הפגנה מול בית הפרלמנט בלונדון / צילום: Associated Press, Frank Augstein
כלכלת בריטניה במשבר, וקשה לראות איך היא יוצאת ממנו בקרוב. מה שהייתה אמורה להיות שנה של צמיחה כלכלית יוצאת דופן אחרי מגפת הקורונה וקשיי ההסתגלות הראשוניים אחרי ה"ברקזיט", הפכה במהירות לשנה של מיתון מעמיק, אינפלציה דו־ספרתית, מרי אזרחי נגד תשלום חשבונות, וחשש עמוק מפני המצב החברתי והעסקי בחורף הקרוב.
רק בשנה שעברה חזו קרן המטבע העולמית וארגון ה־OECD כי בריטניה תרשום השנה צמיחה גבוהה של לפחות 5%. במקום זאת, "בנק אנגליה" מעריך כעת מיתון וכיווץ כלכלי שיימשכו לפחות עד 2024, הליש"ט צנח השבוע לרמה הנמוכה ביותר מול הדולר מאז 85', והחוב הלאומי כבר חצה את רף ה־100% מהתמ"ג וצירף את בריטניה למועדון לא־יוקרתי של מדינות.
שילוב נתונים אלו הוביל את "בלומברג" להכריז כי בריטניה כבר לא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, אלא צנחה למקום השישי. ג'ונסון, בינתיים, נאלץ להתפטר בבושת פנים אחרי שורת סקנדלים, ורק השבוע מונתה לו מחליפה, ליז טראס. היא ראשת הממשלה הרביעית בבריטניה בתוך שש שנים. חוסר יציבות פוליטית הוא גם מאפיין חדש בבריטניה.
ההערכות: בריטניה כבר במיתון
הממלכה המאוחדת הופכת מול עינינו לפנים הרשמיות של הסטגפלציה האירופית - שילוב של אינפלציה גבוהה וצמיחה נמוכה עד שלילית. בלב התייקרויות המחירים הדרמטיות עומד משבר האנרגיה ועליית מחירי המזון, אבל הם לאט־לאט מתרחבים למגזרים נוספים.
הכל מתייקר בבריטניה, גם השירותים. מדד המחירים הכולל עלה בשנה החולפת ב־10.1% - זינוק שמקטין את הצריכה של משקי הבית. משבר האנרגיה מאיים להביא לפשיטת רגל של מפעלים, פאבים ומסעדות ורבים מהעסקים כבר סוגרים או מצמצמים פעילות. המשבר העולמי מביא גם להקטנת הייצור וכך, לפי ההערכות, בריטניה נמצאת כבר בימים אלה במיתון (הנתונים הרשמיים יתפרסמו רק בסוף ספטמבר). אנליסטים ב־JPMorgan הזהירו השבוע כי משבר יוקר המחיה הבריטי "רק התחיל", והוא ימשיך להתגלגל אפילו עם השקת תוכניות סיוע ממשלתיות גרנדיוזיות.
הריבית עלתה מאוחר, אבל בחדות
מה שעוד מקשה לשמור על אופטימיות היא העובדה ששתי התופעות הללו דורשות מדיניות מוניטרית ופיסקלית שונה, שלעתים באה אחת על חשבון השנייה. כדי להילחם באינפלציה, בנק אנגליה צריך להעלות ריבית בחדות ובתכיפות, מה שהוא עושה בחודשים האחרונים - אחרי שנרדם בשמירה כמו בנקים מרכזיים אחרים. הריבית בממלכה המאוחדת עומדת כעת על 1.75%, והציפיות הן שתוכפל עד סוף השנה. אבל מהלכים כאלה מצננים את השוק באופן דרסטי, במיוחד את שוק הדיור (שכבר חווה ירידות מחירים אחרי שנים של עליות), ו"מעמיקים" את המיתון אליו צוללת הכלכלה הבריטית.
הממשלה הבריטית, מנגד, לפי הבטחות הבחירות של טראס שנכנסה לתפקידה השבוע, דווקא נחושה לשפוך מאות מיליארדים בתמיכה ממשלתית לשוק, מה שפועל נגד האפקט שבנק אנגליה מנסה להשיג. יד אחת בולמת צמיחה כדי להוריד את האינפלציה, ויד שנייה מגבירה אותה על ידי משפך של כסף מהשמיים.
טראס גם מבטיחה לא להעלות מסים בשום מצב ותומכת באופן גלוי בהגדלת הגירעון. העובדה שהיא עומדת בראש המפלגה השמרנית מראה עד כמה תפיסות כלכליות משתנות כעת באירופה ובבריטניה, בגלל המשבר הכלכלי. הבעיה עם העמקת הגירעון היא שבריטניה כבר נמצאת במצב בו לא הייתה מזה 60 שנה, שבו החוב הלאומי שלה גבוה מהתמ"ג השנתי שלה (3.3 טריליון דולר).
כעת, התוכניות המוצעות להקפאת מחירי האנרגיה והתמיכה הממשלתית, לא רק יקפיצו את יחס החוב-תוצר הבריטי הרבה ממעבר ל-104% בו הוא נמצא היום, הוא יישאר כך לאורך זמן. והחוב הזה מיתרגם ישירות לעלויות הלוואה גדולות יותר בעבור המדינה. לפי משרד הביקורת הפיננסי של הממשלה עצמה, עוד לפני השקת התוכנית החדשה של טראס, החוב הלאומי הבריטי לא היה "בר־קיימא" בטווח הארוך.
"הסטרלינג דורש זרימה קבועה של השקעות הון גדולות, ביחד עם שיפור באמון משקיעים, וירידה בציפיות האינפלציה", כתב דויטשה בנק בסקירה על בריטניה השבוע, "אבל למעשה, ההיפך הוא מה שקורה". הבנק אפילו העריך כי גוברים הסיכויים לתסריט שבו בריטניה לא תצליח לעמוד בתשלומים, ותצטרך לפנות לעזרת הבנק העולמי, כפי שקרה בשנות ה־70.