גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנה לרפורמת הניודים בבנקים: הציבור משפר תנאים, אבל לא ממהר לעבור למתחרים

גם האפשרות "לעבור בקליק" לא הסירה את החסם הפסיכולוגי, ורק 51 אלף לקוחות ניצלו את הרפורמה כדי לעבור בנק ● למרות זאת, בבנק ישראל טוענים כי המטרה הושגה: "הרפורמה לא נועדה להעביר לקוחות, אלא לאפשר להם להשיג תנאים יותר טובים" ● הערכות: מלחמת הריביות על הפיקדונות תאיץ פניות לניודים

מה יהיה עתיד הבנקאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מה יהיה עתיד הבנקאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עד כמה השתמשו הלקוחות ברפורמה ומיהרו לנייד את חשבונותיהם לבנקים אחרים? מבדיקת גלובס עולה, כי 75 אלף בקשות הוגשו על ידי לקוחות במהלך השנה הראשונה לרפורמה, מתוכם 51 אלף השלימו את התהליך. מדובר בשיעור קטן בלבד של לקוחות שניצלו את הרפורמה לבצע צעד משמעותי כמו העברת חשבון בנק: על פי בנק ישראל, נכון לסוף פברואר 2022 היו בישראל כ־3.1 מיליון מסגרות עו"ש, כך שבוודאי לא מדובר במספרים שמשנים את מאזן הכוחות בין הבנקים.

הפער בין מספר הבקשות שהוגשו למספר החשבונות שנוידו בסופו של דבר מביא לידי ביטוי גם את הליכי שימור הלקוחות שמבצעים הבנקים, שבתמורה להישארות הלקוחות בבנק הקיים מוכנים להפחית עמלות, להוזיל ריביות ולהעניק הטבות דומות.

עוד לפני שדנים בשאלה אם הרפורמה היא הצלחה או לא, אין ספק כי במהלך השנה האחרונה ההטבות שניתנו ללקוחות על מנת לשמר אותם, בוודאי במספרי הניודים הקיימים, לא פגעו בהכנסות הבנקים. חמשת הבנקים הגדולים רשמו רווח מצרפי של 11 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, בהחלט סכומים דמיוניים המאפשרים להם "לשחרר קצת חבל" ללקוחות.

 

שמרנות: הציבור מתקשה לעבור ללא פנייה לנציג

סיבה נוסף היא החשש של חלקים גדולים בציבור, בעיקר לקוחות מבוגרים או כאלו ללא אוריינטציה דיגיטלית, לבצע את המהלך לבדם וללא עזרה של הפקיד בסניף.

"אני מבינה את החשש של הציבור לעשות הכול בדיגיטל בלי לקבל אסמכתא (נייר פיזי) בסוף", אומרת טל הראל-מתתיהו, מנהלת יחידת מטה, אסטרטגיה ופרויקטים מיוחדים בבנק ישראל, שמובילה את הרפורמה. "המעבר לדיגיטל הוא לא טבעי לכולם, וישנו חשש שעוד צריך לפנות לבנק להשלמת התהליך. אבל גם כשמשלמים בכרטיס אשראי או בנייד כבר לא מקבלים היום בכל רכישה נייר לחתום עליו. אנחנו עוד בודקים איזה הודעות הבנקים צריכים לשלוח ללקוחות ואיזו גישה יש לנקוט כדי שהם יהיו רגועים ויצליחו להתמודד עם החשש הפסיכולוגי ממעבר פיזי לביצוע פעולות בדיגיטל".

חשש משינוי: "כל הבנקים אותו דבר"

סיבה נוספת היא שבכל זאת, מדובר במי שעל פניו שומר עבור הציבור על הכסף שלו, לעתים לאורך עשרות שנים, וקיים קושי פסיכולוגי מצד רבים לעבור בנק, כי הרי "שם מכירים אותי", או אפילו מתוך אמונה ש"כל הבנקים אותו הדבר".

