גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלבנות הון בשנת 2021: עלייה בפשיעה בינלאומית, במזומן ובאמצעות נותני שירותים פיננסיים

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת את הדוח השנתי שלה לשנת 2021, ממנו עולה כי הונאה, מרמה וזיוף הם עדיין תחומי העבריינות הפופולריים בקרב מלביני הון

הונאה, מרמה וזיוף הם עדיין תחומי העבריינות הפופולריים בקרב מלביני הון / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הונאה, מרמה וזיוף הם עדיין תחומי העבריינות הפופולריים בקרב מלביני הון / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בשנת 2021 נרשמה עלייה בהלבנת הון באמצעות פעילות בינלאומית (18.7% לעומת 15.7% בשנת 2020), פעילות במזומן (12.8% לעומת 8.8%), פעילות באמצעות נותני שירותים פיננסיים (12.3% לעומת 10.7%) ופעילויות הלוואה ושימוש באשראי (8.8% לעומת 6.6%) - כך עולה מהדוח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שמתפרסם היום (ד'). במסגרת הדוח מתפרסמים נתונים שונים על המגמות, על הסיכונים ועל הדפוסים העברייניים.

חשד להלבנת הון של עשרות מיליוני שקלים באמצעות קריפטו: המשטרה עצרה שלושה חשודים
הם חשבו שפיצחו את הנוסחה ונכשלו: אלה התפיסות הבולטות של הברחות כספים לישראל
ברשות המסים לא רוצים שתחזיקו מזומן: אלה ההגבלות החדשות

תחום הפעילות העבריינית המוביל, שהיווה קרקע לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2021, היה הונאה, מרמה וזיוף, והיווה כרבע מהיקף העבירות שזוהו על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון אשתקד - 23% מהעבירות. עם זאת, נרשמה ירידה משמעותית בהיקף העבירות שזוהו אשתקד בתחום לעומת 2020, אז היוו עבירות ההונאה, מרמה וזיוף כשליש מהעבירות (31.5%).

שני תחומים משמעותיים נוספים שאותרו ברשות באופן נרחב בשנת 2021 הם חברות בארגון פשיעה או ניהול ארגוני פשיעה (19% בשנת 2021, לעומת כ-6.8% בשנת 2020) ועבירות מימון טרור (14.6% בשנת 2021, לעומת 9% בשנת 2020). גם תחום עבירות המסים, לרבות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (כ-15.8%), לצד שוחד ושחיתות ציבורית (8.7%).

הדוח כולל פירוט של המדינות העיקריות עימן מתבצעים שיתופי-פעולה מודיעיניים, אשר מעיד, בין היתר, על היעדים אליהם מעבירים עבריינים את נכסיהם הפליליים: כ-76.4% מבקשות המידע בשנת 2021 מיחידות איסור הלבנת הון מקבילות בעולם הגיעו ממדינות אירופה, וכ-12.8% מיבשות אמריקה. הרשות פנתה בבקשות למודיעין פיננסי בעיקר למדינות אירופה (כ-68.1%), למדינות ביבשת אמריקה (17.6%) ולמדינות אסיה ואירו-אסיה (כ-12.2%), ועוד.

בהמשך למגמה רב-שנתית שנרשמה בשנים האחרונות, גם השנה חל גידול משמעותי במספר "הדיווחים על פעילות בלתי רגילה", הכוללים דיווח על פעילות שאינה אופיינית לדפוסי הפעילות הרגילים של הלקוח במוסדות הפיננסיים ועלולה להיות קשורה לפעילות הלבנת הון או מימון טרור. בשנת 2021 התקבלו כ-144,000 דיווחים על פעילות בלתי רגילה כזו, המשקפים גידול של כ-28% יחסית ל-2020. בסקטור נותני השירותים הפיננסיים - בנקים ונותני שירותי מטבע - נרשם גידול של כ-166% ביחס לשנת 2020 במספר הדיווחים, וגידול יחסי של כ-3,100% בשבע השנים האחרונות, מכ-2,300 דיווחים בשנת 2014 לכ-73,000 בשנת 2021.

עוד עולה מהדוח כי לראשונה בשנת 2021, סקטור נותני השירותים הפיננסיים ("צ'יינג'ים") העבירו לרשות יותר דיווחים על פעילות בלתי רגילה מאשר בנקים. מדובר בהמשך עלייה קונסיסטנטית בשנים האחרונות, כשבשנת 2021 51% מהדיווחים על פעילות בלתי רגילה הועברו מנותני שירותים פיננסים, 35.9% הגיעו מהמערכת הבנקאית, וכ-13.1% מסקטורים מדווחים אחרים.

היקף הדיווחים על פעילות בלתי רגילה של נותני שירותים פיננסיים ביחס להיקף הדיווחים מהמערכת הבנקאית גדול גם בהשוואה להיקף הצמיחה של הענף.

עוד עולה מהדוח כי סקטור נותני השירותים הפיננסיים ממשיך לגדול ולצמוח במהירות ביחס לסקטורים אחרים, וכך גם היקף הדיווחים על פעילות רגילה של לקוחות (רשימת פעולות שמחייבות דיווח גם אם אינן מעוררות חשד). השנה, 35.5% מסך הדיווחים על פעילות רגילה הועברו מנותני שירותים פיננסיים, ביחס ל-53.7% שהגיעו מבנקים, וזאת לעומת כ-13.6% בשנת 2013.

הצצה לשיטות הלבנת ההון

בהיבטי המאבק הלאומי בפשיעה כלכלית, הרשות חוללה ותמכה גם בשנה החולפת בעשרות חקירות כלכליות, בישראל ובעולם, שהובילו לכתבי אישום, תפיסת וחילוט כספי עבריינים בהיקף עצום שחלקן מסופר, לראשונה, בדוח המצורף.

הפרשיות המוצגות בדוח כוללות הצצה לשיטות הלבנת ההון ומחקר המודיעין הפיננסי שבוצע ברשות ואיפשר את תפיסת העבריינים. פרשיות אלה עוסקות במגוון עבירות, בהן עבירות הונאה, עבירות סייבר, סחיטת דמי חסות, שימוש בחשבוניות פיקטיביות וישויות קש ואיתור נכסים ששימשו למימון טרור.

בין היתר מוזכרת בדוח פרשה שבעקבותיה זכתה ישראל בשנת 2021 בתחרות השנתית של ארגון ה-Egmont לבחירת החקירה הפיננסית הטובה בעולם. החקירה, שהוביל כוח משימה 433 של יחידת להב במשטרה, חשפה רשת של הלבנת כספי הימורים בלתי חוקיים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, באמצעות מתווה מורכב ומתוחכם של פעולות פיננסיות, לרבות פעילות של מסחר לגיטימי לכאורה באינטרנט, ארנקים אלקטרונים ושימוש בבלדרים ואנשי קש רבים.

הבסיס לחקירה היה מידע מודיעיני שהעבירה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בהתבסס על הצלבת דיווחים של הגופים הפיננסיים תוך שימוש בכלי איתור מתקדמים. את החקירה הובילה משטרת ישראל בהשתתפות יחידת יהלום ברשות המסים, המחלקה הכלכלית, מחלקת הסייבר והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. החקירה הפיננסית כללה שיתופי-פעולה בינלאומיים עם רשויות מקבילות לאיסור הלבנת הון בעולם וגופי אכיפה במדינות שונות.

במקרה אחר שמוזכר בדוח, צוות משותף בהובלת משטרת ישראל, בשיתוף רשות המסים, פרקליטות המדינה והרשות לאיסור הלבנת הון, חקר פרשייה שעניינה הונאת משקיעים באינטרנט, שנחקרה במקביל בארץ ובחו"ל נגד ארגון פשיעה. הונאת המשקיעים בוצעה באמצעות נכסים פיננסיים שונים, לרבות אופציות בינאריות, פורקס ומטבעות קריפטוגרפיים עבורם הובטחו תשואות גבוהות. המצג באתרי האינטרנט של תיק השקעות לא תאם את המציאות, ובפועל סכומי ההשקעה הועברו ישירות לכיסי העבריינים.

המודיעין הפיננסי שסיפקה הרשות הביא לאיתור העבריינים וזיהוי נתיבי הכספים בהם השתמשו להלבנת כספי הקורבנות. טיפולוגיות הלבנת ההון כללו, בין היתר, הקמת רשת חברות מורכבת ומסועפת off shore ופתיחת חשבונות במדינות שונות, לרוב במדינות של קורבנות ההונאה.

המודיעין הפיננסי שסיפקה הרשות הצביע על פעילות בחשבון על שם החשודים המרכזים וחשף קשרים בין המעורבים אל חברות הרשומות בחו"ל, העברות בינלאומיות ממדינות בהן בוצעה המרמה לארץ ושימוש בכספים לרכישת נדל"ן. מידע שהתקבל מרשויות מקבילות בחו"ל אישש את זהות בעלי חשבונות הבנק והחברות בחו"ל וחשף קשרים בין המעורבים בפרשייה וחברות קשורות מהן הועברו כספים בליווי הסברים שונים כגון חלוקת דיבידנדים והחזר הלוואות.

המפתחות לביסוס החשדות היו זיהוי של העברות כספים בינלאומיות שבסמוך לקבלתם מהקורבנות הועברו לחשבונות בנק בישראל. חשבונות נאמנות בבנקים שונים בארץ נפתחו על-ידי עורכי דין. חשבונות אחרים נפתחו על-ידי אנשי קש, והעברת הכספים אליהם בוצעה באמתלה של קבלת דיבידנדים. מניתוח הפעילות הפיננסית עולה כי הכספים שימשו לרכישת נדל"ן יוקרה, רכבי יוקרה ועוד נכסים על שמות בני משפחה ואנשי קש.

עוד מתייחס הדוח מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת ולתחומי הפעילות המרכזיים בהן מיקדה הרשות את פעילותה. הרשות סיפקה, בין היתר, מודיעין איכותי לכלל החקירות של המשטרה, רשות המסים וגופי הביטחון, בנושאי פעילות ארגוני פשיעה, הונאות מקוונות, סחיטת דמי חסות, פשיעה בחברה הערבית, חשבונית פיקטיביות, בלדרים ופרשיות מימון טרור.

בנוסף, בנובמבר 2021 אף נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), המחיל חובות זיהוי והכרת הלקוח, בקרה שוטפת ודיווח שוטף גם על נותני שירותים פיננסיים, ובהם נותני שירותים בנכסים ומטבעות וירטואליים.

"קפיצת מדרגה טכנולוגית"

לדברי עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "המפתח לאכיפה כלכלית אפקטיבית, שתביא למיגור הפשיעה החמורה והפשיעה המאורגנת, טמון בשילוב ידיים ובשותפות מלאה מתוך הבנה שהשלם גדול מסך חלקיו.

"לשם כך, ועל-מנת להגדיל את תרומתה למאבק הלאומי, ביצעה הרשות במהלך השנה החולפת קפיצת מדרגה טכנולוגית ושיכללה את יכולות האיסוף וההערכה של המודיעין הפיננסי, כמו גם את יכולות המחקר האופרטיבי והאסטרטגי.

"הדוח מאפשר הצצה לתוצרים נבחרים שהם פרי יכולות אלה, בפרט במסגרת הפרשיות העדכניות המתוארות לאורכו. במקביל, הרשות העמיקה את שיתופי-הפעולה עם גופי הביטחון למען סיכול אפקטיבי של מאמצי מימון ופעילות פיננסית של ארגוני הטרור".

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בית המשפט העליון בארה״ב מבטל את המכסים שהטיל טראמפ

המדדים קופצים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר