משכן הכנסת. מועדון סגור / צילום: Shutterstock
היום ומחר יצעדו לחדר ועדת הבחירות בראשות השופט יצחק עמית נציגי המפלגות שיתמודדו על הקול שלנו בבחירות לכנסת ה-25. עד לשעה עשר בלילה ביום חמישי יסתיים ההליך הפורמלי שבשנים האחרונות גם סיפק לא מעט דרמות של הרגע האחרון.
אלא שבניגוד למערכות הבחירות האחרונות, מערכת הבחירות לכנסת ה-25 מתקיימת בתוך מועדון סגור של פוליטיקאים ותיקים שדאגו לעצמם ברבות השנים למימון עצמי רחב היקף לענייני קמפיין, פריימריז, וכמובן מימון שוטף לעבודה בכנסת.
בבחירות הנוכחיות יקבלו המפלגות הקיימות מקדמות אוטומטיות על סך 145 מיליון שקל. המקדמות מתקבלות בהתאם לחוק מימון מפלגות ולעלייה הקלה בערך יחידת המימון שקידם ח"כ דוד ביטן רגע לפני התפזרות הכנסת. מפלגות שיחפצו בכך יוכלו לקבל סכום נוסף של 11.2 מיליון שקל בכפוף לערבות בנקאית (מלבד המפלגות הגדולות הליכוד ויש עתיד). התקציב בן מיליוני השקלים יאפשר למפלגות לשכור את מיטב האסטרטגים ולממן קמפיין שיסייעו להם להגיע אל היעד.
"פוליטיקאים דואגים לעצמם", אומר ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "אחוז המפלגות החדשות בארץ בהשוואה לעולם הוא סביר לגמרי, פה יש אפילו טיפה יותר. מצד שני, זה נכון שמפלגות חדשות מתקשות להיכנס אלא אם מדובר במפלגות של אנשים מקושרים היטב למערכת הפוליטית ורק מדי פעם צצות מפלגות כמו הגמלאים שמצליחות במנותק.
"חוק מימון מפלגות שנחקק ב-1973 בהובלת מפלגת העבודה דאז לאחר שהמפלגות לא הצליחו לגייס כסף מהציבור, מעניק למפלגות קיימות מימון נדיב. החוק המקורי שנחקק ב-69 נפסל על ידי בג"ץ כי נקבע שרשימות חדשות לא יקבלו מימון גם אם ייבחרו לכנסת. החוק המקורי נועד לשמור על המערכת סגורה. מאז החוק תוקן, אך זה עדיין לא פותר את עניין המימון של התמודדות לכנסת".
מעט מפלגות חדשות, וגם הן לא צפויות לעבור את אחוז החסימה
בעוד שדרכן של המפלגות הוותיקות סלולה וממומנת, למפלגות החדשות לעתים קשה יותר להיכנס למירוץ. ברשימת המפלגות שמתכוונות להירשם ביומיים הקרובים בוועדת הבחירות המרכזית נמצאות באופן חריג למערכות בחירות האחרונות מעט מאוד מפלגות חדשות, וגם הן לא צפויות לעבור את אחוז החסימה: חופש כלכלי של אביר קארה (נכון לכתיבת שורות אלה), הכלכלית של ירון זליכה, ישראל חופשית דמוקרטית של אלי אבידר ואולי גם צעירים בוערים של הצעירה הדר מוכתר (שבעצמה לא יכולה להיבחר לכנסת). כל המפלגות האלו טרם דיווחו על קבלת ערבויות ותרומות באתר מבקר המדינה.
לפי החוק, מפלגות שמכהנות בכנסת מקבלות מקדמה מאוצר המדינה לפי מספר חברי הכנסת כפול יחידת מימון ועוד יחידת מימון נוספת לכל מפלגה. כך הליכוד קיבלה 32.48 מיליון שקל, יש עתיד - 19.04 מיליון, ש"ס - 9.9 מיליון, העבודה - 7.84 מיליון וכן הלאה. מפלגות שעשו חיבורים לקראת הגשת הרשימות זכו ב"טריק" על חשבון הציבור. במקום למזג מפלגות הן ממשיכות להתקיים כשתי מפלגות נפרדות לטובת המימון לו זכאית כל מפלגה בנפרד, וכך נוספים עוד כשני מיליון שקל לסך הכולל. בסבב הנוכחי עושות זאת מפלגות המחנה הממלכתי של כחול לבן ותקווה חדשה, יהדות התורה כדרך קבע עם אגודת ישראל ודגל התורה, והציונות הדתית של תקומה ועוצמה יהודית.
לחוק מימון מפלגות נוסף בינואר 2018 חוק שיזם ח"כ דודי אמסלם מהליכוד, ומאז המדינה מממנת לחברי מפלגות שבהן נערכים פריימריז את ההתמודדות הפנימית. בהמשך לכך העובדה שמפלגות חדשות ופוליטיקאים לעתיד נדרשים לגייס הון ראשוני גבוה כדי להתמודד בבחירות בכפוף לערבויות, הופכת את הבחירות לאפשרות פתוחה לפוליטיקאים או מקושרים בלבד. כך בבחירות הקודמות הפציעו לחיינו מפלגות בראשות גדעון סער הפוליטיקאי המיומן, גנץ הרמטכ"ל לשעבר או יש עתיד של לפיד וכולנו של משה כחלון שהצליחו לעבור לשלב הבא בין היתר דרך כיסיהם המרופדים (לצורך ערבויות) של בעלי ההון בישראל.
לפי החוק, מפלגות חדשות מקבלות מקדמות מהכנסת רק בכפוף לערבים פרטיים. בעבר המצב לא היה טוב יותר למתמודדים החדשים, שכן למרות שכל המפלגות יכלו לקבל ערבויות מהבנקים ולא מהמדינה, הבנקים סירבו לקחת סיכון ולתת ערבויות למפלגות חדשות נעדרות היכולת לעבור את אחוז החסימה. החוק שונה ב-2014 והכסף החל לצאת מקופת המדינה. "יש כאן חוסר שוויון כלפי מפלגה חדשה שרוצה להתמודד לכנסת", אומר ד"ר אסף שפירא. "מפלגות שלא מקושרות לאליטות כלכליות או פוליטיות מתקשות להתמודד ולהרים קמפיין. הפתרון שמקובל בכמה מדינות בעולם - מאצ'ינג. מפלגה חדשה שהוכיחה שהיא רצינית וגייסה כסף בסכום מסוים מתרומות, המדינה תיתן לה מאצ'ינג ואז שומרים על כך שהמדינה מחזקת מפלגות חדשות אבל דואגת לכך שזה יהיה רק מפלגות שהוכיחו רצינות".
מקדמות אוטומטיות לבחירות לכנסת ה-25:
הליכוד - 32.48 מיליון ש"ח
יש עתיד - 19.04 מיליון ש"ח
המחנה הממלכתי (כחול לבן 8.96 +תקווה חדשה 6.72) - 15.68 מיליון ש"ח.
ש"ס - 9.9 מיליון ש"ח
כחול לבן - 8.96 מיליון ש"ח
העבודה - 7.84 מיליון ש"ח
ימינה - 7.84 מיליון ש"ח
יהדות התורה (אגודת ישראל + דגל התורה) - 7.84 מיליון ש"ח
ישראל ביתנו - 7.84 מיליון ש"ח
הציונות הדתית (סמוטריץ' 5.6 + בן גביר 1.12) - 6.72 מיליון ש"ח[
מרצ - 6.72 מיליון ש"ח
חד"ש - 3.36 מיליון ש"ח
תע"ל - 2.24 מיליון ש"ח
בל"ד - 1.12 מיליון ש"ח
רע"ם - 4.48 מיליון ש"ח
דרך ארץ - 1.12 מיליון ש"ח
נועם - 1.12 מיליון ש"ח
כל מפלגה מלבד הליכוד ויש עתיד יכולה לקבל סכום נוסף, של עד 11.2 מיליון ש"ח, בכפוף לערבות בנקאית על ההפרש בין סכום זה לבין הסכום שהיא זכאית לו באופן אוטומטי.
מפלגות שלא יוצגו בכנסת היוצאת יכולות לקבל מקדמה של עד 16 מיליון ש"ח - אבל רק בכפוף לערבות בנקאית