הכיסוי הסיעודי לקופות החולים בפברואר 2020 איפשרה אומנם להרחיב את פרק הזמן המעניק זכאות לקצבת סיעוד לחמש שנים, אך מדובר בקצבאות העומדות על בין 3,500 ל־5,500 שקל למבוטח בבית, ובין 4,000 שקל עד 10,000 שקל במוסד - נמוך ממה שהציעו בעבר הביטוחים הפרטיים.
"הנושא של הסיעוד לא יכול שיישאר כך", אמר ברקת. "עשינו דבר שהוא סופר נכון (בהעברת ביטוחי הבריאות לקופות החולים, ר"ו). המוצר הקודם היה בעייתי מאוד והיה מביא לחיכוך בין החברות למבוטחים. הוא היה קשה לתמחור והחברות דרשו לייקר אותו ב־100%, ואנחנו לא הסכמנו. זה לא היה הפתרון.
"לכן הבאנו פתרון של הרחבת המוצר הבסיסי שנמכר בקופות החולים. אבל היו מי שעצרו אותנו בכמה מישורים, שהם אכן מוצדקים בראייה שלהם. לדוגמה, רצינו לייצר מחיר דיפרנציאלי ברובד השני של הסיעוד אך משרד הבריאות התנגד. אפשר להביא פתרון אקטוארי שייצג סוג של ערבות (כמו בקרנות הפנסיה בהן המבוטחים מסבסדים זה את זה באמצעות גירעון או עודף אקטוארי, ר"ו), או ברמה התקציבית. אבל חייבים לפתור את העניין הזה".
ברקת אף הוסיף כי "לא יכול להיות שזה המוצר הבסיסי של קופת החולים, כאשר היום השרידות של אנשים סיעודיים היא כבר לא חמש שנים. אם לא יפתרו את הבעיה, המדינה תצטרך לפתור אותה באמצעים ממלכתיים וזה לא הפתרון. לא הצלחתי לעשות זאת בקדנציה שלי אבל האנשים של הרשות עדיין שם. זה נושא סופר קרדינלי".
לכן, לדבריו, דרך אפשרית להציע כיסוי סיעודי היא באמצעות קשירת הסיעוד לעולמות הפנסיה. "מה קשור פנסיה? פנסיה היא תקופת העבודה. וכאשר חושבים על מעסיקים בארה"ב, הם נותנים לעובדים שלהם ערך מוסף מעבר לשכר והביטוח הפנסיוני, למשל ביטוחי בריאות. לכן זה מתחבר. צריך לחשוב על זה שתוחלת החיים גדלה והרבה מאוד אנשים יגיעו למצב הסיעודי, ואז ייתכן שצריך לחבר את הסיעוד למערכת הפנסיונית. אי אפשר שלא להתייחס לבעיה הזו ולפתור אותה", ציין ברקת.
תוחלת החיים התארכה וההפסדים הצטברו
הביטוח הסיעודי הפך להפסדי בשנים האחרונות עבור חברות הביטוח, הפסדים שהגיעו לשיא ב־2019 עם הפסד מצרפי של שש החברות שהיו פעילות בתחום, בהיקף של 2.5 מיליארד שקל.
הראשונה להודות בהפסדים ולצאת מהשוק הייתה "הכשרה" שעשתה זאת בשנת 2018. החלטת מבטחת המשנה הגדולה בשוק הביטוח הסיעודי בישראל, סקור, להפסיק לתת כיסוי לפוליסות ביטוח סיעודי חדשות בארץ, בשל הפסדי העתק שנגרמו לה, הובילה את "מנורה מבטחים" ללכת בדרכי "הכשרה" ולהפסיק לשווק פוליסות חדשות בתחום הביטוח הסיעודי לפרט.
לאחריה, עשתה זאת הראל, מובילת השוק בתחום הבריאות בכלל ובסיעוד בפרט. למעשה, היא סימנה באופן כמעט סופי את הפסקת שיווק פוליסות הפרט. להמחשה, מתוך פרמיות של 1.3 מיליארד שקל שנגבו בביטוח סיעודי ברבעון הראשון של השנה, הראל גבתה 612 מיליון, כ־47%. בהמשך השנה עשו זאת גם יתר החברות, וכך, פחות משנה לאחר שברקת עצמו אסר מכירת ביטוחי סיעוד קבוצתיים (מלבד הביטוחים בקופות החולים), נותר השוק גם ללא ביטוח פרטי.
ישנן מספר סיבות שהובילו לכך שהיום נראה כי תחום הסיעוד לפרט בדרך לחיסול, אך העיקרית שבהן היא התארכות תוחלת החיים והשיפור ברפואה. ככל שיש יותר חולים סיעודיים, והם חיים יותר, חברות הביטוח נאלצות לשלם יותר. מעבר להפסד המיידי, השינוי הזה גורע יותר מההון שלהן, דבר שמפחית את האטרקטיביות העסקית של התחום בעיניהן.
"בלי מהלך לאומי, הדברים לא יקרו"
מי ששמע את ברקת והתייחס לדבריו הוא מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב, המכהן כיום כמנהל חטיבת הבריאות של כלל ביטוח. "בעיית הסיעוד היא הבעיה אדירה. אנחנו בכלל שוברים את הראש וחושבים מה ניתן להציע. ביושר צריך לבוא ולומר - בלי שיהיה מהלך לאומי של תכנון לאומי לאיך אמור להיראות עולם הסיעוד - הדברים לא יקרו. לכן חייבים דירקטיבה אמיתית והכוונה אמיתית מהממשלה", אמר בר סימן טוב.
"אני זוכר שפעם תוחלת החיים של אדם במוסד אשפוז סיעודי הייתה בין שנה וחצי לשנתיים, היא עלתה לארבע ואם מסתכלים על הסיעוד הביתי זה כבר מטפס למעל לחמש שנים. בנוסף, יש עוד תופעה שמתרחשת - במהלך העשור הזה בין 2020 ל־2030 אוכלוסיית הקשישים, בני ה־75 ומעלה מכפילה את עצמה. זה שינוי מאוד גדול ולכן יש פה בהחלט צורך אמיתי לתת מענה לאזרחים, כי אחרת הם יישארו ללא מענה", הוא הוסיף.
השאלות שנשארו פתוחות
ביטוח סיעודי או חיסכון פנסיוני?
הפרשה לביטוחי סיעוד תעשה על חשבון ההפקדה לחיסכון ותקטין את הקצבה החודשית
מי ישא במימון הכיסוי הנוסף?
האם יהיה זה הציבור מתוך החיסכון שלו, המעסיקים שידרשו להגדיל את חלקם בהפקדות או המדינה שתשתתף במימון
האם המהלך מצריך הליך חקיקה?
אם ההפקדה לסיעוד תהיה בגדר חובה, היא תחייב את אישור הכנסת למהלך