טל הראל, ראשת מטה המפקח  על הבנקים, בנק ישראל / צילום: דוברות בנק ישראל

לכך יש להוסיף, שבניגוד לרפורמה בסלולר שהוזילה את החשבונות החודשיים ממאות ואף אלפי שקלים לעשרות שקלים בודדים, כאן העמלות, בעיקר בחשבונות הפשוטים, מסתכמות מראש בסכומים קטנים הרבה יותר, כך שהשינוי בגין ניוד חשבון העו"ש בלבד לא יורגש באופן מיידי.

הערכות: מלחמת הריביות תאיץ מעבר לקוחות

עם זאת, בשבועות האחרונים, ובעיקר מאז שבנק ישראל העלה את הריבית ב־0.75% והביא אותה בישראל ל־2%, גברה הביקורת על הבנקים סביב הזינוק בריבית על ההלוואות והמשכנתאות, בעוד שהריבית שהם משלמים לציבור בגין הפיקדונות המופקדים אצלם, עלתה בשיעור זניח יחסית. בבנק ישראל מאמינים כי השיח סביב הריביות יכול להביא את הלקוחות לנייד את החשבונות בהיקפים גדולים יותר.

"אחד המסרים החשובים שלנו הוא שאם ללקוח לא טוב, הוא לא חייב להישאר במקום בו הוא נמצא, והיום זה נעשה עוד יותר קל", מסבירה הראל. "אנחנו רואים שהבנקים מתחילים להעלות את הריביות על הפיקדונות וזה יכול להיות טריגר לא להעביר רק את הפיקדון לבנק חדש שמציע תנאים יותר טובים בפיקדון, אלא גם להפחית את סכום העמלות על העו"ש. כל שיח על סגמנט מסוים בפעילות, פותח את הלקוח לחשיבה על כלל הפעילות שלו מול הבנק, ואם הוא מעביר הכול בעסקת חבילה, התנאים עשויים להיות לעתים אפילו טובים יותר".

אנליסטים: "מיעוט עוברים ביחס לפוטנציאל"

ההתייחסות בשוק לרפורמה היא אמביוולנטית. "המספרים בהחלט מרשימים, אבל עדיין מדובר על מספר קטן ביחס לפוטנציאל וביחס למה שהמפקח על הבנקים חשב שהרפורמה תביא עמה", אומר ליאור שילה, אנליסט הבנקים של איביאי. "המבחן האמיתי יהיה בהיבט העמלות שמשלמים הלקוחות ובכל הנוגע ליכולת המיקוח של הלקוחות הפרטיים. הרי בסופו של דבר, הרפורמה נועדה לתת כלי בידי הלקוחות לטובת מיקוח מול הבנקים". בכל מקרה, ייקח עוד זמן עד שהמלחמה על הלקוחות תבוא לידי ביטוי בדוחות הכספיים החושפים את הכנסות הבנקים מעמלות".

בבנק ישראל מתעקשים כי מדובר במהלך מנצח. "הרפורמה היא הצלחה", אומרת הראל. "אני עוקבת גם אחר פניות ציבור ומדברת רבות עם אנשים שביצעו את התהליך, ומרבית התגובות, אשר מבוססות על התנסות במעבר, הן דומות - קל היום הרבה יותר לעבור בנק. בנוסף, היום קל הרבה יותר לשפר את התנאים בבנק הנוכחי. התחקירים מראים שכאשר לקוח נכנס לבנק ומצהיר שאם הוא לא יקבל את הריבית שהוא מבקש ואשר מבוססת על מידע השוואתי שעשה, הוא יעבור בנק, והבנק משיב לו בתגובה שהוא אכן מוכן לשפר לו את תנאי ניהול החשבון. התנהלות זאת מוכיחה, במבחן התוצאה, שהרפורמה אכן עובדת".

