גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה נכון יותר, למשוך את כספי הפנסיה כקצבה לכל החיים או כסכום חד פעמי?

האם למשוך את כספי הפנסיה שלנו כהון או כקצבה? לפי מחקר עדכני, ההחלטה אינה בהכרח כלכלית-רציונלית אלא אישיותית ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב

הפקולטה לניהול.  מה נכון יותר, למשוך את כספי הפנסיה כקצבה לכל החיים או כסכום חד פעמי? / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. מה נכון יותר, למשוך את כספי הפנסיה כקצבה לכל החיים או כסכום חד פעמי? / צילום: Shutterstock

כבר בשנת 1965 הראה מנחם יערי כי הערך הכלכלי של קבלת קצבה לכל החיים גבוה מזה של קבלת העושר הצבור כסכום חד־פעמי. ההסבר האינטואיטיבי לתוצאה הוא שבבחירת קצבה, הפורשת מבטיחה לעצמה הכנסה לכל ימי חייה, גם אם תזכה ותגיע ל-120 (או יותר). כיום ישנה ספרות ענפה התומכת בתוצאה של יערי, אך עם זאת, בפועל עדויות מראות שקצבה לכל החיים נבחרת בשכיחות נמוכה ביחס לאלטרנטיבה למשוך את הכסף כסכום חד‏־פעמי. אי התאמה זאת בין הספרות המקצועית לבין המציאות מכונה "חידת הקצבאות".

 

מה פשר "חידת הקצבאות"

בישראל כפופה החלטה זו במידה רבה לרגולציה ולשיקולי מס, אך במדינות רבות הבחירה חופשית לחלוטין. חוקרים בארה"ב מצאו כי בקרב בעלי תוכניות פנסיה צוברת, רק כ-10% מהמבוטחות בוחרות בקצבת פנסיה במעמד הפרישה, בעוד היתר בוחרות למשוך את כספי הפנסיה שלהן כסכום חד-פעמי. התופעה אינה ייחודית למדינה מסוימת, והיא נמצאה בסדרת מחקרים של הבנק העולמי בארה"ב, בקנדה, בבריטניה, באוסטרליה ובמדינות אחרות.

הסברים אפשריים לכך הם הרצון להשאיר ירושה, מורכבותה הפיננסית של ההחלטה, נטייה לבחור בברירות מחדל והעדפת ההווה (כלומר זמן הפרישה) על פני העתיד (זקנה מאוחרת). גורם נוסף ומשמעותי ביותר לבחירת הקצבה הינו רמת הסיכון הכרוכה בעסקה. פורשות לגמלאות נדרשות לבצע הערכה כללית לתוחלת החיים הצפויה להן.

אם לדעתן הסובייקטיבית תוחלת חייהן הצפויה קצרה מהממוצע באוכלוסייה, הן יעדיפו למשוך את כספי הפנסיה במעמד הפרישה, על פני האפשרות לקבל קצבה ממושכת. מצב זה מכונה בחירה שלילית, והוא מתרחש כאשר לפורשת יש מידע פרטי לגבי תוחלת חייה שמכתיב את החלטותיה, מידע שאינו נמצא ברשות חברת הפנסיה. דוגמה לבחירה שלילית היא פורשת שמצבה הרפואי ירוד או שהיא צופה תוחלת חיים נמוכה על סמך תוחלת חיי הוריה, ותבחר למשוך את הקצבה כסכום חד-פעמי בפרישה.

מאמר עדכני בהשתתפות ד״ר אביגיל הורוביץ וד״ר מיכל חודור (החתומות מעלה) והחוקר ד"ר יוהאנס האגן מעמיק את ההבנה של השפעת הבחירה השלילית על בחירת הפנסיה. המאמר מצא שהשפעתה של רמת הסיכון על הבחירה בין קצבה להון נקבעת על פי העדפת הסיכון של הפורשות. בעוד רמת סיכון של פרט אינה נשלטת על ידו, אלא נקבעת (לרוב) על פי מצבו הרפואי, העדפת סיכון או שנאתו תלויה בהעדפותיו האישיות של הפרט. המאמר מפריד בין שני סוגים של העדפת סיכון: העדפת סיכון הקשורה לנושאים רפואיים והעדפת סיכון הקשורה לנושאים פיננסיים.

שנאת סיכון ובחירות בפרישה

המאמר משתמש באבחון סרטן ממאיר להוכחת ממצאיו. נניח שפורשת אובחנה עם סרטן ממאיר סביב גיל הפרישה. ישנן פורשות שאובחנו לפני הפרישה ויכולות לשנות את החלטתן אם למשוך את הפנסיה כקצבה או כהון, וישנן מי שאובחנו אחרי הפרישה, כשהחלטתן כבר אינה ניתנת לשינוי. האם ההחלטה לגבי כספי הפנסיה תהיה שונה בין אלו שאובחנו לפני לבין אלו שאובחנו אחרי הפרישה? השוואה בין שתי קבוצות אלו מראה שחלה ירידה חדה בבחירת קצבה לכל החיים בקרב הפורשות שאובחנו עם סרטן ממאיר טרם הפרישה. זאת עדות מובהקת לבחירה שלילית.

ד''ר מיכל חודור / צילום: חן גלילי

המחקר מנסה לזהות את המקור להפחתה בביקוש לקצבה לכל החיים ומוצא כי הירידה בבחירת קצבאות מקורה בפורשות שמאופיינות בשנאת סיכון פיננסית. אלה מאופיינות בהעדפה שלא להשקיע או לקחת סיכונים פיננסיים. פורשות אלו בחרו במשיכת כספי הפנסיה כהון, ככל הנראה כיוון שאלטרנטיבת הקצבה נתפסת בעיניהן כהימור, בעוד הפורשות שאוהבות סיכונים פיננסיים בחרו למשוך את כספי הפנסיה כקצבה למרות אבחנת הסרטן.

מקור נוסף לירידה בביקוש הוא הפורשות הנוטות לקחת סיכונים רפואיים. פורשות אלו מאופיינות באי לקיחה עקבית של תרופות שנרשמו בעבורן ובנטייה לדחות טיפולים רפואיים. הממצאים מראים שהפורשות שאובחנו עם סרטן ממאיר ושונאות סיכונים רפואיים בחרו באפשרות הפנסיה של קצבה לכל החיים, למרות אבחנת הסרטן. ממצא מפתיע זה מעיד על כך שפורשות שונאות סיכון רפואי תופסות את החלטת הפנסיה כביטוח.

ד''ר אביגיל הורביץ / צילום: באדיבות מחלקת מולטימדיה, הפקולטה לחקלאות אוני' העברית

הממצאים החדשים האלו מציגים באור שונה את הביקוש הנמוך לקצבאות פנסיה. תוצאות אלו מסייעות בהבנת המקור לחידת הקצבאות ומאפשרות איתור של האוכלוסיות הרלוונטיות להקטנתה. תוצאה זו מדגישה את הצורך בייעוץ פנסיוני ובהסברה רחבה בנושא טרם פרישה, שתוכל לסייע במזעור הטיות ותאפשר קבלת החלטות מושכלות.

לקריאה נוספת:

[1] Yaari, M. E. (1965). Uncertain lifetime, life insurance, and the theory of the consumer. The Review of Economic Studies , 32 (2), 137-150.

[1] Beshears, J., Choi, J. J., Laibson, D., Madrian, B. C., & Zeldes, S. P. (2014). What makes annuitization more appealing? Journal of public economics, 116, 2-16.

[1] Lockwood, L. M. (2012). Bequest motives and the annuity puzzle. Review of Economic Dynamics, 15 (2), 226-43.

[1] Brown, J. R., Kapteyn, A., Luttmer, E. F., Mitchell, O. S., & Samek, A. (2021). Behavioral impediments to valuing annuities: Complexity and choice bracketing. Review of Economics and Statistics, 103 (3), 533-46.

[1] Agnew, J. R., Anderson, L. R., Gerlach, J. R., & Szykman, L. R. (2008). Who chooses annuities? An experimental investigation of the role of gender, framing, and defaults. American Economic Review, 98(2), 418-22.

[1] Schreiber, P., & Weber, M. (2016). Time inconsistent preferences and the annuitization decision. Journal of Economic Behavior & Organization, 129, 37-55.

[1] Hurwitz, A., Mitchell, O. S., & Sade, O. (2021, May). Longevity perceptions and saving decisions during the COVID-19 outbreak: An experimental investigation. In AEA Papers and Proceedings (Vol. 111, pp. 297-301).

[1] McCarthy, D., & Mitchell, O. S. (2010). International adverse selection in life insurance and annuities. In Ageing in advanced industrial states (pp. 119-35). Springer.

[1] Hagen, J., Hodor, M., & Hurwitz, A. (2022). Private information and risk preferences in the annuity market: Evidence from Sweden. Working Paper.

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן