הישיבה הראשונה לאחר ההכרזה על הממשלה ה-36 / צילום: יוסי זמיר
"מפלגות לא אוהבות להציג מצעים כי הן פוחדות שייבחנו אותן… ואנחנו אומרים להיפך, תבחנו אותנו ותראו שאנחנו עובדים בשבילכם". את הדברים הללו אמר יו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, במסיבת עיתונאים בה הציג את מצע מפלגתו ב־2015. ואכן, לזכותה של יש עתיד צריך לומר שלפחות עד לבחירות הללו המפלגה הציגה לקראת כל בחירות מצע מפורט ונרחב מאוד. זאת, בזמן שהליכוד לדוגמה כלל לא מפרסם מצע בשנים האחרונות. אבל מה בעצם שוות ההבטחות שמופיעות במצעים הללו? הממשלה יוצאת הדופן שהוקמה כאן בשנה שעברה מאפשרת לנסות לבחון זאת לפחות באופן מדגמי. נכון, ראשיה קבעו מראש לא לעסוק בנושאים מרכזיים שעליהם אין ביניהם הסכמה. נכון גם שהממשלה כיהנה תקופה קצרה בלבד. ובכל זאת קצת מפתיע לגלות שורה של נושאים מרכזיים שמופיעים במצעים, שלפחות על חלקם לא אמורה להיות מחלוקת מהותית בין המפלגות, ובכל זאת גם הם כמעט לא קודמו.
ממשל
ההבטחה: נאשם בפלילים לא יכהן כראש ממשלה
התוצאה: החוק לא קודם
מה מאחד יותר מכל את הקואליציה חסרת התקדים שמשלה כאן במשך כשנה, וכללה מפלגות בעלות השקפות עולם מנוגדות מימין ומשמאל? כמובן, נתניהו. או, יותר נכון, ההבטחה לבלום אותו בדרכים כאלה ואחרות. ההתגלמות המובהקת ביותר של ניסיון לבלום את נתניהו באמצעות חקיקה הוא מה שזכה לכינוי "חוק הנאשם". כלומר, חקיקה שתקבע שאדם שהוגש נגדו כתב אישום לא יוכל לכהן כראש ממשלה. הבטחה כזאת מופיעה בצורות כאלה ואחרות במצעים של ארבע מפלגות: יש עתיד, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ, אך למרות זאת, במהלך כהונתה הקואליציה לא קידמה כלל הצעת חוק ממשלתית כזאת. הצעות פרטיות שהוגשו בעניין לא עברו את שלב הקריאה הטרומית.
הצעה מרוככת הרבה יותר, שקשורה לנתניהו רק בעקיפין, היא ההצעה להגביל כהונה של ראש ממשלה לשמונה שנים בלבד או לשתי קדנציות. נתניהו אמנם כיהן תקופה ארוכה יותר ברצף, אך ההצעות שעוסקות בכך במצעי המפלגות הן ממילא לא רטרואקטיביות וגם אם היו עוברות לא היו משפיעות עליו ישירות. המצעים של יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו ותקווה חדשה, כוללים הצעות מן הסוג הזה, והממשלה אף ניסתה לקדם חקיקה כזאת שעליה היה חתום יו"ר תקווה חדשה ושר המשפטים, גדעון סער. ההצעה עברה בקריאה ראשונה בנובמבר 2021, לאחר מכן נתקעה, ואז הונחה שוב ביוני ימים ספורים לפני נפילת הממשלה ופיזור הכנסת.
ועוד אחת בקטנה: הגבלת מספר השרים וסגני השרים בממשלה. יש עתיד מבטיחה במצע שלה שגודל הממשלה לא יעלה על 18 שרים, שלהם ימונו ארבעה סגני שרים בלבד. גם במצעים של ישראל ביתנו וימינה מופיעות הבטחות לממשלה מצומצמת יותר. מה קרה עם זה בפועל, כולנו יודעים.