המטרה: "תנאים טובים יותר, לא בהכרח ניוד"

באשר למספר הקטן יחסית של מניידים מתוך כל החשבונות, אומרת הראל: "כשיצאנו לדרך המטרה לא הייתה שכל הציבור יעבור בנק. המטרה הייתה לגרום לכך שלקוחות יקבלו תנאים טובים יותר מהבנקים. כלומר, מבחינתנו, מדד ההצלחה הוא לא שיעור המעבר בפועל, אלא השאלה אם הלקוח שיפר את תנאיו. אם הוא הגיש בקשה וביטל אותה ביוזמתו, זה אומר שהוא בחר להישאר בבנק הישן כי ככל הנראה הציעו לו תנאים טובים יותר, מה שמשקף תחרות ו'מלחמה' על הלקוח".

הראל מוסיפה כי "המשמעות עבור הלקוח היא שזה בסדר לדרוש חשבון עו"ש ללא עמלות, זה בסדר להתמקח על הריבית, וזה בסדר לעזוב את הבנק הנוכחי אם השירות לא טוב. זה גם בסדר להישאר באותו הבנק, אם כתוצאה מכך הוא מקבל תנאים יותר טובים או כל מעטפת אחרת שמבחינת הלקוח מקובלת ומשפרת את מצבו".

בבנקים הפנימו זאת והעלו הילוך בשיפור התנאים כדי לשמר את הלקוחות, לצד קמפיינים תקשורתיים אליהם השתרבבו לא פעם אזכורים של האפשרות לעבור כעת בקלות מבנק לבנק. לראיה, את מדד הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס כבשו בסוף אוגוסט הבנקים את ארבעת המקומות הראשונים.

פרופיל המניידים: צעירים ולקוחות ללא משכנתאות

בבנק ישראל הבטיחו לפרסם בקרוב מספרים מלאים יותר של הרפורמה. בשלב זה לפחות, אפשר לצייר פרופיל מסוים של המניידים. פלח האוכלוסייה המשמעותי ביותר מבין המניידים הם הצעירים, עד כדי שבאחד הבנקים דיווחו שכ־50% ממי שהעבירו את החשבונות שלהם באמצעות המערכת הם בני 24 עד 34.

נציין כי אם ללקוח יש הלוואות, עיקולים או צורך בביצוע פעולות מורכבות קשה עד בלתי אפשרי לעבור בלי לסגור אותם מול הבנק הקיים, ובגילאים הצעיר הסבירות שללקוח אין משכנתה, הלוואות רציניות או עיקולים גבוה יותר. בנוסף, בבנקים מדווחים על כך שניודים רבים נעשים אגב נטילת משכנתה או אגב קבלת הלוואה.

מעבר לחמשת הבנקים הגדולים, בנק ירושלים ו־One zero - הבנק הדיגיטלי החדש - פטורים מהחובה להיות חלק מהמערכת בשל מספר החשבונות הקטנים יחסית שהם מחזיקים. One zero צפוי להצטרף למערכת באוקטובר, ולדברי הראל "לבנק החדש יש תמריץ מובנה להצטרף לרפורמה. כל הלקוחות הם לקוחות חדשים ולכן אין חשש בשלב זה לנטישה אלא בעיקר רצון לגייס לקוחות", אומרת הראל.

היכן עוד יש מקום להשתפר?
"עדיין לא כל הציבור מודע לאפשרות של ניוד בקליק וצריך כל הזמן להגביר את המודעות של הציבור לכך. בנוסף, במסגרת עיבוד הנתונים שמתקבלים אנו רואים שעדיין לא כל המעברים מתבצעים באמצעות המערכת, ואנחנו רוצים לבדוק למה שיעור המעבר באופן מקוון לא עולה על שיעור המעבר באופן ידני. זו כמובן זכות הבחירה של הלקוח, אך הם לא בהכרח מודעים ליתרונות הרבים של שימוש במערכת".

עוד כתבות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה