אלכס קושניר, ישראל ביתנו, צבע הכסף, כאן ב', 28.8.22 / צילום: יוסי זמיר
המאבק בין האוצר להסתדרות המורים שאיים להוביל לכך ששנת הלימודים לא תפתח במועדה, העלה שוב לדיון מספר סוגיות יסוד הקשורות למערכת החינוך בארץ. ח"כ אלכס קושניר התראיין בנושא בכאן ב' וציין, בין היתר, את נושא החופשות מהלימודים. "אנחנו רוצים סוף־סוף לסנכרן את ימי החופשה (של בתי הספר) לימי החופשה של המשק, כי זה לא הגיוני שמדינת ישראל היא שיאנית העולם באי־סנכרון של ימים כאלה".
זאת קביעה מעניינת, שיש בוודאי לא מעט הורים שמזדהים איתה על רקע העובדה שבישראל אכן אין התאמה אידיאלית בין ימי החופשה של הילדים וההורים. יחד עם זאת, אנחנו נאלצים לאכזב כבר בשלב זה ולהבהיר כי הבדיקה שלנו לא העלתה ממצא גורף בסוגיה הזאת. נתחיל עם מה שיש. בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מ־2012 אכן הגיעה למסקנה שדומה לזו שהעלה קושניר. הבדיקה בחנה את המצב בישראל ובעולם בשנה"ל 2010/11 וקבעה כי בישראל הפער בין ימי החופשה של ההורים לימי החופשה של התלמידים עמד על 66 ימים - נתון שמציב אותנו במקום השני אחרי ליטא. ממוצע ה־OECD בבדיקה עומד על 50 יום. האם זה הנתון שעליו הסתמך הח"כ? אין לדעת מכיוון שהוא לא השיב לפניותינו החוזרות.
אבל כך או כך, לבדיקה ההיא צריך להוסיף כמה סייגים (מעבר לכך שהיא נוגעת רק לשנה ספציפית מלפני כעשור). ראשית, אחת הסיבות לפערים הגדולים בישראל שהציגה הבדיקה קשורה לחישוב שנערך בה לפיו הורה בישראל מקבל עשרה ימי חופשה בשנה בלבד (המינימום החוקי באותה תקופה). זאת הנחה בעייתית מכמה סיבות, חלקן מוזכרות במסמך חדש שפרסם הממ"מ ב־2021, ובכל מקרה מאז שונה גם המינימום החוקי (שעומד כעת על 12 יום). עניין נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא תוכנית "בית הספר של החופש הגדול", שהחלה לפעול ב־2014 (כלומר, לאחר הבדיקה הקודמת), ומספקת מסגרת חינוכית מסובסדת במהלך שלושה שבועות ביולי לתלמידים בכיתות א' עד ג'.
ב־2018 החל לפעול במתכונת דומה גם "בית הספר של החגים". בעקבות השינויים הללו ואחרים בממ"מ מעריכים כעת כי לפחות עבור הורים לילדים בגילים הללו מספר הימים הלא מסונכרנים עומד כעת על 39 בלבד. איפה כל זה מעמיד אותנו ביחס לעולם? ובכן, זאת הבעיה. במסמך החדש של הממ"מ לא נערכה השוואה כזאת, ואנחנו לא הצלחנו למצוא מחקר אחר שבו בוצעה העבודה הסיזיפית של חישוב ימי חופשה בשנה נתונה במדינות שונות בעולם. אבל יש עוד עובדה חשובה שנשמטת לעיתים מהדיון הזה. כפי שהזכירה לנו ד"ר איריס בן דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן, בישראל יש דווקא הרבה ימי לימוד ביחס ל־OECD, בשל העובדה שהלימודים כאן מתקיימים שישה ימים בשבוע ולא חמישה. כלומר, חלק מאי־הסנכרון עליו מדברים קושניר ואחרים נובע גם מכך שכשההורים בחופש הילדים לומדים, ולא להפך.
לסיכום: השוואה מ־2012 שנערכה על ידי הממ"מ אכן קבעה כי ישראל נמצאת בצמרת מבחינת חוסר ההתאמה בין חופשות הילדים וההורים. יחד עם זאת, ההשוואה כללה הנחות בעייתיות, ובנוסף מאז חלו שינויים שהביאו לשיפור של המצב בישראל, בעיקר בכל הנוגע לילדים בכיתות נמוכות. אין בנמצא נתונים שמשווים את המצב העדכני בישראל למצב העדכני במדינות מקבילות בעולם.
תחקיר: אוריה בר־מאיר