גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנה לרפורמת הניודים בבנקים: הציבור משפר תנאים, אבל לא ממהר לעבור למתחרים

גם האפשרות "לעבור בקליק" לא הסירה את החסם הפסיכולוגי, ורק 51 אלף לקוחות ניצלו את הרפורמה כדי לעבור בנק ● למרות זאת, בבנק ישראל טוענים כי המטרה הושגה: "הרפורמה לא נועדה להעביר לקוחות, אלא לאפשר להם להשיג תנאים יותר טובים" ● הערכות: מלחמת הריביות על הפיקדונות תאיץ פניות לניודים

מה יהיה עתיד הבנקאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מה יהיה עתיד הבנקאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עד כמה השתמשו הלקוחות ברפורמה ומיהרו לנייד את חשבונותיהם לבנקים אחרים? מבדיקת גלובס עולה, כי 75 אלף בקשות הוגשו על ידי לקוחות במהלך השנה הראשונה לרפורמה, מתוכם 51 אלף השלימו את התהליך. מדובר בשיעור קטן בלבד של לקוחות שניצלו את הרפורמה לבצע צעד משמעותי כמו העברת חשבון בנק: על פי בנק ישראל, נכון לסוף פברואר 2022 היו בישראל כ־3.1 מיליון מסגרות עו"ש, כך שבוודאי לא מדובר במספרים שמשנים את מאזן הכוחות בין הבנקים.

הפער בין מספר הבקשות שהוגשו למספר החשבונות שנוידו בסופו של דבר מביא לידי ביטוי גם את הליכי שימור הלקוחות שמבצעים הבנקים, שבתמורה להישארות הלקוחות בבנק הקיים מוכנים להפחית עמלות, להוזיל ריביות ולהעניק הטבות דומות.

עוד לפני שדנים בשאלה אם הרפורמה היא הצלחה או לא, אין ספק כי במהלך השנה האחרונה ההטבות שניתנו ללקוחות על מנת לשמר אותם, בוודאי במספרי הניודים הקיימים, לא פגעו בהכנסות הבנקים. חמשת הבנקים הגדולים רשמו רווח מצרפי של 11 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, בהחלט סכומים דמיוניים המאפשרים להם "לשחרר קצת חבל" ללקוחות.

 

שמרנות: הציבור מתקשה לעבור ללא פנייה לנציג

סיבה נוסף היא החשש של חלקים גדולים בציבור, בעיקר לקוחות מבוגרים או כאלו ללא אוריינטציה דיגיטלית, לבצע את המהלך לבדם וללא עזרה של הפקיד בסניף.

"אני מבינה את החשש של הציבור לעשות הכול בדיגיטל בלי לקבל אסמכתא (נייר פיזי) בסוף", אומרת טל הראל-מתתיהו, מנהלת יחידת מטה, אסטרטגיה ופרויקטים מיוחדים בבנק ישראל, שמובילה את הרפורמה. "המעבר לדיגיטל הוא לא טבעי לכולם, וישנו חשש שעוד צריך לפנות לבנק להשלמת התהליך. אבל גם כשמשלמים בכרטיס אשראי או בנייד כבר לא מקבלים היום בכל רכישה נייר לחתום עליו. אנחנו עוד בודקים איזה הודעות הבנקים צריכים לשלוח ללקוחות ואיזו גישה יש לנקוט כדי שהם יהיו רגועים ויצליחו להתמודד עם החשש הפסיכולוגי ממעבר פיזי לביצוע פעולות בדיגיטל".

חשש משינוי: "כל הבנקים אותו דבר"

סיבה נוספת היא שבכל זאת, מדובר במי שעל פניו שומר עבור הציבור על הכסף שלו, לעתים לאורך עשרות שנים, וקיים קושי פסיכולוגי מצד רבים לעבור בנק, כי הרי "שם מכירים אותי", או אפילו מתוך אמונה ש"כל הבנקים אותו הדבר".

טל הראל, ראשת מטה המפקח  על הבנקים, בנק ישראל / צילום: דוברות בנק ישראל

לכך יש להוסיף, שבניגוד לרפורמה בסלולר שהוזילה את החשבונות החודשיים ממאות ואף אלפי שקלים לעשרות שקלים בודדים, כאן העמלות, בעיקר בחשבונות הפשוטים, מסתכמות מראש בסכומים קטנים הרבה יותר, כך שהשינוי בגין ניוד חשבון העו"ש בלבד לא יורגש באופן מיידי.

הערכות: מלחמת הריביות תאיץ מעבר לקוחות

עם זאת, בשבועות האחרונים, ובעיקר מאז שבנק ישראל העלה את הריבית ב־0.75% והביא אותה בישראל ל־2%, גברה הביקורת על הבנקים סביב הזינוק בריבית על ההלוואות והמשכנתאות, בעוד שהריבית שהם משלמים לציבור בגין הפיקדונות המופקדים אצלם, עלתה בשיעור זניח יחסית. בבנק ישראל מאמינים כי השיח סביב הריביות יכול להביא את הלקוחות לנייד את החשבונות בהיקפים גדולים יותר.

"אחד המסרים החשובים שלנו הוא שאם ללקוח לא טוב, הוא לא חייב להישאר במקום בו הוא נמצא, והיום זה נעשה עוד יותר קל", מסבירה הראל. "אנחנו רואים שהבנקים מתחילים להעלות את הריביות על הפיקדונות וזה יכול להיות טריגר לא להעביר רק את הפיקדון לבנק חדש שמציע תנאים יותר טובים בפיקדון, אלא גם להפחית את סכום העמלות על העו"ש. כל שיח על סגמנט מסוים בפעילות, פותח את הלקוח לחשיבה על כלל הפעילות שלו מול הבנק, ואם הוא מעביר הכול בעסקת חבילה, התנאים עשויים להיות לעתים אפילו טובים יותר".

אנליסטים: "מיעוט עוברים ביחס לפוטנציאל"

ההתייחסות בשוק לרפורמה היא אמביוולנטית. "המספרים בהחלט מרשימים, אבל עדיין מדובר על מספר קטן ביחס לפוטנציאל וביחס למה שהמפקח על הבנקים חשב שהרפורמה תביא עמה", אומר ליאור שילה, אנליסט הבנקים של איביאי. "המבחן האמיתי יהיה בהיבט העמלות שמשלמים הלקוחות ובכל הנוגע ליכולת המיקוח של הלקוחות הפרטיים. הרי בסופו של דבר, הרפורמה נועדה לתת כלי בידי הלקוחות לטובת מיקוח מול הבנקים". בכל מקרה, ייקח עוד זמן עד שהמלחמה על הלקוחות תבוא לידי ביטוי בדוחות הכספיים החושפים את הכנסות הבנקים מעמלות".

בבנק ישראל מתעקשים כי מדובר במהלך מנצח. "הרפורמה היא הצלחה", אומרת הראל. "אני עוקבת גם אחר פניות ציבור ומדברת רבות עם אנשים שביצעו את התהליך, ומרבית התגובות, אשר מבוססות על התנסות במעבר, הן דומות - קל היום הרבה יותר לעבור בנק. בנוסף, היום קל הרבה יותר לשפר את התנאים בבנק הנוכחי. התחקירים מראים שכאשר לקוח נכנס לבנק ומצהיר שאם הוא לא יקבל את הריבית שהוא מבקש ואשר מבוססת על מידע השוואתי שעשה, הוא יעבור בנק, והבנק משיב לו בתגובה שהוא אכן מוכן לשפר לו את תנאי ניהול החשבון. התנהלות זאת מוכיחה, במבחן התוצאה, שהרפורמה אכן עובדת".

המטרה: "תנאים טובים יותר, לא בהכרח ניוד"

באשר למספר הקטן יחסית של מניידים מתוך כל החשבונות, אומרת הראל: "כשיצאנו לדרך המטרה לא הייתה שכל הציבור יעבור בנק. המטרה הייתה לגרום לכך שלקוחות יקבלו תנאים טובים יותר מהבנקים. כלומר, מבחינתנו, מדד ההצלחה הוא לא שיעור המעבר בפועל, אלא השאלה אם הלקוח שיפר את תנאיו. אם הוא הגיש בקשה וביטל אותה ביוזמתו, זה אומר שהוא בחר להישאר בבנק הישן כי ככל הנראה הציעו לו תנאים טובים יותר, מה שמשקף תחרות ו'מלחמה' על הלקוח".

הראל מוסיפה כי "המשמעות עבור הלקוח היא שזה בסדר לדרוש חשבון עו"ש ללא עמלות, זה בסדר להתמקח על הריבית, וזה בסדר לעזוב את הבנק הנוכחי אם השירות לא טוב. זה גם בסדר להישאר באותו הבנק, אם כתוצאה מכך הוא מקבל תנאים יותר טובים או כל מעטפת אחרת שמבחינת הלקוח מקובלת ומשפרת את מצבו".

בבנקים הפנימו זאת והעלו הילוך בשיפור התנאים כדי לשמר את הלקוחות, לצד קמפיינים תקשורתיים אליהם השתרבבו לא פעם אזכורים של האפשרות לעבור כעת בקלות מבנק לבנק. לראיה, את מדד הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס כבשו בסוף אוגוסט הבנקים את ארבעת המקומות הראשונים.

פרופיל המניידים: צעירים ולקוחות ללא משכנתאות

בבנק ישראל הבטיחו לפרסם בקרוב מספרים מלאים יותר של הרפורמה. בשלב זה לפחות, אפשר לצייר פרופיל מסוים של המניידים. פלח האוכלוסייה המשמעותי ביותר מבין המניידים הם הצעירים, עד כדי שבאחד הבנקים דיווחו שכ־50% ממי שהעבירו את החשבונות שלהם באמצעות המערכת הם בני 24 עד 34.

נציין כי אם ללקוח יש הלוואות, עיקולים או צורך בביצוע פעולות מורכבות קשה עד בלתי אפשרי לעבור בלי לסגור אותם מול הבנק הקיים, ובגילאים הצעיר הסבירות שללקוח אין משכנתה, הלוואות רציניות או עיקולים גבוה יותר. בנוסף, בבנקים מדווחים על כך שניודים רבים נעשים אגב נטילת משכנתה או אגב קבלת הלוואה.

מעבר לחמשת הבנקים הגדולים, בנק ירושלים ו־One zero - הבנק הדיגיטלי החדש - פטורים מהחובה להיות חלק מהמערכת בשל מספר החשבונות הקטנים יחסית שהם מחזיקים. One zero צפוי להצטרף למערכת באוקטובר, ולדברי הראל "לבנק החדש יש תמריץ מובנה להצטרף לרפורמה. כל הלקוחות הם לקוחות חדשים ולכן אין חשש בשלב זה לנטישה אלא בעיקר רצון לגייס לקוחות", אומרת הראל.

היכן עוד יש מקום להשתפר?
"עדיין לא כל הציבור מודע לאפשרות של ניוד בקליק וצריך כל הזמן להגביר את המודעות של הציבור לכך. בנוסף, במסגרת עיבוד הנתונים שמתקבלים אנו רואים שעדיין לא כל המעברים מתבצעים באמצעות המערכת, ואנחנו רוצים לבדוק למה שיעור המעבר באופן מקוון לא עולה על שיעור המעבר באופן ידני. זו כמובן זכות הבחירה של הלקוח, אך הם לא בהכרח מודעים ליתרונות הרבים של שימוש במערכת". 

עוד כתבות

אחרי ההכרזה על מדינה פלסטינית: המכה החדשה שעשויה להגיע מכיוון נורבגיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: קרן העושר הנורבגית מתמודדת עם לחץ להפסיק להשקיע בישראל, למה כרים חאן החליט להודיע על הצווים בראיון ל-CNN, מפגינים פרו-פלסטינים השתלטו על אוניברסיטה בברלין ובאירלנד מסקרים איך מדווחים בישראל על המדינה ● כותרות העיתונים בעולם 

עו''ד בת אור כהנוביץ', מנהלת המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה / איור: גיל ג'יבלי

מחלקה קטנה במשרד המשפטים תורמת לחגיגת עבירות בנייה ברשויות מקומיות

רשויות מקומיות מעסיקות תובעים חיצוניים על מנת לטפל באכיפת חוקי עזר עירוניים, בהם חריגות בנייה ועבירות חניה ● תחקיר גלובס מעלה כי חלקן מוצאות את עצמן ללא תובע פלילי, בשל טענות למדיניות נוקשה של המחלקה האמונה על מינויים בפרקליטות ● כתוצאה, האכיפה נפגעת, נאשמים מזוכים, ודיונים מתבטלים ● משרד המשפטים: "רוב בקשות ההסמכה בהן חל עיכוב אושרו זה מכבר, וברשויות מכהן תובע"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שכר הדירה טיפס, הוצאות המימון ירדו והרווח הנקי של עזריאלי זינק ב-23% ברבעון

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עזריאלי הציגה דוח רבעוני חזק עם גידול ברווח ובהכנסות ● גם דלתא גליל הציגה זינוק חד בשיעור הרווחיות הגולמית ● חברת הביטוח איילון הציגה גידול מרשים ברווח הנקי הרבעון שיותר מהוכפל לעומת התקופה המקבילה ● פנינסולה: גידול בהפרשות להפסדי אשראי הביא לירידה ברווח ● מדור חדש 

איור: גיל ג'יבלי

איך נקבע שער הדולר וכיצד מתנהל המסחר בו לאורך היום?

שוק המט"ח נע בעצבנות בשנה וחצי האחרונות על רקע המלחמה והטלטלות הפוליטיות שפוקדות את ישראל ● איך מתנהל המסחר באחד האינדקטורים החשובים במשק, ומי השחקנים החזקים בו? ● שאלת השבוע, מדור חדש 

בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברות הדירוג מזהירות, הסל מתייקר, ואיפה שר האוצר?

הכניסה של השר קרעי ב-AP השפילה אותנו פעמיים ● הקבלנים המטירו על הלקוחות מבצעים שפוגעים בתזרים ● וסמוטריץ' לא מתעסק בענייני האוצר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מפגינים להחזרת החטופים הערב (ד') בתל אביב / צילום: דפי כהן

אחרי פרסום הסרטון: הפגנה למען שחרור החטופים

הורי חמש החיילות, שעדיין נמצאות בשבי חמאס, אישרו לחשוף את התיעוד הקשה מבסיס נחל עוז ● שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ודרש לנקוט צעדים מיידים נגד הרשות הפלסטינית ●תיעוד: מחבל מחוסל - רגע אחרי שילד שהיה לצידו התרחק ממנו ● דוח של המודיעין האמריקני: 65% מהמנהרות של ארגון הטרור עדיין פעילות ● עדכונים שוטפים

מטה אנבידיה בסנטה קלרה, קליפורניה / צילום: Associated Press, Jeff Chiu

אנבידיה הכריזה על ספליט. כך זה יעבוד

ענקית הטכנולוגיה שוב הדהימה את וול סטריט עם ביצועים פנומנליים ● אחת הבשורות בדוח היא מהלך לפיצול מניות ביחס של 1 ל-10: מה עומד מאחוריו, ואיך זה יתבצע בפועל? ● שאלות ותשובות

האם הזינוק בחשיפה לחו''ל מסוכן? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

אלטשולר שחם הגזים? החשיפה של כספי הישראלים לחו"ל בשיא כל הזמנים

גלובס חשף כי בית ההשקעות הגדול בישראל מתכוון לחתוך בחצי את החשיפה של לקוחותיו למניות בישראל ונתקל בביקורת ● כעת נתוני בנק ישראל מגלים כי חשיפת הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור, למט"ח, זינקה תוך עשור ב־76% לסכום של 154 מיליארד דולר ● הסיבה המרכזית: הוצאת כספים להשקעות בחו"ל במטרה להשיג תשואה גבוהה, בין היתר בשל חולשת השוק המקומי ● המומחים מסכימים כי התהליך הוא כורח המציאות אך חלוקים בשאלה האם מדובר במגמה חיובית או מסוכנת

הזוכים של משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי בתחרות הפרסום גרנות / צילום: אלון גלבוע

הזוכים הגדולים בתחרות הפרסום גרנות: באומן-בר-ריבנאי, בלאנקו ומנצ'

תחרות הקריאייטיב העצמאית גרנות, שיזמו אנשי הפרסום מירן פחמן וענת בן נתן, התקיימה הערב בפעם הרביעית והצדיעה למהלכי ענף הפרסום בזמן המלחמה ● התחרות כללה 15 קטגוריות, והוגשו אליה 120 עבודות

אלביט מדשדשת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלביט מערכות

התעלומה של חברת הנשק הישראלית: ההזמנות בשיא, אז למה המניה מדשדשת?

מניית החברה הביטחונית ירדה ב־6% השנה למרות מומנטום חיובי מתמיד בעסקיה והזמנות של מיליארדי דולרים מתחילת המלחמה ● מומחים: "משקיעים זרים מוכרים את המניה כי היא ישראלית"

פדרו סנצ'ז, ראש ממשלת ספרד, ינס גר סטרה, ראש ממשלת נורבגיה, סיימון האריס ראש ממשלת אירלנד / צילום: AP, Geert Vanden Wijngaert, Harry Nakos, Jean-Francois Badias

כאב ראש כלכלי ומשפטי: משמעות הכרת נורבגיה, אירלנד וספרד בפלסטין

מספר מדינות מהציר הפרו־פלסטיני הודיעו במהלך מתואם על הכרה חד צדדית ● כיצד יושפעו היחסים הכלכליים והמדיניים של ישראל עם אירופה והאם מדובר בתקדים? ● גלובס עושה סדר

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

מחיר למשתכן: חברה תקבל מחצית מהאגרות ששילמה

ביהמ"ש המחוזי קבע כי תוכנית מחיר למשתכן נועדה לסיוע לשכבות סוציו־אקונומיות נמוכות ● סכום המחלוקת היה 118,886 שקל בלבד, אך לפסק הדין, שיגיע בקרוב לבית המשפט העליון, עשויות להיות השלכות רוחב

חיילי צה''ל וכיפת ברזל. הוצאות המלחמה יעלו את תקציב הביטחון / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מערכת הביטחון דורשת עוד 30 מיליארד שקל. באוצר מתקשים למצוא מקורות

באוצר מבינים שתקציב הביטחון לשנה הבאה יהיה גדול יותר ממה שתכננו עד לפני מספר חודשים, כיוון שעלויות המלחמה מתבררות כגדולות יותר מכפי שחשבו במקור ● השאלה הגדולה היא מאיפה יגיע המימון?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה / צילום: ap, Eric Risberg

אנבידיה עקפה שוב את ציפיות האנליסטים; המניה מזנקת במסחר המאוחר

לאחר ארבעה רבעונים רצופים במהלכם הפתיעה לטובה את התחזיות המוקדמות, אנבידיה עושה זאת שוב ● ההכנסות עמדו על 26 מיליארד דולר וב-260% יותר מהרבעון המקביל ● הרווח למניה היה 6.12 דולר, זינוק של יותר מ-450% ● החברה תבצע פיצול מניות ביחס של 10 לאחד

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים הכבדים מכרו את מניות אנבידיה ומטא. איזו הם קנו?

את אנבידיה ומטא הם מוכרים, את אמזון קונים ● זה לא רק מימוש רווחים, המיליארדרים הללו צופים פני עתיד: אל התחרות הגוברת, השקעות ההון הדרושות ותזרים המזומנים העתידי

מימין: סאטיה נאדלה, ביל גייטס, סם אלטמן, ברק אובמה והשחקנית מרגו רובי. המשתתפים נבחרים בפינצטה / צילום: Associated Press, Stephen Brashear, Jordan Strauss, Jacquelyn Martin, Brynn Anderson

המפגשים של עשירי העולם שהכול קורה בהם - אבל אף אחד לא יודע שהם קורים

הם מגיעים במטוסים פרטיים, יודעים שאף אחד לא יצטט או יצלם אותם וזוכים למינגלינג עם משקיעי ענק או לטיול פרטי עם אילון מאסק וג'ף בזוס ● ברוכים הבאים לכנסי האח"מים שבהם נסגרות העסקאות הגדולות בעולם, ורק מעטים מורשים להיכנס אליהם

מרינה אשדוד (מימין) מול מרינה אשקלון / צילומים: Shutterstock

מחירי הדירות במרינות באשדוד ובאשקלון מזנקים: "קו שני לים זה מספרים אחרים לגמרי"

המחירים לדירות בבניינים שסביב המרינות של אשדוד רושמים שיאים חדשים ● באשקלון הם עדיין נמוכים יותר, אבל גבוהים מהמחירים בשאר אזורי העיר ● כך משפיעים הפרויקטים החדשים על המחירים של הדירות על קו החוף

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

זו הייתה הבוננזה של קיבוץ יזרעאל, ואז השווי שלה התכווץ בכמעט 7 מיליארד שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות פרסמה השבוע דוחות שחשפו צניחה של חצי ברווחיות ובהזמנות ותחזית מאכזבת ● התוצאה הייתה צניחה של כ־30% ביום, שהפכה את הירידה במניה לנפילה של ממש ● מאז השיא, חברי הקיבוץ ששולט בחברה, הפסידו כמעט 4 מיליארד שקל על הנייר

מחירי השכירות חזרו לעלות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

אחרי שנה של קיפאון: איפה הערים שבהן עלו מחירי השכירות

בתחילת המלחמה נראה היה ששוק השכירות נעצר כמו כל המשק, ושירידות המחירים יצברו תאוצה, אך הנתונים מראים כיום מגמה הפוכה ● מספר הדירות שהמשקיעים מוכרים נמצא בירידה מסוימת, כי עליות המחירים מוסיפות לתשואות שלהם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטריאון וריטיילורס ירדו ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.2% ות"א 90 ירד ב-1% ● בסיכום שבועי עלה מדד ת"א 35 ב-0.45%, מדד ת"א 90 ירד ב-2.9% ● שותפות לוויתן חתמו על הסכם גז גדול עם קבוצת דליה ● בדיסקונט רואים התאוששות בשוק הנדל"ן המקומי ● בהראל צופים צמיחה שלילית לנפש בשנת 2024 ● ביוליוס בר ממשיכים להיות אופטימיים לגבי הביקוש לנחושת