מימין: דורית, ויקי ותליק. האקדמיה ללשון העברית / צילום: רפי קוץ
ביקור אצל:
האקדמיה ללשון העברית, הממוקמת בגבעת רם, ירושלים. באקדמיה מועסקים כ-70 עובדים בשתי מחלקות מרכזיות - מחקר המילון ההיסטורי שעוקב אחר גלגולי השפה לאורך ההיסטוריה, והמזכירות המדעית, שבמסגרתה פועלות ועדות המינוח האמונות על חידוש השפה.
משתתפים בשיחה:
ויקי טפליצקי בן-סעדון 45, נשואה+3, מרכזת תחום המינוח. 6 שנים באקדמיה
דורית קדרי 46, נשואה+2, חוקרת המילון ההיסטורי. 23 שנים באקדמיה
תליק כרמון 44, ראש מדור קשרי קהל. 5 שנים באקדמיה
על מה מדברים?
מאיפה באתם: דורית, חוקרת המילון ההיסטורי, עסקה בשפה כבר כשלימדה עולים בצבא, ובהמשך נסעה לאוזבקיסטן, ללמד עברית בשליחות משרד החוץ. ויקי, מרכזת תחום המינוח, הגיעה מהחוג ללשון עברית בתל אביב, ואילו תליק, שמכונה "מלך הפייסבוק", בכלל למד היסטוריה כללית ולימודי מזרח אסיה ועם השנים התמקצע ברשתות חברתיות: "המומחיות שלי זה לפשט מסרים מורכבים".
בוקר: תליק, שעומד מאחורי הפוסטים הוויראליים של האקדמיה, מתחיל לעבוד בשנייה שהוא מתעורר: "עוד במיטה אני בודק לייקים ותגובות. אני מכור". אחרי נסיעה של 20 דקות בתחב"צ מקריית יובל הוא מגיע לגבעת רם, מאכיל את החתולים של הקמפוס "ואז נשאב למבול של מיילים".
אתגר הטיקטוק: לאקדמיה יש למעלה מחצי מיליון עוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם. "אנחנו מגיעים לחשיפה של מיליון וחצי איש בלי קידום בתשלום, הכול אורגני", מצהיר תליק, שבינתיים עמל על האתגר הבא: "עכשיו אנחנו מנסים לפצח את הטיקטוק, זה קהל קצת אחר".
מוזה: התוכן שמעלה תליק מתכתב עם טרנדים אקטואליים. "למשל, העלינו פוסט על הפרידה של סטטיק ובן אל, ובשבוע שעבר היינו הראשונים להכריז על השחקן החדש שחתם במכבי תל אביב בכדורגל, עוד לפני אתרי החדשות", הוא מדגים, ומבהיר שכל פוסט עובר אישור מהמזכירות המדעית: "אני תמיד במתח שבין לעשות תוכן ויראלי לבין לשמור על המוניטין של האקדמיה. לא תמיד יש מוזה, ולא תמיד זה קל. יש גם פעמים שאומרים לי - עד פה".
צירופים: דורית, שעובדת על הרכבת המילון ההיסטורי, נתקלת בעבודה בהרבה צירופים משעשעים שכבר לא בשימוש כמו "בית-כיסא לשירותים, גמל-נמר לג'ירפה או נשים באוהל לנזירות".
חידושים: באקדמיה מתקבלות מדי חודש לא פחות מאלף פניות. "רבים מהפונים הם סדרתיים", מחדדת ויקי ומבהירה: "אנחנו עונים לכולם, יש הצעות שנבחנות ברצינות ויש משעשעות - למשל 'מצחמק' כדי לתאר מישהו שמצחקק כדי להתחמק ממבוכה, או 'נְקַבְקָבִים' לנעלי קרוקס".
לקחת ללב: תליק מופתע כל פעם מחדש מ"עוצמת האמוציות" שהשפה מעוררת. "לפני שנה החלטנו שגרב זה גם זכר וגם נקבה - והופתעתי מהתגובות לפוסט. זה עורר באנשים כעס ורגשות, וזה כולה גרב!". את ויקי זה לא הפתיע: "זו לא שאלה של לשון, אלא של איך אני תופס את עצמי וכמה השינוי מאיים על המוכר".
אבשלום קור: "עובד שמצטרף צריך להביא בחשבון שהוא נתון למשטר לשון קפדני", מזהירה ויקי את המתעניינים במשרה. "לא יעלה על הדעת לפתוח דוא"ל במילה 'היי''". דורית דווקא מגדירה עצמה כ"חובבת סלנג. אני לא מדייקת תמיד בעצמי. רובנו לא אבשלום קור".