גבר מקועקע בסגנון אירזומי (אמנות קעקועים יפנית) / צילום: Reuters, Kim Kyung-Hoon
ד"ר אמנדה פורמן היא ביוגרפית והיסטוריונית אמריקאית־בריטית. כתבה חמישה ספרים עטורי פרסים ושימשה כשופטת בוועדות פרס מאן בוקר ופרס הספר הלאומי משחק המלכות והמומחים הגדולים
בחודש שעבר הודיעו קים קרדשיאן ופיט דייווידסון על סיומה של מערכת היחסים שלהם לאחר תשעה חודשים. קרדשיאן עזבה עם זיכרונותיה, אבל לדייווידסון נשאר מהזוגיות הזו משהו קצת יותר מוחשי: המילים "הבחורה שלי היא עורכת דין" מקועקעות על כתפו, במחווה (מוקדמת) לשאיפותיה המשפטיות של קרדשיאן. מאז הוא הוצף ברשתות החברתיות בהצעות כיצד לכסות אותן. בשנת 1993, בעקבות הפרידה מוינונה ריידר, השחקן ג'וני דפ שינה את המילים "וינונה לנצח" ל"וינו לנצח".
הקעקועים בעולם הקדום
לאורך ההיסטוריה, בני אדם קעקעו את עצמם - ואנשים אחרים - מסיבות שונות: החל מדת ועד נקמה. העדויות המוקדמות ביותר לקעקועים מגיעות עד מומיית קרח בת 5,300 שנים, שכונתה אֶצִי איש הקרח, לאחר גילויה באלפים של אֶצטאל באוסטריה.
ניתוח שרידיו של אצי גילה שהוא מת מפגיעת חץ. אולם עוד לפני מותו האלים, נראה שהוא סבל ממחלות שונות. מדענים מצאו 61 קעקועים על גופו, כאשר רבים מהם קועקעו באזורי דיקור ידועים. הפרט הזה העלה את ההשערה שבעולם העתיק הקעקועים שימשו כעזר בריאותי.
מטרות דומות אולי הניעו את הנובים הקדמונים לקעקע נשים הרות. שרידים חנוטים של נשים במצרים מראים שגם הן אימצו את המנהג, אולי מאותה סיבה.
האצולה מגלה את הקעקועים
עמים עתיקים, כמו התראקים והגאלים, ראו בקעקועים סימן של מעמד אצילי וכוח רוחני. פרסים, יוונים ורומאים השתמשו בהם כצורה של עונש או השפלה. רומאים שייבאו עבדים מאסיה שילמו בעבורם מיסים וקעקעו את הכתובת "המס שולם" על מצחם של אלה ששיעבדו.
בתרבויות הפולינזיות לקעקועים היתה משמעות סימבולית. הטאטו המסורתי - מילה מהשפות הפולינזיות שהביא איתו מגלה הארצות הבריטי הקפטן ג'יימס קוק, בן המאה ה־18 - כיסה את גופם של גברים סמואים, מהמותניים ועד הברכיים. טקסי הקעקוע ארכו שבועות רבים והיו כרוכים בכאבי תופת. מי שנשבר, הביא בושה על משפחתו לדורותיה.
מיסיונרים נוצרים ניסו לבטל את הנוהג במהלך המאה ה־19. אבל התנגדותם לא עמדה בקנה אחד עם התלהבות האצולה. מוקסמים מהאירזומי, אמנות הקעקוע היפנית, המלך ג'ורג' החמישי ואחיו הנסיך אלברט ויקטור התקעקעו ב־1881, בזמן ביקור מלכותי ביפן. העיתון "ניו יורק הראלד", שציין את התפשטות המנהג בקרב המעמדות הגבוהים האמריקאים, התלונן כי "האופנה של הקעקועים הגיעה לניו יורק דרך לונדון".
הפופולריות של הקעקועים במאה ה־20
במאה ה־20, הקעקוע הפך לסמל דיכוי, בגלל הנאצים שקיעקעו את ידי האסירים באושוויץ. עם זאת, באותו זמן, אנשי שירות אמריקאיים רבים קעקעו את עצמם בקעקוע הדומה לזה שנשא על ידו איש המרלבורו בפרסומות הידועות.
האמביוולנטיות סביב קעקועים הביאה כמה ערים ומדינות בעולם להוציא את מכוני הקעקועים אל מחוץ לחוק בשנות ה־60. בגלל שקעקועים היו בגדר טאבו, זה רק הגביר את כוח המשיכה שלהם בעיני אנשים. בשנות ה־90 הקעקועים כבר עברו מתרבות השוליים לתרבות הפופולרית. על פי סקר משנת 2019 שערכה סוכנות המחקר Ipsos, ל־30% מהאמריקאים יש לפחות קעקוע אחד. כמה מהם מתחרטים שהם עשו אותו? זו כבר שאלה אחרת.