שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי. הגישה את הפיילוט לאישור הממשלה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
הממשלה התגאתה באימוץ תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים ואף תקצבה פיילוט, אבל האותיות הקטנות מגלות שגם הפעם הסוגיה תועבר ככל הנראה לממשלה הבאה.
אם נבחן את המאמץ הלאומי להפחית את מספר הרוגים בתאונות דרכים על פי החלטות הממשלות האחרונות, נגלה פעילות ממשלתית נמרצת: בנובמבר 2020 אימצה הממשלה הקודמת את עקרונות התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים והקצתה 120 ימים לגיבושה. התוכנית גובשה לבסוף בעלות של עשרות מיליארדי שקלים, במטרה לצמצם את מספר ההרוגים במחצית בתוך עשור, אך היא נגנזה עם הקמת הממשלה הנוכחית והוחלט על הכנת תוכנית חדשה.
להחלטה זו קדמה החלטה אחרת מ-2016 להקמת ועדת מנכ"לים - שהתכנסה פעם אחת בלבד - ול"הקצאת" ארבעה מיליארד שקל - תקציבים שכבר היו קיימים במשרדי ממשלה שונים ושפוט "אוגדו" מחדש תחת התוכנית. כך, הטיפול בתאונות הדרכים נותר מס שפתיים בלבד.
התוכנית הנוכחית - שהגישה לממשלה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי - אף התעלתה על האחרונה שהוכנה ולא אומצה לבסוף. היא כוללת תקציב צנוע בהרבה של חמישה מיליארד שקל ויעדים שאפתניים בהרבה לצמצום מספר ההרוגים במחצית בתוך חמש שנים בלבד - פחות תקציב, ויעדים יותר שאפתניים.
בשונה מהפעמים הקודמות, הפעם יש תקציב לפיילוט, אלא שהוא מסתכם ב-80 מיליון שקל בלבד. הפיילוט אמור להתחיל באופן מיידי באשכול יישובים שייבחר. גם הפעם חלק מהתקציב מגיע מתוכניות אחרות לנוכח המגבלות התקציביות ואפילו מהתקציב של הרלב"ד עצמו, גוף שזכה לפחות ופחות תקציבים בשנים האחרונות, אך מנגד - גם לא ידע להוציא לפועל את התקציבים שקיבל בחלק מהשנים.
הבחירה לצאת לפיילוט כה מצומצם נעוצה בבחירות המתקרבות ובאילוצים התקציביים הנובעים מכך. מבחינה מהותית, אין הצדקה ליציאה לפיילוט כל כך מצומצם משום שהפתרונות נוסו כבר לפני עשרות שנים במדינות המובילות בתחום.
מתוך התקציב, 60 מיליון שקל מיועדים לטיפול בתשתיות. 20 מיליון מתוכם יופנה לתגבור התקציב הקיים של טיפול במוקדי סיכון בכבישים הבין עירוניים, ו-40 מיליון השקל הנותרים ישמשו את השינויים התשתיתיים בערי האשכול שייבחר.
אלא שבמונחי תשתיות מדובר בסכום זעום. הוא אמור להספיק עד להעברת תקציב מדינה באפריל 2023 אם תוקם ממשלה לאחר הבחירות, והוא יספיק למיתוני תנועה בסביבת בתי ספר, מרכזי יום ודיור מוגן. מדובר בכלי אפקטיבי בפני עצמו שמציל חיים אבל הוא ייעשה באופן מצומצם. לשם המחשה, הקמת מעגל תנועה (שהוא פתרון לא מיטבי) עולה 1.5 מיליון שקל.
20 המיליון הנותרים שלא יופנו לתשתיות אמורים להספיק לתגבור הנוכחות המשטרתית, להכשרת נהגים צעירים וטיפול ברכב הכבד.
לא נקבעו מדדי הצלחה לתוכנית
התוכנית הוצגה בתקופת בחירות והממשלה קיבלה רק את עקרונותיה כשבהחלטתה אפילו לא נקבו במדדי ההצלחה - שיקבעו רק בהמשך ובהתאם לאשכול היישובים שייבחר. בגלל העיתוי ובהעדר תקציב מדינה לשנה הבאה הוחלט על פיילוט. בראיון לגלובס מנכ"ל הרלב"ד ארז קיטה ציין כי לפיילוט דרושים 100 מיליון שקל ובסוף התקבלו פחות מכך.
אם הסכום הנמוך לא הרשים אתכם, כדאי להכיר את המספרים שקדמו לו: תקציב הרלב"ד עומד על 70 מיליון שקל כשרק מחציתו מופנה לפעילות - ובכל הארץ. כעת מדובר על תקציב כפול והתקציב שהוקצה לפעילות והוא מיועד רק לאשכול יישובים מסוים.
כך, ניתן להתגאות בגדילה משמעותית של התקציב לטיפול בתאונות הדרכים - מתקציב זניח לנמוך. ועדיין, מדובר בהתקדמות גם אם קטנה ביותר, כשהממשלה הבאה תחליט אם להמשיך אותה, או למסמס אותה לאחר שתהיה מזוהה עם קודמיה - כמיטב המסורת הפוליטית בישראל.