כלכלה
ההבטחה: דמי אבטלה לעצמאים
התוצאה: החוק לא קודם
הנה עוד נושא שללא ספק היה אמור לאחד את מפלגות הקואליציה. המשבר הכלכלי שהביאה איתה הקורונה, העלה לתודעה את מצוקת העצמאים שלא זכאים לדמי אבטלה. לא פחות משש מפלגות שונות שחברות בקואליציה הבטיחו יצירת מתווה שכזה (רק במצע ישראל ביתנו אין הבטחה כזאת). אלא שכבר בתחילת דרכה של הממשלה הוחלט לא לתקצב תוכנית כזו בשנים 2022-2021, בטענה שאין לכך מספיק זמן. לאחר מכן, הצעות חוק בנושא מכיוון האופוזיציה נפלו, וסגן השר אביר קארה, מנושאי הדגל של הרעיון, הסביר שהוא רוצה מתווה שיהיה וולונטרי. ממאגר החקיקה הלאומי עולה שלא הוגשה שום הצעת חוק ממשלתית בנושא, ותשע הצעות החוק הפרטיות (חלקן של הקואליציה וחלקן של האופוזיציה) שעברו קריאה טרומית בנובמבר 2021 מעולם לא התקדמו מעבר לכך.
ועוד אחת בקטנה: "תוכנית סינגפור". מפלגתו של ראש הממשלה נפתלי בנט הבטיחה במצע שלה תוכנית כלכלית יומרנית שזכתה לכינוי "תוכנית סינגפור" וכללה, בין היתר, את הורדת מס ההכנסה ב־15 נקודות אחוז, והקפאת ההוצאה הממשלתית לחמש שנים. חקיקה בנושאים הללו כלל לא קודמה.
תחבורה
ההבטחה: תחבורה ציבורית בשבת
התוצאה: מעט מדי ומאוחר מדי
אם יש נושא שהממשלה הראשונה מאז 2013 שלא כוללת מפלגות החרדיות יכולה לקדם הוא תחבורה ציבורית בשבת. מה עוד שבמצע של מפלגת העבודה, זאת שבראשה עומדת שרת התחבורה מרב מיכאלי מופיעה הבטחה מפורשת כזאת: "נפעל לקידום תחבורה ציבורית בשבת", נכתב שם. אבל לא רק שם: גם המצעים של יש עתיד, כחול לבן, ישראל ביתנו ומרצ כוללים הבטחות מפורשות בנושא, חלקן מקיפות יותר וחלקן פחות (רק ברשויות ובאזורים חילוניים).
מה נעשה בנושא? רק בתחילת השבוע הזה אישרה הממשלה, שכבר מזמן הפכה לממשלת מעבר, את הצעת השרה מיכאלי להקים רשויות מרחביות לתחבורה, דבר שאמור לסייע בצורה כזאת או אחרת לראשי רשויות לקדם תחבורה ציבורית בשבת. אלא שגם זה רחוק כמובן מלהיות סוף פסוק. נראה שהסמכויות שיועברו לידי הרשויות בשלב הנוכחי לא יאפשרו הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, וגם אם בשלב מאוחר יותר הדבר יתרום לכך, בגלל שהרשויות יהיו מטרופוליניות, ולא כאלה שבהן כל עירייה קובעת לעצמה, ייתכן למשל שהפעלת תחבורה ציבורית במטרופולין גוש דן תדרוש קבלת אישור מעיריית בני ברק.
בריאות
ההבטחה: קיצור תורנויות הרופאים המתמחים
התוצאה: המאבק עדיין נמשך
בסוף החודש שעבר הגישו כמה מאות מתמחים את מכתבי ההתפטרות שלהם במה שעשוי היה להיראות כמו שידור חוזר מתוך מאבקים קודמים שמתנהלים בנושא לסירוגין במשך תקופה של כעשור. על פניו, אפשר היה לצפות שדווקא תחת הממשלה החדשה המחאה הזאת תיפסק. במצע של מרצ, המפלגה שבראשה עמד שר הבריאות ניצן הורוביץ, נכתב בהקשר זה כי המפלגה "תפעל לקידום… הגבלת שעות עבודה של אנשי צוות רפואי", וכך גם במצעים של רוב המפלגות האחרות בקואליציה: יש עתיד, כחול לבן, העבודה ותקווה חדשה.
מה קרה בפועל? בתחילת אוקטובר 2021, הורוביץ ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי הודיעו על גיבוש מתווה לקיצור תורנויות המתמחים מ־26 שעות ל־18, שיישומו יתחיל ב־2022 ויסתיים בשנת 2026. המתמחים התנגדו לכך מכיוון שהמתווה עסק באופן מפורש רק בבתי החולים בפריפריה מבלי שנקבע יעד ברור לגבי השאר, וכשבועיים לאחר מכן הגיש הורוביץ מתווה משופר, שבו קיצור התורנויות יורחב לבתי חולים במרכז כבר ב־2022. אולם בעקבות היעדר תקציב ותקנים היישום שכבר היה אמור להתחיל נדחה בינתיים לספטמבר 2023, והמחאות התחדשו. בינתיים, השבוע, התערב ראש הממשלה יאיר לפיד בנושא כש"הנחה" את משרדי הממשלה להתחיל באופן מיידי בהיערכות לקיצור התורנויות במטרה ליישם את המתווה עד ספטמבר 2023, אלא שנכון להיום, העברת התקציב הנדרש לכך עדיין מצויה במחלוקת עם משרד האוצר.
חינוך
ההבטחה: העלאת שכר המורים
התוצאה: השכר הועלה
הנה הבטחה שניתנה במצעי מפלגות הקואליציה וקיומה. כמעט כל המפלגות שהרכיבו את הממשלה הנוכחית, מימין ומשמאל, הדגישו במצעים שלהן את הצורך לשפר את תנאי ההעסקה של עובדי ההוראה, אך רק המצע של תקווה חדשה - המפלגה שהתעקשה על תיק החינוך וגם זכתה בו - ירד ממש לפרטים. שכר המורים המתחילים, נכתב בו, "יעלה באופן מיידי ובלתי מותנה ל־8,000 שקלים". בדיעבד נראה כי במפלגה אולי אפילו כיוונו נמוך מדי. לאחר איום השביתה של המורים שכמעט הביא לכך ששנת הלימודים לא נפתחה במועדה, בסוף אוגוסט נחתם הסכם חדש בין הממשלה להסתדרות המורים. זה קבע כי שכר המורים המתחילים יעלה מ־6,900 שקלים בחודש ל־9,000 שקלים בחודש. אלף שקלים יותר מהנתון שהוזכר במצע המפלגה.
ועוד אחת בקטנה: קיצור שבוע הלימודים. במצע המפורט של תקווה חדשה הובטח גם "חוק מעמד המורה" שנועד להסדיר את המקצוע ולקבוע תנאי סף לתפקיד, אך הוא לא קודם. גם הרפורמות לקיצור שבוע הלימודים ל-5 ימים, סנכרון מלא בחופשות ועוד שהובטחו במצע לא יצאו לפועל או לא הושלמו. מנגד, ההבטחה לצמצום בחינות הבגרות אמורה להיכנס לתוקף בשנה הבאה.
תגובות:
ממפלגת העבודה נמסר:
בעניין התחבורה הציבורית בשבת: "(הנושא נמצא) בתהליכי מימוש. על אף וטו שהוטל בממשלה החולפת על קידום תחבורה ציבורית בשבת, שרת התחבורה קידמה תקנות המקדמות הפעלת קווי תחבורה בידי רשויות בשבת וכן אישרה הממשלה את החלטת השרה בדבר הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות אשר יהיה באפשרותם לקבוע הסדרי תחבורה, לרבות תחבורה ציבורית בשבת, באופן מקומי. נמשיך לפעול למען תחבורה ציבורית בשבת באופן שיאפשר לכל אזרחית ואזרח להתנייד בישראל".
בעניין קיצור תורנויות המתמחים: "מומש. לשמחתנו מסתמן כי מתווה קיצור התורנויות ייצא סוף סוף לדרכו ואנו מברכים על כך. מפלגת העבודה סייעה רבות במהלך אישור תקציב המדינה להבטחת הכסף המיועד למימוש המתווה ואנו גאים על כך שהממשלה הזו סוף סוף פועלת לקיצור תורניות לא הגיוניות. בנוסף, 30 מיליון השקלים שמפלגת העבודה השיגה לטובת תוכנית לאומית לפסיכולוגיה הציבורית נלקחו לטובת יישום מתווה המתמחים".
ממרצ נמסר:
בעניין "חוק הנאשם": "מרצ תמכה וקידמה את חוק הנאשם, חברת הכנסת גבי לסקי הגישה את הצעת החוק הקובעת כי מלאכת הרכבת הממשלה לא תוטל על מועמד שנפתחה נגדו חקירה פלילית או שהורשע בפלילים, גם אם נקבע שאין בכך קלון. ההצעה קודמה לוועדת השרים לענייני חקיקה, אך איילת שקד טרפדה את קידום החוק ולכן מרצ ונאלצה למשוך את החוק מסדר היום. מרצ חזקה בממשלה הבאה תוכל להעביר את חוקי הנאשם".
בעניין קיצור תורניות המתמחים: "מרצ, בראשות שר הבריאות ניצן הורביץ, קידמה בממשלה היוצאת את קיצור תורנויות המתמחים ברפואה ל-16 שעות. מרצ עמדה בעוצמה מול משרד האוצר שסירב להקצות את התקציבים הדרושים למימוש המתווה. לבסוף, קידמה מרצ את מימוש המתווה באופן מיידי בפריפריה, החלטה שהתקבלה רק השבוע על ידי ראש הממשלה לפיד, בעקבות דרישת משרד הבריאות. מרצ תמשיך לפעול להבטחת מימוש המתווה ושיפורו, במטרה להבטיח תנאי עבודה הולמים לכלל עובדי ועובדות מערכת הבריאות".
בעניין התחבורה הציבורית בשבת: "מרצ תומכת בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת ופועלת למען מטרה זו, הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית. סגנית ראש עיריית תל אביב מטעם מרצ, מיטל להבי, יזמה וקידמה את פרוייקט 'נעים בסופ"ש' של עיריית תל אביב, רשת אוטובוסים עירונית בסבסוד העירייה, הפועלת מכניסת השבת ועד צאתה. בעקבות המיזם ערים נוספות בגוש דן הצטרפו למהלך וכיום בזכות מרצ ניתן להגיע לים, לבקר חברים וקרובי משפחה ולנסוע חינם בתחבורה ציבורית בשבת"
מתקווה חדשה נמסר:
בעניין המעבר לחמישה ימי לימוד: "שרת החינוך קידמה מרגע כניסתה לתפקיד מעבר של מערכת החינוך לחמישה ימי לימוד, כאשר בשלב ראשון המעבר יחול על חטיבות הביניים והתיכונים, ובהמשך התכנון הוא לקיים ״שישי חברתי״ בבתי הספר היסודיים, כאשר ימי הלימוד יתקיימו בין ראשון לחמישי, וביום שישי יחול יום של פעילויות בלתי פורמלויות. בנוגע למעבר לחמישה ימי לימוד בתיכונים ובחטיבות הביניים, הנעת המהלך החלה כבר בשנה שעברה, כאשר שרת החינוך הגיעה להסכמות הנדרשות מול ארגוני המורים והאוצר לטובת המעבר. בשל העובדה שכבר החלה שנת הלימודים הנוכחית, הוצע לבתי ספר שמעוניינים בכך לעבור לחמישה ימי לימוד כבר השנה, כאשר בשנה הבאה כלל התיכונים וחטיבות ביניים יעברו לחמישה ימי לימוד".
בעניין חוק מעמד המורה: "אחד מהדגלים המרכזיים שהניפה שרת החינוך מרגע כניסתה לתפקיד היה חיזוק מעמד המורה - זה בא לידי ביטוי במספר מהלכים בהם הסכם שכר היסטורי שמעלה משמעותית את שכר המורה; יצירת מסלולי הכשרת מורים שיעודדו למידה לתואר שני; רפורמות בדרכי ההוראה כמו רפורמת הבגרויות; חלוקת מחשבים ניידים לכל מנהלות הגן; חיזוק האוטונומיה למנהלים וצוותי הוראה באמצעות מערכת גפ״ן ועוד.
כמו כן, בקרוב צפויות לצאת לדרך תוכניות נוספות שיחזקו את מעמד המורה, ויקודם חוק בנושא".
לקריאה נוספת: