שר המשפטים גדעון סער / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
לפני 3 שנים, בספטמבר 2019, נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון החדש. החוק קובע כי גובה החזר החוב של פושט הרגל ייקבע על בסיס "כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה בכבוד", זאת על-מנת לאפשר לחייב להמשיך להתקיים בכבוד. לפי החוק, הממונה קובע את דמי המחיה של פושט הרגל, כדי שלא ייפגעו זכויות הבסיסיות.
■ עלייה של 11% בהליכי חדלות פירעון של חברות ב-2021
■ עידוד הליכים בבתי המשפט בצל המיתון: אתגרי הממונה החדש על חדלות פירעון
איך יחושבו דמי המחיה? החוק קובע כי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה בכנסת, יקבע כללים לאופן החישוב. מאז חלפו 3 שנים, אבל אלה לא נקבעו. בהעדרן, במאי 2020 קבעה הממונה על חדלות פירעון כללים. זאת למרות שבחוק לא קיימת הסמכה כזו, וקביעת כללים דורשת לקיים הליך ציבורי בוועדת חוקה חוק ומשפט.
במהלך השנים נעשו מהלכים לקדם טיוטת תקנות שיסדירו את דרך החישוב. בשנת 2020, בתקופתו של שר המשפטים אבי ניסנקורן, הוקמה ועדה ממשלתית בעניין. חלפו כשנתיים, ובמרץ השנה פורסמה טיוטת תקנות להערות הציבור. התקבלו הערות, אך משרד המשפטים לא סיים את עיבודן לפני שהתפזרה הממשלה. בתקופת הבחירות לא ניתן לאשר את התקנות למעט במקרים חריגים, וכך נעצר ההליך.
לאחרונה פנתה האגודה לזכויות האזרח לשר המשפטים גדעון סער בדרישה לקבוע כללים לפי החוק, וזאת לפני שקילת הגשת בג"ץ נגד המדינה. עו"ד משכית בנדל מהאגודה ועו"ד רעות כהן מהקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה טענו כי הנוהל שנקבע על-ידי הממונה ניתן בהיעדר סמכות, וכי הנוסחה שנקבעה בו אינה סבירה ומידתית.
"פגיעה קשה בזכות לקיום בכבוד"
"נוצרה אנומליה - מצד אחד, הליכי חדלת פירעון החלו להתנהל על בסיס החוק החדש; מצד שני, הכללים לקביעת התשלום טרם נקבעו". עוד נטען כי "המצב הנוכחי מייצר פגיעה קשה בזכות לקיום בכבוד של חייבים" ו"גורם לכך שרבים פורשים מההליך בשל חוסר יכולתם לעמוד בצו התשלומים שנקבע להם".
לפי הנוהל, הסכום הבסיסי לחישוב הוא שיעור קצבת הנכות בחוק, בתוספת סכומים כאשר יש בן זוג וילדים. לפי הפנייה, "בנוהל לא הוסבר למה קצבת נכות כללית, שהיא סכום שרירותי שלא נקבע בהתאם להוצאות ריאליות של משפחה, היא המגלמת את הבסיס לתחשיב.
"מצב זה הוא בלתי נסבל, שכן הוא פוגע קשות בזכות לקיום בכבוד של יחידים שלגביהם נקבעים צווי תשלומים בחוסר סמכות, בניגוד מוחלט לתכלית החוק, ללא שנערך לגבי נוסחה זו שום דיון ציבורי".
"מהלך רחב-היקף"
מהממונה על חדלות פירעון נמסר בתגובה: "גם בהיעדר תקנות, מובן וברור שעדיין קיים צורך לחשב דמי מחיה במסגרת צו התשלומים שקובע הממונה. על-מנת להבטיח שחישובם לא ייעשה באופן שרירותי, אלא על בסיס קריטריונים שקופים, אחידים ושוויוניים, גובש נוהל שמתווה את שיקול-הדעת בתקופת הביניים עד להתקנת התקנות".
מטעמו של שר המשפטים גדעון סער נמסר בתגובה: "ביום 13.03.22 פרסם שר המשפטים להערות הציבור טיוטת תקנות, לאחר עבודה פנים-ממשלתית מורכבת. התקבלו הערות רבות, ולצורך המשך קידום הנושא נדרשת השלמת עיבודן. התקנתן טעונה את אישורה של ועדת החוקה של הכנסת, וממילא בתקופת הבחירות לא ניתן להשלים את התקנתן.
"יודגש כי קידומן של תקנות חישוב דמי המחיה הוא חלק ממהלך רחב-היקף ומורכב של התקנת תקנות רבות מכוח חוק חדלות פירעון החדש. תחילתו של המהלך ב-2019, ומאז נעשית עבודה רבה ואינטנסיבית. רק בשנה החולפת קודמו תקנות שהפחיתו בין היתר את גובה האגרות בהליכי חדלות פירעון; סיוע בהתמודדות עם השפעות משבר הקורונה על המשק; והסדרת מערך ההכשרה להתנהלות כלכלית נכונה עבור חייבים חדלי פירעון".