גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצרות של גט ויאנגו ובעיקר של הנהגים: התקשיתם להזמין מונית לאחרונה? כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות האפליקציות גט ויאנגו הפכו למילים נרדפות למילה "מונית" ● אבל אז שתיהן החליטו לייקר את העמלות, ומרד נהגים נפתח נגד אפליקציות המוניות, שגם כך נקלעו למשבר בעקבות המלחמה באוקראינה ● כעת, עם הקאמבק של אובר לישראל, האם יש סיכוי שהתחרות בשוק המוניות תיפתח מחדש?

מונית עם גט ויאנגו / צילום: Shutterstock
מונית עם גט ויאנגו / צילום: Shutterstock

בחודש מאי האחרון העלתה גט את מחיר המנוי שלה לנהגי המוניות שעובדים איתה במשרה מלאה מ־1,500 שקל ל־1,700(לפני מע"מ). אחרי מע"מ הגיע המחיר המקסימלי לכ־2,000 שקל בחודש. מדובר במנוי, או עמלה חודשית, המסופקת לנהגים שפרנסתם תלויה במונית. אותם נהגים שמחפשים מקסימום נסיעות, על פני כמה שיותר שעות ביממה, ובכל האזורים. אלה שמבקשים לעבוד רק בסופי שבוע או להרוויח מהצד יכולים להסתפק במסלול אחר.

במחאה על התייקרות העמלות, כמה מהנהגים החליטו לא לקבל הזמנות ולגרום להאטת השירות במשך מספר ימים, לנטוש לטובת אפליקציות אחרות, לחבור לתחנות מוניות או לחפש עבודה בנתב"ג. והיו כאלה שגם חזרו לעבוד בגט בסופו של דבר. אלא שבפני הנהגים לא עמדו ברירות אחרות. גם יאנגו, אפליקציית המוניות של מנוע החיפוש הרוסי יאנדקס, הובילה מהלך של עליית מחירים: בחודשים האחרונים העלתה את העמלה מ־5% מכל נסיעה ל־8%.

 

גם כך הביטוחים והדלק מתייקרים

שתי החברות מציעות הנחות ובונוסים על המסלולים היקרים יותר; בגט מצ'פרים את הנהגים שלא עזבו אותה במהלך הקורונה בהנחה שיכולה להגיע עד ל־400 שקל, ונהגים בעלי הערכות נוסעים טובות ושיעור קבלת נסיעות גבוה מקבלים גם הם הנחות נוספות; ביאנגו בנו תוכנית בונוסים הכוללת תוספות לנהגים מתמידים, שגם היא יכולה להגיע לכמה מאות שקלים בחודש. ובכל זאת, התמונה היא ברורה: עלות המחיה של נהגי המוניות התלויים באפליקציות הזמנת המוניות רק הולכת ועולה - במקביל לעלייה במתמשכת במחירי הסולר וחבילות הביטוח.

בנוסף, נהגים רבים שהוסיפו את יאנגו לתפריט האפליקציות שלהם מתלוננים על מודל המחיר הקבוע שהחברה מציעה כדי לספק וודאות לנוסעים לגבי המחיר שישלמו. יאנגו מחייבת את הנהגים להפעיל מונה, חרף המחיר שהוצג מראש למשתמש על בסיס האלגוריתם של החברה, אך לטענתם הדבר נעשה על חשבונם במרבית המקרים. הנהג מחויב לגבות את המחיר שהופיע באפליקציה גם אם המונה עצר על סכום גבוה מכך.

במקרה אחר שבו המחיר שהוצג באפליקציה היה גבוה ממה שהופיע במונה בסופו של דבר, הנהג נדרש להצמיד באופן ידני את המחיר על גבי האפליקציה למחיר המונה. למרות שהאפליקציה מזהירה את הנוסעים מנהגים שאינם מפעילים מונה, נהגים רבים מנצלים את הבלבול במודל העסקי על מנת לגבות את המחיר המקסימלי שבאפליקציה, מבלי להפעיל מונה כלל.

"נהגים רבים שעוזבים את אחת האפליקציות בשל עליית המחירים חוזרים באין ברירה כיוון שאין להם הרבה אפשרויות אחרות", מספר גורם בענף המוניות שמסמן מגמה ברורה: שוק אפליקציות המוניות הישראלי ריכוזי ואיננו משאיר לנהגים דרגות חופש רבות. בגט, למשל, למרות הנטישה שחוותה בחודש מאי, ראו בחודשיים האחרונים התווספות של 1,500 נהגים.

דארה קוסרשהי, מנכ''ל אובר / צילום: Shutterstock

שוק אפליקציות המוניות בישראל נשלט כיום בידי גט, המחזיקה לפי ההערכה בין עשרת אלפים ל־12 אלף נהגים מתוך כ־25,000 בעלי רשיונות למוניות בישראל, ולפי ההערכה 70% מהנסיעות המוזמנות באמצעות אפליקציות בישראל נעשות דרכה. השאר מתחלק בין יאנגו שמחזיקה ככל הנראה ב־10-20% מהשוק ומאפליקציות כמו אובר ו"רקסי" שלא נחלה הצלחה למרות שהיא אינה נוטלת כל עמלה מנהגים. יש לציין, עם זאת, שנהגי מוניות רבים עובדים עם יותר מאפליקצייה אחת, כך שנהג שעובד עם גט יכול לקבל בקשות גם מיאנגו.

המלחמה באוקראינה וצניחת השווי

שתי האפליקציות השולטות בשוק הישראלי - גט ואובר - סובלות בחצי השנה האחרונה מלחצים גיאופוליטיים, בין השאר מעצם היותן נתונות לבעלי שליטה ולמשקיעים המבוססים ברוסיה. המלחמה ברוסיה והמצב הכלכלי הייחודי של גט הביא לביטול מיזוג ה־SPAC שהיה אמור להזרים לחברה 283 מיליון דולר, ובמקביל יצאה החברה מהשוק הרוסי שהיה אחראי ל־14% מהרווח הגולמי.

אחת המשקיעות בה, קרן VNV שנסחרת בשבדיה רכשה את מניות סברבנק (הבנק הרוסי שהיה מהראשונים להיכנס תחת סנקציות המערב) והביאה להפחתת ערך משמעותית לחברה. משווי רצוי במיזוג של 1.1 מיליארד דולר, הצטמק שוויה של גט ל־265 מיליון דולר. הדבר נעשה כחלק מרכישת חובה של גט לסברבנק, שעמד תחילה על 160 מיליון דולר, ונמכר בסופו של דבר לבעלי המניות החדשים ב־40 מיליון בלבד.

בחודש מאי עזב המנכ"ל והמייסד הישראלי דייב וייסר את תפקידו, והוחלף בידי סמנכ"ל התפעול ומנהל הפעילות של החברה בלונדון, ובמקביל פיטרה החברה כמה עובדים, בעוד שאחרים עזבו אותה, מה שהשיל מעל 100 עובדים ממצבת העובדים שלה, שכללה כאלף איש קודם לכן. במקביל, דיווחה החברה על עלייה ברווחיות הגולמית ווייסר אמר לפני עזיבתו כי החברה תגיע לרווחיות מלאה ברבעון השלישי של השנה

דייב וויסר, מנכ''ל ומייסד Gett הפורש / צילום: דן טיילור

גם ליאנגו לחצים משלה: החברה האם יאנדקס - המזוהה מאוד עם רוסיה - סובלת גם היא מזעזוע חיצוני: הפסקת המסחר במנייתה בנאסד"ק וחרם מצד כמה מדינות אירופיות, והן מזעזוע פנימי: הפרלמנט הרוסי העביר מספר חוקים המהדקים את הפיקוח של הקרמלין על נתונים הקשורים בלקוחותיה ברוסיה. למרות שהחברה רווחית מאוד בישראל, על שלל פעילויותיה האחרות כמו שירות הקורקינטים ווינד ושירות המשלוחים דלי, גורמי ביטחון בישראל אוסרים על המשרתים בהם להירשם ליאנגו, כך על פי תחקיר "אולפן שישי".

יאנדקס מחשבת מסלול מחדש

השירות הקמעונאי של יאנדקס מחשב בימים אלה את המסלול מחדש, כחלק מתוכנית פיצול גדולה שמתכננים בעלי המניות של יאנדקס, במסגרתה ככל הנראה, יאנגו תישאר בידיים רוסיות יחד עם מנוע החיפוש, בעוד שירותי הענן והרובוטיקה של יאנדקס יפותחו מחוץ לרוסיה, בין השאר גם בישראל.

ארקדי וולוז, המנכ''ל הפורש של יאנדקס / צילום: Associated Press, Alexander Zemlianichenko

על פי דוחות יאנדקס, עושה רושם שעסקי הקמעונאות, על אף הצמיחה השנתית הדו־ספרתית, סבלו מהפסדים במהלך השנתיים האחרונות. אפשר לייחס את הנפילה הזו גם למגפת הקורונה שהורידה נהגים רבים מהכבישים והובילה אותם לבטל את דמי המנוי שלהם. עסקי התחבורה של יאנגו מהווים כ־22% מכלל ההכנסות של יאנדקס בשנתיים האחרונות, אך תרומתן לרווחיות של יאנדקס נמוכה. בכל שנת 2021 רשמה יאנדקס הפסד EBITDA מתואם (הפסד ללא מס ופחת) של כ־30 מיליארד רובל (כחצי מיליארד דולר), ולמעשה רק ברבעון השני של 2022 הפכה הפעילות לראשונה רווחית, אם כי בשיעור נמוך למדי של 4%.

לשם השוואה, רווחיות ה־EBITDA של תחום החיפוש עמד על 56% ופורטל הדרושים על 26%. על כן, אין זה פלא שעסקי הקמעונאות של יאנגו נמצאים על המדף, אם כי מצבם בארץ טוב בהרבה מאשר בחו"ל. ככל שנודע לגלובס, פעילות הקמעונאות של יאנדקס בישראל, מוניות יאנגו, הקורקינטים החשמליים של ווינד, משלוחי המכולת דלי, ומשלוחי המסעדות מרקט, רווחית מאוד ומדורגת בין הגבוהות בעולם מבין הסניפים האחרים של יאנגו בעולם.

הקורונה גם לא הועילה לגט, שבמהלכה נטשו אותה נהגים שהעדיפו שלא לשלם את דמי המנוי החודשיים. חלקם החליפו מקצוע לצמיתות, ואחרים חזרו רק לקראת סיומם של הסגרים.

למה מעלים מחירים דווקא בארץ?

אחת המשימות של בעלי המניות הבולטים החדשים בגט, קרן VNV, היא להעביר את גט לפסים של רווחיות. לכן, לשווקים הישראלי והבריטי, כיום שני השווקים החזקים של החברה, יש את הפוטנציאל להעביר את הפעילות לרווחית הרבה יותר ועליית מחירים היא חלק מהסיפור.

אומנם, העלאת המחירים בגט וביאנגו מגיעה גם לצד הטבות והנחות רבות: הנהגים הנאמנים ביותר זוכים להנחות וחלקם אף מרוויחים סכומים גדולים יותר מאשר בעבר, אך יש לכך גם מספר סייגים: ראשית, ההנחות וההטבות המפליגות מגיעות רק לחלק מהנהגים - אותו קהל נהגים נאמן של גט או של יאנגו - ושנית, ההתאוששות המהירה מהקורונה בישראל והזינוק האדיר בתיירות הנכנסת ובמספר הזמנת המוניות מאפשר לאפליקציות לייצר יותר ביקוש לנסיעות, עד כדי כך שהיא משחזרת את הנפח שחוו הנהגים בתקופה שקדמה לקורונה ואפילו יותר מכך.

לא כל הנהגים חזרו מהקורונה לעבודה, אך התחרות עליהם גדלה, למרות העלאת המחירים. בגט מציעים לנהגים מבצעי אחד פלוס אחד להבאת חברים - נהגי מוניות אחרים ב־1,500 שקל. ביאנגו מציעים לנהגים חדשים עמלה מופחתת שיכולה להגיע לאחוזים בודדים בחודשים הראשונים. גם אובר, שחזרה לאחרונה לארץ מנסה לגייס נהגים באמצעות מבצעי חבר מביא חבר בסכום של 360 שקל לנהג ולהציע הנחות בטיפולים לרכב במוסכים מסוימים.

הנתח הפרוץ של הנסיעות הבינעירוניות

ֿנתח הנסיעות שמקורן באחת מאפליקציות המוניות מכלל הנסיעות מוערך בכ־30% בלבד, כך שכל החברות רואות בו כר נרחב לגידול, בעיקר בשוק הנסיעות הבינעירוניות, שם הוזיל משרד התחבורה את התעריף כבר לפני שלוש שנים ב־6.5% במקביל לייקור של 13% בנסיעות העירוניות. למרות עליות מינוריות בתעריפים הבינעירוניים כפי שקבע משרד התחבורה בשנים האחרונות, נהגים רבים מדווחים שהם נמנעים מלקבל קריאות לנסיעות בינעירוניות באפליקציות השונות. זאת, בשל הרצון שלא להפעיל מונה ולחמוק מהאפשרות להפסיד כסף מהנסיעה. אחרים מודים כי הם מציעים לנוסע מחיר קבוע מראש במקום להפעיל מונה במהלך נסיעות כאלה.

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה