שרי אריסון / צילום: איל יצהר
נהוג לומר שתזמון הוא הכול בחיים. שרי אריסון, בעלת השליטה לשעבר בשורה של גופים מרכזיים במשק, סיפקה לכך עדות השבוע, כשמכרה ביום שלישי חבילה נוספת של מניות בנק הפועלים , רביעית במספר, לגופים מוסדיים. הפעם מדובר בחבילה של 2.3% ממניות הבנק השני בשוויו בישראל, שנמכרה בתמורה של 1.03 מיליארד שקל.
המכירה הנוכחית נעשתה כחלק מהחלטתה של אריסון בספטמבר 2018 למכור את החזקותיה בישראל, והפעימה האחרונה ממחישה עד כמה ההחלטה למכור את ההחזקות בבנק באופן מדורג ושקול - בין שהתקבלה מבחירה ובין שלאו - משתלמת לה. לאחר המכירה הנוכחית מחזיקה אריסון בכ־5.6% ממניות הפועלים בשווי שוק של כ־2.5 מיליארד שקל.
אריסון מכרה את חבילת המניות הנוכחית במחיר של 33.77 שקל למניית הפועלים, המשקף הנחה של כ־1% בלבד על מחיר השוק.
לשם השוואה, את מכירת החבילה הראשונה, שבוצעה בנובמבר 2018, ושבעקבותיה ירדה אריסון מהחזקה של 20% לכ־15.8%, היא ביצעה לפי מחיר של 25 שקל למניה.
הרבה מים זרמו מאז בשוקי ההון ובמסדרונות הבנק, וממכירה למכירה (בסך הכול מימשה אריסון עד היום מניות הפועלים בכ־5.4 מיליארד שקל) עלה מחיר המניה. ממכירת החבילה הראשונה טיפס מחיר המימוש למניה בכ־35% (לא כולל דיבידנדים שחולקו מאז).
המשמעות מבחינת אריסון היא תוספת משמעותית לתמורה שקיבלה, בזכות המכירה ההדרגתית, שנובעת מהעלייה העקבית במניית הפועלים.
קיבלה גם 32 מיליון שקל מהדיבידנד שחילק הבנק
ביום רביעי, אגב, חילק הפועלים דיבידנד בסך של 403 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון השני של 2022. היום הקובע שלפיו מחולק הדיבידנד הוא 24 באוגוסט, כלומר לפני מכירת המניות האחרונה, ואז החזיקה אריסון ב־7.9% ממניות הבנק, המאפשרים לה ליהנות מכ־32 מיליון שקל בגין אותו דיבידנד. זאת, כמובן, נוסף על עשרות המיליונים שנוספו לתמורה מעליית מחיר המניה בחודשים האחרונים.
גורמים המעורים במכירה מסבירים כי ההחלטה למכור את המניות כעת הינה "אופורטוניסטית" לחלוטין.
אריסון הצליחה לאתר שורה של רוכשים - גופים מוסדיים ישראליים ומקביליהם בעולם - שמאמינים כי מניית הפועלים מתומחרת באופן נמוך מאוד ביחס לבנקים אחרים בישראל ובעולם, ולכן מדובר בהשקעה כדאית מאוד.
התמחור הנמוך, שמשקף מכפיל הון של 1.04 להפועלים, לעומת 1.15, לדוגמה, בלאומי, הבנק עם שווי השוק הגבוה בישראל, הופך לפי אותם גורמים את ההשקעה בפועלים להזדמנות, ויש בה כדי להסביר את ההנחה הקטנה מאוד - כאמור כ־1% בלבד - שניתנה על מחיר השוק.
לשם השוואה, בנובמבר 2018 מכירת המניות הראשונה נסגרה בהנחה של 6% על מחיר השוק, והפעימה השנייה, באפריל 2021, על פי דיסקאונט של 5%.
לאומי, שהנפיק בחודש יוני מניות בסך של 2.75 מיליארד שקל, עשה זאת לאחר שביום שקדם להנפקה ירדה מניית הבנק, על רקע ההנפקה המתוכננת, בשיעור של יותר מ־5%.
אצל דיסקונט, שגייס במרץ האחרון 1.4 מיליארד שקל בהנפקה דומה, הירידה במחיר המניה בשל ההנפקה היה גדול אף יותר, כך שאריסון בהחלט יכולה להיות מרוצה מתוצאות הפצת המניות השבוע, שאותה הובילו, זו הפעימה השלישית כבר, בנק אוף אמריקה וברק קפיטל חיתום.
במסגרת סיכום עם בנק ישראל מ-2018, על תהליך הפיכת הפועלים לבנק ללא גרעין שליטה, הוחלט כי אריסון מחויבת לרדת להחזקה של פחות מ־5%.
בנק ישראל העמיד שבע שנים להשלמת מכירת המניות, כלומר היא צריכה לממש פחות מאחוז אחד במהלך שלוש השנים הקרובות, מספיק זמן כדי לחכות להזדמנות אטרקטיבית, כך שהמגבלה היחידה עליה היא התחייבות שלא למכור את המניות במהלך 90 הימים שלאחר הפעימה הנוכחית.
החלטה בולטת בעיקר על רקע החברות האחרות
"הנייר של בנק הפועלים תפקד טוב בתקופה האחרונה, כפי שכל מדד הבנקים בבורסה בתל אביב מתפקד טוב", אומר גורם המכיר את הנעשה סביב מניית הבנק.
"בשיחות עם הגופים המוסדיים בישראל הם אומרים שאין השקעה בבנק אחר בעולם שהיא אטרקטיבית כמו זו של בנק הפועלים, בנק עם הלימות הון ברמה מאוד אטרקטיבית גם ביחס לעולם", הוא מוסיף.
ראיה לכך, לדבריו, היא העובדה שאריסון תכננה למכור תחילה מניות בסך של 250 מיליון דולר, אך בשל הביקושים עלה סך המניות ל־300 מיליון דולר.
הסבלנות שהשתלמה לאריסון במכירה הדרגתית של מניות הפועלים בולטת במיוחד כאשר משווים אותה לשתי עסקאות ענק שהיא עשתה בשנים האחרונות, לאחר שהחליטה לפרק את השקעותיה בארץ.
ביוני 2018 מכרה אריסון את השליטה (47%) בקבוצת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי (שו"ב) לידי איש העסקים נתי סיידוף תמורת כ־1.1 מיליארד שקל, צעד שהתברר בתוך זמן קצר ככישלון חרוץ.
מניות שו"ב, שאותן מכרה אריסון לסיידוף בהנחה של כ־15% ביחס לשוויין בבורסה באותו מועד, נסקו מאז במאות אחוזים.
אריסון יכולה לפחות להתנחם בכך שבנובמבר האחרון היא השאירה סופית מאחור את מעורבותה בשיכון ובינוי, יותר משלוש שנים אחרי שמכרה את השליטה בחברה.
זאת, לאחר שפרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה כי החליטה שלא להעמיד אותה לדין בחשד שידעה על שוחד שניתן, לכאורה, לעובדי ציבור זרים, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. על הכוונה לסגור נגדה את התיק פורסם לראשונה בגלובס כבר בינואר אותה שנה.
במכירה נוספת שביצעה, קיבלה אריסון מחיר נמוך בהרבה ביחס לציפיות הראשוניות. בתחילת 2019, לאחר מכרז בין כמה מתמודדים, מכרה אריסון את חברת מלח הארץ, יצרנית המלח הגדולה בישראל, לידי קרן ההשקעות פורטיסימו, תמורת כ־160 מיליון שקל - נמוך משמעותית מתמורה של כ־300-250 מיליון שקל שאותה ציפתה לקבל תחילה.