ניסוי במערכת ''חץ 3'', 2017 / צילום: משרד הביטחון
בבסיס גלילות בהרצליה התארחו השבוע 19 משלחות צבאיות בינלאומיות לכנס החדשנות המבצעית הבין לאומי. הכנס עסק בהטמעת טכנולוגיה וחדשנות לתחומי לחימה שונים בצה"ל, ובין המרצים באירוע היו אלופי המטכ"ל. בכירי צה"ל סיפרו על היכולות המוטמעות בפעילות השוטפת של צה"ל בכל החזיתות.
בין המשלחות היו נציגי צבא ארצות הברית, בראשם ראש המטות המשולבים, הגנרל מארק מילי. עוד בכירים צבאות שונים הגיעו מקפריסין, מיוון, מפולין, מצ'כיה וגם ממרוקו. הגנרל המרוקאי, רא"ל פריק בלח'יר אל־פארוק, היה כוכב האירוע - שלכבודו נערך טקס רשמי צבאי עם דגלים מונפים בקריה בתל אביב. במהלך הביקור בישראל הוא ואנשיו אף הגיעו לאימון צה"לי בצאלים וביחידות שונות.
בכנס השתתפה מדינה ערבית נוספת ששמה לא הותר לפרסום. נציגי המשלחת הזו היו בפרופיל נמוך, לבשו בגדים אזרחיים, אבל השתתפו באירועים ובחנו בעניין רב את מערכות הלחימה שהוצגו בפניהם. בחריין, לעומת זאת, נמנעה מלשלוח את נציגיה כדי לא לחמם את האווירה מול איראן, ברקע המגעים המתקדמים של סעודיה האמירויות עם טהראן.
ראש תחום אזורי בחטיבת קשרי חוץ בצה"ל, רס"ן ת', האחראי על מזרח הים התיכון ומדינות הסכמי אברהם אמר לגלובס כי ההתעניינות של מדינות האזור בכנס הייתה רבה.
המחשה לתרומה הישראלית לאזור
בכנס הוצב אוהל אקספו שבו הציגו כמה מהתעשיות הביטחוניות מוצרים חדשניים לשימוש צבאי - וכאן בעצם אחת מהמטרות העיקריות של האירוע בראיה הכלכלית. נזכיר שהשבוע פרסמנו בגלובס על העסקה המתגבשת למכירת מערכות טילי חץ 3 לגרמניה ומדינות אירופה נוספות. ואכן, מדינות אירופה הגדילו לאחרונה את תקציבי הביטחון שלהן בשל המלחמה באוקראינה.
המרוויחות העיקריות עשויות להיות התעשיות הביטחוניות הישראליות, הנחשבות למתקדמות בעולם. היתרון היחסי של החברות הישראליות הוא שחלק לא קטן מהמערכות שלהן כבר נמצא בשימוש מבצעי בצה"ל.
רס"ן ת' סיפר לגלובס כי הכנסים מסוג זה ממחישים את מה שישראל יכולה לתת למארג הביטחוני מודיעיני אזורי. ההמחשה הזו מגיעה גם למדינות האחרות באזור, לרבות כאלה שאין להן קשרים ישירים עם ישראל, אבל נמצאות בצד מול איראן.
המקל והגזר הכלכלי לפלסטינים
ביום רביעי, לאחר הפיגוע באזור ג'נין, שבו נהרג סגן מפקד סיירת הנח"ל, רס"ן בר פלח ז"ל, הודיע מתאם הפעולות בשטחים על הטלת עיצומים כלכליים נגד תושבי אזור ג'נין וכפר דאן, שממנו יצאו שני המחבלים.
על פי ההחלטה, מעברי גלבוע (ג'למה) וסאלם יסגרו באופן מלא עד להודעה חדשה, והמשמעות היא שלא יהיה משם מעבר של פועלים וסחורות ליצוא וליבוא מצפון השומרון. עוד הוחלט על עצירת היתרי הכניסה לישראל של תושבי כפר דאן עד להודעה חדשה.
זו לא הפעם הראשונה השנה שננקטים צעדים כאלה, בתחילת חודש מאי עצר מתאם פעולות הממשלה בשטחים את היתרי הכניסה לישראל של תושבי הכפר רומאנה שליד ג'נין למשך כשלושה שבועות. זאת, בתגובה לפיגוע הטרור ביישוב אלעד. כמו כן, בשנה האחרונה במתפ"ש מנעו את כניסתם לישראל של כ־2,500 קרובי משפחה של מחבלים פלסטינים שביצעו פיגועי טרור. מקרובי המשפחה שלא מנעו פיגוע ובוודאי כאלה שסייעו - נשללים היתרי עבודה לצמיתות, אחרים לתקופות קצובות.
לדברי גורם ביטחוני, הרעיון שבענישה הכלכלית הוכיח את עצמו עד היום. לטענתו, מאות פיגועי טרור נמנעו בזכות מידע שהגיע מבני משפחה או פלסטינים שחששו כי יפגעו.
מנגד, בצד הדרומי של הגדה, תושבי האזור זכו להקלות. לאחרונה החל ניסוי הכנסת משאיות פלסטיניות מאזור חברון לתוך ישראל, אשר פורקות במפעלים ובמחסנים מקומיים. עד היום, הסחורה עברה בשטח סמוך למעבר מהמשאיות הפלסטיניות לישראליות, וההליך היה יקר ומסורבל. היוזמה הנוכחית נועדה להקל על מפעלים בחברון ובישראל ולקצר את זמני העברת הסחורות מצד אחד לשני.
ואיפה הרשות הפלסטינית? היא סובלת מתהליך של אובדן אמון ומשילות, בשל שליטתה המוגבלת באזור ג'נין. לאחרונה קרא מושל ג'נין אכרם רג'וב לישראל לתת הזדמנות לרשות להשליט סדר כדי להרגיע את המצב. אלא שהרשות ככל הנראה כבר לא מסוגלת - ואולי גם לא רוצה - להשליט באמת סדר.
בדצמבר האחרון העבירה ישראל מסר לרשות כי היא מצמצמת את פעילותה בחלק מהערים הפלסטיניות כדי לאפשר לרשות לפעול בהן. המטרה: להקטין את השפעתם הגוברת של חמאס והג'יהאד האסלאמי. אלא שהרשות כשלה. בעקבות גל הפיגועים בתחילת השנה, צה"ל הכריז על מבצע מתמשך, ובפעילות הזו נעצרו מאות מחבלים ונמנעו מאות פיגועים. המציאות הזו, בה החיכוך בין החיילים לפלסטינים גובר, מעורר מחדש את הדילמות של צה"ל. איך יוצאים מזה? בצה"ל מקווים שצעדי הענישה הכלכליים יהיו אחד מגורמי ההרגעה.
השאיפות של בן סלמאן ל־2030
ב־2016 יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, הציב חזון ברור לסעודיה של 2030: הפחתת התלות ביצוא הנפט, שכיום עומד על כ־3.5 מיליארד חביות בשנה. לסעודיה עתודות נפט של יותר מ־250 מיליארד חביות, כשישית מהנפט שיש בעולם, אבל בן סלמאן, ניסה להניע תהליך של גיוון מקורות הכנסה ותעסוקה בארצו. לפי פרסומים בסעודיה, נתוני מחצית השנה הראשונה הציגו גידול של יותר מ־80% ביצוא הסעודי שאינו נפט - לסכום של כ־200 מיליארד דולר.
הענף העיקרי של הגידול הוא מחצבים - סעודיה עשירה במחצבים שונים והתחום הזה הולך ומתפתח. גם תעשיית המזון מתפתחת ומייצאת והתיירות שבה כמעט להיקפים שהיו לפני הקורונה. הבשורה הפחות טובה: חלק קטן מהעלייה נובע מיצוא מוצרים נלווים לתעשיית הנפט, כמו פלסטיק, גומי ותעשיות כימיות.
אולם, מאז שיצאה התוכנית לפועל, בן סלמאן לא השיג חלק גדול מיעדיו. אומנם האבטלה והעסקת הזרים ירדו, אך החלק של היצוא שאינו נפט צמח לא בהיקפים שאליהם הוא ציפה.
לבן סלמאן יש שאיפות נוספות. אחת מהן היא פרויקט לבניית עיר חדשנית, שהולך ומתקדם. מדובר בעיר דיגיטלית לחלוטין בשם ניאום, שבתוכה פארקים, אזורי מסחר ואזורי מגורים. התוכניות נראות מרהיבות, וההשקעה מוערכת ב־500 מיליארד דולר דולר.
בפרויקט מעורבות חברות ישראליות, בעיקר בתחום האבטחה, רישות מצלמות, מוקדי מידע, השקיה ועוד. כעת, עם הפתיחות ההולכת וגוברת בסעודיה לישראלים והיעדר הצורך בדרכון זר או בחברת כיסוי לא ישראלית - הפוטנציאל רק גדל.